השוטר הפנימי – לפרשת שופטים
חוטב עצים התקבל לעבודה במפעל לעיבוד עץ. שכר עבודתו היה מכובד ותנאי העסקתו מעולים. ביום הראשון התייצב לעבודה, המנהל הפקיד בידו גרזן חד והקצה לו שטח ביער. יצא האיש אל היער לכרות עצים בשמחה ובהתלהבות. במהלך היום הראשון חטב שמונה עשר עצים. מנהל העבודה שיבח אותו על ההספק המכובד.
למרבה אכזבתו, למחרת לא הצליח לחטוב יותר מחמישה עשר עצים. ביום השלישי חטב שבעה עצים בלבד, ביום שלאחריו חמישה, ובלילה האחרון יגע כל אחר הצהריים בניסיון לכרות את העץ השני בלבד. כשהוא מלא דאגה ממוצא פיו של מנהל העבודה, ניגש החוטב לתאר לפניו את אשר אירע לו, כשהוא מצהיר כי יגע ועמל עד סף אובדן כוחותיו.
הקשיב מנהל העבודה בסבלנות, ושאל: "מתי השחזת לאחרונה את להב הגרזן שלך?"
"להשחיז?!" תמה החוטב בתמימות, "כלל לא היה לי זמן להשחיז. הייתי טרוד ועסוק מעל לראשי בכריתת העצים…".
ההצלחה אינה תלויה רק בעוצמת המאמץ או הזמן המושקע, אלא בראש ובראשונה באיכות הכלים ובישוב הדעת. עצירה מבוקרת לשם "השחזת הכלים" – הרוחניים והנפשיים אינה ביטול זמן, אלא התנאי ההכרחי והבסיסי לכל צמיחה, הספק וברכה בעמלנו.
ביקורת ומשמעת עצמית
פרשת השבוע, פרשת שופטים, פותחת בציווי 'שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ' (טז, יח). במבט ראשון המילה "לְךָ" נראית כמיותרת. הלא מצוות הנהגת המשפט מוטלת על הציבור כולו. על כך מבארים חז"ל במדרש (דברים רבה ה, ה): "רבנן אמרו: שיהא השוטר כשופט, שיהיו המעשים כנגד המקל והרצועה, ושלא יהא המכה צריך ללקות". ופירש בעל 'מתנות כהונה', שעל השופט עצמו להוכיח ולהעמיד את עצמו בדין, ובכך תהא תוכחתו העצמית במקום מקל ורצועה.
למרות שגם השופט וגם השוטר מוציאים לפועל את המשפט, הורתה התורה בפרשתנו שעל האדם להפנות תחילה את עינו הבוחנת כלפי עצמו. השגחה רוחנית זו ופיקוח זהיר על מעשיו, הם המשמשים תחליף ל'מקל ורצועה'. עוד בטרם ייטול האדם על עצמו את תפקיד השיפוט והתוכחה כלפי זולתו, עליו להיות 'שוטר' לעצמו: להחיל דין צדק על אורחותיו, לבחון בעין בוחנת את מדרגתו הרוחנית וכוונותיו, ולהציב לעצמו גבולות ומשמעת עצמית.
עבודת חודש אלול מתחילה בביקורת עצמית
בספר 'שערי תשובה' (ובפירושו למשלי א, ב) כותב רבנו יונה על הפסוק: "לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר" – "הטוב באדם שידע חכמה ומוסר, והוא במקום אזהרה". ומוסיף ומבאר: "וראוי ליסר נפשו תחילה להרחיק מידת הרשע ולהיות גדור ממנה, שלא יכשילהו היצר עליה בעתים אשר יקר מקרהו להתגבר לשלוט באדם, ואחר כך ירגיל נפשו לעלות במעלת מידת הצדיק".
לימוד המוסר הינו בבחינת 'שופטים ושוטרים' פרטיים של האדם. המוסר הוא השוטר הנאמן המלווה את האדם במסתרים, מקום שאין עין אדם רואה ואין אוזן שומעת, ומחייב גם את השופטים עצמם לקיים את מה שהם דורשים מאחרים. הסבא מקלם נהג לומר שכל אדם הוא בבחינת 'שופט' בהחלטותיו, ובבחינת 'שוטר' כשמוציאן מן הכוח אל הפועל.
לפי זה ניתן להבין את הפסוק: המילה 'לְךָ' אינה מיותרת. התורה תובעת מכל אחד: 'תִּתֶּן לְךָ', שים שופטים ושוטרים בתוך ליבך ופנימיותך. יפקח האדם על עצמו בדיוק נמרץ, עד שתוכו יהיה כברו, והמעשים החיצוניים ישקפו שלמות פנימית.
יסוד חשוב זה נכון לכל ימות השנה, אך מקבל משנה תוקף ומשמעות עמוקה שבעתיים בימים נשגבים אלו, ימי חודש אלול, ימי הרחמים, הסליחות והחשבון העצמי.
מצוות 'שופטים ושוטרים תתן לך' מזכירה שהשיפוט והאכיפה האמיתיים מתחילים מבפנים. כשהאדם הופך לשופט ולשוטר של עצמו, הוא זוכה לזקק את מעשיו ולהגיע לימי הרחמים והסליחות כשטהרתו הפנימית מקבלת ביטוי מלא באורחות חייו.
הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – office@shaalti.co.il
מעוניינים ברעיונות יפים לפרשת שופטים, שיעשירו את שולחן השבת?
מוזמנים להיכנס לקישור https://did.li/WoUOf
מעוניינים ברעיונות חינוכיים מפרשת השבוע?
רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?
לחצו על הקישור https://did.li/gq4ZH
או שלחו את המילה 'רעיון' למייל office@shaalti.co.il
