יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם!

הקב"ה העניק לנו כח עילאי, כח הדיבור. הדיבור דומה לאש, תועלתי וחיוני מחד, אך מסוכן ופוגעני מאידך. חשוב להשתמש בדיבור בְּהֶשְׂכֵּל, למען יצירת תקשורת בריאה בין אנשים. ומהי 'תקשורת'? תקשור את השני ותקרבו אליך.

'תקשורת בינאישית' בריאה מבוססת על הקשבה. מאזינים זה לזה, ולא רק "כל אחד מדבר בתורו". האזנת הזולת תלויה אף היא בַּמְּדַבֵּר. יש דיבור ש'מזמין' הקשבה, ויש דיבור שמרחיק הקשבה, כי דומה הוא יותר ל'נביחה' אנושית. כשאני צופה בשיעורי מורים, במסגרת תפקידי בס"ד, אני מבחין שוב ושוב כי היענות התלמידים לעשייה לימודית ו'התגייסותם' תלויה בצורת הדיבור והפנייה של המורה. כאשר מלמד מסגל לעצמו 'סגנון מזמין' ומעורר השראה, כמו "מתוקים! הקשבתם טוב, הרווחתם זמן גם להעתיק את הסיכום מהלוח. הסיכום אינו ארוך, והרי אתם אוהבים לכתוב ולעצב בעטים צבעוניים וזרחניים…". בכיתה זו כותבים בכיף! לעומת "תוציאו מחברות!". ומה? לאן? למה?

נער הולך בדרך בין ההרים הגבוהים. הוא התחיל להתעייף ומאבד סבלנות. הנער מעד ונתקל באבן. "אוף!" צעק בקול. מאי-שם בהר מולו הוא שומע צעקה חוזרת "אוף!". הילד נרתע ושואל בזעקה "מי אתה?" ושומע אף הוא "מי אתה?". הילד צועק לעבר הקול "אתה מעצבן!" ונענה מיד "אתה מעצבן!". הילד מתחיל לבכות. איש חכם עבר וראה זאת. זעק האיש בקול גדול "מעריך אותך!" והקול משיב "מעריך אותך!". "אתה אלוף!" – "אתה אלוף!". האיש הסביר "אנשים קוראים לקול החוזר 'הד'. בעצם הוא 'החיים'. כפי שאתה מדבר כך משיבים לך. כאשר אדם מצפה לטוב ואהבה מהסובבים אותו, שיפתח הוא את ליבו לעומתם ויעניק לאחרים. 'החיים' מחזירים לך את מה שאתה נותן".

בפרשתנו לומדים על האירוע הקשה של מכירת יוסף. אין אנו ראויים להביט ולדון בשבטי י-ה הזוהרים כשמש בוהקת. נתבונן בפסוקי התורה למעננו. כאשר מתעוררת חילוקי דעות בין אנשים, או שיש כעס מאיש על רעהו, נפעל ליישר ולפתור קונפליקט באמצעות "דיבור ראוי". אלה דברי רבינו הרמב"ם (פ"ו מה' דעות ה"ו) "כשיחטא איש לאיש – לא ישטמנו וישתוק, כמו שנא' ברשעים 'וְלֹא דִבֶּר אַבְשָׁלוֹם עִם אַמְנוֹן לְמֵרָע וְעַד טוֹב כִּי שָׂנֵא אַבְשָׁלוֹם אֶת אַמְנוֹן', אלא מִצְוָה עליו להודיעו ולומר לו 'למה עשית לי כך וכך, ולמה חטאת לי בדבר פלוני?', שנא' הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ'".

בדרך זו מבאר רבינו ר"י איבשיץ (תפארת יונתן) שנאת אחי יוסף, "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם, דכ' לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ וגו', היינו, כשיש לאדם בליבו תלונה ותרעומת על חברו, תתרבה השנאה יום ביומו. אבל, כשמדבר ואומר לחברו 'ראה מה זה עשית לי', וחברו יתנצל לפניו או שמודה לו, ומבטיח לו לא לעשות עוד כזה, סרה השנאה! ואילו השבטים 'יָכְלוּ לדבר עמו', היה נעשה שלום ביניהם!". השנאה הלכה והתעצמה כי לא דיברו עליה!

אמנם 'זכות שתיקה' חשובה, אך לא כאשר מתחזקת שנאה איבה. שתיקה ואיפוק נחוצים ברגעי כעס ראשוניים, אך אין לתת לשנאה לְהִתְקַבֵּעַ בשתיקה ממושכת. בגמרא מצאנו, כשיש פצע מוגלתי באדם, יש 'לעשות לו פה', להוצאת המוגלה הזיהומית. כך, כאשר בלב איש זיהום על רעהו, מצטברים מוגלה וכעס, יש לעשות לו פה! לדבר על זה! דרש הרה"ק ר"י מוורקא 'וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק… וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ'. מתוך ריחוק ביקשו להורגו. הדיבור היה מקרב ביניהם!

דיבור עז מלבה אש המריבה, ודיבור מתון וחכם מרגיעה. כאמור, אנו נענים בהתאם לסגנון הדיבור שלנו. רמז נפלא מצוי על זה בפרשתנו. בשיחת יהודה עם תמר כלתו, בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה. התורה מצטטת ג' פעמים פניית יהודה אליה, ויאמר, וג' פעמים מענה של תמר אליו, ותאמר. בכל ג' הפעמים טעמי המקרא של הפניה והמענה זהים! וַיֹּ֙אמֶר֙ הָֽבָה־נָּא֙ אָב֣וֹא אֵלַ֔יִךְ… וַתֹּ֙אמֶר֙ מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י… , וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־עִזִּ֖ים מִן־הַצֹּ֑אן וַתֹּ֕אמֶר אִם־תִּתֵּ֥ן עֵרָב֖וֹן עַ֥ד שָׁלְחֶֽךָ, וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָֽעֵרָבוֹן֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־לָּךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָ… היא משיבה בדיוק 'בניגון' שלו!

שני מלמדים ביקשו לזרז תלמידיהם לשוב מהפסקת צהרים בזמן. האחד רושם את המאחרים, והמאחר כמה פעמים מפסיד הפסקה. המלמד האחר עשה מבצע 'הָבוּ יְקַר': ה'עשרה ראשונים' רושמים את שמם בטבלה מיוחדת על קיר הכיתה. (שֵׁם המבצע עפ"י דברי ה'בן איש חי' – 'בן יהוידע' ברכות ה'). מעניין, בכיתה הראשונה מפסידים הפסקות וממשיכים לאחר…

לעתים שומעים מהורים וממורים "כבר דיברתי עשר פעמים ולא שמעו". עלינו לבדוק עצמנו, האם אכן דיברנו, או שמא נָבַחְנוּ. נשנן את הָאִמְרָה הנושנה והאמיתית: כשאתה צועק שומעים אותך, כשאתה מדבר מבינים אותך. ונזכור כלל זהב נוסף: דיבור נעים יכול להיות קצר, אך הוא נצחי! דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת – נִשְׁמָעִים!

בהצלחה בעבודת הקודש!

123ymm@gmail.com להארות והזמנות                                                       יחיאל מיכל מונדרוביץ'

קנין הגבהה!

לפני למעלה מיובל שנים, נערך אברך לטוס מישראל לשמחה משפחתית באמריקה. בא ליטול ברכת פרידה מרבינו ה'בית ישראל' מגור. הרבי שמע על נסיעתו ושאל האם מוכן לעשות לרבי 'טובה'. "בוודאי!" השיב האברך בהתרגשות. הרבי הוציא ממגרת שולחנו 'מצית', ואמר "לפני מספר שנים הביאו לי מצית זה מאמריקה. נהניתי ממנו מאוד, אך הוא התקלקל. אנא ממך, קְנֵה והבא לי מניו יורק מצית חדש, כזו, שהתקלקל", ומסר בידי האברך את המצית הישן.

יצא האברך מרוגש מאוד! הינו שליחו של הרבי והוא כעת 'בתפקיד'. תיכף בהגיעו בירר אחר חנויות מציתים, חיפש בדיוק אותו מצית. הלך ונסע, יום אחרי יום התאמץ בחיפושיו, כדי לשמח את הרבי ולמלא שליחותו כראוי. בתום שבועיים שב לירושלים, והציג בפני רבינו חמשה מציתים 'דומים', תוך שמתנצל ומסביר כי השתדל מאוד, תר וביקר בעשרות חנויות, אך לא מצא הדגם המדויק. ברם, הביא חמשה מציתים דומים, קרובים, ומקווה שהרבי שבע-רצון…

"האם אני שבע רצון?" השיב הרבי, בקולו החודר והמלטף כאחד, "וכי חסרים לי מציתים? וכי משנה לי להב ממצית זה או זה? רציתי שתזכור אותי שם, על אדמת נכר! במקום להיסחף אחר 'טומאת ארץ העמים' תהיה עסוק, למעני…".

התורה מספרת שיצחק אהב את עשיו בנו כי אהב את המטעמים שהכין לו. וכי יצחק אבינו, שנתקדש לעולה תמימה מרגיש 'אהבה' לבשר? וכי יצחק, שעלה ונתעלה בקדושה עליונה, לא ידע ולא הכיר במעשי עשיו? כתב רבינו מרדכי הכהן מתלמידי האריז"ל בספרו 'שפתי כהן': "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו – שהיה יצחק צד לעשיו בפיו, שהיה מדבר עמו בלשון רכה כדי לְצוּדוֹ, להביאו למוטב"! נורא נוראות! יצחק 'אוהב בשר', כביכול, לקרב בכך את עשיו בנו!

מלמד קבע עם תלמיד פלוני שהוא 'אחראי' לרכוש עבורו, מדי שבוע בשבוע, שתי קופסאות 'ארביס' וקופסה 'בובעס' לכבוד שבת. בכל יום חמישי מקבל מהרב'ה שטר של 50 שקלים, בערב קונה ליד ביתו, בבוקר ער"ש מביא למלמד את ה'מטעמים' ואת העודף. בכל שבוע מקבל הילד מהמלמד 'שקל' מתוך העודף, 'שכר טרחה'. מעניין: עד השנה היה ילד זה תלמיד חצוף, מפריע ובלתי נסבל… השנה הוא משתף פעולה ומתקרב ללימוד לאט לאט. בזכות ה'מטעמים'…

תלמיד פלוני יושב שנים בכיתה ומקשקש בעפרונו. הוא משרבט על ספריו ומחברותיו, על הקיר לידו ועל השלחן. הענישוהו להביא מהבית חומר ניקוי, להביא את אמו ועמה חומר ניקוי, מאומה לא הועיל. הוא 'מכור' לשרבוטים. מלמד כתה ו' גילה כישרונו והציע לו לחבר 'ספר קומיקס' על פרק הכונס. צאן ודיר, שומרים וליסטים, ערוגות ופירות, אש, קמה וגדיש. התלמיד נעשה מצוין בהקשבתו ובציוריו, ועד היום נעזרים מלמדים בקריקטורות אלו בשיעוריהם.

עלינו לקנות את תלמידינו ב'קנין הגבהה', קנין המועיל בכל מקום ובכל דבר. יש לגלות את 'ידית האחיזה' הייחודית, באמצעותה 'נגביה' ונקנה כל תלמיד. מחנך איכותי מזהה 'ידיות' אלה, ועושה בהם שימוש יעיל… יש תלמיד שקונים ע"י כושר הנגינה והזימרה שבו, אחר אוהב להיות 'מארגן'. יש שאוהב להיות חזן ובעל קורא, לְשַׁמֵּשׁ שליח למזכירות…

רבינו 'סניגורן של ישראל' הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב כתב על המשנה בחגיגה (קדושת לוי פר' נח): "חומר בקודש מבתרומה, המשנה מקשה 'חומר בקודש?', מהיכן בא דבר זה, 'חומריות – לקודש', לצדיק שהוא עובד הבורא, מהיכן בא לצדיק דבר חומריות. ותירץ, 'מבתרומה', מכח זה שמגביה הרשע להיות עובד הבורא… ש'תרומה' לשון הגבהה…".

יצחק אבינו, העולה קודש הקדשים, עסק ב'חומריות', במטעמי בשר, בנסותו להגביה את עשיו. מסופר על הרה"ק מצאנז שבתום המלחמה הֶחֱיָה ו'הגביה' נער שריד שואה מסכן במשחקי 'שח מט' ששיחק אתו. וכי אין זה 'ביטול תורה'? אלא בכך הציל נפש, 'דמו ודם זרעיותיו' של אותו נער. שמעתי עדות אישית כי הגאון מטשעבין היה יושב 'בין מנחה למעריב' בחצר ביהכנ"ס, משוחח עם קשיי היום ומעשן איתם סיגריה, אף שבפנים התקיים שיעור משניות!

אבא יושב על הריצפה ומשחק עם ילדיו, מחנך עוקב בחצר אחרי משחקי תלמידיו בהפסקה, לראות הצלחתם ולשבח את הישגיהם! מילה טובה מגביהה, קונה נפש התלמיד! מה כוחה של 'מילה טובה' במחברת וליד ציון בשולי מבחן…

לפי ביאור תלמיד האריז"ל הנ"ל, יצחק אבינו 'עבד' על עשיו, הוא הראה לו פנים מאירות למרות שידע בדיוק את מצבו. אל לנו 'להתקמצן' במאור פנים. "חיוך הוא קו עקום שמיישר את הכל", בכוחו ליישר אף עקמומיות שבלב!

בהצלחה בעבודת הקודש!

123ymm@gmail.com להארות והזמנות                                                       יחיאל מיכל מונדרוביץ'

קישוט קיר זה כן לתלמידים

 

אחת הדרכים הכיפיות והיצירתיות ביותר לחבר את התלמידים למוסד ולערכיו, היא על ידי קישוט קיר ערכי מלא בתוכן שיוצר על ידי התלמידים בעצמם.

המסרים שמועברים בדרך בלתי פורמלית, מקורית וחוויתית, חודרים לעצמות תוך כדי הפעילות ונחרטים בלבבות הרכים לתמיד.

יהיה תמיד את אלו שיגידו: "קישוט קיר ועבודה עם ילדים לא הולך ביחד!"

ואני אומרת לך שקישוט קיר בביצוע תלמידי הכיתה, יכול לצאת מושלם.

ליקטתי עבורך כמה טיפים שיעזרו לך ליצור בקלות קישוט קיר אמנותי ויפהפה שהתלמידים יכולים לבצע יחד איתך ולהרגיש חלק ממנו.

 

שלב ראשון:

איסוף החומר

המורה בוחרת נושא והילדים מקבלים שיעורי בית- להביא כמה שיותר פסוקים, פתגמים, מדרשים, מקורות, סיפורים, (תלוי בגיל).

המורה אוספת את כל החומר, מקריאה לתלמידים ויחד מחליטים באיזו נקודה להתמקד ומה המסר שהקיר יעביר.

בוחרים את החומרים הרלוונטיים ביותר.

טיפים לשידרוג: 1. אפשר ליזום תחרות בין כל הכיתות על קישוט הכיתה.

  1. ניתן ליצור כל התלמידים יחד, קישוט קיר לכניסה של המוסד הלימודי.

 

שלב שני:

סקיצות

מחליטים מה הולכים לראות בקיר.

אחרי זה בוחרים באיזו טכניקה אומנותית יוצרים כל אחד מהאלמנטים.

החלק הזה פחות מתאים לתלמידים, זה בעיקר את מול אשת מקצוע כמו מעצבת קירות או אמנית אחרת שיכולה לייעץ לך על סוגי אמנויות מתאימים כמו פיסול, ציור וכו'. וגם יכולה להתאים לך סוגי חומרים לכל אחד מהפרטים הקטנים בקישוט.

מעצבת קירות מקצועית תוכל גם לייעץ לך מה מתאים לכל שכבת גיל, מה מומלץ להזמין מוכן ומה אפשר ליצור לבד בקלות.

בפסטורל, מגוון ערכות של קישוטי קיר בהתאמה אישית לנושא הנבחר שלכם.

הערכה כוללת חומר מודפס עם טקסט מתאים, חומרי יצירה ודף הוראות מסודר ומשורטט.

 

שלב שלישי:

קדימה לעבודה!

התלמידים מגיעים מלאי מצב רוח ליום קישוט הקיר.

המורה מחלקת תפקידים וחומרים בהתאם ליכולות וגיל. ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה אחראית על חלק אחר מהקישוט.

המורה מסבירה לכולם את הטכניקה הנדרשת לאותה יצירה, והילדים מתחילים ליצור.

בתי ספר שמעוניינים במנחה שתהיה בשטח ותפקח על העבודה מבחינה אומנותית, יכולים לפנות אליי ואני אגיע למקום, אדריך ואסביר, ולא אעזוב עד שהקיר יעמוד לתפארת על תילו.

 

שלב רביעי ואחרון:

פינישים

את הפינישים והגימורים אני ממליצה לסיים לבד (או איתי) ללא ילדים בשטח.

 

ערכות העבודה שלנו

נכון, קישוט קיר מושקע עולה בהתאם, אבל בדיוק בגלל זה הכנו לכם בפסטורל ערכות מוכנות ליצירה כיתתית ללא צורך במפעילה.

אל תחכו ללחץ של הרגע האחרון שבוע לפני אסיפת-הורים או ביקורת של משרד החינוך,

תשלחו לי כבר עכשיו למייל כמה מילים עם הסבר מה אתם רוצים שיהיה בקיר שלכם, ואנחנו נשלח לכם חזרה סקיצה לאישור. אנחנו נלווה אתכם מרגע בחירת הנושא, דרך כל שלבי הביצוע עד להתקנה הסופית.

הערכות ארוזות בצורה יפה ואסטטית עם כל החומרים ודפי הוראות מסודרים ומשורטטים.

לתלמודי תורה אין לנו מפעיל, יש לנו ערכות מוכנות ואפשרות ליווי והדרכה בשלט רחוק כמו מייל או טלפון.

לכל שאלה וייעוץ בנושא, ניתן לפנות אלי בכיף ואשמח לעזור ולייעץ.

רבקי רוקח – פסטורל. להפוך קיר לאגדה קסומה.

0533144699 | 3144699@gmail.com

 

מעוניינת לקבל הטבות וחומר לימודי חינם למייל https://pastoral.ravpage.co.il/1

 

כתיבה וניסוח: אילה רובינפלד- ביזנסטורי.

אני פה כדי לספר אותו בפוסטים, פרסומות, סרטוני תדמית,

ובכל מקום בו המילים משפיעות על הרגש של קהל יעד שלכם

ומחברות אותו אל הערכים ואל הלב של העסק.

לסיפור שלכם חייגו: 054.8589740

או שלחו מייל לכתובת: businesstory.main@gmail.com

 

מזקנים אתבונן

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים. ידועים דברי חז"ל (סנהדרין ק"ז ועוד) "עד אברהם לא הוי 'זקנה'…". המפרשים שאלו, הרי לפניו היו זקנים מופלגים כמו אדם, מתושלח, נח, ועוד, שהאריכו ימים ביותר? וביארו שהכוונת חז"ל למראה זקנה ושיבה.

הג"ר אהרן לוין הי"ד מרֵישא דורש בספרו 'הדרש והעיון', שעד ימיו של אברהם אכן האריכו ימים, אך כל 'התבגרותם' היתה גופנית. הגוף עבד מאות שנים, חרשו וזרעו שדות מאות פעמים, קצרו ואספו, בצרו ומסקו מאות יבולים. אברהם אבינו היה הראשון שהזקין והתבגר ברוחניות, בתבונה ודעת. 'אברהם תבע זקנה' – הוא חידש שהאנושות תעריך זקנה, יבינו ש'הדר זקנים' אינו למאריכי ימים בלבד, אלא כדברי חז"ל (קידושין לב) ש'זקן' נוטריקון זה קנה חכמה.

בדורנו, דור התפתחות טכנולוגית, תקשורת ו'קידמה', חשוב מאוד לשמר ולהנחיל ערכי יסוד אלה, שלא תישכח 'חידושו' של אברהם אבינו. חז"ל מנו בין סימני דור 'עקבתא דמשיחא': "נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים". הצעירים מתמצאים יותר במיקרוגל, במשלוחי פקס ומייל, במכשירי הטלפון וההקלטה, והזקנים יעמדו בפניהם – נבערים ומתוסכלים. עלולים בני הנוער לחשוב כי זקנים הללו אבד עליהם הכלח, אינם ראויים וכדאיים, ואין מה לשמוע וללמוד מהם. גישה זו פושה ל"ע בקרב גויי הארצות, לאחר גיל חמישים נעשה אדם 'מיותר', מטרד.

נחנך את ילדינו כי בין יסודות היהדות, מימות אברהם 'הזקן', הוא ההערכה לזקנה. זקנים אשר מילאו חייהם בתורה ויר"ש, אגרו וספגו בקרבם אמונה וביטחון, פעלו במסירות נפש למען העמדת דורותיהם, ראויים הם להערכתנו ללא-גבול, מלאים הם בדעה והשכל – למרות שאינם מתמצאים ברינגטונים, בג'ימייל, ב'אינדוקציה', ובהרכבת 'קואליציה'.

נכדו רבינו הבעש"ט, הרה"ק ר' משה חיים אפרים מסַדיקלוב שואל (דגל מחנה אפרים פר' קדושים) על דברי חז"ל 'אין זק"ן אלא 'זה קנה חכמה". אמנם 'זקן' נוטריקון 'זה קנה', אך היכן רמוזה 'חכמה'? אולי זה קנה נכסים וצבר נדל"ן? ביאר הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין כי מלבד חכמה – יתר הקניינים אינם חשובים ונצחיים! אך 'דעת קנית מה חסרת!'.

חשוב לנו לייקר 'זקנים' בעיני 'הדור הצעיר'. מאז שהביאו לציבור החרדי סגנון 'ספרות עכשווית', איבדו ילדינו 'טעם של פעם'. אינם מכירים ואינם מתעניינים ב'עולמות' שהיו. תורי זהב נמחקו מתודעתם, אישים ואירועי היסטוריה יהודיות נותרו עלומים. הנוער חי ומכיר את ה'הווה' בלבד. חבל על דאבדין!  ללא הבטה אל העבר אין כיוון לעתיד!

מַכָּר שלי העלה את בתו, עם בואה לגיל מצוות, ל'סבא רבה' שלה, להתברך. (במס' סופרים פי"ח מובא מנהג ירושלים לקחת בני ובנות מצוה להתברך אצל זקנים!). נערה זו קרויה על שם אמו הי"ד שנספתה בשואה. הסבא התרגש והחל לספר אודות אמו, הנהגותיה וחייה, רקע משפחתם ועוד על ארצה ומולדתה. גם אבי הנערה התרגש, כי מעולם לא שמע פרקי היסטוריה הללו מפי זקנו הישיש. פער הגילאים בין הסבא-רבה לבין נינתו, שמונים השנה שביניהם, לא הורגשו. הנערה, כיום אמא לילדים, מציינת, כי פגישה זו, שיחה אישית יחידה שהתקיימה ביניהם, הטביע בה חריש ערכי ותודעתי עמוק!

ברוח זו מומלץ לכל משפחה לקיים 'שיחות מורשת', למען יכירו ויעריכו הצעירים את שורשי אבותיהם, מוצאיהם, תרבותם ומעשיהם. לכולנו עבר עשיר. עיון ועיסוק בגנזכי העבר עשויים להעשיר בקרב ילדינו אף את ערכי ההווה. 'יין ישן – דעת זקנים נוחה ממנו'. כי חלב ישן מחמיץ. פרי ישן מרקיב. יין ישן משתבח! אך בתנאי שהיה טוב מראשיתו!

בזוה"ק נאמר כי אַבְרָהָם בָּא בַּיָּמִים, הוא ניצל את ימיו ושעותיו לטובה, 'בא עם כל ימיו', כולם שוים לטובה. 'זקנה' מוערכת היא זקנה כזו – מצבור של ימים מנוצלים. הרה"ק רבי מאיר מפרימשלאן שמע מאביו הקדוש, כי פעם 'צפה' בנעשה ב'בית-דין של מעלה'. שמע כרוז "הנה מגיע איש צעיר" – והוא מביט ורואה אדם קשיש! "כעת מגיע זקן" – ורואה איש צעיר. הסבירו לו ש'למעלה' לא קובעים לפי גיל ביולוגי, אנשים 'מתבגרים' על ידי ניצול הימים והשעות…

"מטבע של אברהם אבינו, זקן וזקנה מצד אחד, ובחור ובתולה מצד אחר" (ב"ק צז) בעלי הדרוש מסבירים כי אברהם סיגל ואיחד בקרבו 'שני צידי המטבע'. מחד היה מיושב בדעתו, יציב ומרוסן, אך אם זאת שימר רעננות וחדשנות שיש בשנות הבחרות. המשיך לחיות עם שאיפות ונותר עם רצון לחולל ולייצר. כך אמרו חסידי קוצק "אין זקן אלא תרכובת של שלשה ארבעה אברכים…". אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו… אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו…

בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה (איוב יב יב). אמנם, לצעיר עיניים בריאות, אך לזקן רְאִיָּה טובה יותר!

בהצלחה בעבודת הקודש!

123ymm@gmail.com להארות והזמנות                                                       יחיאל מיכל מונדרוביץ'

והאמת שהוא מלאך…

וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו. הקב"ה שולח לאברהם מלאכים בדמות אנשים. בשלהי פרשתנו קורא מלאך לאברהם לבל ישלח ידו אל יצחק. חז"ל דרשו נבואת מלאכי 'כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָקוֹת הוּא' "אם דומה הרב למלאך ה' צב' יבקשו תורה מפיהו". ומיהו רב שדומה למלאך? איה מלמד כזה? בין הפירושים השונים ישנו ביאור מעשי: הקב"ה שלח שלשה מלאכים – מפני שאין מלאך עושה שתי שליחויות. כל מלאך ומשימתו הוא. כך הוא מלמד ראוי, זה שעושה שליחות אחת, חינוך והוראה! אינו עסוק 'בצד' במסחר, בעסקנות, בפוליטיקה ובנדל"ן. הוא 'מלמד', נטו. פנוי ומשקיע בכל נפשו רוחו ונשמתו. ממנו יבקשו תורה, הוא הדומה למלאך, שליח נאמן.

מלמד עמד לפני רבו הרה"ק רבי ישכר דב מבעלזא זי"ע ומשאלה בפיו "רבי! זה כמה שנים שהנני מלמד תשב"ר, ומבקש אני עצה והכוונה איך להצליח בעמלי – אלו הבנים". השיבו הרבי "האזן לסיפור: לנפוליאון שאיפה לכבוש ארצות תבל. צבאו כבש בירות אירופאיות רבות, ונפשו אינה יודעת שובע. הוא פונה מזרחה לעבר ממלכת רוסיה הגדולה. חיילי החזית נלחמים בעוז, ובעורף עוסקים אנשיו באספקת מזון, צידה ותחמושת. עמלים גם בהכשרת חיילים ואימונם. 'קורסים' לחיילים רגליים ולפרשים. מאמנים קשתים וקלעים, מתורגמנים ומהנדסים, כל הנדרש למערך מלחמתי ענק. יש גם 'קורס' לחובשים קרביים, בו מכשירים להביא מזור ומרפא, לחבוש ולטפל בפצועי קרב.

לאחר חודשי למידה נערכים משתתפי הקורס לבוחן סיום. משתוקקים כבר ליציאה לקרב, להשתתף בהצלחה הזוהרת של מלכם. החובשים מתכוננים לבחינה, משננים סיכומים ובוחנים אלה את אלה. והנה, מגיע 'קצין רפואה ראשי', לבחון ולהסמיך צוערי הקורס ל'חובשים קרביים'. הקצין שואל שאלות מעשיות על דא ועל הא, בודק ידיעותיהם על קיבוע איברים ועל קטיעה, על עצירת דימום וטיפולי עיניים ואוזניים. הוא פנה לאחד הצוערים בשאלה מעשית: "אתה יושב במרכבה עם קבוצת חיילים, שועטים לעבר החזית. והנה, מצד האויב באה לפתע פצצת מרגמה ופוגעת בכם ישירות. הדף עצום, חיילים עפים לכל עבר, ענן עשן סמיך וכדור אש לוהט. אתה, חובש הקרבי, מתעורר כעבור מספר רגעים ומוצא עצמך מוטל בינות לפגרים מתים. החיילים והסוסים נהרגו בפגיעה. אתה מתנער ונעמד, והנה, לידך חייל פצוע קשה, גונח ומתפתל בכאב. הזורע שלו חרוכה כולה מכוויית אש איומה. מה אתה עושה להצלתו?".

החייל הצעיר והחרוץ ממהר להשיב, "בתיק 'עזרה ראשונה' שעמנו יש משחה-צהובה לחיטוי והרגעה. אסוך זרועו במשחה זו, אֶחְבּוֹשׁ היטב, ואתן הוראה לפנותו לעורף". "מצוין" מגיב הבוחן. החייל מאושר. הוא רואה את צאתו קרבה ובאה. "רגע אחד!" עוצר הקצין את הרהוריו "ואם אינך מוצא את תיק עזרה הראשונה. זה נותר במרכבה והתעופף אף הוא בפיצוץ. אין משחה צהובה. מה תעשה?". החייל מהרהר ומיד עונה "המרצה בקורס לימד, כהערת אגב, כי אפר שריפה מרגיע כוויות! אפזר על פצעיו אפר! אמנם זה אינו מחטא ומונע זיהום, אך הוא מרגיע לבינתיים". "נפלא!" הגיב הקצין. המרצה, שנוכח בבוחן, שמח שהחייל זוכר הערתו זו, והחייל חש סיפוק על שהקפיד לרשום הכל ושינן את החומר כראוי. "אשאלך שאלה נוספת" מתעקש הקצין הבוחן, "בכיבוש רוסיה יהיו לך עצי יער לשרוף לאפר. אך כאשר נכבוש מדבריות אפריקה, שם רק חול וסלעים. מה תשרוף? מהיכן יהיה לך אפר?". החייל נלחץ. שפתיו רועדות, עיניו מרצדות, פיו יבש. אינו יודע להשיב. מה ישרוף במדבר? מאין ישיג אפר? "נפסלת!" חורץ הקצין.

דממה באולם. חבריו החיילים לא האמינו שצוער חרוץ זה נפסל. המרצה קם להגנתו "אדוני! הוא השיב על השאלה הראשונה, ואף ידע כי אפר טוב לכווייה. למה פסלתו על דבר זניח ופעוט? וכי נחלמים כעת במדבר…?". הקצין משיב "לא פסלתי אותו על דבר קטן, אלא, ראיתי שחסרה לו המהות הפנימית הנדרשת מחובש. לא פריט מידע, אלא חסר בליבת השליחות!" והוא מסביר "הוא אמנם ידע פרטים טכניים, המשחות למיניהם, ואף 'פטנט' שאפר מרגיע כווייה. אך בסוף הסכים שבמדבר אין לו מה לשרוף. למה לא ענה 'אשרוף את כותונתי למען חברי!' כאשר אין חסם-עורקים ישתמש חובש-קרבי ברגב שעל רגלו! אם אין אפר ישרוף החובש בגדיו מעל גופו! זוהי 'נשמת' החובש, ובזה נכשל!".

הבין המלמד את המסר בדברי הרבי הק'. גם בימינו יש למלמד 'ארגז כלים' שימושי וזמין. הוא נעזר במנהל, בהורים, רישום נקודות, טופי ומדבקות. ימין מקרבת ושמאל דוחה. אך יש מצבים בהם אין ארגז ואין כלים. לעתים מצופה ממלמד שימסור ליבו, זמנו הפנוי ואף ממונו שלו, למען הצלת תלמיד. לא הכל 'כתוב' בתקנון ובכללי העבודה. אלו הם דברים שבלב. מלמד שמרגיש כך ועושה זאת, הוא 'חובש' שיביא מזור ומרפא לנפשות תשב"ר, להצילם ולהחיותם.

מלמד שהוא כמלאך, גם כשאין מסגרת של מקום וזמן, והוא ממוקד בשליחותו האחת – יבקשו תורה מפיהו.

בהצלחה בעבודת הקודש!

123ymm@gmail.com להארות והזמנות                                                                                         יחיאל מיכל מונדרוביץ'

עיצוב קירות הכיתה והגן

הכיתה או הגן הם הבית השני של הילד ולעיתים מהווים את המקום העיקרי בו הוא מבלה את שגרת יומו. חשוב מאוד שסביבה זו – בה הוא מבלה זמן רב כל כך תהיה נעימה, חווייתית, ביתית ומעשירה. ניתן כמובן לשלב תמונות שלו ושל חבריו בקישוט הקיר ליצירת שייכות והעצמה, להדגים חומרי לימוד בצורה חווייתית על קירות הכיתה ולהפוך את הקישוט למשמעותי הרבה יותר מסיוד וצביעה של קיר.

אם זאת חשוב להקפיד לתת לכיתה / גן מראה חלק וקו נקי. מומלץ ביותר לעצב את החדר ב-2 גוונים משתלבים ובעוד גוון נגדי לתוצאה מושלמת, אסטטית ונקיה.

איך נעשה זאת בצורה מושלמת?

כאן ריכזנו עבורכם מספר טיפים לעיצוב האידיאלי של קירות הכיתה או הגן.

צבעים

כמובן שבחירת הצבעים הינה אישית לכל גן או כיתה. עם זאת כדאי לדעת שמגמת משרד החינוך היא להעדיף שימוש רווח בגווני פסטל רכים בכיתות הנמוכות וגני הילדים ומתן דגש על סביבה נעימה ומרגיעה ככל הניתן. צבעי הבסיס לכל סביבה חינוכית או לימודית הינם צבעי הצהוב, כחול, אדום או ירוק ורצוי להימנע משימוש בצבעים זוהרים.

תכנים מותאמים לגיל

חשוב מאוד להתאים את התוכן הוויזואלי לרמת הכיתה ולגילאי התלמידים. לרוב, קיימת הכוונה ממשרד החינוך לגבי אופי התכנים הרצוי, אך בגנים פרטיים בהם אין פיקוח, על הגננת בעצמה להפעיל שיקול דעת מה מתאים לגיל הילדים ולאופי הגן.

 הצהרת ערכים

כמו כל איש חינוך, גם לכם יש וודאי את ה'אני מאמין' המלווה אתכם במלאכת החינוך. תהליך עיצוב הקירות הוא הזדמנות פז להעביר את האג'נדה החינוכית שלכם להורים ולתלמידים.

מינון, ארגון ומה שביניהם

מחקרים שונים בדקו את הקשר בין עיצוב סביבה חינוכית (במתן דגש על קירות בגני ילדים) לרמת ביצועי הילדים. נמצא כי ככל שהקירות היו בעיצוב 'נקי', צנוע וללא עומס, כך גם ביצועי הילדים היו גבוהים יותר בתחומי ביצוע משימות, ריכוז ועוד.

מסקנת הדברים ברורה: חשוב לא ליצור עומס בקו העיצוב של קירות הכיתה או הגן.

עוד כמה טיפים אישיים מהניסיון שלי

כדי לעשות זאת בצורה הטובה ביותר, חשוב שתכירו עוד כמה כללים שלמדתי בשטח.

 חלוקה

חשוב מאוד שקירות הכיתה ישקפו את המתרחש בה, מומלץ לחלק את הקירות באופן שכל פינה תוקדש לתחום אחר.

דוגמאות:

תחום השפה – פינה בה ניתן לתלות ביטויים, פירוט חלקי המשפט, פירוט מרכיבי הסיפור הקצר ועוד. הכל בהתאם לנושא הנלמד בכיתה.

תנ"ך – פינה בה ניתן להציג תמונות הקשורות לסיפור התנ"ך הנלמדים בשנה זו.

נושא – פינה בה ניתן לקשט את הקיר לפני נושאים אקטואליים.

כמובן, שאת כל הקישוטים הללו תוכלו להכין באופן עצמאי או להזמין ב'פסטורל'.

 שפה עיצובית

מומלץ להימנע מפגיעה במראה האסתטי של הכיתה וממרחב העלול לגרום לתלמידים לקשיי ריכוז בתוכן הנלמד. לכן, חשוב לשמור על שפה עיצובית אחידה (למרות שאני מודעת לקושי לשמור על כך).

איך עושים זאת?

  • חשוב להגביל את מספר הצבעים בחלל.
  • יש לבחור במספר קטן של גופנים בלבד.
  • יש לאפשר החלפה של ייצוגים על הקיר בכל תקופה במקום העמסת כמות פרטים גדולה על הקיר.
  • מומלץ להקפיד על מרווחים נעימים לעין ואיזון סביר בין בשטח ה'מלא' לשטחים ה'ריקים' שסביבו.

 

הקירות קוראים לכם!

אז עכשיו, מה שנשאר הוא רק לעצב את קירות הכיתה או הגן באופן המושלם ביותר עם הטיפים שיקנו לכל איש חינוך את הידע הבסיסי הדרוש לו בעיצוב והכל בשביל שהתלמידים שלכם יצליחו, ילמדו, ייהנו וירגישו הכי טוב שאפשר במרחב הלימודי.

פסטורל 053-3144699 קישוטי קיר לגנים, בתי ספר ומוסדות  3144699@gmail.com

הכתיבה  054-8451376 כתיבת תוכן ושירים לגנים ולבתי ספר racheli1376@gmail.com

 

חצר שהיא אטרקציה

אז אחרי שכבר הבנו מדוע חשוב לעצב את הכיתה ואיך לעשות זאת בצורה מושלמת. נשוטט עוד קצת בשטח בית הספר ונגיע לחצר

מה יש בה בחצר? אז בדרך כלל יש בה הרבה שמש, אזורים קצת יותר מוצלים, אוויר פתוח, שמיים מעל ו… זהו! (אלא אם כן שפר מזלכם ויש בה מתקנים למכביר, אך עדיין קשה להאמין שהם מספקים תעסוקה פעילה לעשרות הילדים המשתובבים סביבם…)

אז הנה, שוב אנחנו נפגשים והיום נדבר על עיצוב החצר.

 

 

חצר פעילה

אז בחצר שלנו, כידוע, אין מתקנים והתלמידים, לצערנו, משתעממים בהפסקות. כיצד נגרום לתלמידינו לעסוק בפעילות חיובית במהלך ההפסקה?

כאן תכירו כמה רעיונות למשחקי רצפה / חשיבה / חברה. משחקים עמידים בתנאי שמש או גשם ומחזיקים מעמד לאורך זמן.

אז דבר ראשון תתרשמו מן התמונות הממחישות כיצד ניתן להפוך את הרצפה המשמימה ואפורה למשטח פעילות אינטראקטיבי וססגוני.

לאחר שהתרשמתם והתפעלתם עמוקות כדאי שתכירו כמה רעיונות לווריאציות של משחקים שתוכלו לשחק.

 

רעיונות מנצחים למשחקים מוצלחים

אז הנה כמה טעימות מהשטח

תחרות אקטיבית ואטרקטיבית מי מצליח לקפוץ על רגל אחת  לאורך כל המסלול ולעבור אותו ב-5 שניות בלבד.

צבעים, צורות ושיווי משקל – המטרה היא ללכת את כל המסלול עקב בצד אגודל עד לצורה הממוקמת בסופו ולשיים את הצבע והצורה שלה.

מסלולי חיות בהם יש לצעוד לפי ההליכה האופיינית לחיה או לפסיעותיה המופיעות במסלול

ה'קלאס' הוותיק והמוכר באופן עמיד לכל פגעי הזמן ומזג האוויר

'ים יבשה' המיתולוגי באופן שמאפשר להרגיש ממש בתוך הים או מחוצה לו.

ציור של עננים כתחליף למשחק הכיסאות הוותיק, כל פעם יוצא ענן אחד מהמשחק והתלמידים המאושרים מצטופפים באחרים עד לענן האחרון…

ויש עוד המון… מבחר גדול במחיר נמוך, רק צריך להבריק ולהזמין פסטורל 0533144699

 

לצאת מהקופסא

חוץ מהרעיונות האלו אפשר להמיר כמעט כל משחק קופסא המצריך חיילים או מהלך אסטרטגי למשחק חצר מסעיר ומרתק.

ה'שש בש' הוותיק והמוכר, סולמות וחבלים כשהתלמידים הם אלו העולים בסולם או למצער נופלים בחבל וכל משחק קופסא אפשרי אחר שסחף אתכם.

 

משהו משלכם?

אהבתם? מעוניינים ליישם? יש לכם רעיון יצירתי נוסף למשחק חצר? אם כן שלחו פירוט או שרטוט למייל  3144699@gmail.com ואולי תהיו אתם הזוכים המאושרים בהגרלה על מדבקת קיר לכיתה,

להזמנות 0533144699

אהבת את סגנון הכתיבה ? מעוניינת בכתיבת תוכן ? 0548451376  racheli1376@gmail.com

 

איך לעצב לוחות בצורה מושלמת?

 

וודאי שאלתם את עצמכם לא פעם: "איך יוצרים כיתה במראה אסטטי גם אם אין לי את החוש המדויק לכך?". מורה זקוק לכישורים שונים כדי להצליח, לא בהכרח חוש אומנותי מפותח נכלל ביניהם.
אז מה ייעשה המורה בעל הכשירון הסטנדרטי מינוס בעיצוב ובאומנות כדי לשוות לכיתתו מראה מושלם?
בדיוק בשביל זה מתייעצים עם המומחים והנה אנחנו כאן עם 5 טיפים מקצועיים ואפשריים לכל מורה לעיצוב הלוחות.

 

טיפ מספר 1 – שיתוף

שתפו את התלמידים בכל שלב, החל מבחירת הנושאים לקישוט הלוחות, ברעיונות שונים ומשונים כיצד לקשט וכלה במלאכת הקישוט עצמה. השיתוף יוצר תחושת שותפות ושייכות מדהימה, גם אם התוצאה הסופית היא בעצם הרעיון שלכם ואליו אתם מכוונים את התלמידים לאורך כל הדרך, התחושה נשארת.

 

טיפ מספר 2 – קו אחיד

על העיצוב להיות בקו אחיד לאורך כל הקירות. כך שבכל הקישוטים שבכיתה יהיו את אותם האובייקטים בעיצוב. לדוגמא: אם הקו הוא עיצוב של חלל אז נשלב בקישוטים השונים אסטרונאוטים, כוכבים ודומיהם. כמובן, על הכל להיות בהתאם לרמת התלמידים כמו דובונים, ארנבות ושאר יוצא בהם לכיתות הנמוכות, מושגי העשרה (ארצות, מדינות ועוד) בכיתות הגבוהות וכן הלאה. ניתן להוסיף העשרה על כתלי הכיתה גם מבלי קשר ללמידה השוטפת בכיתה.

מספר

 3 – אווירה חיובית

מומלץ ביותר לבחור בצבעים וגוונים המשדרים אווירה חיובית לעיצוב הכיתה. הצבעים בסיבה הלימודית משפיעים על אופי הלמידה ושלוות הנפש של התלמיד. חכן חשוב לבחור בגוונים משדרי רוגע, נותני מוטיבציה ומשפרי ריכוז.

 

טיפ מספר 4 – תבניות

לקישוטים בהם מתחלפים תוצרי התלמידים, מומלץ ליצור לוח עם תבניות קבועות. היתרונות המשמעותיים של הכנת התבניות הקבועות הם:

  • הקלה משמעותית בהכנת תוצרים ללוחות.
  • הצגה מכובדת של תוצרי התלמיד על כל יתרונותיה: תחושת שייכות, הגברת ערך עצמי ועוד.
  • מראה הקישוט נותר תמיד אסטטי.

דוגמאות נפוצות ללוחות מסוג זה:

  • לוח הודעות
  • פינת אקטואליה
  • תפקידים בכיתה
  • לוח חגים חודשי המתחלף בהתאם לחג או מאורע.

וישנן עוד דוגמאות למכביר היכולות לנבוע גם מצרכי הכיתה הספציפית ואופי המורה.

טיפ מספר 5 – הבירור המקדים

טיפ זה היה אמור להיות בכלל הטיפ הראשון כי הוז זה העומד מאחורי כל קישוט מושלם. השלב הזה בו המורה שואל ומברר אצל עצמו וייתכן שגם אצל תלמידיו עוד לפני הכל. מה לשאול כדי לדעת איזה קישוט ליצור?

  • באיזו כיתה מדובר? מהי הרמה שלה? מיהי אוכלוסיית הכיתה?
  • האם היא כיתה רגילה / כיתת שילוב / כיתת חינוך מיוחד?
  • במה כדאי להעשיר את התלמידים השנה מעבר ללמידה הפורמלית?
  • מהי צורת הישיבה המקובלת בכיתה?
  • מהי האווירה שהינו רוצים ליצור בכיתה?
  • אלו פסוקים / פתגמים / אמרות מומלץ לשלב על הקירות?
  • מהו החומר הלימודי שחשוב שהתלמיד ייראה על הקיר מול עיניו?
  • אלו אלמנטים מתאים לי להחליף לעיתים קרובות ומה מומלץ שיישאר לטווח ארוך?
  • האם אנו מתעתדים להשקיע כל שנה בקישוט חדש או לחדש מידי שנה קישוט קבוע?

וכך לאחר שאילת שאלות הנוגעות לאופי הכיתה מבחינה חיצונית של מיקום ומבנה, מבחינת גיל, רמת וסגנון התלמידים, אופי הלמידה וצורת הקישוט ניתן להתחיל במלאכה.

קדימה לעבודה?

לאחר שהכרתם את הטיפים שלנו חשוב לנו לומר לכם עוד משהו חשוב: אנו, בחברת פסטורל, מתמחים בכל הקשור לקטגורית עיצוב בתי ספר וסביבות לימודיות של מרחבי למיה, כיתות וגני ילדים. אנו מגיעים עם חיבור אינסופי ללקוחות ולמקצוע, חולמים יחד עם צוות המוסד הלימודי כיצד תיראה סביבת הלימוד ואז, צעד אחר צעד, מגשימים את החלום והופכים אותו לעיצוב עוצר נשימה ופונקציונאלי, התורם רבות להתפתחות כל ילד בגן, בבית הספר ומחוצה לו.

והחשוב ביותר: אנו כאן! אז אל תהססו לפנות אלינו בכל שאלה ובשרה לייעוץ. צוות המומחים שלנו ישמחו לעמוד לשירותכם משלב התכנון ועד לעיצוב, בנייה והתקנה.

אנו עובדים עם חברת שליחויות לכל חלקי הארץ, יש לנו צוות מתקינים מקצועי, דייקן, מסור ועובד על כל הנשמה שיתקין לכם את העיצוב המושלם.

אז עד כאן להיום, ושבוע הבא נדבר יחד:

רבקי רוקח 0533144699 – מאיירת ומעצבת קירות מבית סטודיו פסטורל

ורחלי שולמן0548451376  – כותבת שיווקית – שתכתוב את זה בסגנון הכתיבה הייחודי של active על עיצוב בית הספר, פרוזדורים, כניסה ועוד בדרך המושלמת ביותר.

אז עד אז – תיהנו מחוויית למידה בכיתה המקושטת שלכם!

לקבלת טיפים וסדנאות חינם למייל שלחי בקשה  3144699@gmail.com

אהבת את הסגנון כתיבה ? להצעת מחיר משתלמת racheli1376@gmail.com‏

 

להתחיל מהא' ב': הכירו את השיטה המהפכנית ללימודי קריאה

שיטת חמוטל היא הדבר הכי מדובר בעולם ההוראה של 2022. היא כבשה כבר מאות מורות ואלפי משפחות ברחבי הארץ, שהצטרפו לדרך הייחודית ללימוד מתוך ההיגיון הפנימי של הילד ולא של המבוגר המלמד אותו • כעת היא גיבשה את שיטתה לכדי קורס הוראה מעשיר ללימוד קריאה המלווה בסיפורי הרפתקאות ושיטות פשוטות ומבריקות לשינון ותרגול החומר • הביקוש לשיעורים בשיאו והתוצאות? מדהימות
מסתבר כי מתחת לאפינו מתרחשת מהפכה קטנה. מהפכת לימודי הקריאה. כידוע, ילדים רבים מתקשים לצלוח את המשימה המייגעת של לימודי הקריאה ובמקרים הגרועים יותר, אף מאובחנים כדיסלקטים. חוסר ההצלחה גובה מהילדים תחושות מרות של אכזבה וכישלון וההורים לא יודעים נפשם מרוב דאגה לעתיד התפתחות הילד.

אנחנו נפגשים דבר יום ביומו בהורים שחוסכים מחשבון החשמל, מהמזגנים, כדי ללמד את הילד קריאה. מתוך תפיסה כי קריאה = חיים.

אלא שיש מי שקוראת תיגר על השיטה הישנה והממוסדת (שלא לומר מיושנת) של לימודי הקריאה ומנפצת סטיגמות באשר לתפיסה כי ישנם תלמידים שנועדו לכישלון.

פריצת הדרך הזו רשומה על אשה בשם חמוטל שהינו, המניעה מהלך שסוחף את עולם ההוראה הפרטי בשנים האחרונות. באמצעות סיפורי הרפתקאות עם מסרים מושתלים, שיטות מבריקות ופשוטות לשינון ותרגול ובניית עוגנים יציבים במוחו של הילד.ה מצליחה השיטה לחולל פלאים ולגרום לשינוי מהותי בכישורי הקליטה והלמידה של הילד וכתוצאה מכך גם משפיעה באופן ישיר על הביטחון והדימוי העצמיים הנפגעים לא פעם בשל ליקויי הלמידה.

מורות רבות מתחום החינוך המיוחד, גיל הרך, גננות שיח ומורות עם גישה לגיל הצעיר כבר למדו את רזי השיטה והפכו את כישורי ההוראה והיכולת לספר סיפור, לאפיק הכנסה רווחי ומכובד תוך סיפוק עצום מהעבודה. כך שגם מבחינת האספקט הכלכלי שבוער כרגע למורים.ות רבים, שיטה זו נותנת מענה הולם עד כדי הכפלת המשכורת. זאת בזמן שרשימות ההמתנה של הילדים המבקשים ללמוד קריאה על פי שיטת חמוטל, רק הולכות ומתארכות.

תורת הסיפור

בקורס לומדות המורות לספר סיפור הרפתקאות בהמשכים ("החווה בקצה היער"), כאשר  מבחינת הילד אין לסיפור שום הקשר לרכישת ידע כלשהו. המוח מקבל אותו בפשטות, כסיפור מרגש ומותח, בלי לגלות לו מהו הידע אותו הוא רוכש. משימות התרגול בבית הינן משחקים מהנים, ללא קשר כלשהו ללימוד.

כך הלמידה הסזיפית שהורגלו הילדים אליה, מתורגמת לחווית לימודים מאתגרת ומהנה, לצד היתרון הקוגניטיבי בו הידע "מתיישב" בתוך המוח.
זוכרים את לימודי התאוריה אותם שיננו במרץ בטרום לימודי הנהיגה? נכון, אף אחד לא זוכר. בדומה לכל חומר אשר אנו "טוחנים" מתוך אילוץ לעבור מבחן, הידע שנקלט במוח האנושי נרכש אך ורק לשעה קלה ומתנדף כלעומת שבא.
לעומת זאת כשהחומר הנלמד עטוף בסיפור סוחף, מפנים הילד את כל סימני הניקוד, והמפגש שלו מול האותיות ויצירת ההברות, יתפתח בצורה טבעית יחד עם השתלשלות העלילה.

הסיפור של חמוטל

מאחורי הסיפור דלעיל, עומד סיפור מעניין לא פחות. חמוטל שהינו, בת 48, אם לחמישה מהיישוב פסגות וגרפיקאית בהכשרתה, למרבה ההפתעה, מעולם לא למדה הוראה.

"לימדתי חוגי ציור וגרפיקה, ויום אחד מישהי פנתה אלי שאלמד את בנה לכתוב יפה", סיפרה בעבר. "זה הצליח, אבל לא חשבתי שיש כאן איזה עניין מיוחד. אחרי שנה חברה ביקשה שאלמד את הבן שלה. הוא לא ידע לקרוא, לא ידע אנגלית, אובחן כדיסלקט גמור – אמרו לה שהילד הזה לא ידע לקרוא לעולם. אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות. כל הלילה ניסיתי להבין למה זה קורה לו. ואז לפתע ברגע אחד נפל לי האסימון. התיישבתי, כתבתי על פתק כמה נקודות, ואלה מנחות את השיטה שלי עד היום".

במהלך השנים חידדה וגיבשה שהינו את שיטתה לכדי משנה סדורה וכן למדה רבות על מערכת החינוך כולה. "המהפכה התעשייתית לפני 200 שנה הייתה נפלאה וחשובה. אולם במובנים רבים נותרנו שם. מקובעים ומאובנים. ילדים לא אמורים לסבול במהלך לימודיהם. להפך, זה רק יקשה ויגרום להם לתייג את החומר הנלמד כ'משהו של מבוגרים'. הנפש של הילד כל כך שקועה בדברים כיפיים של ילדות שמעניינים אותו, עד שהמוח שלו אומר 'אני לא מוכן שיכנס אליי משהו משעמם כמו ניקוד וזהו בעצם היסוד המרכזי של השיטה וסוד הצלחתה".הסדנה של חמוטל מתאפיינת בלמידה ידידותית דרך המחשב מחד, עם ליווי אנושי מאידך וסופרוויז'ן מקצועי עד להצלחה מוכחת.

מעוניינות גם אתן להיחשף לסודות של שיטת חמוטל?  לחצי כאן והצטרפי למעגל הצלחה>>>

 

 

סביבה למסיבה- עיצוב סביבה לימודית

סביבה למסיבה

כל מורה רוצה שאצלה השיעור יראה אחרת, שהחומר שהיא מלמדת לא יישכח לנצח, שאצלה הלמידה תהפוך לחוויה. משאבים רבים של זמן, כוחות, לילות לבנים וכל האפשרויות הקיימות ליציאה מחוץ לכל קופסא משקיעות המורות המסורות בהכנת השיעורים שלהן. אך חבל שלפעמים הן שוכחות שכל שפע זקוק לכלי, אם אין כלי כל הטוב שלך פשוט נמוג מאליו וכמו כל מורה את יודעת לדקלם שעל הכלי להיות כלי מחזיק ברכה.

 אז מהו הכלי? מה יחזיק את הלמידה ויהפוך אותה לנרכשת?

בשביל זה צריך להבין כמה דברים: ניזכר רגע בתחילת שנה, כמה ימים אחורה בסך הכל. מה יש בה, בתחילת שנה שמצית אור בעיניים לתלמיד? כולנו יודעים לדקלם שההתחלה החדשה  המביאה בכנפיה הזדמנויות והתחדשות עושה לו רק טוב, אבל אם נחקור יותר לעומק נגלה שהאווירה הטובה הנושבת בתחילת השנה מורכבת גם מהסביבה הלימודית.

אז דבר ראשון מהי בכלל סביבה לימודית?

הסביבה הלימודית כשמה כן היא, היא המרחב העוטף את הלמידה, אליה נכנסים התלמידים וממנה הם יוצאים עם ידע חדש. אם עדיין לא הבנתם היא הכיתה בכבודה ובעצמה, על כל תכולתה

ועכשיו, אחרי שהבנו, נכיר כמה נקודות חשובות ביותר שמשפיעות על התת – מודע הלימודי של כל אחד.

כיתה נאה מרחיבה דעתו של תלמיד

איזה מורה לא יחפוץ בתלמידים על דעת רחבה? איך יוצרים זאת?

כל אחד מכיר את הניצוץ של האור בעיניים שמופיע במפגש עם כל סביבה נאה ואת תחושת המחנק והכבדות שמותירה עלינו סביבה בלתי מלבבת. בתחילת שנה התלמידים פוגשים סביבה לימודית אחרת לגמרי מזו שהותירו אחריהם עם סיום שנת הלימודים הקודמת. החל ממכשירי הכתיבה, הקלמרים והתיקים החדשים והנוצצים וכלה בכיתה המחודשת, הנקייה. לא עוד הדמות המקולפת למחצה משרידי קישוט הקיר דאשתקד אלא הכל רענן, טרי, חדיש ומגוון וכמובן מזמין ללמידה.

הכיתה היא מקום חי, דינאמי, פעיל ותוסס ומטבע הדברים קילופים עלולים לצוץ על הקירות, כתמים אפורים לעיתים מנמרים כל מיני אזורים ויש לה נטייה להפוך לעיתים למקום שאינו מזרים אנרגיות חיוביות לתלמידים הבאים בשעריו ואוי ואבוי לו, למורה, שתלמידיו חסרי אנרגיות חיוביות…

הקירות מלמדים בעד עצמם

עיצוב של כיתה בהקשר לחומר הנלמד הופך את חלל הכיתה לחלק דינאמי במערך השיעור, ניתן ליצור בכיתה אזורים מסוימים המתקשרים לנושאי הלימוד השונים. באופן זה הכיתה המעוצבת מנגישה את החומר עבור התלמיד, אם בהצבת סכמות למבני משפטים או תרגילים בצורה מעוצבת ומושכת את העין, אם בחידוד הרגלי למידה באופן נאה ומתחבר ללב ואם בשלל דרכים שונות כיד הדמיון הטובה שמציבות לתלמיד את היכולת להצליח בלימוד במבט עין מרפרף על קירות הכיתה שמולו. הוא יכול כך להיזכר בחומר, לתכנן פעולות ולהצליח. כמובן שהשילוב בין הפן החזותי – הקירות המעוצבים בהקשר לחומר, יחד עם הפן השמיעתי – המורה המסביר את החומר מילולית יוצר למידה אפקטיבית הרבה יותר.

להכיר דרך הקיר

בנוסף יש לקירות המעוצבים יכולת עצומה להעצים תלמידים באופנים שאינם דורשים מהם אומץ רב בהצגה עצמית. בכיתות רבות מומלץ לייחד אזורי קישוט הקשורים לתחומים ההומניים הנלמדים בבית הספר ומאפשרים לתלמיד להציג יצירות כמו בספרות, ציור ועוד על הקיר ולהרוויח הכרה והעצמה על הדרך. ישנן פינות שמטרתן לטפח כישורי חברה וישנן עוד דרכים רבות אחרות להגיע באופן זה לכל תלמיד. גם מי שחושש להביע את עצמו בפורום כיתתי, יוכל לעשות זאת בקלות רבה יותר באמצעות הקיר.

 

אז שלב ראשון…

כמו כל מורה את וודאי רוצה לדעת איך לעשות זאת, איך להפוך את הכיתה למקום אחר מבחינת המראה, איכות הלמידה ואיכות הכישורים של הלומדים בה.

כאן, נלווה אותך יחד במדור שבועי בדרך למראה הכיתה המושלם והייחודי עבורך,

רבקי רוקח 0533144699 – מאיירת ומעצבת קירות מבית סטודיו פסטורל שתעניק לך טיפים ייחודיים, מקוריים ובלעדיים לעיצוב כיתה בתוכן הלימודי

ורחלי שולמן – כותבת שיווקית – שתכתוב את זה בסגנון הכתיבה הייחודי של activa.

אז ניפגש בעז"ה בשבוע הבא לטיפ מלא השראה (לימודית ולא רק…)

ומה עד אז? כמה כללים בסיסיים

דבר ראשון: יש להביט על הכיתה שסביב, על הקירות שלה, לתכנן ולחלק. לבדוק לכמה נושאי קישוט זקוקים, כמה מקום דורש כל נושא ואיפה בדיוק כדאי למקם אותם.

נושאי קישוט יכולים להיות: חשבון, קריאה, כתיבה, גמרא, חברה ,רגשות ועוד ועוד

דבר שני: איפה מומלץ למקם כל נושא במרחב הכיתה?

ניתן לחלק את הקישוטים לקישוטים פעילים (הדורשים את השתתפות התלמיד) ולקישוטים לא פעילים. ככל שהקישוט פעיל יותר יש למקם במקום נוח ונגיש יותר.

כדאי ומומלץ לשתף את התלמידים בבחירה ולשמוע את דעתם כדי שהקישוט לא יהיה עוד אביזר בכיתה אלא חומר למידה פעיל ושימושי שיש לו גם את הכח להעניק לתלמידים תחושת קשר ושייכות.

בכיתות שילוב מומלץ ליצור קישוטים הממחישים את הקורה בין כתלי הכיתה: כללי עיצוב התנהגות, תורנויות, תקנון, סדר יום וכל כדי להפוך את הלמידה וכללי בית הספר למוחשיים ככל האפשר.

אז קדימה! לעבודה ונמשיך בעז"ה בשבוע הבא…

סביבה למסיבה

כל מורה רוצה שאצלה השיעור יראה אחרת, שהחומר שהיא מלמדת לא יישכח לנצח, שאצלה הלמידה תהפוך לחוויה. משאבים רבים של זמן, כוחות, לילות לבנים וכל האפשרויות הקיימות ליציאה מחוץ לכל קופסא משקיעות המורות המסורות בהכנת השיעורים שלהן. אך חבל שלפעמים הן שוכחות שכל שפע זקוק לכלי, אם אין כלי כל הטוב שלך פשוט נמוג מאליו וכמו כל מורה את יודעת לדקלם שעל הכלי להיות כלי מחזיק ברכה.

 

אז מהו הכלי? מה יחזיק את הלמידה ויהפוך אותה לנרכשת?

בשביל זה צריך להבין כמה דברים: ניזכר רגע בתחילת שנה, כמה ימים אחורה בסך הכל. מה יש בה, בתחילת שנה שמצית אור בעיניים לתלמיד? כולנו יודעים לדקלם שההתחלה החדשה  המביאה בכנפיה הזדמנויות והתחדשות עושה לו רק טוב, אבל אם נחקור יותר לעומק נגלה שהאווירה הטובה הנושבת בתחילת השנה מורכבת גם מהסביבה הלימודית.

אז דבר ראשון מהי בכלל סביבה לימודית?

הסביבה הלימודית כשמה כן היא, היא המרחב העוטף את הלמידה, אליה נכנסים התלמידים וממנה הם יוצאים עם ידע חדש. אם עדיין לא הבנתם היא הכיתה בכבודה ובעצמה, על כל תכולתה

ועכשיו, אחרי שהבנו, נכיר כמה נקודות חשובות ביותר שמשפיעות על התת – מודע הלימודי של כל אחד.

כיתה נאה מרחיבה דעתו של תלמיד

איזה מורה לא יחפוץ בתלמידים על דעת רחבה? איך יוצרים זאת?

כל אחד מכיר את הניצוץ של האור בעיניים שמופיע במפגש עם כל סביבה נאה ואת תחושת המחנק והכבדות שמותירה עלינו סביבה בלתי מלבבת. בתחילת שנה התלמידים פוגשים סביבה לימודית אחרת לגמרי מזו שהותירו אחריהם עם סיום שנת הלימודים הקודמת. החל ממכשירי הכתיבה, הקלמרים והתיקים החדשים והנוצצים וכלה בכיתה המחודשת, הנקייה. לא עוד הדמות המקולפת למחצה משרידי קישוט הקיר דאשתקד אלא הכל רענן, טרי, חדיש ומגוון וכמובן מזמין ללמידה.

הכיתה היא מקום חי, דינאמי, פעיל ותוסס ומטבע הדברים קילופים עלולים לצוץ על הקירות, כתמים אפורים לעיתים מנמרים כל מיני אזורים ויש לה נטייה להפוך לעיתים למקום שאינו מזרים אנרגיות חיוביות לתלמידים הבאים בשעריו ואוי ואבוי לו, למורה, שתלמידיו חסרי אנרגיות חיוביות…

הקירות מלמדים בעד עצמם

עיצוב של כיתה בהקשר לחומר הנלמד הופך את חלל הכיתה לחלק דינאמי במערך השיעור, ניתן ליצור בכיתה אזורים מסוימים המתקשרים לנושאי הלימוד השונים. באופן זה הכיתה המעוצבת מנגישה את החומר עבור התלמיד, אם בהצבת סכמות למבני משפטים או תרגילים בצורה מעוצבת ומושכת את העין, אם בחידוד הרגלי למידה באופן נאה ומתחבר ללב ואם בשלל דרכים שונות כיד הדמיון הטובה שמציבות לתלמיד את היכולת להצליח בלימוד במבט עין מרפרף על קירות הכיתה שמולו. הוא יכול כך להיזכר בחומר, לתכנן פעולות ולהצליח. כמובן שהשילוב בין הפן החזותי – הקירות המעוצבים בהקשר לחומר, יחד עם הפן השמיעתי – המורה המסביר את החומר מילולית יוצר למידה אפקטיבית הרבה יותר.

להכיר דרך הקיר

בנוסף יש לקירות המעוצבים יכולת עצומה להעצים תלמידים באופנים שאינם דורשים מהם אומץ רב בהצגה עצמית. בכיתות רבות מומלץ לייחד אזורי קישוט הקשורים לתחומים ההומניים הנלמדים בבית הספר ומאפשרים לתלמיד להציג יצירות כמו בספרות, ציור ועוד על הקיר ולהרוויח הכרה והעצמה על הדרך. ישנן פינות שמטרתן לטפח כישורי חברה וישנן עוד דרכים רבות אחרות להגיע באופן זה לכל תלמיד. גם מי שחושש להביע את עצמו בפורום כיתתי, יוכל לעשות זאת בקלות רבה יותר באמצעות הקיר.

 

אז שלב ראשון…

כמו כל מורה את וודאי רוצה לדעת איך לעשות זאת, איך להפוך את הכיתה למקום אחר מבחינת המראה, איכות הלמידה ואיכות הכישורים של הלומדים בה.

כאן, נלווה אותך יחד במדור שבועי בדרך למראה הכיתה המושלם והייחודי עבורך,

רבקי רוקח 0533144699 – מאיירת ומעצבת קירות מבית סטודיו פסטורל שתעניק לך טיפים ייחודיים, מקוריים ובלעדיים לעיצוב כיתה בתוכן הלימודי

ורחלי שולמן – כותבת שיווקית – שתכתוב את זה בסגנון הכתיבה הייחודי של activa.

אז ניפגש בעז"ה בשבוע הבא לטיפ מלא השראה (לימודית ולא רק…)

ומה עד אז? כמה כללים בסיסיים

דבר ראשון: יש להביט על הכיתה שסביב, על הקירות שלה, לתכנן ולחלק. לבדוק לכמה נושאי קישוט זקוקים, כמה מקום דורש כל נושא ואיפה בדיוק כדאי למקם אותם.

נושאי קישוט יכולים להיות: חשבון, קריאה, כתיבה, גמרא, חברה ,רגשות ועוד ועוד

דבר שני: איפה מומלץ למקם כל נושא במרחב הכיתה?

ניתן לחלק את הקישוטים לקישוטים פעילים (הדורשים את השתתפות התלמיד) ולקישוטים לא פעילים. ככל שהקישוט פעיל יותר יש למקם במקום נוח ונגיש יותר.

כדאי ומומלץ לשתף את התלמידים בבחירה ולשמוע את דעתם כדי שהקישוט לא יהיה עוד אביזר בכיתה אלא חומר למידה פעיל ושימושי שיש לו גם את הכח להעניק לתלמידים תחושת קשר ושייכות.

בכיתות שילוב מומלץ ליצור קישוטים הממחישים את הקורה בין כתלי הכיתה: כללי עיצוב התנהגות, תורנויות, תקנון, סדר יום וכל כדי להפוך את הלמידה וכללי בית הספר למוחשיים ככל האפשר.

אז קדימה! לעבודה ונמשיך בעז"ה בשבוע הבא…

 

 

את תכשיט יקר

"לשולמית יש לב גדול, היא תמיד עוזרת לי בשיעורי הבית כשאני מסתבכת ולכן בחרתי לה את הלב הזה"

 

"לנעמה יש כח רצון חזק, האופניים האלה ממש מתאימות לה, היא מצליחה בזכות המאמצים שלה"

 

העוגן הזה ממש מסמל את יפעת, היא שקולה ולא נסחפת אחרי שטויות או אופנות"

 

גם רונית ומיכל ואפרת ורבקה כולן מדהימות לכולן יש תכונות וחוזקות

כל אחת מהן תכשיט יקר

 

בואי נכנס לשיעור כישורי חיים בכיתה שלך,

שוחחת עם הבנות על הערך העצמי, מימוש יכולות,

פוטנציאל אישי, הודאה על מה שיש להן ועוד נושאים בסגנון הזה

את מוזמנת למנף כל נושא עם פעילות יצירתית מעצימה

תוכלי להשתמש בה כשיעור פתיחה/שיעור מסכם ואפילו כפעילות חד פעמית ועוצמתית

בחנויות המתמחות קיים מבחר מסחרר של תליונים בצורות שונות,

התארגני עם מגוון גדול של תליונים וגם בשאר החומרים ליצירת צמיד תליונים

›› רשימת חומרים והדרכה מצולמת עם תמונות והסברים כאן

הסבירי להן איך ליצור את הצמיד ותני לכל תלמידה לבחור 5 תליונים שמשקפים תכונות ויכולות שלה.

 

לאח"מ הדריכי אותן איך ליצור את הצמיד, תהיה לכן שעה נפלאה ביחד!

 

רוצה עוד שכלולים?

♥ הן יכולות לבחור תליונים אחת לשנייה, כלומר איזה חוזקות אני רואה בחברה שלי, תוסיפי לכל אחת פנקס קטן שיעבור בין כל הבנות ויכתבו לה איזה תכשיט מיוחד (תכונה משובחת…) יש בה

♥ תוכלי לתת להן לקחת תליון מתוך שקית אטומה ואז לנסות לקשר בין הצורה לבין תכונה שבי או לחשוב לאיזה מבנות הכיתה מתאים התליון הזה

♥ אפשר גם למנף את התליונים לנושאים אחרים כמו: על מה הייתי רוצה לומר תודה בחיים שלי, מה אני רוצה לברך אותך ולאחל לך ועוד

♥ גם יצירת שרשרת זה מקסים!

ותוכלו גם להכין תכשיט למצלמה או לפלאפון בעזרת התליון הזה:

החומר המוגש בכתבה הינו לשימוש אישי בלבד

כמו כן אין להעבירו הלאה או להשתמש בו בשימוש מסחרי

לרבות מידע כתוב, קבצים להדפסה וסרטונים

הקרנת הסרטונים לכיתות/קבוצות הינה בתשלום.

 

לקבלת סרטוני ההדרכה מתמר דנחי לחצי כאן

 

מאין באת ולאן אתה נוסע?…

אמצע הקיץ, שעת ערב מוקדמת, נפוליאון מלך צרפת מטייל בסמטאות פריז. הוא שומע קול בכי מאחד המבנים. נכנס וראה יהודים יושבים על הארץ, מקוננים ובוכים לאור נרות קלוש. התעניין מה קרה ועל מה הבכי. כששמע שהם בוכים על שריפת 'בית המקדש' וחורבן ירושלים, התפלא הקיסר ושאל את שלישו 'מדוע לא נמסר לי על אסון בירושלים? חשוב לי להיות מעודכן בחדשות העולמיות! מי ולמה שרפו מקדשם?'. כשהבין שבוכים על אירוע עתיק יומין, לפני ח"י מאות שנים, התבטא נפוליאון החכם ואמר "רק עם שזוכר וּמְשַׁמֵּר את העבר, יזכה לראות עתיד…".

ביקש המלך לקבל לידיו 'מגילת איכה', בה קוראים בבכי. בשובו לארמון קרא 'איכה' בתרגום צרפתי. הוא התעניין מאוד בדמות 'המחבר', ירמיהו הנביא. נפוליאון הוסיף וקרא גם בספר ירמיהו. הוא התפעל מדמותו רב העוצמה! הוא רואה מול עיניו את ירמיהו מתהלך בחוצות ירושלים כשעול 'מוטה' על כתפיו – סמל נבואי לגלות הקרבה, ועול מלך בבל שיוטל על אנשי ירושלים. הוא מדמיין את ירמיהו מושלך בכוח אל תוך 'המהפכת' (מין כלא) ע"י שרי המלך. בעיני רוחו רואה את ירמיהו טובע בטיט עד ש'עבד מלך כושי' עם עוד שלשה אנשים מושכים אותו בחבלים להציל נפשו…

קיסר צרפת התפעם מאישיותו של ירמיהו הנביא. הוא ראה בו דמות של איש אמת שלא נרתע מכוחנות המלך ושריו, הוא התחבר מאוד לתוכחותיו ומוסריו הנאמרים ללא חת ומורא, עד שהחליט לקשט את חדר מלכותו בציור דיוקנו!

יצא נפוליאון לשוטט ולתור אחר 'דמות יהודית' אותו יצייר 'הצייר המלכותי'. עוקב המלך אחר יהודים, והנה מבחין בקבצן יחף יושב על ארגז בפינת רחוב, ידו מושטת וקורא לעבר העוברים ושבים שיחוסו ויתרמו לו. בגדיו מרוטים, ראשו פרוע, זקנו מגודל – אך עיניו רושפות אש, מצחו הגבוהה חרוש מלמד על חיי התמודדות וסבל. נפוליאון רואה באיש זה דמות מתאימה לציור דיוקן ירמיהו הנביא העומד וזועק בחוצות העיר, כשברקע – ירושלים שעולה באש…

פונה הקיסר ליהודי ומציג את עצמו, תוך שמציע לו סכום כסף גדול בתמורה להגעתו לארמון והסכמתו להעלות על הקנבס את דיוקנו… הוא מסר לו אישור כניסה המפנהו למזכירו האישי, וקבע שיתייצב מחר בבוקר… הקבצן רץ  וסיפר בהתרגשות לבני ביתו כי פגש את המלך שהבטיח לו 'נתינה הגונה' על הגעתו מחר לארמון. לאחר שהראה את האישור החתום בטבעת המלך האמינו לדבריו. אמר לו בנו בכורו "אבא! איך תעז להתייצב בחדר המלכות בבגדים קרועים?" אחיו המשיך אחריו "אתה חייב להסתפר!" אשתו מיהרה להעמיד מים להרתחת אמבטיה… כבוד המלכות!

למחרת, בשעה היעודה, מתייצב האיש בשער המלך. הוא מובל לטרקלינו של נפוליאון. בכניסתו קד ומכריז "כבוד המלך, הנני, לרשותך!". מביט בו הקיסר בפליאה, ושואל "ומי אתה, אדוני?". 'מזכיר' האיש כי אתמול נפגשו ברחוב היהודים… מיישר נפוליאון מבטו ורואה אדם מסופר באופנתיות, מגולח למשעי, לבוש חליפה מחויטת ועניבת פרפר, ולרגליו נעלי אלגנט. מרעים המלך בקולו "מה עשית?! ביקשתי לצייר דמות יהודית אותנטית! יהודים 'כאלה', מודרניים ומתייפייפים, יש לי בשפע…". גירש אותו המלך מלפני פניו, כשהוא משליך אחריו בבוז מטבע זעיר כנדבה…

התורה מונה מ"ב המסעות, ממצרים ועד בואנו לארץ המובטחת. בפסוק נאמר וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם. מוצא קודם למסע – ומסע קודם למוצא. בספרים הק' דרשו זאת על מסע החיים של כל אדם. נשמור על ערכי המוצא לאורך המסע, ונתקדם במסעות לפי 'נקודת המוצא'. יצאנו מגלות מצרים בזכות השמירה על זהותנו היהודית. בהגדה של פסח דורשים 'וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל': מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצוּיָנִים שָׁם. ידעו להצביע ולציין 'זהו יהודי'! כך ננהג בגלות האחרונה. לשמור. 'להצטיין'. שמירת ה'רצף' היא ערובה לשמירת גחלתנו.

צאו וראו בתולדות עמנו! השיירה היהודית השמרנית שורדת אלפיים שנות גלות. 'רכבת הרים' עם עליות ומורדות. תקופות זוהר ועתות תופת. מי נשאר ברכבת? מי נותר בשיירה? רק אלה ששמרו אמונים מבלי להתפתות ל'התאמות'.

בי' בטבת הטילו מצור על ירושלים. כמו אז, גם היום מוקפים אנו תרבויות ו'התקדמויות' השואפות לכבוש אותנו ולטשטש ייחודיותנו. כל עוד וה'חומה' בצורה, אינם יכולים לחדור ולפגוע במהותנו. אך בי"ז בתמוז הובקעו החומות… החומות הרוחניות והערכיות החוצצים ביננו לבין גויי הארץ התפרקו. תוך זמן קצר באה החורבן. הָיְתָה כְּאַלְמָנָה…

אניה שטה בים ומתחילה לטבוע. האניה אינה טובעת בגלל מי הים הרבים, אלא בגלל מי הים שחודרים לתוכה…

בהצלחה בעבודת הקודש!

123ymm@gmail.com להארות והזמנות                                                       יחיאל מיכל מונדרוביץ'

הפעם זה תלוי בך- יצירת תליונים

אם רצית להביא לכיתה פעילות אלגנטית עם תוצר אופנתי,

לכי על ההדרכה שהבאתי כאן היום צמידי תליונים יפיפיים

הצמידים האלו קצרו עד עכשיו ילדות זורחות ומלאאא מחמאות

שימי לב יש לך גם סרטון הדרכה וגם קובץ ערוך עם תמונות והסברים שלב שלב אם את לא נגישה לצפייה בסרטון

אבל זה עוד לא הכל סופר חשוב שתקראי עד הסוף כי אני חולקת איתך טיפ מעולה

שיהפוך את היצירה הספציפית הזו לנגישה וקלה לתפעול

לסרטון ההדרכה לחצי כאן

 

קישור להדרכה כתובה פלוס רשימת חומרים וכלים:

ועכשיו לטיפ שהבטחתי,

בהדרכה הזו אני מסבירה איך לפתוח לולאות בעזרת צבת.

עד לא מזמן הסדנה הזאת ליצירת צמידי תליונים

הייתה לי די מסורבלת, הייתי צריכה להביא איתי להפעלה

צבת לכל ילדה וזה סיפור קצת כבד אם מדובר על 100-200 בנות

חוצמזה שגם אם הכיתה שלך מונה רק 25 בנות

אני מניחה שאין לך צבתות לכולן בקיצור,

אני רוצה לחסוך לך את העניין הזה ולעדכן אותך

שבחנויות המתמחות בציוד לתכשיטנות

קיימות לולאות מעולות שניתן לפתוח ולסגור בעזרת הידיים

הן עושות את העבודה מצויי! כלומר:

גם נוחות לפתיחה וסגירה וגם מחזיקות את את התליונים מעולה

וגם חוסכות לך רכישה ונשיאה של כלי עבודה שווה נכון?

 

החומר המוגש בכתבה הינו לשימוש אישי בלבד

כמו כן אין להעבירו הלאה או להשתמש בו בשימוש מסחרי

לרבות מידע כתוב, קבצים להדפסה וסרטונים

הקרנת הסרטונים לכיתות/קבוצות הינה בתשלום.

 

לקבלת סרטוני ההדרכה מתמר דנחי לחצי כאן

 

צאתכם לשלום…

בעונה זו עוסקים רבים ב'פרידה' והתמודדות עם 'מעברים'. ילדים מתקשים במעבר מגן ילדים לבי"ס ות"ת, תלמידים יעברו לכיתה חדשה, מוסדות וארגונים משקיעים מחשבה ומשאבים להכין נערים למעבר הקרוב מת"ת לישיבה. ומה עם מעברי המורים? כיצד מתמודדים הם במעברם ממוסד למוסד? ומה עם 'מעבר מוסד' בחילופי גברא בהנהלות?

הרב דוד מחנך בעל שיעור קומה. שנים רבות מנווט תלמידי כתה ח' לקראת שנות ההתבגרות ופרידה מהת"ת. מדי שנה בשנה הוא מקפיד 'לסיים' את שנת הלימודים, ולא לתת לשנה 'להסתיים' מאליה. יש לו אוגדן של פעילויות ושיחות אותם מקיים בכיתתו לקראת סוף השנה. הוא פותח בפני תלמידיו את הרגשות הלגיטימיים של פורקן מול חשש, סיפוק מול תסכול, רגשות שגואים בתקופה זו. והנה, השנה הרב דוד עצמו 'מסיים'. שינויים מערכתיים הביאו את ההנהלה להוציאו ל'פנסיה מוקדמת'. הרב דוד מציף במחשבתו כל מה שלימד על 'פרידה' לאורך השנים. הוא מקבל על עצמו להיות 'נאה דורש ונאה מקיים'. הוא מחליט לסיים בנכבדות, את התלונות מול ההנהלה, הביקורת וה'הערות' שיש לו – גונז עמוק בליבו. הרב דוד קובע שיעור יומי בספרי אמונה וביטחון, מחזק בנפשו שהכל מושגח בפרטית מלמעלה. הוא אף רוכש מתנה סמלית למנהל, ומגישה ביום האחרון בצרוף מכתב חם ואישי. שלום, חבר.

הרב שמואל ניהל מו"מ ממושך עם הנהלת הישיבה אודות תנאי שכרו. לאחר שלא מילאו את מבוקשו, 'סגר' לקראת שנה הבאה עם ישיבה אחרת – המתחרה העיקרית לישיבתו הראשונה, דבר שיוסיף לה שגשוג. אך הרב שמואל, יר"ש מרבים, אינו זורק אבן אחר הנופל, ולא משליך טיט בבור ממנה שתה. כאשר פוגש הורים שמבקשים להעביר את בניהם בעקבותיו, הוא מסביר שמעבר בחור ללא סיבה מיוחדת עשוי לטלטלו שלא לצורך, ומצהיר כי אין כל דופי בישיבה בה לימד עד כה. הרב שמואל זוכה לשמור על איזון נפשי ויישוב הדעת, ופורש בכבוד. הוא כיבד את עצמו!

הרב יהושע מסיים עשרות שנות ניהול הת"ת ביד רמה. הגיל והמצב הבריאותי אינם מאפשרים לו להמשיך. הרב כהן משקיע ימים ארוכים בהעברת הניהול על פרטיו וכלליו, הגלויים והנסתרים, למנהל שנכנס תחתיו. הוא מתמסר בעין טובה למען שמירת רצף ניהולי. הוא גם מרגיע הורים לחוצים ששואלים "מה יהיה אחריך, כב' המנהל?", הוא מעצים את המנהל הנכנס בעיני הקהל, זוקף קומתו ומבטיח ליווי והדרכה ככל שיתבקש. וברגע שלא יתבקש – הוא בחוץ!

בפרשתנו קוראים על משה רבינו שמשתוקק 'להמשיך' בהנהגה ולהכניס את בנ"י לארץ. הוא גם מבקש מהקב"ה "בדין הוא שירשו בני את כבודי". אך הקב"ה משיבו קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו. הגיע העת שמשה 'רעיא מהימנא' יפרוש מהנהגת העם, ובניו לא יזכו לגדולה אחריו. משה רבינו מעמיד את יהושע לפני זקני ישראל ומול כל העדה, וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו. רש"י מביא מחז"ל: 'יותר ויותר ממה שנצטווה, שהקב"ה אמר לו וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ, והוא עשה בשתי ידיו, ועשאו ככלי מלא וגדוש, ומלאו חכמתו בעין יפה'. משה נתן ליהושע מהוד פניו, ופניו החלו אף הן להאיר ב'קרני הוד' עילאיים. משה רבינו ימשיך לעודדו ולאמץ את רוחו לעיני העם וזקניו.

משה רבינו הוא המעביר קרני ההוד לפני יהושע. ומדוע אין הקב"ה משפיע עליו ישירות? כי חשוב שמשה הוא שיחזק את הנהגת יהושע בעיני העם. משה מעמיד לו 'מתורגמן' בחייו, ואף בא בעצמו לשמוע שיעור מפי יהושע 'מחליפו'.

זו מנהיגות! רועה מסור דואג לצאן מרעיתו גם בהמשך, אחרי ה'קדנציה' שלו. לא כמלמד גֵּאֶה שרומז להורים "אצלי בנכם הצליח. אני חרד מה בהמשך…", או מנהל פורש שמצפה שמחליפו יתקשה, ומחכה לרגע שיקראו לו להציל את המצב. אמר לי מחנך יר"ש לקראת פרישתו: "הקב"ה קבע 'כל התחלות קשות'. אך איך יהיה 'הסוף'? זה תלוי בי!".

פועל עבד אצל קבלן בנייה שנים ארוכות, כאחראי על בניית יחידות נופש באזור קיט. כאשר הפועל הודיע על כוונתו לפרוש, ביקש ממנו בעה"ב שיסיים ויבנה 'צימר' אחד אחרון. בלית ברירה דחה העובד את פרישתו, ונשאר כדי למלא את בקשת בעה"ב. כאשר סיים את ה'צימר' האחרון, מסר לו בעל הבית, בחגיגיות, את המפתחות של בית זה, ואמר "הנה, אני מעניק לך בית זה כמתנת פרידה על שנותיך הארוכות והנאמנות!". לקח הפועל את המפתח, ובליבו צער. הוא יודע שבנה 'צימר' זה בחופזה ובחוסר חשק. מעתה עליו להתמודד עם הנזילות בכלים הסניטרים שהורכבו 'לצאת ידי חובה', קירות וריצפה עקומים, וארונות המטבח שנבנו בחוסר דיוק… את 'הסוף' קובע לאדם בעצמולעצמו!

הכל הולך אחר הַחִתּוּם. גם כאשר 'קשה עלי פרידתכם' נשמור על אופטימיות, כי 'סוף' הוא בעצם התחלה חדשה.

בהצלחה בעבודת הקודש!

123ymm@gmail.com להארות והזמנות                                                       יחיאל מיכל מונדרוביץ'

היום הדרך להעביר חומר לימודי וערכים מוסריים עוברת דרך: חיבור, חוויה, ערך

עכשיו כשהחופש כבר כאן רציתי לשאול אותך

פעם כשהיית בבית הספר,

היו לך לפעמים שיעורים שהמורה דיברה

אבל הסליל שעבר לך בראש היה:

"למען ה' בשביל מה בדיוק צריך ללמוד את הנושא המשעמם הזה"

ביננו, למה שיעור גאוגרפייה בנושא:

"האקלים הים תיכוני והשפעתו על התזונה באירופה"

אמור לעניין כיתה של 35 ילדים?

 

(סליחה אם יש פה מורות לגיאורגרפייה,

סתם שלפתי גיבוב של נושא שעלה לי בראש בסדר?

ואל תראו אותי ככה, אני דווקא נהניתי מהשיעורים האלה, הייתי המשקפופרית של הכיתה, המורות מ"עטרת חיים" בכפר סבא יכולות להעיד)

אני אשאל יותר מחודד

מה ההבדל בין הזנת ידע לתוך מחשב לבין הקניית ידע לתלמידים?

התשובה ברורה,

היום דרך להעביר הן חומר לימודי והן ערכים מוסריים

עוברת דרך: חיבור, חוויה, ערך,

משמעות, רלוונטיות לתלמיד ולחיים שלו

(לא בכדי כבר מ – 2014 הטרנד הכי קדוש במערכת הלימודים בישראל, הוא המושג למידה משמעותית)

נחזור להתחלה, אז השאלה היא לא למה מלמדים גאוגרפיה, אלא איך מלמדים גאוגרפייה?

הנה דוגמא מעשית, הראיתי בפעם הקודמת הדרכה ליצירת חבקי מפיות (מיוחדת לקוראי אחיה, אני מצורפת שוב את ההדרכה עם תמונות והסברים שלב שלב, לטובת כל מי שפנו ובקשו)

אפשר סתם כך להכין אותם עם התל' במסגרת שיעור מלאכה או בקייטנה שלך

ואפשר ללכת על קייטנה חוויתית בנושא שבת

ולמחיש לילדים בדרך חוויתית, יצירתית, מעצימה

את כל המסרים שרצית להעביר להם על כבוד השבת, ההכנות לשבת ועוד

סיימתם להכין את החבקים?

את מוזמנת לומר להם להביא חבילת מפיות מהבית

ולהדגים להם כמה דוגמאות חגיגיות של מפיות בתוך חבקים

ואם את רוצה עוד קפיצה קדימה תזמיני קדימה ילדים שמעוניינים ללמד את כל החברים

קיפול מפיות יפה שהם מכירים, משמעותי או לא?

 

נ.ב

כששואלים אותי אם אני מורה אז אני אומרת שכן,

7 שנים ראשונות הייתי מורה רגילה של מחברות וספרים

ומאז ועד היום אני מורה לחרוזים

 

אולי לא סתם נתתי דוגמא על גאוגרפייה

זוכרת כמו אתמול שבמקום לבחון את התלמידות שלי

על חפירת תעלת סואץ

הן היו צריכות להגיש הצגה, אהח.. זה היה כיף!

לקבלת סרטוני ההדרכה מתמר דנחי לחצי כאן

שימוש בסרטונים הינו לצפייה אישית – הקרנת הסרטונים לכיתות/קבוצות הינה בתשלום.)

כמו כן אין להעביר הלאה או להשתמש בשימוש מסחרי בחומר המוגש לך כאן בכתבה

לרבות מידע כתוב, קבצים להדפסה וסרטונים

 

 

עין טובה

מחנך כתה ד' מקיש על דלת המנהל ונכנס, וידו לופתת זרועו של תלמיד. "הרב! כבר שבועיים שיוסי מידרדר. הוא הפסיק להקשיב, נרדם, לא הגיש מבחן, דרשתי ממנו להביא אישור מאביו והוא מתחמק, אסרתי עליו לצאת להפסקות עד שישלים את המבחן, אני מתקשר לביתו ואין מענה, זלזול מחפיר! ממש פרח נובל! חייבים לעצור זאת בחוזקה!". המלמד מסיים את דבריו הכואבים, מניח את יוסי המתדרדר אצל המנהל ושב אל כיתתו, אל כלל הפרחים הפורחים.

המנהל מביט בפני יוסי, ובמקום לגעור ולהוכיח, פותח בשאלה רכה "יוסי, מה נשמע? יש משהו שאני לא יודע?" יוסי מתכווץ וניכר שמתאפק מבכי. "יוסי, אני לא כועס, אלא מאוד רוצה לשמוע מה יש לך לומר". יוסי בן ה-10 פורץ בבכי. "כבר כמה שבועות שעל אמי לשכב במיטה, והיא נמצאת בבית של סבא וסבתא. [ב"ה הילד אינו בקי להגדיר מצבים לקראת שמחות]. אחי הקטנטן בבית-חולים כי יש לו איזשהו דלקת. רוב הזמן אבא אתו. אחרי החיידר אני הולך לבית של דודה ואוסף את אחותי הקטנה, מאכיל אותה ומעסיק אותה עד השינה. למדתי להפעיל מכונת כביסה. בלילה דוד שלי מהישיבה מחליף את אבא בביה"ח, ואבא בא הביתה. אבל אני אחראי על ארוחת ערב וסנדוויצ'ים בבוקר. אני קם מוקדם לתלות את הכביסה ש'הפעלתי' בלילה, לוקח את אחותי לגן וממהר לחיידר. המנהל! כבר אין לי כח!".

יוסי והמנהל בכו יחדיו. בכו מתוך קירוב לבבות. בכו בתפילה שהקב"ה ישיב ליוסי ומשפחתו שגרה ברוכה. יוסי בכה על קשייו בבית, והמנהל בכה על קשייו בת"ת. למה המלמד רואה 'הדרדרות' של יוסי – ולא רואה את 'יוסי' עצמו?

בלעם רוכב על אתונו, הוותיקה וקרובה לבלעם. בלעם רואה שהיא נוטה מן הדרך, סטה מהמשעול, רובצת, ומכה אותה שלש פעמים. הוא ראה את הבעיה הגלויה ולא התבונן לחשוב 'למה?', מה נמצא מאחורי הבעיה. בתפילת הלל אנו מתלוצצים על פסלי העכו"ם: פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ… בספרים הק' מבואר כי כמו שחושי פסל דוממים בגלל היעדר נשמה, גם אנשים חיים לא תמיד מדברים, רואים ושומעים, מתוך שהם מדחיקים את חלק הנשמה בקרבם. על זאת מבקשים על הגוים כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, יהיו דוממים! אך על יהודי ירא לנצל את חושיו על פי מצפון נשמתו! לדבר בשפה 'נִשְׁמָתִית', לראות בראיה רוחנית, לשמוע ולהאזין 'עם נשמה'…

הצדיק רבי אריה לוין הסתובב בחצר ת"ת 'עץ חיים' הירושלמי ב'הפסקות' כ'משגיח'. התלווה אליו פעם מלמד צעיר. בסוף ההפסקה שאלו רבי אריה "מה ראית בחצר?". סיפר המלמד שראה כי משה'לה מציק ומפריע לילדים, ובערל'ה מטפס בצורה מסוכנת על החומה ועל עץ. נענה לעומתו רבי אריה "ראיתי גם אני את משה'לה. אני מבין שנסיעת אביו לחו"ל מפרה את שלוותו. אשוחח איתו. וראיתי את בערל'ה. עלי לברר האם גבאי הצדקה נענו לבקשתי להעביר מוצרי יסוד ומזון לביתם. וראיתי עוד משהו. ראיתי שיוחנן כבר נעדר שלשה ימים. אתאם עם הוריו 'ביקור חולים'…

אוי לנו אם נהיה כבלעם שתום העין שרואה את סטיית האתון ואינו מתבונן בסיבת הדבר. אוי לנו להידמות לבלק מלך מואב שפונה ממקום למקום כדי לתפוס זוית-ראיה לראות ממנה הצד השלילי בעם ישראל ולקללם. לא אשכח עת שישבתי בוועדה בין-מקצועית שדנה בזכאות תלמיד לעזרה מקצועית. המלמד תיאר בפני אנשי המקצוע את קשייו והפרעותיו הרבים. הוא המליץ על שעות תגבור מסיביות. הפסיכולוגית שאלה אותו "ובמה הוא טוב? במה הוא מוכשר?" המלמד שתק. אין לו מה להשיב. מאוד התביישתי. היה מביך לראות מלמד שאינו מכיר את מעלות תלמידו ואישיותו. המלמד ראה רק את עצמו. התלמיד מפריע לי, הוא מתחצף אלי, אני לא יכול להמשיך עוד ככה…

בפרשה מכריזים שבחו של מקום "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל"! פסוק זה נאמר בתפילת מוסף דר"ה, יום הדין והזכרון, עם המשכו: "ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ". פירש"י לשון רֵעוּת! ה' אוהב אותנו ורואה טובותינו.

עומדים כבר בשלהי שנת הלימודים. האם הספקנו לזהות 'מעלה' שיש לכל אחד מתלמידינו? האם אנו מודעים לכישרון ייחודי שקיים בכל אחד מהם? האם קיימנו שיחה אישית פרטנית, אפי' בדרך אגב, עם כל אחד מן התלמידים? בעצם, האם לימדנו השנה 'כיתה' או 'בני אדם'? ברור כי אנחנו יודעים מה לימדנו אותם, האם יודעים מה הם למדו?

בשיח שמסר האדמו"ר מסלונים שליט"א למחנכים (אלול תשס"ג) מסר, כי אביו הרה"ק בעל ה'נתיבות שלום' הדריכו לקראת התמנותו כר"מ בישיבה, שבכניסה לכיתה בכל בוקר, לפני שפותחים בלימוד, יש לרב ליצור קשר עין ולהביט בפני כל א' מתלמידיו ב'עין טובה'. מבט זה מעורר אהבה – בלב הרב ובלב התלמידים, כמים הפנים לפנים…

בהצלחה בעבודת הקודש!

123ymm@gmail.com להארות והזמנות                                                       יחיאל מיכל מונדרוביץ'

להקדישני- פרשת חקת

להלן 'מעשה שהיה' כפי שהתפרסם בעת האחרונה. זאת חוקת התורה! כפי שנא' בפרשתנו הֶאֱמַנְתֶּם בִּי – לְהַקְדִּישֵׁנִי!

תלמידי כתה ח' בביה"ס יהודי בשיקאגו טסו ל'טיול שנתי' לוושינגטון. נהג אוטובוס נכרי המתין להם בנמל התעופה והיה צמוד אליהם במשך שלשת הימים הבאים. טיילו באתרים, באטרקציות ובמסלולים. לכל אורך הנסיעה התרשם הנהג מהתנהגותם המכבדת. הנערים דיברו בנחת זה עם זה, תלמידים ממושמעים לצוות, הודו לנהג בנימוס בעלייה ובירידה מן האוטובוס. זימרו בנסיעה שירים יהודים, עד שהנהג קלט מנגינות ומילים עבריות ואף הצטרף לשירתם.

כך עברו להם שלשה ימי הטיול בנעימים. הנהג התרשם מאורח חייהם של הנערים היהודים. הוא ראה שהם משתדלים להשאיר אחריהם רכב נקי, את השקיות והעטיפות משליכים לפח. הנהג רגיל לראות בני גיל זה דוחפים בעליות ובירידות, והפעם רואה נערים המכבדים זה את זה. אכן, הנהלת המוסד שׂמה דגש חינוכי על פיתוח הליכות נועם לצד רמה לימודית גבוהה, ומקדישה חשיבות רבה וכנה ל'בין אדם לחבירו' כתנאי משלים להצלחת 'בין אדם למקום'.

הנהג, כושי בשם מר רידיק, שמע כי הנערים מתרגשים לקראת טקס סיום כתה ח', והטיול הנוכחי מהווה גם פעילות 'גיבוש' לקראת התפזרות התלמידים בישיבות המשך בארצם ובעולם. בסוף ימי הטיול נפרדו בכבוד ממר רידיק הנהג.

כעבור שבועות מספר ערך ביה"ס 'מסיבת סיום' גדולה והדורה. התלמידים והוריהם התאספו בביה"ס לסעודת מצוה, בשילוב סיומי מסכתות, לצד צוות ביה"ס. אירוע מרגש ומושקע. קרוב לתחילת הערב, עולה אחד המורים להנחות את האירוע, ולפתע נאלם דום. מר רידיק, נהג האוטובוס הכושי, עומד בפתח לאולם, לבוש בחליפה מכובדת, ובידו זר פרחים. התלמידים זיהו אותו, והתחילו ללחוש להוריהם שזהו הנהג הוושינגטוני! המנחה הזמינו לברך את הקהל:

"מעולם לא הסעתי קבוצה כה מכבדת ומחונכת. כאשר רב לימד במהלך נסיעה – האזינו בכובד ראש, שמרו על הניקיון ועל כבוד הזולת. שמעתי שהם מתרגשים לקראת 'מסיבת סיום' הקרובה. החלטתי: להפתיע! בררתי פרטים, טסתי מוושינגטון לשיקאגו כדי לכבד את שמחתם! גם שיריהם היו מרגשים!" מסיים הנהג דבריו ופוצח בשירה "כל העולם כולו…", מנגינה ומילים שנקלטו בקרבו במהלך שלשת ימי הטיול… הקהל קם להריע לו בהתרגשות, והצטרפו לשירתו.

אשרי העם שככה לו! אשרי העם שה' אלוקיו! ברור לי כי חלק מהקוראים אינם מבינים את עוצמת המעשה, בהיותם חיים בתוך 'בועה' חברתית ואינם עֵרים לסובב אותנו. כל יהודי בעולם הינו 'נציג' של הקב"ה ושגריר העם היהודי. בוחנים אותנו בכל עת, מעשינו, דיבורינו והליכותינו. יהודי חרדי משמש 'חלון ראוה' לעולם של חיי תורה ומצוות.

תלמידים בטיול, בחורים בקניות, משפחות בנופש קיץ, בודדים בתחבורה ציבורית, במעבר חציה ובמרפאה. המתנהג בצורה בזויה אינו נדון 'לעצמו', אלא 'חרדים אינם מכבדים'. המשליך עטיפה למדרכה גורר הצהרה 'חרדים מלכלכים'. אין תכלית בטיעון 'הרי 'הם' לא טובים יותר'. אין בכך לפטור מאחריות. אדרבא, זה מחייב אותנו לקדש שם שמים!

אין לנו הבנה בחטא מי-מריבה. חז"ל מלמדים כי משה ואהרן נענשו מרוב מעלתם, שהקב"ה מדקדק עם קרוביו. ככל שאנו 'דתיים' יותר בעיני הבריות, 'חרדיים' ו'רבניים' יותר, כך מעשינו נבדקים ונבחנים בעיני אלוקים ואדם. בילדותי, בחו"ל, חשבתי כי יש להיזהר מ'חילול השם' רק בעיני גויי הארצות. טעות! חז"ל מתארים כי קידוש ה' וחילולו רח"ל הם בכל מקום, בבית, ברחוב, בשכונה – אף לעיני יהודים! גם מול ילדינו והורינו! אשרי זה שגדל בתורה… אוי לזה…

שנים רבות ניהלתי בס"ד תלמוד תורה, שקלט והציל, מתוך אמונה ואומץ, אף משפחות קירוב. באה משפחה מסורתית לרשום שני בנים. מה הביאם להחלטה זו? ההורים רואים ברחוב, מדי יום, שלשה אחים בדרכם לת"ת, נעימים ונכבדים, חולצות מכופתרות ופאות מסודרות. החליטו בלב שלם כי גם הם רוצים 'בנים כאלה'. שלשת האחים כלל לא מודעים שמביטים אחריהם ברחוב! ב"ה, כיום גם להורים אלה משפחה תורנית! מי ימנה הזכויות לאלפי רבבה!

נעורר שיח בכיתה על נושא מקודש זה ונקדיש זמן ומחשבה. חשוב לפתח בכיתה סימולציות ממחישות ומעשיות. נחשוב עם תלמידינו: מה אומרים השכנים על המוסד שלנו? מה מספרים עלינו המסיעים, איך מתרשמים מאתנו האורחים בבר-מצוה של חברנו לכיתה וכדו'. נעצים את השאיפה שנזכה ויכריזו עלינו "אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה, פלוני שלמדו – תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו!" (יומא פו).

בהצלחה בעבודת הקודש!

123ymm@gmail.com להארות והזמנות                                                       יחיאל מיכל מונדרוביץ'

תינצל מן הכעס- פרשת קרח

שעת לפנות בוקר, רבינו ה'חוזה מלובלין' מֵקִיץ ומגלה כי שַׁמָּשׁוֹ שכח להעמיד ליד מיטתו מים לנט"י. לא הוריד הצדיק רגליו על הארץ ללא נטילה, והמתין לבוא השמש. בליבו נצנצה טינה על השמש שגורם לו לביטול זמן יקר. מיד הרהר בדברי חז"ל 'כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה'. אמר בליבו 'האם כדאי לעבור על איסור ע"ז בשביל מי נטילה…'.

כהורים ומחנכים עלינו לעמול להסיר כעס מליבנו, שהרי הכעס מהווה מכשול עצום בחינוך. אדם הכועס – חכמתו ניטלת ממנו, כדברי חז"ל (פסחים סו), ולא יכול לראות בבהירות את הדרך נלך בה. הכועס מאבד הערכת הסביבה כלפיו, וכמלמד הוא פוגע בעצמו, כי תלמידיו רואים בחולשתו וכבודו נפגם בעיניהם. לא די שהכעס לא משיג – אלא מפסיד.

דרש הג"ר מאיר אריק (מגאוני גליציה לפני השואה), חז"ל לימדו כי האדם ניכר בשלשה דברים – בכוסו, בכיסו ובכעסו (עירובין ס"ה). את אהרן הכהן לא ניתן לבדוק בכוסו, כי כהן משרת אינו מוזג ואינו שותה, שהרי שתויי יין אסורים בעבודה. אף בכיסו לא יכולים להכירו, כי על כה"ג נא' 'גדלהו מִשֶּׁל אחיו', אחיו הכהנים תומכים בו כלכלית. נותר רק להכיר במעלת אהרן בבחינת כעסו. על כן אומר משה רבינו לעדת קרח "וְאַהֲרֹן מַה הוּא?" – הנכם רוצים לדעת מיהו ומהו אהרן? – "כִּי תַלִּינוּ עָלָיו"! נסו לראות האם הוא יבוא לידי כעס! הרי 'בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי', איך תתקוממו נגדו?

המוכיח מתוך כעס אין דבריו מתקבלים. דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים, התוכחה מתקבלת כשנאמרת בשקט וסבלנות. בפר' בהעלותך מוכיח הקב"ה את מרים ואהרן על דיבוריהם על משה רבינו. בתחילת התוכחה אומר הקב"ה שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי, פירש"י אין נא אלא ל' בקשה. בתום דברי התוכחה נא' וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ. משמע כי חרון-אף ה' בא רק אחרי שסיים דבריו. כתב רבינו אליהו מזרחי "שדיבר עמהם דבריו בנחת ובפיוס – כדי שישמעו כל דבריו, שאילו היה מדבר עמהם בכעס לא היו נשמעים"! דברים מבהילים! דברי נבואה מפי הגבורה! הם לא היו מתקבלים מתוך כעס.

מלמד התייצב בפני רבו להיוועצות, "נכשלתי היום בכיתה, איבדתי שליטה עצמית וגערתי בתלמיד בחוזקה מתוך כעס. מה עלי לעשות כדי שזה לא יקרה עוד". חשב הצדיק והשיב ברוב חכמה "אני מזהה כי כוונתך טהורה ורצונך להינצל בעתיד. עצתי לך, מחר בבוקר תפתח את השיעור בבקשת סליחה!" המלמד נרתע, וכי זה 'מכובד'? המשיך רבו "ברור לי שמאוד קשה להתנצל בפני ילד. לא נעים. אך בטוחני כי מכאן ואילך, בכל עת שיעלה בליבך כעס, תזכור שתצטרך לעבור שוב אי-נעימות זו, וּבָזֶה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם כלשון הרמב"ן באגרתו…"

עלינו להפנים את האמור כבר, שכעס פוגע בחכמה ושקול הדעת, ולכן, לא נגיב ולא נפעל מתוך כעס. להלן ביאור נפלא ומעשי בפרשתנו: בפסוק נאמר וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד, וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם וגו'. פירש"י 'נצטער עד למאוד'. מדוע נוטה רש"י לפרש 'ויחר' ש'נצטער', ולא ש'כעס', כפשוטו של מקרא? כי התורה ממשיכה ואומרת שמשה רבינו פונה להקב"ה ומבקש עונש, לא לקבל הקטורת שלהם. אילו היה משה כועס היה ממתין, ולא פועל מתוך כעס!

בא מלמד אצל רבינו ה'פני מנחם' מגור ושאלו 'איזו קבלה טובה אקבל ע"ע, להצליח עוד במלאכת הק'?' השיבו רבינו 'על כל אחד להתחזק בדבר שנוגע אליו, מלמדים צריכים להתחזק בענין הכעס'. והוסיף 'בזוה"ק כתוב 'כל הכועס כאילו עובד ע"ז'. מה ההשוואה בין השנים? הדמיון הוא – כשם שע"ז לא מועילה, כך הכעס אינו פועל מאומה…'.

בעירו של הג"ר אייזל חריף היה מלמד קפדן וכעסן שהיה מוציא זעמו על תלמידיו. קבע הרב שעל ההורים לשלוח את בניהם למלמד אחר. בא המלמד לרב וטען "הלוא אגווע מרעב! במה אתפרנס?" השיבו הרב "אלווה לך כסף, צא וסחור בבהמות". תמה ה'מלמד' "אך אינני יודע לסחור בבהמות!" השיבו הרב "הרי גם במסחר ילדים אינך יודע!"…

בניהול כיתה, חובה לשמור על כללי משמעת ודרך ארץ. יש ללמוד בעיון רב דברי חז"ל 'ולא הקפדן מלמד'. תקיפות – כן, יציבות ושמירה על כללים – כן! אך להפנים ולהבחין היטב מה הגבול בין תקיפות נדרשת לבין קפדנות מזיקה.

אמר החכם "לכעס תמיד יש סיבה, אך לעתים נדירות יש לו סיבה מוצדקת". דרש בר קפרא 'רגזן – לא עלתה בידו אלא רגזנותא'. כלומר, 'הרווח' היחיד מהכעס שהוא נותר בידך, אצלך, אינך נענש על הכעס שלך, אתה תוענש על-ידי הכעס שלך. הכעס עצמו הוא העונש. אדם שאין בידו אלא פַּטִּישׁ בלבד – כל דבר נראה בעיניו כמסמר…

בהצלחה בעבודת הקודש!

123ymm@gmail.com להארות והזמנות                                                       יחיאל מיכל מונדרוביץ'