יש לכוון את החניך בהתאם לדרכו המיוחדת לו בעתיד, ההולמת את התכונות והנטיות הרדומות בעמקי נפשו, וכך לחנך אותו לקראת המטרה הטהורה, האנושית והיהודית כאחת.
רש"ר הירש.
"המחנך הרוצה להעלות את נשמת התלמיד הטמונה והגנוזה בו, מוכרח הוא להרכין את עצמו אל התלמיד המתחנך על ידו ולחדור אל תוך קטנותו ונמיכותו – עד אשר יגיע אל ניצוץ נשמתו הגנוזה ונעלמה - להוציאה, להצמיחה ולגדלה"!
בעל "חובת התלמידים"
המחנך מחויב להכיר ולידע שלפעמים נמסר לידו יהלום שהוא קשה לעיבוד ומי שאינו מומחה משליכו מיד מתוך הבנה שאי אפשר לעשות ממנו מאומה, אבל המומחה הגדול רואה שאפשר להוציא אפילו מזאת האבן הגולמית יהלום טוב ויפה שיהיה מתאים לשבצו בכתר המלך.
עפ"י נתיב החינוך
שותפים לדרך
