מ'מקבל' ל'נותן' – עבודת הלב של מביא הביכורים
באחד הימים חלתה רעייתו של רבי אריה לוין זצ"ל, ונזקקה לעבור ניתוח דחוף בבית החולים. ליווה אותה הגר"א לוין וכשהוכנסה לחדר הניתוחים, נותר להמתין מחוץ לדלת. בעודו ממתין במסדרון בית החולים, עבר לידו רופא בכיר. בראותו את הרב הישיש יושב וממתין, ניגש אליו בלבביות כדי להרגיע את רוחו ולדרוש בשלומו.
עיניו של רבי אריה אורו. הוא קם ממקומו במהירות, אחז בידו של הרופא, לחצה בחום רב והחל להרעיף עליו תודות בדמעות של התרגשות.
במבוכה פנה הרופא אל הרב ואמר: כבוד הרב, כמדומני שטעות בידך. איני הרופא המנתח את רעייתך. אני רופא במחלקה אחרת, ומעולם לא נפגשנו. על מה מודה לי כבודו?
חייך רבי אריה ברוך והשיב: אמת נכונים דבריך, אין אתה המנתח את רעייתי כיום. אולם לפני כשלשים שנה, בהיותי אברך צעיר ועני מרוד, חלה בני הקטן במחלה קשה. פרוטה לא היתה מצויה בכיסי לשלם לשכר רופא, והייתי נואש. הגעתי אליך, היית אז רופא צעיר בתחילת דרכך. כשראית את מצבנו הכלכלי הקשה, טיפלת בבן שלי במסירות רבה, ולא הסכמת לקחת ממני אפילו פרוטה. בזכות טיפולך המסור בני הבריא וגדל.
הרופא הופתע לחלוטין. הוא ניסה להיזכר, אך חלפו שלושים שנה והוא טיפל באלפי חולים מאז. "כבוד הרב," אמר הרופא בהתרגשות, "מודה שאיני זוכר כלל את המקרה הזה".
נענה רבי אריה ואמר לו בקול נרגש: "אתה, שהשפעת את החסד, יכולת להסיח מדעתך ולשכוח אותו. אבל אני, שקיבלתי ממך את טובת החסד והצלת את חיי בני, איך אוכל לשכוח? בכל יום במהלך שלושים השנים האחרונות הזכרתי את שמך בתפילותי, וייחלתי ליום שבו תזמן אותי ההשגחה לפגוש בך פנים אל פנים ולומר לך תודה מקרב הלב".
התכונה הרבה בשערי ירושלים
בפתחה של פרשת כי תבוא מובאת פרשת הביכורים, אותה קורא בהתרגשות רבה החקלאי, בעת שמביא את ראשית פרי אדמתו לבית המקדש: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט… וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ, וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה. וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ… וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'…"
פסוקים אלו מוכרים לנו היטב מליל הסדר. במרכז ההגדה אנו דורשים את פרשת הביכורים ומבארים כל מילה ומילה מארבעת הפסוקים הללו. בשלב זה מניח החקלאי את הטנא מידיו ומשתחווה, כפי שנאמר: "וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ".
ייחודיות מופלאה רואים כאן: מצינו כמה מצוות והזדמנויות של השתחוויה בציבור, כגון כהנים בבית המקדש או בעבודת יום הכיפורים. אולם מצוות ביכורים היא המקרה היחיד שבו מצווה תורה את היחיד להשתחוות לפני ה'. נשאלת השאלה, במה התייחדה מצוות הביכורים, שרק בה הצטווה היחיד על ההשתחוויה?
נדיבות הלב וביטול היש
ביאר רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, ראש ישיבת מיר, שבמצוות הביכורים באה לידי ביטוי נדיבות לב עמוקה. בטבעו של עולם, ככל שאדם עמל וטורח בדבר מה, כך נפשו נקשרת אליו בעבותות אהבה. החקלאי יגע וטרח בגידול פירותיו: חרש, סיקל, זיבל והשקיע דם ודמע. טבעי הוא שראשית הפרי, פרי עמלו הראשון, חביב עליו מכל. ועם כל זאת, הוא נוטל את מיטב יבולו, את ראשית הפרי היקר לו מכל, מביאו לבית ה' ומכריז בפה מלא: "הכל מאיתך, הכל שלך"!
מעבר לכך, יש במעשה זה חיבור עמוק לשורשים ולזהות האומה. הביכורים אינם מנחה חקלאית, אלא הצהרת אמונה איתנה: אנו כאן, על אדמת הקודש, ממשיכים את שרשרת הדורות שהחלה אצל אבות האומה אברהם, יצחק ויעקב. במעשה נאצל זה של ויתור וביטול ה"יש", זוכה האדם למעלת ההשתחוויה להקב"ה, המבטאת התפשטות הגשמיות ומסירות נפש וגוף מוחלטת לשמים.
עבודת הלב ויסוד ההודאה
הטעם המרכזי של מצות הביכורים הוא הכרת הטוב להקב"ה על כל החסד והטוב שגמלנו. הרב דסלר זצ"ל בספרו 'מכתב מאליהו' (ח"א) ביאר שכל עבודת ה' מושתתת על יסוד הכרת הטוב, ושלמות עבודת הלב תיתכן רק מתוך תחושת הודאה עמוקה. וכבר אמרו חז"ל: "כל הכופר בטובתו של חברו, לבסוף כופר בטובתו של הקב"ה".
ביאר הסבא מקלם זצ"ל, האדם פועל בכל עת בהתאם לכוחות נפשו ומידותיו. אם מידת הטוב שוכנת בו, הוא ייטיב עם כולם. כפיות טובה גם היא תכונה הנטועה בנפש: אדם כפוי טובה כלפי אחרים, סופו שיכפור גם בטובתו של מקום. אולם כשאדם מתרגל להודות ולהכיר טובה, הוא מתעלה מדרגת 'מקבל' לדרגת 'נותן', ובכך זוכה לדביקות בה' ולשפע אהבתו.
כשם שחרוטה היתה הטובה בליבו של רבי אריה לוין, כך היא עבודת הלב הנדרשת מכל אחד, בהביאו את ביכוריו. מצוות הביכורים אינה רק הודיה חקלאית על יבול האדמה, אלא יסוד בעבודת הלב, המבטא את שבירת הגאווה ואת ההכרה, שכל עמלנו מופקד בידי שמים. כשאנו מרגילים את נפשנו להכיר טובה, בין לאדם ובין למקום, אנו הופכים מ"צינורות סופגים" ל"צינורות משפיעים", וזוכים לקשר פנימי עם בורא עולם.
הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – office@shaalti.co.il
רוצה להיערך לשבת עם רעיונות ודברי תורה לפרשת כי תבוא?
היכנסו לקישור https://did.li/zeNZH
מעוניינים ברעיונות חינוכיים מפרשת השבוע?
רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?
לחצו על הקישור https://did.li/gq4ZH
או שלחו את המילה 'רעיון' למייל office@shaalti.co.il
