"מצב הרוח"

רבקה אמנו משדדת מערכות, ולאחר תחבולות זוכה יעקב להתברך מפי אביו. יצחק אבינו מסכים לנעשה, ואף מוסיף ומברך את יעקב, בהפטירו גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. הברכות הללו, סביבן נרעשו עולמות, פותחות בהכרזת וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלקִים. חז"ל ביארו את ו' החיבור בתיבת וְיִתֶּן, וכן פירש"י, יִתֵּן וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן. יעקב לא יזכה לברכות בבת אחת אלא בשלבים, בנתינות חוזרות וניתנות. מדוע אפוא ה'תשלומים' בברכת שמים?

ביאורים נעימים נאמרו בזה, ולפנינו הסבר חינוכי ואקטואלי ביותר. כאשר הקב"ה פורס ונותן שוב ושוב, הרי יש בכך השגחה מיוחדת והתאמה לצרכי אותם רגעים, כפי שנא' (איוב ז) וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ, הקב"ה משגיח עלינו ובוחן את צרכינו מדי בוקר וכל רגע. יִתֵּן וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן, זו מעלה גדולה בחיבת ה' אלינו. נתאר לעצמנו אב הקובע 'חברותא' ללמוד עם בנו פעם אחת בשבוע בלבד. 'זמן איכות' לראות מקרוב במצב רוח בנו, להאזין לרגשותיו, לעודדו ולתמוך בו. אבל גם במהלך השבוע ישנם אירועים שונים, עליות וירידות, בהם זקוק הבן לקרבת אביו ולקרבתו. הקב"ה עמנו תמיד! מעניק ברכותיו במנות קטנטנות להנאתנו ולטובתנו. נותן וחוזר ונותן. על מידה זו אנו משבחים אותו על שהוא 'תמיד בכל עת ובכל שעה'.

נכנסים לחודש כסלו, שמזלו קַשָּׁת. דוד המלך כתב כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים, מחנך בני הנוער – דומה ליורה המושך בקשת. גדולי הדורות פרשו זאת בכך ובכך. המעמיק בקשיי החינוך בדורנו יחבור לפירוש דלהלן: כדי שהחץ יקלע היטב ויפגע במטרה שלפניו, חובה על היורה למדוד ולהעריך בכל רגע את כיווני הרוח ואת עוצמתן, ולפיהן יכוון את מידת משיכתו בַּמֵּיתָר. הרוח מסיטה את כיוון החץ, לחץ האויר משפיע על מהירות מעופו וְדִיּוּקוֹ. היורה המיומן מחשב ומתעדכן במכלול הגורמים הללו, אינו נכנע להם, אלא עמהם ומולם מתמודד, ולפיהם מכוון חיציו. הרוחות משתנות בכל רגע, הכיוון שהיורה 'תפס' וקבע, כבר אינו רלוונטי כעבור זמן קצר. על הדורך בקשת להיות דרוך ועירני בכל רגע ורגע מחדש, מתעדכן…

כך נדרש גם בעשייה חינוכית נכונה, וזו כנוות הפ' 'כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים'! הרוחות הזרות פורצות ומשתנות בכל עת. סחף חברתי מתחדש, זרמים מאיימים כים סוער. בכדי שֶׁקּוֹלֵנוּ יישמע מעל רעשי עוה"ז, בכדי שֶׁשְּׂפָתֵנוּ יובן בתוך בְּלַל שפות דור-הפלגה הנוכחי, עלינו לבדוק ולהכיר את הרוחות, כיוונם ועוצמתם, ולפיהם לכוון את פועלינו וחינך בנינו! לא להיכנע להם חלילה, אלא לזהותם ולהתמודד מולם! הקב"ה הראה לאדם הראשון 'דור דור ודורשיו דור דור ומנהיגיו'. 'דורשי דור ודור ומנהיגי דור ודור' לא נאמר, כי הקב"ה הביט קודם בדור, ולפיו התאים להם דורש ומנהיג, שישכיל להנהיג צאן מרעיתו בדעת מול קשיי הזמן והתקופה. המכיר את שדה המוקשים יצליח לצלחו בשלום! זו מטרת יִתֵּן וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן, בהתאם לצורך השעה והדור!

רופא מתעדכן בתמידות במחלות חדשות ל"ע, ולעומתם גם בדרכי הטיפול המחודשים בס"ד. כמחנך מסור עליך להתעדכן! הַכֵּר את שפת הדור, לְמַד להכיר את עולם המושגים אליהם נחשפים הילדים. חַיֵּי את חייהם! מְצָא נקודות חיבור לעולמו ולנפשו של היחיד מתוך הבנת קשייו. יש זמנים בהם מלמדים בגמרא ובמחברת, ויש שנדרשים ללמד בטלפון או ב'מייל'. כדי להחיות ב'חיי רוח' – חובה להכיר את 'מצב הרוח' של הדור, אילו רוחות נושבות ומה כיוונן, ובכך לעבוד בצורה יעילה ומוצלחת. זו ברכת יִתֵּן וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן, חַדֵּשׁ והתאם עצמך והתמודד מול האתגרים בהצלחה. רק כך תהיה קֹלֵעַ… אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא (שופטים כ) מול החוטא והמחטיא הגדול, יצר הרע!

בהצלחה בעבודת הקודש!

123ymm@gmail.com                                                          יחיאל מיכל מונדרוביץ'

 

חנוכה הולך ומתקרב… בואו יחד נלמד מכל הלב

חודש כסליו נוקש על דלתנו

זהו חג ההודיה על הניסים ועל הנפלאות שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה… כל יום בגן הוא יום של הודיה לריבון עולמים על הניסים הקטנים והגדולים הסובבים אותנו וכל ילד בשלבי התפתחותו השונים,  נס מהלך.

אתם מוזמנים לצאת למרחב ולגלות עולם שלם של למידה וחוויה

במרכז שפה

הילדים יספרו את סיפור נס חנוכה בתמונות.

יכירו את כלי בית המקדש ושימושם.

ישוו בין המנורה לחנוכייה.

ימיינו את הלכות החג והדלקת נרות חנוכה בתמונות לפי מילות שאלה, מתי? היכן? מי? איך? מדוע?

יכירו את רצף הכנת השמן מהזית ועד לבקבוק השמן שבידינו.

מומלץ להראות לילדים את שיטות מסיק הזיתים ע"י יציאה למקום גידול עץ הזית, במידה ואפשר. בשיטה הידנית ישנן מס' שיטות, גרוגרת (קטיפה של פרי פרי) ניעור ידני על פיסות בד, ניעור במקל של העץ.

בשיטת הניעור העץ כולו מנוער על ידי "מנערת". המנערת יכולה להיות מכונה עצמאית-ייעודית למטרה זו, או מכונה שמתחברת לטרקטור סטנדרטי. הזיתים נאספים על יריעות שנפרסו על הקרקע (בדומה לשיטה הידנית) או על ידי יריעה שנפרסת באופן מכני, כחלק מהמנערת או על ידי מתקן נפרד.

או שיטת השאיבה בה מכונה שואבת את הפרי אליה.

נאסוף זיתים נכתוש וננסה להפיק שמן.

הילדים יסדרו את התמונות ברצף ויספרו.

הילדים יתנסו באופן מוחשי בתכונות השמן-

שומני, דליק, צף. ויכינו מאכלים שומניים וטעימים לכבוד החג. סופגנייה ולביבה חביבה. נצלמם בתהליך ההכנה ונתלה את התמונות באופן רצפי על הקיר.

במרכז חשבון

בגיל 3 נשחק במשחק התאמה בין נרות לחנוכייה, נשתמש במושג מוסיף והולך ובכל יום נמנה את כמות הנרות.

 

בגיל 4 נתאים ספרה לכמות הנרות

ובגיל 5 נאתר שכנים מי הם שכניו של נר 5? 4 ו6 נעקוב אחרי מספרים עוקבים.

במרכז תפיסה חזותית

בגיל 3 נתאים סביבונים לפי שלשה צבעים, נשחק בדומינו מושגי חג .

בגיל 4 נתאים סביבונים בדגם של חמישה צבעים בו זמנית.

ובגיל 5 נתאים סביבונים לפי כיוון וצבע , בטבלת מטריצה ונעתיק דגם של חנוכיה במשחק הך בפטיש.

במרכז אוריינות

יעתיקו מילים של חנוכה על פי דגם נתון.

 

 

חנוכה שמח מלא אור!

 

 

 

 

 

 

 

קשרים סדרתיים

זה הזמן לנצל את תחילת השנה לחיזוק המימד הסדרתי אצל הילדים.

תחילת שנה מאפשרת לנו לדבר על התחלה, אמצע וסוף. על סדר קבוע של חודשים, ימים, אותיות ומספרים.

בשביל מה חשוב לעבוד על יכולת סדרתית?

היכולת להתייחס לסדר של גורמים מסוימים שבאים זה אחר זה באופן קבוע הינה יכולת לימודית חשובה. להלן כמה תחומים שיכולת סדרתית מפותחת באה לידי ביטוי:

* היכולת לקלוט התרחשות כסדרה: מה היה בהתחלת הסיפור, מה בהמשך ומה בסוף. זהו בסיס להבנת השתלשלות אירועים, סיבה ותוצאה. כמו גם תהליכים גבוהים יותר, כמו: התפתחות בטבע או של המצאות שונות, תהליכים בהסטוריה ועוד. התרחשות כסדרה יכולה להופיע גם בגירסה החשבונית: גם תרגיל הוא בעצם סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף…

* היכולת לקלוט גירויים חזותיים המופיעים זה אחר זה באופן מכוון, זה יכול להיות אותיות הבאות זו אחר זו ויוצרות מילה. התייחסות לאותיות ניקוד ככאלה שמוסיפות את התנועה לאות שבאה לפניהן. התייחסות לאותיות סופיות או פתח גנובה, שדורשות התייחסות מיוחדת בסוף מילה ועוד. וזה יכול להיות מספרים: התייחסות לרצף של מספרים בספירה, או השלמה של סדרה בדילוגים מבוססת היכולת לקלוט את הקשר בין הגורמים בפאן הסדרתי.

* היכולת של הבעה בצורה בהירה מתבססת פעמים רבות על גורם סדרתי. זה יכול להיות ברמה הטכנית של כתיבת מילים תוך שמירה על סדר נכון בין האותיות בכלל, ואותיות הניקוד בפרט, כתיבת משפט תוך שמירה על סדר לשוני תקין, וכתיבת מבע תוך שמירה על מבנה תואם לקהל היעד ולמטרת הכתיבה. רק כשתהיה התייחסות לסדר בתוך המבע תיווצר מובנות, לדוגמה: פתיח, טענה, נימוק, הסבר וסיכום – הוא מבנה הכרחי לפסקת טיעון כדי שתתקבל כראוי אצל הקורא.

* היכולת לארגן חומר לימודי או אפילו רשימת מטלות בסדר יום מבוססת על כושר סדרתי. גם תכנון וחלוקת החומר ליחידות לקראת מבחן, או חלוקת מטלה גדולה כמו ניקוי הבית לפסח ליחידות קטנות – קשורה ליכולת הסדרתית. שכן חשוב לתכנן את סדר העבודה כך שלא נצטרך לחזור פעמיים על אותו משטח…

יוצא אם כן, שילד המפתח את היכולת הסדרתית מרוויח בסיס טוב לתחומי למידה רבים.

איך עושים את זה?

ראשית, מנסים לזהות סימנים של קושי בתחום. לדוגמה: השמטה או שיכול של אותיות בקריאה או בכתיבה (לאחר שלילת גורם פיזיולוגי), קושי בחשבון בחלק הדורש יכולת סדרתית (קשה לו לספור אחורה או בדילוגים). קושי בהתמצאות בזמן, ושימוש לקוי במושגים של "לפני" ו"אחרי".

שנית, מתחילים לעבוד מהקל אל הכבד. בודקים באיזה סדר הילד כבר שולט, ועליו מתרגלים מטלות שונות. בהמשך מתקדמים לרשימות שהוא פחות שולט בהן, ומפתחים את המיומנות עוד. בקורס נוירודינמיקה של שולמית שרייבר נלמדת דרך ייחודית ומפורטת לפיתוח היכולת הסדרתית.

מתנותיי המצורפות הפעם:

מערך שיעור ללמידה מרחוק לפיתוח הגורם הסדרתי בהתבסס גם על הקורס הנ"ל.

בספר "בשביל הלשון" מס' 2, ישנה עבודה ממוקדת בנושא סדר א"ב, שיכול להוות בסיס לתרגילים בנושא הסדרתי. מצרפת לכם גם כמה דפים מתנה משם.

להורדה לחצו כאן!

ניתן גם להזמין ממני את חוברת "בעולם המילים" מס' 2 שמגיעה עם מילון אישי. בחוברת זו מתרגל הילד (כיתה ג') את סדר א"ב תוך פיתוח ההתייחסות לגורם המשמעותי של "לפני" ו"אחרי", ומתרגל שימוש במילון אישי גם לצורך הבנת מילים שאינן מוכרות, כתיב ועוד.

אם מלמדים אצלכם מספרי "שבילים" – זה הזמן לבדוק אם קיבלתם את כל המדריכים (ולספרי הדקדוק גם קובץ מבחנים). תוכלו לפנות ולבקש את החומר המשלים, לחוויית לימודים מושלמת למורה ולתלמיד.

ואם עדיין לא הכרתם את ספרי "שבילים" – תוכלו להזמין את הקטלוג המעניין אתכם:

רוצה לקבל את קטלוג ספרי "שבילים" להוראת העברית בבי"ס יסודי ות"תים

רוצה לקבל את קטלוג "שבילים" להוראה מתקנת

דורות ישרים מבורכים

 

דורות ישרים מבורכים

אברהם אבינו חָרֵד לעתיד שושלת הקודש. מאין יבוא עזרו? היכן ימצא זיווג הגון ליצחק בנו? נחלקו חז"ל (ב"ב ט"ז) בביאור הפסוק שפותח את "סוגיית השידוכים" בפרשתנו, וְאַבְרָהָם זָקֵן… וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. מהו בכל? רבי מאיר אומר שלא היתה לו בת. רבי יהודה אומר בת היתה לו. רבי יהודה דורש עפ"י ההיגיון, כי 'בכל' כוללת כל הטובות – הולדת בן ואף בת. אך מהי סברת רבי מאיר? כתב רבינו בחיי שזאת הברכה! אברהם מתנחם ומרוצה שאין לו בת, כי לבת יזדקק להביא חתן 'מבחוץ', והיכן יש בחור הגון בימים ההם?

למצוא כלה לבנו גם לא פשוט! הוא משביע את עבדו זקן-ביתו לא לקחת מבנות הארץ, כִּי אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק. לא מקולקלת כנענית, לא בת שגדלה בחופשיות ובעבירה! חלילה לו מלסכן את עתיד עם ה' בהתבוללות עם ענבי הבוסר. אך השאלה מזדעקת! וכי בחרן המצב שפיר? כתב רבינו יצחק אברבנאל "למה צוה אברהם שלא יקח אשה מבנות הכנעני, האם מפני שהיו עובדי עבודה זרה? גם בעבר הנהר היו כן, ומה הועיל בתקנתו? ומדוע הרחיק בנות כנען, ולא הרחיק בנות בתואל ונחור שהיו רשעים וחטאים מצד אמונותיהם, כאנשי כנען?" מה נשתנו אלו מאלו? הללו נבילה והללו טריפה!

אכן, אברהם ניצב בפני דילמה נוראה. כולם תעו אחרי אלילים. עליו לחשוב מה 'הרע במיעוטו'. יש לאתר ולקטוף שושנה מבין החוחים. איזה חוחים "דוקרים פחות"? אברהם התבונן והבדיל בין הכנענים לבין אנשי משפחתו. אברהם אבינו מלמדנו לשעה ולדורות, כי המידות הן נקודת ההכרעה בקרב האדם. וכה כתב רבינו הר"ן בדרשותיו (דרוש החמישי) "המצוות והעבירות אשר בתורה הם על שתי פנים, מהם שיעשו רושם בגוף ובנפש, כמידות ומעשים, ומהם שיעשו רושם בנפש בלבד, כאמונות. והנה אותם שיעשו רושם בגוף ובנפש הם אשר יעשו רישומם (בתורשה) אל הבנים המשתלשלים מהם, כשנאה ונקמה ואכזריות, הזימה והכילות, ודומיהן… וזה רוע אנשי כנען. אמנם, הדברים העושים רושם בנפש בלבד הם האמונות, עם היותן כוזבות ורעות לא יתפשטו בבנים. ולזה לבן ובתואל, עם היותם עובדי כוכבים, לא היה מחויב שיעבור רישומם לבניהם. ולכן בחר אברהם בהם, והרחיק בנות הכנענים". מידות רעות משחיתות לדורות!

אליעזר פגש את רבקה, וראה חסדיה. הוא מכריז בבטחה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק! הגמ' מלמדת (תענית כד) "כלה שעיניה יפות – כל גופה אין צריך בדיקה". שואל ה'כלי יקר': מה מיוחד בעיניים? וכי אין מכוערות בעלות עיניים יפות? ועוד, מאימתי מלמדים חז"ל בעיון חיצוני וגופני של כלות, הרי שקר החן והבל היופי! אלא, רבותינו מדברים על מידות. באופי ואל ביופי! "עיניה יפות" הכוונה עין טובה ומידת נתינה לזולת, אין צורך ולבדוק כל יתר הליכותיה! בוודאי שבכל הַיֶּתֶר היא מצטיינת. ע"כ בְּדָקָהּ אליעזר בבקשת שתייה!

המידות הטובות, כמו גם הרעות, מתפתחות בקרב נפש אדם כבר מינקותו. כולנו סיגלנו לעצמנו סגנון התנהגותי כפי שראינו וחווינו אצל הדמויות המשמעותיות בחיינו. בתת-מודע אנו פועלים ב'חיקוי'. נזכור שעיניים רבות עוקבות אחרינו, המחנכים, בבית ובכיתה. ככל שאנו 'חשובים' יותר בעיניהם הרכות, עולה רמת השפעתנו עליהם. מחובתנו לייקר תלמידים בעלי מידות טובות, ולשוחח רבות בדבר תיקון המידות.

יהי רצון ויקוים בנו ברכת אברהם, ה' אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ, שלוחים אנו, אחריות הדורות על כתפינו, נזכה לסייעתא דשמיא שלא נבוש ולא ניכלם ולא ניכשל לעולם ועד.

                                                                                                                                                                              בהצלחה בעבודת הקודש!

123ymm@gmail.com                                                                  יחיאל מיכל מונדרוביץ'

מבשרי הסתיו

מבשרי הסתיו כבר כאן, זוהי עונת מעבר בין קיץ לחורף, מזג האויר מתעתע ומשתנה ומשפיע על הבגדים שאנו לובשים, על הצמחייה שמשנה את צבעה, עלי שלכת מתנופפים ברוח, הסתוונית והחצב  מבצבצים מהפקעות והחילזון הממתין לגשם מתחיל לצוץ. כולנו תפילה וציפייה לגשמי ברכה.

זהו זמן מותאם בפיתוח יכולות "חזאיות" אצל הילדים תוך סקרנות, ניבוי וחקר בשאלה מה אומר מזג האויר? נתייחס למס' מדדים

התבוננות

  •  מה רואים בחוץ? שמש קופחת או מוסתרת מהעננים? יש עננים? איך קוראים לעננים האלו? נראה תמונות של חלק מצורות עננים  שונים וכך נוכל לזהות את סוגי העננים העיקריים ברקיע.

ענני נוצה אילו עננים מנותקים, מופיעים כטלאים (כתמים) לבנים או רצועות דקות. צורתם מזכירה חוטים עדינים או שערות בעלות מרקם משיי, עשויים מגבישי קרח אך לא מורידים גשם.  ענני כבשה אילו העננים הגדולים והמלאים שמזכירים צורה של הר או צמר של כבשה.             ענני חורף  זהו ענן אחיד והמשכי שנוצר כתוצאה מעיבוי של עננים אחרים והוא מוריד גשמים. אם קר מספיק, הוא גם יכול להוריד שלג. אם הוא יוריד מספיק גשם, הבסיס שלו יֵרד מגובה בינוני לגובהם של העננים הנמוכים.

מדידה במד מזג אויר

מהי מידת החום בחוץ ובפנים? איפה יותר חם/קר? בכמה מעלות יותר או פחות? מה נלביש ביום זה, סודר/מעיל/מגפיים/חולצה ארוכה/קצרה?

זיהוי כיווני הרוח ועוצמתן

נתלה בחצר הגן שבשבות, שהילדים הכינו או שקיות מלאות אויר ונראה האם יש רוח חזקה או חלשה ומהו כיוון הרוח.

עוצמת הגשם

במידה ויורד גשם נצא לטיול גשם קצר עם מטריות (עדיף שקופות) נביט על עוצמת הגשם נמלא כוס במים ונראה את מהירות הזמן למילוי.

במרכז טבע נאתר תמונה שמסמלת את מזג האויר בחוץ נצייר או נדביק סמל תואם ונצמיד את מס' המעלות שיש בחוץ ובפנים.
נכיר את צמחי הסתיו,  הבצל-החצב, חבצלת החוף והסתוונית. ראשון מבניהם פורח החצב מבשר על בוא הסתיו. זהו צמח גבוה ,בעל פרחים לבנים. נשאל שאלות מעוררות עניין,מי משקה את החצבים, הרי הקיץ חם ואין גשם. איך מצליח החצב  לפרוח?

ולאחר שנכיר את הצמח נמצא את התשובה.

החצב מצליח במשימה זו בעזרת הבצל הענק שיש לו, האוגר  חומרי מזון ומים. לחצב גם שורש ענק היוצא מהבצל . שורש זה חוצב עמוק באדמה וסופג מים מן האדמה. בימי החורף הקר הבצל אוגר מים ומזון ובסתיו לאחר הקיץ היבש והחם , מצמיח החצב גבעולים גבוהים, אלה הם עמודי התפרחת. על עמודי התפרחת פורחים פרחים לבנים, נטמין בחצר הגן פקעת ונעקוב אחר השינויים החלים בו בארבע עונות השנה. בסתיו, פריחה. בחורף ובאביב, עלי בצל גדולים. בקיץ  נמצא  בתרדמה. חשוב לתעד ולשמור בתלקיט.  בהזדמנות זו נוכל לזרוע זרעים שונים ולעקוב אחר קצב גידולם בחוץ ובתוך הגן. להקים גינת ירק וחלקות תבלינים שונות וחלקת תבואה שזמן פריחתה יהיה באביב. מומלץ לתעד את תהליכי הצמיחה.

נגלה בעניין את הסתוונית היורה שבתוכה מסתתרות אותיות ס,ת,ו כשם העונה, הוא פרח המופיע לאחר הגשם הראשון, יורה. לסתוונית שש עלי כותרת בצבע ורוד סגול ואבקנים צהובים ראשית פורחים הפרחים ולאחריהם העלים, פקעת הסתוונית נמצאת בשכבת האדמה העליונה. כמותה קיימים  צמחים נוספים לעונה זו. "הכרכום ובן החצב".

נעקוב אחר השלכת-  תופעה של נשירת עלים  אשר התייבשו בעונת הקיץ על עצים שונים וקבלו צבע חום צהוב. עתה כשמגיע הסתיו נושבת הרוח ומעיפה את  העלים שהתייבשו מן העצים והם נושרים. נאסוף עלים נמיין אותם לפי צבעים וגדלים וניצור במרכז, יצירות חופשיות או שסתם נהנה לדרוך עליהם או לרסק ביד ולחוש ולהקשיב למנגינות העריבות של הסתיו.

נתור אחר בעלי חיים בסתיו, המופיעים בארצינו,

ציפורים כמו-נחליאלי, זרזיר , שחף האגמים, והחסידה. נציין את נדידת הציפורים הקשורה למזג האויר- הציפורים נודדות בסתיו. הן נודדות לארצות החום  כדי  למצוא מחסה מהקור בארצם ומזון. הן נשארות כאן במשך החורף ועוזבות אותנו באביב. החלזונות מופיעים אחרי הגשם הראשון, שמהווה להם סימן שעליהם לצאת לחפש מזון. גם הנמלים עסוקות בחריצות רבה באגירת מזון לחורף. נערוך רישום אחר מעקב מה הן אוהבות לאכול? מתי הן מופיעות? ואיך הן נראות?

במרכז שפה הילדים יסדרו ויספרו ברצף את מחזור המים לאחר שהמחשנו בפועל.

ימיינו ויתארו מצוות במים שימוש במים ומקורות מים שונים, נחל, נהר, אגם, ים ועוד.

במרכז חשבון נעבוד על התאמה בין כמות למס' בהתאם לגיל בני שלוש יתאימו את הכמות לספרה אחת, בני ארבע מ0-6 ובני חמש, שש. מכמות 0-10

במרכז תפיסה חזותית נעבוד בהתאם לגיל בגיל שלוש נמיין מטריות פתוחות וסגורות. בגיל 4 נתאים בין טיפות צורות למטריות הזהות ובגיל 5 נשחק במשחק זיכרון חזותי בין דגמים שונים של מטריות ונתאים פיסות בד לצבע המטריה התואמת.

בפינת אוריינות בגילאי 5-6 נעתיק מילים של סתיו. נזהה את האותיות המרכיבות את המילה ונבריג אותן לפי סדר המילה, ננסה לכתוב בלוח מחיק מילים.

בפינת תחושה נחוש וניצור עננים שונים ממגוון חומרים. צמר גפן, קצף גילוח, או קצפת צמחית חול לבן ועוד כיד הדמיון. ובתוכן לכתוב אותיות של מילים החדשות תוך שמיעת נעימת הרוח השורקת מעבר לחלון ומכה בעוז.

חורף בריא!

 

 

 

 

אל בפזיזות!

"וכל אץ, אך למחסור", נאמר במשלי, ומצודות מסביר: "וכל אץ (הממהר במעשיו) – אין בהם דבר ריווח, אך להביא עוד חסרון מה".

נטייה אנושית מובהקת מילדות ועד זקנה היא להילחץ כאשר דבר מה בחיים מסב קושי או נתקע או אינו זורם כפי שרוצים או נראה כמכשול או מישהו אחר תוקע. מהלחץ מעבר מהיר לקשת רגשות שנעה על סקלת הרגשות השליליים: תסכול, מרמור, חשש, מתח, תשוקה לשנות, לחץ, פחד, כעס… ומשם קצרה הדרך לתגובה פזיזה ולפעולות חסרות שיקול דעת המונעות בכוח הרגש, ולא פעם מסיבות נזקים ועוגמת נפש.

 

אבל הנכון הוא בעיתות לחץ ובעצם בכל עת לפעול דווקא בקור רוח, מתוך שיקול דעת שכלי. כאשר צריך לבצע שינויים משמעותיים ואולי אף מהותיים או להחליט החלטות שתוצאותיהן והשלכותיהן ארוכות טווח – כדאי להתרגל לפעול במתינות לאחר בחינת המהלכים מכל צדדיהם, אחרי חשיבה והתייעצות ואולי אחרי ניסיון או שניים להשאיר את המצב כפי שהוא או לתת לזמן ולהרגל לעשות את שלהם.

(אין זה סותר ספונטניות וזרימה חופשית הנאים להחלטות קטנות שמשמעותן בחיים זניחה!)

 

הנה סיפור קטן אמיתי לליבון הרעיון: בִּתי התקבלה לגן ראשון, גיל 3, כשהיא קטנה מעט מילדות הגן מה שנקרא 'מופסדת שנה' (מסיבות שונות לא נמצא לה גן פרטי מקדים). ההתאקלמות הייתה איטית, הילדה לא התיידדה בקלות עם החברות ולא שיתפה הרבה בחוויות ובסיפורים, אך בסופו של דבר היא הסתדרה בגן.

מכיוון שהיא כישרונית ומפותחת מבחינה קוגניטיבית יותר מבנות גילה, התכוננתי להעלות אותה עם חברותיה לגן קדם חובה, גיל 4, אך הנהלת הגנים החליטה להשאיר את כל קבוצת ה'מופסדות' שנה נוספת בגן.

ברגע הראשון רציתי להיאבק בהחלטה. ברור היה לי, שבִּתי תפסיד התפתחות שמתאימה לה ותשתעמם שנה נוספת בגן שבו כולן תהיינה קטנות ממנה. האם לא כדאי להיות זנב לאריות ולהתפתח בעקבות הגדולות? אבל נאמנה לרעיון לעיל נשמתי עמוק, והחלטתי להמתין ולראות איך ייפול דבר.

והדבר נפל הרחק ממה שחשבתי – הילדה השתלבה בגן באופן מעורר התרגשות. יש קבוצה של ילדות בגילה ואף גדולות מעט ממנה. היא חשה בנוח חברתית, הרבה יותר בנוח משנה קודמת, מנהיגה… והיא מתפקדת בחופשיות ובהנאה שלא היו בה לפני כן. גם אופן השיתוף שלה מחוויות הגן הוא לבלי הכר. זו אינה אותה ילדה!

ייתכן שהיא תלמד מושגים מוכרים לה… אבל הבשלות הרגשית שלה והיכולת להתמודד בחברה ומול מצבים וסיטואציות מורכבות – וודאי יתפתחו טוב יותר בקצב הזה, כשהיא גדולה ובשלה ונכונה להשתלב!

שוב התחזקה בי ההבנה שאותה אימַתי לאחר שנים של לימוד שיטות טיפול ושנים של טיפול וייעוץ – אחד הכלים החיוניים לילדינו בחייהם הוא היכולת לפסוע קדימה בסבלנות ובלי לחץ.

 

ילדים מתמודדים עם אכזבות וכישלונות ותכונות ותנאים ונתונים שלעיתים מקשים עליהם את הזרימה במסלול החיים ובהתנהלות הרגשית-לימודית-חברתית. לא חכם יהיה להתרוצץ ולדרוש ולהיכנס ללחץ ולהיסטריה ולפנות לכל מטפל אפשרי ולדחוף את העגלה בכל מחיר קדימה ולהחליט החלטות פזיזות- – –

חכם יהיה לעזור לילד לפסוע בכיוון של שינוי/התקדמות/עשייה בפסיעות קטנות ולא מעיקות מתוך קבלה של המציאות וניסיון אמיתי להפסיק להתאמץ להתאים אותה אליהם וללמוד דרכים גמישות להסתדר איתה…

(אם כי כמובן ערנות נדרשת תמיד, ומה שדורש טיפול – כדאי לא להזניח. וכן לעתים נדירות נדרשת פעולה חדה יותר, חד משמעית ומהירה – אך גם היא תיעשה לאחר שיקול דעת והתייעצות.)

כך לדוגמה, אם ילד אינו מרוצה מהמורה/מהכיתה – בל נמהר להסיק מסקנות מתלונותיו. ייתכן שזווית המבט שלו מצומצמת, והוא אינו רואה את התמונה כולה.

או למשל, ילד מתלונן ובוכה ש"דניאל קרע לי את הספר, אני לא חבר שלו יותר, הוא כל היום מציק". בירור מעמיק יותר עשוי לגלות שדף בספר נקרע מעט בלי כוונה ושדניאל הוא דווקא ילד עדין וחבר טוב ורק מריבה קטנה שיבשה את הכול… (מקרה אמיתי!)

 

אין זה סותר הקשבה אמפתית לילד ותשומת לב להרגשתו. תמיד חשוב לתת לילד הרגשה של הכלה, אהבה והבנה. אך גם אפשר ורצוי מוקדם ככל האפשר ללמד אותו את שלבי קש"ת – שלבים פשוטים לטיפול בכל אירוע או סיטואציה הגורמים לאי נוחות, מתח, לחץ ושאר רגשות שליליים.

 

שלבי קש"ת

  • קצב איטי – נשימה עמוקה; בחינה סבלנית של האירוע או הבעיה על כל פרטיהם וצדדיהם; המתנה מסוימת לראות כיצד הדברים מתפתחים ו/או האם ניתן להסתגל או לשנות ו/או זווית מבט נוספת (למשל, החברות לא רוצות לשחק איתך? זה ממש לא נעים. את רוצה לעבור כיתה? רעיון… אבל לפני כן אני רוצה לשמוע בדיוק מה קורה…)

 

  • שיתוף, התייעצות וחשיבה – הפעלת שיקול דעת; חשיבה רחבה ויצירתית וגם משותפת. (בדוגמה לעיל, מה את יכולה לשנות בהתנהגות החברתית שלך?)

 

  • תגובות שקולות, פעולות מתונות; צעד צעד בלי לחץ ובעקביות; עצירה מידי פעם לבחינה מחודשת. (בדוגמה לעיל, למידת אסטרטגיות חברתיות)

 

השירשיר המצורף – אל תהיה פזיז! – אשר ניתן במתנה מבית סוכריות – מעניק דרך קלה, יצירתית, נעימה ועוקפת כדי ללמד את הילדים את שלבי קש"ת באופן שהשלבים יתקבלו על ליבם והם יוכלו להפנים אותם.

 

הציפור בשירשיר מעניקה לילד את המבט הזה – נכון, ילד, כרגע קשה לך, אתה לא מצליח, אתה מאוכזב ומתוסכל ועצבני… אבל לא בהחלטה פזיזה או בהתעלמות או בבריחה ישתנה המצב. בוא נלמד ביחד להתנהג אחרת ולהביא לשינוי.

איך? הציפור מצייצת כיוונים… בכוונה ללא פירוט. המטרה רק להציע, אך לא לקבוע.

שלבי קש"ת פשוטים – המתנה, סבלנות, חשיבה, שיתוף… אבל לא השלבים הם מרכז הכובד, אלא היכולת המתפתחת של הילד ללמוד אותם ולעצב אותם בכוחות עצמו – להעלות את הרעיונות בעצמו, להבין את התועלת, להתנסות וללמוד לבצע אותם או חלק מהם באופן עקבי.

כשמדובר בחברה רצוי שהילד ילמד את הקודים החברתיים עד כמה שאפשר בכוחות עצמו מתוך חשיבה והבנה, ואחר כך יתנסה בהם. וכל זה עם המון תמיכה ואהבה ועידוד שלנו.

(ושוב, אם מדובר בקושי מאובחן כמו חסר בהבנת הקודים החברתיים, לקות למידה חברתית או קשיים על רצף תקשורת יש לדאוג לתמיכה הולמת.)

בחברה וגם מול אתגרים אחרים – ככל שהילד ימצא את הפתרונות בעצמו ויתאמן על יישומם בסבלנות ובפסיעות רגועות, הסיכוי שלו להצליח גדל.

 

השירשיר אל תהיה פזיז! יכול להעניק כוח להתמודדות מול כל קושי או אתגר כמעט שאיתם הילד מתמודד – צאו מן השיר לדרך של חשיבה משותפת, מציאת פתרונות ופסיעה איטית וסבלנית בדרך של שינוי והתקדמות.

הבנה חשובה נוספת – החתירה לפתרון כל הבעיות, החלקת כל הקמטים, שינוי כל התנאים הלא נוחים, חתירה למושלמות – כל אלה אינן דרכי התמודדות תועלתיות. נכון יותר הוא להשלים בנחת עם המציאות ולנסות לשפר אותה בכלים ובאמצעים סבלניים ונעימים לשימוש.

למדריך ייחודי בנושא, לשירשירים ולחומרים נוספים ברוח זו:

לחצו כאן!

מייל:  sucaryot1@gmail.com

נייד: 0536073663

קשרים פנימיים

קשרים פנימיים

דיברנו על הקשר שבין המורה לתלמיד בהקשר לתהליך ההוראה,

עכשיו נעסוק בקשרים שבין תחומי הדעת השונים וההשלכה שלהם זה על זה.

כשנדע על הקשר הזה, נוכל לנצל אותו להקניה מיטבית, ממש כמו שיתופי פעולה שנוצרים בין שני בעלי עסקים. כל אחד רוצה להרוויח בעסק שלו, אבל אם בעל העסק השני יכול לפרסם אותו, וגם הוא יתרום למינוף עסקיו של הראשון – הרי שיש כאן רווח כפול לשניהם.

הקשר בין כתיב לקריאה

יש הממליצים לילד בעל שגיאות כתיב להרבות בקריאת ספרים כדי שיקלוט את הכתיב התקין, האם דרך זו מספקת ויעילה? והאם זהו הקשר היחיד בין תקינות הכתיבה לתקינות בקריאה?

נתחיל עם הקשר הפשוט: בשני תחומי הדעת הללו יש שימוש באותיות כסמל לצליל וכרצף צלילים שהופכות ליחידות משמעות. בשני תחומי ידע אלו נעשה פיענוח, ואנו מצפים שילך ויעשה מדויק יותר עם הגיל וההתפתחות. ההבדל ביניהם הוא בעצם בכיוון: בעוד שבקריאה ההמרה היא מסמל גרפי לצליל פונטי, הרי שבכתיבה ההמרה היא מצליל פונטי לסמל גרפי.

וכעת נעבור לרובד גבוה יותר, שבו נדבר על מה שמאפשר את ההמרה הדו כיוונית הזו: העיבוד המוחי שקורה לקורא ולכותב טרם ביצוע הפעולה.

העיבוד מתחלק לשני תחומים עיקריים: עיבוד שמיעתי ועיבוד חזותי.

העיבוד השמיעתי, מאפשר לנו לקרוא באופן שנשמע בשפת הדיבור, אם מדובר בצליל בודד או ברצף צלילים כיחידה מילית. בעזרת עיבוד זה ניתן גם לכתוב בכתיב תקין בהתאם למה שאנו שומעים. כשקוראים את המילה שלום – מפענחים את הצרוף הראשון לצליל של שָׁ, ואת הצרוף השני – לצליל לו, ובסיום: ם, ברצף כזה שנשמעת מילה שלימה: שלום. וכך, כשרוצים לכתוב את המילה: שלום, שומעים: שָׁ – וכותבים את האות שמייצגת את הצליל הזה. שומעים לוֹ – וכותבים את האות שמייצגת את זה, וגם את אות הניקוד הנלווית אליה לפי כללי הפונטיקה של העברית.

שגיאות שנובעות מהמרה לקויה של סמל גרפי – צליל, או צליל-סמל גרפי, מכונות בשם: שגיאות פונולוגיות. העיבוד הזה הוא בסיסי, ובלעדיו לא ניתן לקרוא או לכתוב באופן מדויק.

העיבוד החזותי, מאפשר לזהות את הסמל הגרפי בצורתו המדויקת, אם מדובר בזיהוי מדויק של אות, או בקריאה מדויקת של מילה על כל מרכיביה. ובתחום הכתיב – העיבוד החזותי מאפשר לכתוב בכתיב תקין בהתאם למה שאנו רואים. העין רואה את המילה שבת – ומזהה את הרצף הצלילי שלה וכן את המשמעות שהיא מבטאת. ובכתיבה: רוצים לכתוב את המילה, מעלים את הייצוג החזותי שלה – וכותבים בהתאם.

לעתים קרובות העיבוד השמיעתי לא מספיק, כי יש מצבים מיוחדים כמו ח' עם פתח, שנקראת באופן שונה כאשר היא בסוף מילה. וכן בכתיבה: עלולים להחליף בין ח/כ, ט/ת, א/ה שצלילן זהה. שגיאות שנובעות מחוסר דיוק במראה החזותי של המילה, הן בקריאה והן בכתיבה, מכונות בשם: שגיאות אורתוגרפיות.

לעיבוד החזותי כמה שלבים: שלב ראשוני, עוד לפני רכישת הגורם האלפא-ביתי, שמכונה: שלב לוגוגרפי. בו יכול גם פעוט בן 3 לזהות מילה כציור. הוא רואה את הסמל של ״קוקה קולה״ ו״יודע לקרוא״ זאת מתוך תפיסה חזותית של מראה חזותי גרידא. בשלב שלאחר רכישת הצופן האלפא-ביתי, קולט הילד אט אט את מבנה המילים תוך קישור לפונמות שמהן הן מורכבות. בעת קריאה הוא עורך בתוכו עיבוד כפול: פונטי ואורתוגרפי. העיבוד האורתוגרפי התקין מאפשר לו לקלוט את המילה כיחידה אחת, על כל מרכיביה. שלב זה מכונה: שלב אורתוגרפי.

האם ניתן לעזור לשפר שגיאות על רקע כשל אורתוגרפי?

לכאורה, על מנת לתת לילד לקלוט את המימד החזותי של המילה על כל מרכיביה, עליו ללמוד ״לצלם״ את המילה וליצור ייצוג חזותי פנימי המתייחס למילה על כל מרכיביה. מכיוון שבשפה קיימות טריליונים של מילים, ייצור ייצוג חזותי לכל אחת מהן (על כל הטיותיהן), עשוי לקחת שנים. בפרט למי שהעיבוד החזותי שלו אינו מפותח. אם זו הייתה האפשרות היחידה של רכישת הקריאה האורתוגרפית ושל הכתיב התקין, מסתבר שהיינו מתייאשים…

אלא שבשפה העברית ישנם כללי דקדוק שחלים על קבוצות שלימות של מילים. כאן ניתנת לנו אפשרות ללמד את הילד כלל אחד שיוכל להחיל על הרבה מילים בבת אחת, ולחסוך לעצמו שגיאות רבות.

העיבוד המורפולוגי

ההתייחסות למבנה המילה מבחינה דקדוקית, נעשה בעיבוד שהוא עומד בפני עצמו. אם בעיבוד הפונולוגי מתייחס הילד לצלילים של המילה, בעיבוד המורפולוגי מתייחס הילד להטיות של מילים, תבניות ומשקלים. וכמו שלחיזוק העיבוד הפונולוגי עורכים תרגילים שמיעתיים לפיתוח יכולת אנליזה וסינטזה שמיעתיים, כך לחיזוק העיבוד המורפולוגי ניתן לערוך תרגילי המרה מיחיד לרבים, זכר לנקבה, זמנים, גופים ועוד…

המודעות לכללי הדקדוק, והתרגול בשימוש בהם בכתיבה נותן כר נרחב שמאפשר לנו לתת לילד כלים לצמצם את חוסר הוודאות באשר לאופן הקריאה של מילים רבות, וכן לכתיב המדויק. שגיאות שהיו יכולות להיחסך על ידי ידיעת כלל דקדוקי נוטים לכנות בשם: שגיאות על רקע מורפולוגי.

ומה הוא עיבוד מורפופונולוגי? (למעמיקים:)

ישנם כללים דקדוקיים טהורים, כמו: סיומת ״תי״ בפעלים בעבר גוף מדבר (למדתי, כתבתי וכו׳). אך ישנם כללים שאינם מגיעים באופן ישיר משדה הדקדוק, אבל מצבים דקדוקיים מסוימים משפיעים על האופן בו נשמעת המילה, ומכיוון שההשפעה הזו היא קבועה, ניתן לעבד אותם לכדי כלל.

כלל כזה יכול לסייע לתלמידים בפיענוח ובקריאה, וכן בבחירת האיות הנכון. לדוגמה: היכרות עם תופעת הפתח גנובה, תעזור לילד לפענח נכון מילים המסתיימות בה, ומצד שני ידע – שאם שומעים בסוף המילה צליל של אַח, כותבים רק ח׳ ללא תוספת. המילה בסיומת חַ נותנת מידע גם לגבי כל משפחת המילים שבה, שכן כלל בסיסי בלשון אומר שכל המילים במשפחה שומרות על כתיב אחיד, ולכן כולן תיכתבנה באות ח׳. כך בעזרת כלל מורפופונולוגי (שמשלב חלק שמיעתי וחלק דקדוקי) ניתן לחסוך שגיאות כתיב בקבוצת מילים גדולה שבה קיימת מילה בסיומת פתח גנובה.

לסיכום, במה מתבטא הקשר בין כתיב לקריאה?

כפי שהזכרנו לעיל, השיבושים בכתיב יושבים על קושי בעיבוד מסוים במוח. אותו עיבוד משליך גם על הקריאה. כתוצאה מכך, המוקדים החלשים אצל הילד גורמים לו לשבש בקריאה ובכתיבה גם יחד.

ילד בעל לקות פונולוגית – ישבש בקריאה ובכתיבה (ולפעמים אף בדיבור) בהשמטה, הוספה או החלפה של צלילי האותיות או התנועות. ככל שהמילה יותר מורכבת וקשה להיגוי כך ישגה יותר.

ילד בעל לקות מורפולוגית – ישבש בקריאה ובכתיבה (ולפעמים אף בדיבור) בחוסר תשומת לב למבנה הדקדוקי של המילה. שיבושים בתבנית המילה, סיומות, מוספיות תחיליות וכד׳. לעיתים קרובות, הקושי המורפולוגי יביא גם לחוסר התאמה מורפולוגית בתחביר המשפט.

ילד בעל לקות אורתוגרפית טהורה – ישבש בקריאה ובכתיבה רק במילים שבהן אין לו כלי עזר פונטיים או מורפולוגיים. למשל בהחלפה בין המילים – אף / עף, השמטת א׳ שותקת וכד׳.

על מנת לתת למורים כלים נוחים לעבודה בשני התחומים, הוצאנו לאור את ערכות "קריאה פלוס כתיב". בערכות אלו, מוצעת העבודה על הגורם המכשיל משני צידי המטבע – הן בהשלכה שלו על הקריאה, והן בהקשר לכתיבה. ב״קריאה פלוס כתיב״ חלק א׳ – עובדים על העיבוד הפונולוגי, וב״קריאה פלוס כתיב״ חלק ב׳ – עובדים על העיבוד המורפולוגי, והמורפופונולוגי. בחלק ג׳ – בעז״ה ניתן כלים חיצוניים שיוכלו לעזור באופן ״מלאכותי״ לכתיב על בסיס אורתוגרפי, למילים שאין להן כלי עזר פונולוגייים או מורפולוגיים.

ערכת ״קריאה פלוס כתיב״ חלק ב׳, יצאה לאור זה עתה (אמור להגיע מהדפוס היום!) בין השאר, עורך הילד היכרות עם מילות היחס להטיותיהן. כאשר ילד מודע לעובדה כי למילות היחס סיומות קבועות בדומה לסיומות כינויי השייכות, הוא מתרגל להשתמש בצורת הכתיב הזו בכתיבתו, ובמקביל קולט את הסיומת כיחידה הנוספת על המילה היסודית ובעקבות כך משפר את הדיוק והשטף בקריאה. למשל: מחברותיו = מחברת+סיומת רבות+ סיומת כינוי שייכות יו. הידע הזה תורם גם להבנת משמעות המילה ומסייעת בהבנת הנקרא.

מצורפים שני משחקים שלמרבה הצער, לא נשאר להם מקום בערכה… תהנו מהם כמתנה!

אם מלמדים אצלכם מספרי "שבילים" – זה הזמן לבדוק אם קיבלתם את כל המדריכים (ולספרי הדקדוק גם קובץ מבחנים). תוכלו לפנות ולבקש את החומר המשלים, לחוויית לימודים מושלמת למורה ולתלמיד.

ואם עדיין לא הכרתם את ספרי "שבילים" – תוכלו להזמין את הקטלוג המעניין אתכם:

רוצה לקבל את קטלוג ספרי "שבילים" להוראת העברית בבי"ס יסודי ות"תים

רוצה לקבל את קטלוג "שבילים" להוראה מתקנת

זריזין מקדימין…

 

'מעשה אבות סימן לבנים'. התורה לא נמסרה כספר אגדות וסיפורי ימי קדם. בכל פרק יש לימוד ובכל שורה יש תובנה מעשית. בשעה שמלמד אחד 'מספר' פרשת השבוע, עמיתי המיומן והנבון 'מלמד' פרה"ש. 'מטרות חינוכיות' משתבצות בעדינות תוך-כדי-סיפור, הלקחים נספגים וקונים שביתה בנפש לימים ושנים.

בין שלל מידותיו של איתן אדוננו, אברהם אבינו, ניכרת החריצות והעשייה. אברהם הפנים קריאת הקב"ה 'לֶךְ-לְךָ' – ומאז הוא בהליכה מתמדת. קוּם וְהִתְהַלֵּךְ! הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ! הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים! לחייל בתפקיד הנאמן למשימה שהוטלה עליו, אין מקום וזמן למנוחה. אברהם ממלא שליחותו – קריאה בשם ה' – הכרזת מציאותו יתב"ש בעולם בחריצות ובזריזות. גם כשנא' וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל – חסר ו', כי 'ביקש לעמוד…'.

ראיתי דרוש בפסוקי ריש הפרשה "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' – למי? וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל… מי? וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא – עדיין עֲלוּם שם. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיווַיֹּאמַר… אִם נָא מָצָאתִי חֵן… חמשה פסוקים שבהם לא מוזכר שם 'גיבור הסיפור', אלא בכינויי הרמז בלבד! פסוק ה' מסתיים בדברי המלאכים כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, ורק בפסוק הבא מוזכר, לראשונה, וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה… ללמדנו בא, שאין אדם קרוי בשמו בשלב הדיבורים – אלא בביצוע המעשה. כל עוד אברהם מדבר על הכנסת אורחים עדיין נקרא בשמו, המורה על חשיבות. רק כשיוצא 'לפעולה' מוזכר אברהם בשמו, לשבחו על עשייתו הגדולה למען אורחיו.

וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה… מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת… וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם! ותיכף מעוררת שאלה: למה נאמר על 'איש הזריזות והביצוע' וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר…? איה העשייה? ומתרצים חז"ל, כמובא ברש"י, שגם במסירה זו לאחר יש צד ביצועי! נתן לישמעאל בנו לחנכו למצוות, ואכן, החינוך נספג: וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ! אצל אברהם נא' לא פחות משלש פעמים "וישכם אברהם בבוקר…"! בכל מצב, ולכל דבר, משכימים!

הזריזות והמרוצה אינן רק כדי להפיק יותר, כדי לנצל יותר טוב את הזמן, אלא מפני חשיבות המעשה. הזריז בקיום הַמִּצְוָה מוכיח אהבתו לַמְּצַוֶּה. כתב רבינו הרשנ"ז מלאדי (תניא פרק כ"ו) 'כלל גדול: כמו שניצחון לנצח דבר גשמי, כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול – גם אם הוא גיבור יותר מחברו. ככה ממש בניצחון היצר, אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות, הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן, כי אם בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו…'.

יש להבחין בין 'זריזות' חיובית המסמלת מחשבה ויחס רציני, לבין 'חופזה' הנובעת מחוסר סבלנות. הזריזות היא מעלה גבוהה, והחופזה מאוסה. רבינו ה'אמרי אמת' יחיד ומיוחד היה בזריזותו ובניצול הזמן, והכל מתוך רוגע ושלווה. 'נערווין' לא ניכרו בו מעולם. 'ואברהם זקן בא בימים…', הביא את ימיו במלואם!

בימי ה'קורונה' חשוב מאוד לייקר את הזמן ולהזדרז בניצולו. כאשר סדרי החיים משובשים, שומעים 'אין לי זמן לכלום'. נדמה להם שהם כל הזמן עסוקים – וזה אינו נכון! כי ל'עסוק אמיתי' יש הכי הרבה זמן!

בהצלחה בעבודת הקודש!

יחיאל מיכל מונדרוביץ'

123ymm@gmail.com                                                                                                    

 

מה הקשר?

ומה הקשר לקידום תלמידים?

זהו, שהיום נדבר קצת על קשרים, ולאו דווקא בין בני אדם.

אחד הדברים הבסיסיים שאדם חושב עליהם הוא קשר בין דברים.

בתחילה הקשר הוא של שני דברים "אותו דבר".

המשחק הראשון של הילדים הוא לוטו כרטיסים – מניחים את הכרטיס על המקום שבו יש תמונה זהה בלוח המשחק. יופי, כל הכבוד! שלב ראשון של קשר.

אח"כ מתחילים להכיר בקשר במימד מסוים – בעל חי ומזונו, אמא ובנה, מילה והיפוכה, גדול וקטן וכד'.

בהמשך – משלבים את כל הסוגים יחד במשימות אנלוגיה:

כף – כפית, שק – … (שקית)

פרה – חלב, דבורה – … (דבש)

רחוק – קרוב, גדול – … (קטן)

אפשר להוסיף גם זוגות בהקשר מורפולוגי:

פר – פרה, כבש – … (כבשה)

ציפור – ציפורים, יונה – … (יונים)

הקשר הולך ומתרחב, הילד כבר לומד להשוות בין דברים וגם להבדיל ביניהם.

מבקשים ממנו לומר במה דומים שני פריטים, ואח"כ במה הם שונים.

אפשר להתחיל באופן מוחשי על ידי תמונות – במה דומה שמש לתפוח? שניהם עגולים, אבל השמש צהובה והתפוח ירוק או אדום.

תשובות מוחשיות אפשר לתת כמעט בהשוואה של כל שני פריטים: לתרנגול וליונה יש שתי רגליים. החלון והדלת הם בצורת מלבן. התפוז והמשמש – בצבע כתום.

אבל אנחנו רוצים להוביל את הילד לתשובות ברמות גבוהות יותר:

לשם כך נציג בפניו גם פריטים ללא תמונות, ואם יענו תשובה מוחשית לומר: נכון, ובמה הם עוד דומים?… למשל: לחם ולחמנייה – יגידו בצבע חום. ומה עוד? אוכלים אותם, אופים אותם, מברכים עליהם "המוציא" – אלה תשובות שכבר שייכות לרמת חשיבה גבוהה יותר: רמה פונקציונאלית – שימושית.

בשלב הבא, נצפה מהילד שיערוך הכללה, ויאמר את שם הקבוצה אליהם שייכים שני הפריטים. כשיאמר: "אוכלים אותם", נגיב: נכון, אוכלים אותם כי הם שייכים לקבוצת ה… מאכלים. "אופים אותם" (עוד יותר טוב…) נגיד: נכון, אלו … מיני מאפה (או מאפים).

גם במשימת מציאת השוני יוכל הילד להתייחס למימד המוחשי, הפונקצוינאלי או שישתמש בהכללה של קבוצות משנה:

אריה וציפור – שניהם חיות, אבל אריה שייך לקבוצת חיות טרף וציפור שייכת לקבוצת העופות.

אפשר לשחק עם הילד משחקי מיון של פריטים. כשיודע לקרוא – אפשר גם במילים כתובות. כשהוא ממיין את המילים לקבוצות הוא מקשר את אלו השייכות לקבוצה משותפת, ומבדיל אותן מתוך השאר.

כדי להוסיף מימד של גמישות, מומלץ לתת לילד למיין את אותה קבוצת מילים בכמה אפשרויות מיון: פעם לפי בשרי/חלבי/פרווה, ופעם לפי ברכות או מוכן לאכילה/צריך בישול.

מצורף משחק נחמד למיון ותרגול קשרים שונים –הקליקו כאן להורדה

שנה חדשה כבר כאן!

השנה בעזרת ה' הילדים ניגשים באהדה, למרכזי הלמידה.

שמות הילדים רשומים ליד כל מרכז, נותר להם אך לגשת ולהדביק מדבקה ליד שמם ותמונתם, להתעניין מעט, לשחק וללמוד…

אז מה נלמד במרכזי תשרי?

במרכז שפה

נלמד ונכיר תהליכים חדשים ומתוקים בתמונות רציפות או בהפעלה וחקר,

  • רצף לסידור תמונות של תהליך הכנת הדבש.

בהפעלה, התלמידים יתפקדו כדבורים. יכינו כוורות ממעוינים במגוון חומרים, ימצצו צוף מהפרחים בעזרת קשיות ויותירו לדבוראי (המלמד) לרדות את הדבש.

  • רצף תמונות שליחת איגרת ברכה ממתיקה לשנה חדשה ומתוקה.

התלמידים יתנסו בכתיבת איגרת ברכה תוך העתקת מילים או כתיבה שמיעתית ידביקו בול וישלשלו לתיבה. בהזדמנות זו ננצל את הבמה לדעת היכן גרים הילדים? ומהי הכתובת המדויקת.

  • פרי הרימון. רצף תמונות מהעץ ועד לצלחת מתוקה של ראש השנה מלאה בגרגרים לרוב. כמה? הבה נספור!

אם יש לכם בסביבת הגן עץ רימונים הילדים ישמחו להכירו ולגלות שהעץ הוא שיח גבוה של עד שלושה מטרים וצבעו משתנה בהתאם לעונות השנה. עליו מסורגים, מוארכים ומבריקים, וקצות ענפיו נוקשים ומחודדים ולכן דוקרניים. בחורף משיר הרימון את עליו ובתחילת האביב הוא שב ומלבלב. העלים הצעירים אדמדמים ומשנים את צבעם לירוק כחודש לאחר הלבלוב. בתחילת הקיץ  פורח הרימון. פרחיו האדומים ערוכים במקבצים של שניים עד ששה, ומכילים 5–9 עלי כותרת באורך כ-3 סנטימטר מבניהם מבצבץ הפרי האדום בעל כתר. "הרימון"

נניח על המדף עלים, ענפים ורימון שקטפנו מהעץ.

  • השופר ותהליך הכנתו בתמונות. נציג על המדף סוגי שופרות.

נמיין בין מצוות ועבירות.

  • במשקולת נשקול כמות קוביות צהובות מצוות לכמות קוביות שחורות עבירות ונשאל מה שוקל יותר? אם המצוות שוקלות יותר אילו צדיקים, אם אותו דבר הם בינוניים. וכו'
  • נמיין על הקיר הפעיל תמונות של מעשים טובים ומצוות מתוך מכלול תמונות.
  • נתאים בין מעשה טוב לשם הילד בגן שבצע את המעשה הטוב.

נתאים בין יחיד לרבים  בתמונות של סמלי החג או סימני החג

תמר, תמרים. גזר, גזרים. דג דגים.

במרכז תפיסה חזותית

בגיל 3

  • נסדר תפוחים לפי הגודל. מהקטן לגדול או ההיפך.
  • נדביק מסגרת מתכונת תפוחים לפי צבעים.

בגיל 4

  • נמיין לפי צורה או אות.
  • נסדר מתכונות מורכבות יותר

בגיל 5

  • נמיין לפי כוון.
  • נעתיק דגמים מורכבים.
  • נתאים דגמים דומים.

במרכז חשבון

בגיל 3

נתאים בין תפוחים בצבעים זהים התאמה חד חד ערכית.

בגיל 4

נסדר פאזל מ1-5

נתאים כמויות עד 6.

בגיל 5

נסדר פאזל עד 10

נתאים כמויות עד 10+

במרכז מודעות פונולוגית

גיל 3-4

נדקלם שירה בחריזה ונצביע על תמונה מתחרזת בשעת הדקלום.

גיל 4-6

נתאים מילים מתחרזות.

בפינת אוריינות לקראת גיל 5-6

נתאים כרטיסי מצוות

נכתוב כרטיסי ברכה,

ונמיין לפי הכתוב.

תמונות של בולים ליד כיתוב זה וכן הלאה.

נרשום מחירון קניה.

ונשחק דוורים.

נחבר מילים מותאמות לחגים מאותיות המסמלות את המילה.

 

אז קדימה לעבודה! במרכזי למידה……

למידה משמעותית

חשוב להפנים שכבר חקרו בעבר טרום הקורונה מהי הלמידה היעילה ביותר? האם למידה דרך הרצאה, מיצג חזותי, כיתוב, דיון, התנסות או לימוד אחרים באמצעות שחזור הריכוז?

והגיעו למסקנה שלמידה התורמת את המירב ללומד היא למידה משמעותית למידה הכוללת בתוכה את כל המרכיבים הנ"ל.

טון ווצ'רד חוקר ארכיטקט בקש מקבוצות אנשים לבנות לו מגדל מחבילת מקרונים חוט ודבק נייר באורכו של מטר בראש המגדל בקש להניח מרשמלו, רוב אנשי הקבוצה, כמו מורים עורכי דין, מנהלים ועוד בנו מגדלים גבוהים תוך כדי התנהלות של שליטה וויכוח אך כשהניחו את המרשמלו המגדל קרס ומשמחה נהפכה יצירתם לאבל וריב.

לעומתם ילדי גן פיתחו יצירתיות מושלמת והצליחו לבנות מגדלים שהחזיקו מעמד. שווה לבדוק.

כמובן שארכיטקטים בנו מגדלים נכונים ביותר כי הם למדו זאת. בכל אופן ילדי הגן למדו מהניסוי לא מעט, יותר ממה שהיו לומדים דרך למידה שמיעתית משעממת, הם למדו,

  1. להתנהל בקבוצה.
  2. להתמודד לבד בגילוי כשלים ללא עזרת מבוגר.
  3. למצוא פתרונות גאומטריים וחשבוניים לבעיות שנוצרו בבניה,
  4. להפעיל שיקול דעת בשינו בתוכנית כשיש כשל (רפלקציה)
  5. להתאמן על שיווי משקל של חפצים.
  6. לתרגל יכולות של מוטוריקה עדינה.

 

מה היא למידה משמעותית?

למידה חווייתית מותאמת שנותנת משמעות וערך.

ולהגדרה מדוייקת:

תהליך של הבניית ידע שבמהלכו הלומד מעורר שאלות, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לו בהקשר של יחסי גומלין.

הלמידה המשמעותית מערבת היבטים מגוונים של התנסויות שכליות, רגשיות, חברתיות, ערכיות, גופניות, אמנותיות יצירתיות ואחרות.

למידה זו מאפשרת מיצוי פוטנציאל אישי, חווית צמיחה והתפתחות והעמקה בנושאי למידה שונים. תוך חוויה פדגוגית ופסיכולוגית. המשלימות זו את זו ומעצימות זו את זו.

קחו מתנה יקרה- מפתח לכניסה לכיתה,

כשאתם מכינים מערך או סיפור  לריכוז חשבו על שלש נקודות מרכזיות:

  • האם הריכוז או הסיפור רלוונטי לתקופה?
  • מעורר ענין?
  • מגלה  סקרנות ?

אם אחת מהתשובות היא לא, נצטרך לתכנן ריכוז או סיפור שונה.

 תרומתה של הלמידה המשמעותית לפיתוח הלמידה בתחומים הבאים:

תפקוד קוגניטיבי היכולת לבצע מגוון תפקודי למידה וחשיבה מרמת הזיהוי והזיכרון עד לרמת היישום, ניתוח, סנתזה והערכה.

תפקוד בין אישי יכולת של הלומד לנהל תקשורת בין אישית המכבדת את האחר ומעניקה לו יחס רגיש, סובלני ומתחשב לצד עבודת צוות מתחשבת באחר ומחויבות לקידום יעדים ותוצאות משותפות.

תפקוד הכוונה עצמית בלמידה וניהולה היכולת של הלומד לבחור לעצמו מטרות, להגדירן ולתכנן את תהליך הלמידה לצד מוטיבציה פנימית והתאמת אסטרטגיות למטרות הלמידה.

תפקוד מטה קוגניטיבי לחשוב על החשיבה ולנווט את למידתו  באמצעות חשיבה על משמעות הידע על תהליכים שבהם הלומד השתמש.

תפקוד תוך אישי להכיר את עצמו לחוש תחושות מסוגלות עצמית ולפעול מתוך מודעות גבוהה לנקודות החוזק והתורפה בתפקודו.

תפקוד חושי תנועתי יכולת של הלומד לנהל אורח חיים בריא להשתמש בשפת הגוף בצורה מושכלת ומודעת כדי להביע רעיונות ורגשות, לממש יצירתיות ולתת ביטוי לאומנויות למידה באופן רב חושי.

האמצעים שייסיעו לנו בדרך ללמידה זו:

דרך הצגה, מרכזי למידה פעילות והתנסות לאחר ריכוז.

הכנו לכם סיפורים מדהימים בהפעלה אותם תוכלו לרכוש בבית "סיפורגן". לסיפורים תמונות גדולות המלוות את הסיפור, בנוסף מצורפים  מטרות ופעילויות לאחר הסיפור שיעוררו את הלומדים ויגלו את סקרנותם בדרך מתוקה וקוסמת.

 

לרכישת הספרים לחצו כאן

או כתבו למייל: y0527667171@gmail.com

ערבים כל ישראל

בדרך דרוש נֹאמַר, כי מצות ביכורים תלויה בשמחה, כמו שנא' וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקֶיך, כפי ש'פרשת ביכורים' נקרא רק ב'עונת השמחה', מהעצרת ועד החג, בה שמח החקלאי ביבולו. התורה מלמדת כאן יסוד בדרכיה הנעימות: אין ליהודי לשמוח בחלקו ונחלתו כל עוד וַחֲבֵרוֹ עדיין 'חי על מזוודות'. ה'שמחה' בישראל החלה רק לאחר שכל שבטי ישראל נחלו שטחיהם, השמחה שלימה כשכולם 'מסודרים', ורק אז נעלה לציון ברננה.

כולנו מייחלים לשנה טובה וברוכה. מצפים לשמחה וטוב לבב. עתה, לקראת ימי הרחמים והסליחות, הזמן גרמא לעורר רחמים הדדיים וְהֶרְגֵּשׁ אחריות קולקטיבית. הלב היהודי נקרע משמוע על תלמידים נפלטים, בחורים שנעקרו ממקום חיותם. אין חולק שבחור צריך להיות מתאים לישיבה, ויש מצב וישיבה לא יכולה לסייע לפלוני ואין בכוחה להתמודד עם קשיי אלמוני. אך מה עושים אתו? 'דמו ודם זרעיותיו' צועקים 'מה עושים'? כאשר בית חולים קטן רואה שאינו מסוגל לטפל במקרה חמור, הוא יוצר קשר עם בית חולים אחר, בכדי להעביר את המטופל מתוך אחריות, ואינו מודיע לחולה "אינך יכול להמשיך אצלנו". אינם בושים לומר "אין אצלנו מחלקת השתלות" או "איננו מנוסים בכגון דא…". אך האמירה "אנחנו מצטיינים, ואתה מקרה אבוד!" לא יישמע לעולם! יש ערבות!

באו רבני ישיבה לרבינו החזון איש 'להוציא ממנו היתר' לסלק בחור מישיבתם. דחה אותם בנחרצות באומרו כי עליהם האחריות לסייע לו. טענו "הוא אינו לומד!" השיב "שראש הישיבה עצמו יקבע אתו חברותא, הריהו מומחה בהסברה…". טענו שבלילות עושה שַׁמּוֹת בפנימייה, הציע שֶׁיָּלוּן בבית המשגיח… המשיכו לנסות, ומי מהם טען "הרי תפוח רקוב עשוי לקלקל את כל התפוחים בסל!" הגיב רבינו מיד "וכמה הקשר בין בחור לבין תפוח? פרי נגוע ורקוב, אין דרך לְרַפְּאוֹ, אין ברירה ויש להשליכו. אך בחור כושל – יעשה תשובה! ושב ורפא לו! חובתכם לעזור לו!

בפרשתנו קוראים על ערבות הדדית שקיבלנו בְּאָלָה ובשבועה. ומה בין אָלָה לשבועה? אָלָה לדברים קשים, ושבועה לדברים טובים. ערבים אנו זה לזה לטוב ולמוטב. נעמוד לצד אחינו בימים טובים ואף ברעים. באפלה ובאורה. בסיוע לחלש ולנכשל נוכיח את מעמדנו כְּעָם. גישתנו כאן עלי אדמות קובעת עבורנו 'מדיניות' בבית דין של מעלה…

בשלהי פר' כי תצא למדנו כי עמלק זינב כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ. ומי הם? אי' במדרש 'שבטו של דן'. אמר רבינו החידושי הרי"ם כי שבט דן לא ראו עצמם ראויים להיכנס לענני הכבוד, ונותרו בחוץ. ומה קרה… בחורים שנותרים מחוץ ל'ענני הכבוד', מחוץ למסגרת הישיבה, נופלים טֶרֶף לעמלק האורב!! שנאתנו לעמלק נצורה לדורות. על מה ולמה? מה עשו? פגעו בנחשלים, בדחויים, בסוג ב', באלה שהענן פלט אותם. את נקמת החלשים אנו נוקמים!

מעירים על הביטוי "הולכים לומר סליחות" שבעצם יש לומר "לבקש סליחות". נסלח ונמחל זה לזה, ונבקש מאדון הסליחות, כדלים ורשים, שֶׁיְּקַבְּלֵנוּ למרות הכל… נפשוט אנו ימיננו לקבל שבים, נתאמץ לסמוך נופלים, נתאזר בגבורה יהודית לזקוף כפופים. לא קל להכיל את השונה, קשה להסתדר עם המורד, אך מה אנחנו מבקשים מה'???

נזכה להבאת ביכורים, מתוך שמחה שכולם באו אל המנוחה אל והנחלה, איש בל יעדר, ולא ידח ממנו נדח! נתייצב כאיש אחד להמלכת מלך מלכי המלכים ביום הרת עולם. לא נפגם במלכותו, לא נכרית חלילה חלק מבניו מתוך עמו. נשא באחריות, נעמוד בערבות, בנינו ערבים לנו. בנינו, כולם, אף הנחשלים אחרינו, כי בעיני ה' כולם אהובים.

                                                                                                                                                                                  בהצלחה בעבודת הקודש!

יחיאל מיכל מונדרוביץ'

123ymm@gmail.com להערות והזמנות

מדבר, מדברת, מדברים, מדברות

אחד הזיכרונות הנעימים שלי מהילדות, היא השעה עם אמא אחרי הדלקת נרות. בהמתנה לאבא שיחזור מבית הכנסת היינו בתור ילדים יושבים לצידה, והיא הייתה עושה לנו משחקי מילים. לא משהו שצריך לחשוב יותר מידי, אבל ככה: ילד אחד, הרבה… איש אחד, הרבה… וגם: ילד אוכל, והילדה… ילד מדבר, והילדה…

היום נדבר קצת על פיתוח החלק המורפולוגי – דקדוקי.

בשפה העברית ישנו צורך בהתאמה מורפולוגית בין שם העצם לתואר, למספר ולפועל. לדוגמה: שלושה ילדים משחקים בכדור גדול לעומת: שלוש ילדות משחקות בקוביה קטנה. זוהי נקראת התאמה של זכר/נקבה.

אבל יש גם התאמה של יחיד רבים, ויש התאמה של גופים וזמנים… עולים חדשים מרגישים…

גם הילדים שלנו "עולים חדשים", ועוברים משפת העוברות לשפת האנשים. בחסדי שמיים רובם קולטים את העיקרון של ההתאמה ואינם צריכים תרגילים מיוחדים כדי להגיע לכך.

הילדים שומעים אותנו, ומחקים את דיבורינו. אבל הם גם קולטים עקרונות מורפולוגיים ומיישמים אותם על מילים שהם מכירים, גם אם לא שמעו את ההטיה המדויקת אף פעם. כך נשמע לפעמים טעויות חמודות, כמו: "ביצים גדולים" (הרי ביצים בסיומת ים, כמו ילדים גדולים). "הרבה יונות" (שהרי יונה בסיומת ה', כמו ילדה-ילדות). או אפילו "אני פוטש בפטיש"…

הטעויות הללו מלמדות אותנו שהילד קלט את העיקרון, ורק לא נחשף למילה המסוימת שהינה מקבוצת יוצאי הדופן. מה עושים כשהילד טועה? אם נתעלם – השגיאה תישאר. אם נעיר – הוא יפחד לדבר. הדרך המומלצת היא לחזור על דבריו בצורה מתוקנת, לדוגמה: הביצים האלה באמת גדולות. נכון, יש כאן הרבה יונים. אתה דופק בפטיש? איזה יופי!

בהזדמנות מתאימה אפשר להרחיב את הדיבור ולהבהיר לילד שיש בעברית מושג של "יוצאי דופן". נכון שאומרים: צלחות גדולות, כפות גדולות, כוסות גדולות, אבל – כיסאות – גדולים!

כשמשחקים את המשחק המיתולוגי שלי: ילד אחד, הרבה … חשוב להתחיל במילים שאינם יוצאי דופן, לעשות רצף של מילים הדומות בסיומות היחיד, ויש התאמה קבועה לסיומות ברבים. בשלב מסוים לעבור לקבוצה השנייה של סיומת שונה ביחיד, הגוררת סיומת מתאימה ברבים. ובהמשך – לשלב גם מילים יוצאות דופן.

כשהילד שגה, ואמר לדוגמה: שולחן אחד, הרבה שולחנים, ההורה אומר: שולחן אחד הרבה שולחנות. על ההורה להיות עירני לתגובת הילד, ולכוון את התקדמות התרגיל בהתאם להצלחותיו. תמיד אחרי כישלון, כדאי לתת כמה שאלות 'קלות' כדי שישוב ויחווה הצלחה.

את התרגיל הזה אפשר גם להכין בהקלטה: להשמיע רצף של השלמות, להמתין בכל פעם כמה שניות, ולומר את הצורה הנכונה. לחצו להורדת קובץ שמע – תרגיל יחיד ורבים כמובן ששיחת אם היא "המזון" הבריא והמותאם ביותר עבור הילד, אבל קובץ כזה מאפשר תוספת תגבור בעזרת נגן אישי, בזמן נסיעה או כאשר ההורה או הילד בבידוד…

קבצים כאלה אפשר להכין בהשלמות של יחיד רבים, זכר ונקבה, זמנים וגופים. אם רוצים לעלות רמה – אפשר גם להתייחס לפעיל וסביל. לדוגמה: הילדים שפכו את המים, והמים (נשפכו), הילד צולם פעמיים, פעם אבא (צילם) אותו, ופעם אמא (צילמה) אותו.

אפשר להיכנס עם המשחק הזה גם לתחום השורשים ומשפחות המילים: מה עושים במקדחה? במברגה? מה עושה בנאי? כבאי? אם סחטו את התפוז, עכשיו הוא… סחוט. להתאמן גם מהצד השני: במה משתמשים כדי לקדוח? איזה בעל מקצוע בונה בתים? מה עשו לתפוז שהוא סחוט?

לילדים גדולים אפשר להוסיף מימד של זיכרון ומניפולציה. לדוגמה: פרפר אחד, הרבה (פרפרים) רימון אחד הרבה (רימונים), חלון אחד הרבה (חלונות) – עכשיו אמור את שלוש המילים שהשלמת: פרפרים, רימונים, חלונות. תרכיב מילה מראשי התיבות: פרח. כל הכבוד!

יוצאים לנופש השנה? – קחו לדרך נגן עם קובץ השמע המצורף, אם תקליטו גם משלכם (ותוסיפו שם גם מחמאות לילדים המתוקים שלכם), זה יהיה מושלם!

הנופש השנה בבית? – אין בעיה. תוכלו למצוא זמן לשבת עם הילדים על השמיכה, בפקניק בסלון, ולהשתעשע. תוכלו גם לתת להם להאזין כשאתם נכנסים לנוח, או נהנים מן התכנים המרתקים בנופש הוירטואלי המרתק של השנה:

כי גם השנה אנו ראויים לנופש, הכי בבית בעולם.

הקישור להצטרפות: https://asakim.vp4.me/1202

 

נהניתם מן התוכן של מאמר זה?

תוכלו לקבל ישירות למייל שלכם בהצטרפות ללא עלות

לקבוצת המייל "כלים שלובים"

שימו לב בשבועות הקרובים לא יהיו מאמרים חדשים באתר "אחיה",

תוכלו לקבל רק באופן ישיר דרך הקבוצה!

הקליקו: רוצה כלים שלובים

 

בדיוק מה שרציתי לומר

הילד כבר מדבר.

הוא פותח את הפה ואומר.

כיצד הוא מתבטא? האם הוא משתמש במגוון מילים או באוצר מילים דל? זה תלוי בחשיפה שלו למילים רבות, להיכרות עם מילים נרדפות וליכולת הקלט והאחסון עליהם דיברנו בעבר.

אבל האם הוא מצליח להעביר את המסר בדיוק כפי שהוא רוצה?

האם הוא בוחר במילה המדויקת עבור ה… כאן חסרה לי מילה מדויקת:( מה שהוא אומר?

נתקלתם בילדים שחוזרים שוב ושוב על אותה מילה, בלא התאמה, לדוגמה: מה עשינו בקיטנה? – תפילה, ועשינו משחק כזה, ועשינו יצירה, ועשו לנו הפעלה, וארוחה ובסוף עשינו שלום והלכנו.

ראשית, כדי שהילד ידייק בביטויו עליו לשמוע על האפשרות הזו, להיחשף למינוחים של הפועל באופן ספציפי:

הכנת שיעורים, הדחת כלים, הקלדה במחשב וכד'. אם כבוגרים בבית נשתדל להשתמש בביטויים מדויקים יותר, יש סיכוי שגם הילדים יעתיקו מגמה זו. אפשרות נוספת היא הקראת סיפורים גם לילדים שאינם אוהבים לקרוא בעצמם מעבר לספרי קומיקס. אלו, כתובים בשפת הדיבור ואינם מפתחים את העושר הלשוני של הילדים. אם נרגיל אותם להאזין לספרי קריאה 'אמיתיים' נוכל להיפגש עם המונחים המדויקים, כמו: פקיחת עיניים, פעירת פה, פרישת כנפיים וכד' ולהכיר קצת מעבר למילת הבסיס: פתיחה.
לחצו להורדת הקובץ:

בימים אלה, יוצאים הילדים ל'חופש הגדול' המסורתי. והפעם – בגירסה שונה מתמיד.

שוב נחזור להיות איתם 24/7, והפעם – עם ציפיות לחוויות ולא רק הקשבה להקלטות.

מה עושים?

מומלץ לשבת עם הילדים הבוגרים ולערוך תיאום ציפיות.

לחשוב יחד מה בכל זאת ניתן לעשות השנה מחוץ לבית, וכיצד לנצל את השהות המשותפת בצורה שתהיה מהנה ומשחררת. לשלב רוח (שעת תפילה ולימוד), גוף (שעת כושר) ונפש (תכנית יומית באווירה חיובית).

סדר יום חשוב תמיד, וזה תנאי בסיסי לכל הנאה.

ומעבר לזה – אפשר למצוא נושא שהילדים לא מגיעים לגעת בו ולפתוח אותם להכיר מושגים חדשים, להעשיר את השפה ולהרחיב אופקים. והכול בצורה חווייתית התואמת את רוח היהדות בלי לסמוך על אחרים שיעשו זאת…

כאן אשתף אתכם במיזם של קבוצה שאני שותפה בה, הצעה לנופש משפחתי: הכי בבית בעולם. מסע סביב ארצות בעולם – היכרות וחוויה – והכול בבית כמובן. יהיו שם הפעלות, כרזות וגם המנון, רעיוות לשדרוג האווירה בבית בקישור לנושא ועוד הפתעות.

חבילת הנופש המרתקת הזו פתוחה לציבור הרחב. יהיו שם גם מתנות להורדה, תוך אפשרות הצטרפות לקבוצות מייל מעניינות. מצגות והדרכות לאימהות, ולחוויות משפחתיות.

כי גם השנה אנו ראויים לנופש, הכי בבית בעולם.

המעוניינים לקבל קישור לקבלת הכניסה לנופש יפנו אליי למייל 5793314@OKMAIL.CO.IL, ואפשר להקליק על המילים:

רוצה את הקישור לנופש: מסע חובק עולם.

 

מרכזי למידה בחשבון

כדי להבין את חשיבותו של מרכז חשבון עלינו להבין מושג או שניים בתהליכים החשבוניים הנבנים בתהליך ההתפתחות והמוכנות לחשבון.

הדבר העיקרי והחשוב ביותר לפיתוח מודל חשבוני הוא- ספירה לתת לילדים לספור כמה שיותר. הספירה מהווה דרך המלך אל ידיעת החשבון והיא יוצרת את הבסיס להבנת מערכת המספרים ופעולות החשבון. נתבונן על ילדים בגילאי שנתיים ושלוש המנסים לספור. אחת שתיים שלוש. הם לא ממש מבינים את המשמעות אך מנסים…

בגיל חמש הילד הממוצע שולט בידע התהליכי של ספירה ומפתח מושגים רבים של כמות. ילד שחווה הזדמנויות רבות לספירה, יעשה זאת בעצמו ויפתח כישורים מתמטיים טובים יותר בשנים הבאות.

יש הבדל בין ספירה ומנייה,

ספירה הוא דקלום מכני של המספרים תוך הבנת ההיגיון בסדר שלהם ואילו מניה, קישור כמות לפריטים בקבוצה. והוא מהווה שלב מתקדם יותר. לדוגמה ילד בן שלוש יוכל לספור עד עשר אך יצליח למנות שלשה פריטים ילד בן חמש לעומתו יוכל למנות לכל היותר עשרים פריטים, אך חלקם יוכלו לספור עד 1000.

הספירה והמניה חשובות להבנה מתמטית, כאשר שליטה בספירה מביאה בסופו של דבר גם להצלחה במנייה ולהבנה מושגית של מושג הכמות.

הבסיס למנייה נקרא "התאמה חד חד ערכית" היכולת להתאים קבוצות זו לזו תוך הקבלה אחד לאחד. לדוגמה: שיוך כל איבר מקבוצה אחת לאיבר אחד ויחיד מקבוצה שנייה. או לכל קובייה אדומה מתאימים קובייה כחולה. או כל ילד יקבל בלון. לכל צלחת כוס. וכן הלאה.

אצל ילדים קטנים צפויות שגיאות במניה, יצביעו על חפץ ויאמרו לא תמיד את המס' הנכון כלומר סדר לא נכון או ימנו רק חלק מהחפצים יותר מפעם אחת. למרות זאת עצם הפעולה חשובה אפילו יותר מהתשובה הסופית הנכונה. לא חייבים לתקן מיד. אפשר להמשיך בנינוחות ולעקוב אחרי הצבעה של הילד, עוד יגיע הזמן למנייה מדויקת ונכונה.

דוגמאות לספירה-

מתחילים לספור מאחד.

סופרים בכיוון ההפוך מהסוף להתחלה.

סופרים בדילוגים שתים, שלוש.

סופרים תוך כדי עלייה או ירידה במדרגות.

מתחילים ספירה מנקודות מוצא שונות. (נתחיל לספור מ5 ,מ10)

דוגמאות למניה-

פעילויות מניה יכולים להיעשות תוך שגרה יומיומית מניה של אברי גוף. מניה של כפתורים בבגד. מניה של מדרגות בכניסה לבית.

מניית בובות, ספרים, משחקים.

מסירות בכדור. וכל מניה נוספת.
 

לחצו להורדת הקבצים:
 

איך נדע האם הילד יודע למנות?

נניח בדידי פלדע על השולחן ונבקש מהילד לספור בודקים עם הילד סופר כל בדיד פעם אחת לא פחות ולא יותר? האם הוא מבצע את הספירה בצורה מסודרת או מדלג ממקום למקום ?

האם הספירה נעשית באותו אצבע או שהוא מחליף אצבעות?

אם הספירה אינה מתבצעת כשורה הילד עלול לחשוב שהכמות משתנה בעצמה במצב זה הילד לא יפנים את שימור הכמות.

אם הילד מתקשה במניה, מונה בדיד אחד פעמים או מדלג על בדיד בספירה צריך ללמד אותו לספור החל מאפס.

מניחים לפניו בדיד או שניים משנים את הסדר מבלגנים ומסדרים בצורות סימטריות שונות ובכל פעם שואלים האם הכמות השתנתה? סופרים ובודקים עולים בצורה מדורגת ובסבלנות ממס' למס' בצורה הנ"ל. הילד אומר את שם המס' כשהוא מחזיק את הבדיד כך שלא יתבלבל וישכח אם ספר אותו. קצב הספירה של הילד עלול להיות מהיר יותר מקצב התנועה על כן נמנה עימו ביחד ונחזיק בידו כך יכנס לקצב מניה נכון ומדויק.

ספירת מדרגות חשובה להכרה ראשונית של מספרים וספירה נכונה לכל מדרגה מס' שונה ובמדרגה האחרונה אומרים את הסכום הכולל של כמות המדרגות ולזכור את הכמות הכוללת.

כאן מתחילה התפתחות של תרגילי חשבון ועוד פחות איזו מדרגה תהיה לאחר מכן או לפני.

בשלב שני ,

ילדים ילמדו לסדר בדידים בצורות שונות אחד על השני או אחד ליד השני יחד.

עם המחשבה על הסידור מתחילה תפיסת הכמות של המספרים והתרגילים השונים המרכיבים אותו. לדוגמא המספר שתיים עשוי מאחד ואחד או שתים ועוד כלום (אפס) והמספר שהגענו אליו בתום הספירה והמניה היא הכמות הסופית.

במרכזי חשבון נדאג שיהיו לנו בשלבים הראשונים, ספירות ומניות של קלפים כרטיסים.
דוגמה לפעילות- בנו מגדל מחלקי לגו לפי המספר המופיע בכרטיס:

ובשלב מאוחר יותר הכרת מספרים ברצף והכרת שכנים.

ובשלב שלישי תרגילים חשבוניים מתוך משחקי חשבון שונים.

ניתן לשחק בשטרות משחק ולתרגל קניה ומכירה עם תרגילי חשבון

מרכזי למידה שפתי

האדם הוא יצור חברתי והשפה משמשת לו כלי מרכזי למימוש צרכיו התקשורתיים. גיבוש מסריו והעברתם לזולתו. היא מאפשרת הבעת רצונות וצרכים,  קבלה ומסירת מידע  ,שיתוף בחוויות ועוד. זו מערכת מורכבת  מסמלים  ייחודים לבני אנוש ונרכשת באופן טבעי ובדרך בלתי פורמלית  כבר בשלב של הינקות, תינוק הגדל בסביבה אנושית נחשף לשפה דרך קליטת מילים באמצעות מערכת החושים המעבירים את המידע למערכת הקונספטואלית  במוח. שם הוא עובר תהליך עיבוד מהבנה של מושג מופשט עד לשליפת מילה דבורה. המילים מאוחסנות במילון הנקרא "לקסיקון סמנטי"

הלקסיקון הסמנטי גדל ככל שהחשיפה למילים עשירה יותר,

לקסיקון זה, מנתח ומארגן משמעות למילים באמצעות קטגוריזציה, אשר מהווה בסיס להבנה, ארגון ושימוש בידע שפתי. קטגוריות בנויות מקבוצות אובייקטים בעלי תכונות משותפות או מרכיב זהה.

כשהלקסיקון הסמנטי עשיר הוא יהווה בסיס ללמידה של מושגים חדשים , יפתח את החשיבה השפתית ויעורר את המערכות של קידוד מילים לצלילים בהטיות דקדוקיות ותחביריות תקינות.    

 בגיל הגן שפתו של הילד נעשית מורכבת יותר במישורים אחדים:

אוצר המילים מתרחב, הילד מבין מילים נדירות יותר, מתחיל להשתמש בהטיות ובמילים גם בצורות נדירות ויוצאות דופן המביעות רעיונות מורכבים יותר וכן לומד להשתמש במבנים לשוניים,  כמו מבני סמיכות: "ילדי הגן", הידע התחבירי שלו גדל, והוא מתחיל להשתמש במשפטים פשוטים תוך התייחסות לסדר המילים במשפט, בהמשך ישתמש גם במשפטים מחוברים מסוגים שונים ("אני אשחק בכדור ואתה באוטו"). ולבסוף מופיעים משפטים מורכבים, (למשל "האשה, שגרה במושב, היא אחותי"). באמצעות משפטים אלה, הילד מאחד כמה רעיונות במשפט אחד ומביע יחסים מורכבים כמו יחסי זמן וסיבתיות, השוואה או ניגוד. בשלב זה הילד מסוגל להרחיב את נושא השיחה ולהתייחס בעקביות ולאורך זמן לאותו נושא. כמו כן הוא לומד להבין ולהביע דיבור מרומז ועקיף. בתקופה זו מופיעים גם ניצני האוריינות והילד מתחיל להיות מודע לכללים הפונולוגיים- לחריזה לניגוד ולשרירותיות של השפה,

בשגרת הגן לאורך השנה, תחום השפה מהווה נדבך חשוב ומרכזי.

טיפוח והעמקה בתחום השפה, מאפשר לקדם את המיומנויות השפתיות שהזכרנו לעיל.

הגנן או הגננת הם בין הדמויות המשמעותיות ביותר בחייהם של ילדים, בהקשר של תיווך מילולי ופיתוח אוצר מילים, 

הגננים חושפים את הילדים לחומרים מילוליים ומקנים להם מיומנויות שפה. "התיווך המילולי", איכותו ותדירותו, עשויים להיות מושפעים מציפיות המבוגר ומתוך כך גם להשפיע על הרחבת אוצר המילים הקיים.

החשיפה לספרים ולסיפורים תורמת להתפתחות שפה מורכבת יותר ולרכישת ידע של השפה הכתובה. יכולתו של הילד להבין סיפורים ולספר סיפורים באופן הגיוני ורצפי.  

מרכז למידה שפתי

מרכז למידה שפתי מהווה מוקד וכלי מצוין להעשרת השפה באופן בלתי פורמאלי, במרכז זה נעודד את הילדים להעשיר את שפתם באופן הדרגתי.

נתייחס לחמישה מרכיבים שפתיים כשנתכנן את המרכז:

תוכלו ללחוץ על הקישורים להורדת קבצים:

  1. סמנטיים
    הרחבת אוצר מילים, התבוננות בשמות עצם ושיומם ביחיד ורבים, מיון פריטים לקבוצות (קטגוריות) ותתי קטגוריות. לפי שם קבוצה/חומר/מראה/ תכונה. הגדרה והשוואה בין חפצים וזיהוי יוצאי דופן.
    לדוגמה: מיון קטגוריות- כלי תחבורה, כרטיסי פירות למיון, יחיד ורבים- משחק התאמה,
    יחיד ורבים – בגדים:
  2. פונולוגיים
    הבחנה בצלילים המרכיבי את המילה, צליל פותח, צליל סוגר, אורך מילה, חלוקה להברות ופונמות חריזה.
    לדוגמא: חרוזים בתמונות- ספר תורהמילים מתחרזות- דף תמונות, הברה פותחת- מתחו קו,
    צליל פותח:
  3. מורפולוגיים
    המבנה הדקדוקי של המילה, דרך הטיית פעלים ספציפיים בהטיות שונות בזכר ונקיבה.
  4. תחביריים
    חשיפה למבנים תחביריים שונים:
  • הרחבת המילה הבודדת למשפט פשוט. ע"י הקניית מושגי תואר, כמו צבעים, צורות, מושגי מרחב, מושגי גודל ותכונה. כמו: הילד הגבוה אכל תפוח אדום.
  • תיאור תמונות שמופיעות בהן התרחשות אחת או יותר. תיאור רגשות שעולים מן התמונה, הסקת מסקנות וניבוי אירועים.(מדרש תמונה)
  • סידור רצפים של תהליכים וסיפורים בהקשר לנושא נתון. תוך מלל ושיח. במשפטים מורכבים.
  • פינת ספר והפעלות סביב סיפורים שסופרו בגן. בחירת רעיון מרכזי מתוך הסיפור, פתרון בעיות והשוואה בין סיפורים שונים.
  • ביצוע משימות הדורשות הבנה של רצף הוראות פשוטות עד מורכבות.

דוגמה לסכמה מרכז שפה:

כך תתכננו מרכז למידה בנושא הבגד/המזון

אוצרות של מילים

תינוק נולד ללא מילים, הוא מתקשר דרך בכי וצלילים. במהלך שנתו הראשונה, הוא שומע את השפה של אמו, וכך מתחיל לפתח הבנה ואפילו הבעה מצידו. בתחילה, יכולת ההיגוי אינה מפותחת דיה והמילים יוצאות מפיו בשפה המובנת רק לו ולבני המשפחה. אט אט קורים כמה תהליכים במקביל שמאפשרים לו לפתח את אוצר המילים שלו:

  • ההיכרות עם מוצגים חדשים מתרחבת.
  • ההבנה של מושגים מעמיקה.
  • יכולת ההיגוי בשלה ומתפתחת.
  • מתרבות ההזדמנויות לאינטראקציות חברתיות, והילד מסוגל גם ליזום תקשורת.

הילד מנצל זאת לבטא את מה שהוא רוצה, או על מה הוא מוחה. לספר חוויות, לשאול שאלות ולענות תשובות.

אוצר מילים עשיר מאפשר לילד להבין טוב יותר את העולם שסביבו, וכן לבטא את עצמו באופן מדויק יותר.

ונתחיל מהתחלה

מילה היא יחידה צלילית בעלת משמעות. בתחילה הילד רוכש את הקשר בין המילה לבין מה שהיא מייצגת. בשלב זה, ידע הילד להצביע את פריט או על תמונתו כשנציין את שמו. בהמשך – לומד הילד לומר את המילה המתאימה לחפץ שעומד מולו, ובהמשך – משתמש במילה גם בשיחה חופשית ללא קשר למוצג כלשהו.

לחצו על התמונה להורדה:

הבנת המילים מתפתחת מהמוחשי למופשט. בתחילה מצליח הילד לקלוט רק מילים של פריטים שניתן לקלוט אותם באחד מחמשת החושים. אח"כ יכול להבין גם מושגים כמו: רגשות, מילות זמן וכד'. ישנו שלב בו קיימת אצל הילד הכללה שגויה שמחברת בין כל האנשים למילה "אבא". אח"כ מתרחש שלב הבידול של "איש", "דוד", "שכן" מול "אבא". ובשלב המתקדם מכליל הילד בצורה נכונה: קבוצת אנשים שבה… קבוצת מאכלים שבה…

כל חשיפה של ילד למילה חדשה, עשויה לתרום להרחבת אוצר המילים שלו.

בפרט אם הילד מקבל משימה בה הוא אמור להשתמש במילה החדשה בעצמו. שימוש במילה החדשה במגוון הזדמנויות מעמיק אף הוא את ההפנמה, כי בכל שימוש יכול הילד לקלוט עוד מימד במשמעות המורחבת של המילה. לדוגמה: שמש – מאירה, חמה, בבוקר, זורחת, שוקעת – כל אלו מושגים שמצטרפים יחד למשמעות הכוללת של השמש.

בשלב מתקדם עוד יותר נחשף הילד לעובדה שבשפה שלנו יכול להיות מצב שאת אותו פריט ייצגו שתי מילים, לדוגמה: שמש/חמה, שי/מתנה, גשם/מטר. המילים הנרדפות הן עוד כלי להעשיר את שפתו של הילד. כשילד מכיר בעובדה שיש מילים נרדפות, הוא יכול להיעזר בכך בהבנת מילים שאינן מוכרות בטקסט, וכן בעניית תשובות לשאלות שבהן מופיעה מילה נרדפת לזו שבסיפור. לדוגמה: בסיפור כתוב – בצלחת המרכזית נותרו ארבעה תפוחים. ובשאלה: כמה תפוחים נשארו בצלחת המרכזית? רק אם הילד מבין שנותרו=נשארו, הוא ידע לענות על השאלה.
לחצו על התמונה להורדה: (בקובץ בוצעה התאמה גם ללמידה מרחוק)

ואם נלך צעד אחד קדימה – נלמד את הילד להבחין בין המילים הנרדפות. על אף שמשמעותן לכאורה זהה, אפשר להכיר בהבדלים דקים ביניהן. אם זה מבחינת הדיוק הסמנטי, ואם זה מבחינת המשלב הלשוני.

הדיוק הסמנטי הוא עוד כלי שמאפשר להעשיר את אוצר המילים של הילדים, עליו נרחיב בעז"ה בפעם הבאה.

אם עדיין לא קיבלתם את האפשרות לקבל מידע על חומרי עזר שונים לקידום תלמידים, תוכלו לבקש במייל חוזר: רוצה לבקר ביריד "מאורות מרחוק"

ואם עדיין לא סגרו אצלכם בבית הספר את רשימות הספרים, תוכלו להרוויח עוד משהו:

רוצה להמליץ על ספרי "שבילים" ולקבל את "מדריך Aקטיב"

ובו 5 שיטות ללמידה פעילה שלא משאירה אף תלמיד פסיבי בכיתה.

 

דור דור מנהיגיו ומנהגיו

'ערבוביה' זו, העמדת הווה 'כשר' על אדני מסורת העבר תוך ראיית העתיד, היא בין המשימות המורכבות בעיצוב הדור, ולכל דור ה'ערבוביה' מתחדשת ומאתגרת. בכל תחומי החיים פוגשים אנו דילמות חינוכיות היושבות על ציר זה – הרצון העז לשמר את ניחוחות העבר, אך ההווה דורש את שלו, וכאשר מבינים איך ממזגים ביניהם, בין 'המורשת' לבין ה'התפתחות', נזכה גם בעתיד להתמודד כראוי ולפתור 'בעיות הזמן'.

'האם לאפשר ל'אוטומובילים' להיכנס לעיירתנו'? בשאלה זו דנו תושבי ה'שטעטל' לפני 120 שנה. הסכנות רבות. סוסים נבהלים. הרעש מחריד. שמעו כי בערים הגדולות יש 'נפגעי תאונות דרכים'. חכמי העיר קבעו 'לאו מוחלט'. הציבו שילוט 'הכניסה ברכב ממונע אסורה'. פקידי הוועדה המקומית החתימו את מתושבים כי מתחייבים לנוע רק בעזרת בעלי חיים. העמידו מחסומים ומינו פקחים. המשיכו אנשי העיירה להוביל סחורתם ליריד האזורי בעגלות רתומות לבעלי חיים. התאכזבו לראות כי איחרו. כל האחרים באו מוקדם, במהירות, בכלי רכב ממונעים… מדינתם מחברת את עיירותיה למערכות מים וביוב, חוטי חשמל וטלגרמה נמתחים, אך תושבי עיירה זו דוחים את ה'קידמה'. אין כניסה למשאיות הצינורות, אופנוע הדואר לא מורשה להיכנס, אין אספקת מוצרי יסוד, מאכל ורפואה. נכון, אין תאונות דרכים! אך בעצם – אין כלום…

תיכף לאחר החורבן התנשא רבן יוחנן בן זכאי וחידש תקנות, להשוות אורחות חיים ל'מצב החדש'. גדולי התורה 'עיני העדה' המה, כי בעיניהם הגבוהות צופים בראייה רחבה את מצב ה'הווה' בין העבר לעתיד באספקלריא תורנית, לגשר בין 'חזון' לבין 'נחמו'. כאשר יסדו גדולי הדור את 'אגודת ישראל', הצהירו שמטרתו היא "לפתור ברוח התורה והמצוה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל".

שמעתי כי אחד מגדולי ישראל שליט"א עלה לנחם משפחה מתאבלת על טרגדיה נוראה, שהותירה הורים שכולים ויתומים רכים, משפחה שחוותה ל"ע שבר על שבר על שבר… בתוך דבריו אמר ברוח חוכמתו "החיים הם כנסיעה ברכב. על הנהג להביט קדימה. מחובתו גם ל'העיף מבט' מדי פעם במראות, לראות מה נעשה מאחוריו. אך התמקדות במראות האחוריות מבלי להביט קדימה, מסוכן…! העיניים והלב  – קדימה!

ספרי החסידות והמחשבה מייחסים חשיבות גדולה לנא' בפרשתנו וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים… אֵין עוֹד. רבינו 'בעל התניא' סובר שיש מצווה דאורייתא 'לדעת' זאת, להשכיל בייחוד האלקות בעולם. אך חלק 'מובנה' במצוה זו הוא מילת-ההמשך, וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, כי לכל יום ידיעה מחודשת ומיוחדת!

אמת: ללא מוכניות אין תאונות דרכים. ללא אש אין שריפות. ללא מזון אין חנק. ללא ילודה אין קשיי חינוך. המרגלים חטאו בטענתם "נישאר במדבר, נאכל מן ונחיה ברוחניות. למה להיכנס לארץ? בשביל חקלאות וגשמיות?". במשנה תורה מכין משה רבינו את עם ישראל, תהיו עובדי אדמה, אך תחיו טפח מעליה. איך כן לנהוג ברכב – ללא תאונות. איך כן להכניס אש הביתה – מבלי לשרוף את הגוף ואת הנשמה.

בהצלחה בעבודת הקודש!
יחיאל מיכל מונדרוביץ'

להארות והזמנות:  123ymm@gmail.com