פתיחת השיעור
ראשית נראה יחד מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?!
המורה תולה על הלוח את התמונה הבאה:
זמן קציר חיטים, כמו שכתוב :” ותדבק בנערות בועז עד כלות קציר השעורים וקציר החיטים”, ובנוסף כפי שאתן כבר יודעות חג השבועות חל בזמן הקציר ולכן חג השבועות נקרא גם: “חג הקציר”.
סיבה נוספת: המורה תולה על הלוח את התמונה הבאה:
ש.מה ספר התורה ותר”יג מצוות רומזים לנו? ת.הם מסמלים לנו את רות שקיבלה על עצמה עול מלכות שמים,היא קיבלה על עצמה באהבה ובמסירות עול תורה ומצוות.
רואים את זה בצורה מאד מעניינת בשמה של רות.
גם כשרות הייתה גויה היא קיימה 7 מצוות בני נח ש.כמה מצוות יש בתורה?. ת.תרי”ג מצוות ,613 מצוות.
ש.רות קיימה תמיד שבע מצוות אז כמה מצוות היא צריכה עוד לקיים כאשר היא התגיירה? ת.613 פחות שבע שווה ל-606.
לכל אות יש מספר: ר=200 ,ו=6 ,ת=400,הכל ביחד שווה ל-606.
מגילת רות מדברת על רות שקיבלה עול תורה ומצוות והיא נקראת בשבועות שהוא זמן מתן תורה.
עכשיו נראה מהי הסיבה השלישית שקוראים את מגילת רות בשבועות.
על איזה דמות מהתנ”ך מרמז הציור. ת.דוד המלך. שנולד ונפטר בשבועות דוד המלך שנולד ונפטר בשבועות היה מצאצאיה של רות המואביה,
(היה לה בן עובד ולו בן ישי ולו בן דוד)ולכן קוראים את מגילת רות בשבועות.
מה אנו לומדות ממגילת רות?, אנחנו יודעים שמכל דבר שכתוב בתורה, בנביאים ובכתובים אנו לומדים משהו, שום דבר לא נכתב לחינם,הם מלמדים אותנו מצוות,מוסר ומידות טובות.
אך במגילת רות לא מדובר כלל על קיום מצוות ,אם כן מה היא מלמדת אותנו? כתוב בילקוט שמעוני:”אמר רבי זעירה,מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה,לא איסור ולא היתר ולמה נכתבה?,ללמדך שכר של גומלי חסדים”.
מגילת רות אין בה דיני טומאה וטהרה ושאר דינים אלא היא מלמדת אותנו על מידת החסד, כמה היא חשובה מידת החסד וכמה גדול השכר לגומלי חסדים.
אחרי שאנו יודעות מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות ולשם מה היא נכתבה נעבור למגילה בעצמה.
מהלך השיעור
ש.באיזו תקופה היה סיפור מגילת רות?. ת.בתקופת השופטים. ש.מה מאפיין את תקופת השופטים,מה היה מצב בני ישראל בזמן הזה?.
ת. באותה תקופה בני ישראל סטו מדרך ד’ והקב”ה שלח להם שופטים שיוכיחו אתם ,אך זה לא עזר והם חטאו שוב ושוב וד’ הענישם והם שוב חטאו.
גם המגילה היתה בתקופת השופטים. כתוב במגילה: “שפוט השופטים”, בזה אנו שומעות את המצב הרע שהיה. בדר”כ השופט שופט את העם והעם שומע בקולו.
כאן אנו רואים שהעם שפטו את השופטים, “ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ”.
ש.איזו מילה חוזרת על עצמה בפסוק?.ת.המילה ויהי. המילה ויהי היא מילה עצובה ,מה אנו שומעות במילה ויהי?.
הפסוק מספר לנו על שני דברים עצובים ,אחד-אמרנו על שפוט השופטים,שזהו פגם ברוחניות, והוי השני הוא על הרעב בארץ. ז”א היה קשה מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית.
כתוב: “וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב”. ש.מי היה האיש הזה? ת.אלימלך. פסוק ב’:”ושם האיש אלימלך…”
ש.מה אנו שומעות בשם אלימלך?ת.אלי-מלך.זה מרמז לנו שמצאצאיו של אלימלך יצא דוד המלך שהיה מלך בישראל.
רואים מכמה מקומות שאלימלך היה אדם חשוב ומשפחתו היתה חשובה, מזה שכתוב “איש מבית לחם”-איש זהו כינוי לאדם חשוב וכן כתוב גם שהם היו אפרתים שזהו כינוי לאנשים חשובים לפי אחת מהדעות.
אשתו של אלימלך, נעמי,גם היתה אישה צדיקה רואים את זה משמה. ש. מה שומעים במילה נעמי? ת.נעימה. נעמי היתה נעימה במעשיה וצדיקה.
ש.איך קראו לבניהם, הסתכלנה בפסוק? ת.מחלון וכיליון. גם למחלון וכיליון בניהם יש משמעות לשם,משמעות מאד עצובה אנו נראה זאת בהמשך.
וכך משפחתו של אלימלך הולכת למואב.
ש.למה הם ירדו למואב?ת.בגלל שהיה רעב בארץ.ש.אם סתם משפחה יורדת מהארץ בגלל שיש שם רעב, האם יש בזה בעיה?ת.לא.
אם כן אז למה כשמשפחתו של אלימלך ירדה למואב זה כל כך חמור עד שרואים אח”כ שהם קיבלו עונש נורא .אלא, שמשפחתו של אלימלך היתה חשובה מאד, ואלימלך היה מחשובי הדור.
ובגלל זה היה נדרש ממנו לדאוג לאנשי ארצו. אלימלך היה עשיר גדול היו לו הרבה מחסנים עמוסים בכל טוב והוא היה צריך לתת לאנשי עירו הרעבים אוכל, אך הוא השאיר את העם לבד אפילו שהיה לו אוכל לתת להם.
תתארנה לכן, כל האנשים הרעבים דופקים לאלימלך בדלת ומבקשים אוכל ,אך הדלתות נעולות כי משפחתו של אלימלך ירדה למואב.
אלימלך נוטש את עמו בצרה, הוא עשה מעשה של חוסר חסד והקב”ה רואה את מעשיו של אלימלך וכועס מאד.
אתן יודעות בטוח שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה.
גם אלימלך ומשפחתו בהתחלה הם רק הלכו למואב ,לגור שם לקצת זמן, אך לאחר מכן כתוב: “ויהיו שם” הם השתקעו שם לתמיד ,נשארו שם ולא חשבו לחזור.
כך היא גם דרכו של הקב”ה ,הקב”ה לא מעניש מיד אלא מתחיל בעונש קל כדי שהאדם יתעורר וישוב בתשובה ואם האדם לא שב הקב”ה מביא עליו עונש כבד יותר.
פסוק ג’:”וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ובניה”.
כתוב ברש”י שתחילה מתו הצאן והגמלים שלהם ,הם ירדו מנכסיהם. רש”י למד זאת מן המילים “וימותו גם שניהם” שכתובים בהמשך הפסוקים.
אך אלימלך ומשפחתו לא שמו לב לסימנים שהקב”ה שלח להם והם ממשיכים לחטוא ולכן הקב”ה שולח להם עונש קשה יותר,הוא פגע בנפש-אלימלך נפטר ונעמי נשארה עם שני בניה ,אך עדיין הם לא שבים בתשובה וממשיכים לחטוא.
פסוק ד’:”וישאו להם נשים נכריות, שם האחת עורפה ושם השניה רות…”
עורפה ורות היו בנותיהן של עגלון מלך מואב, הן היו בנות מלכים. אחרי כן מתרחש אסון נוסף.
פסוק ה’: “וימותו גם שניהם מחלון וכיליון”-שני הבנים מתים.
ש.מה אתן שומעות בשם מחלון?. ת.מחיה,למחות. ש.מה שומעים בשם כליון?. ת.כליה.
מחלון נמחה מן העולם ומת וגם כיליון כלה מן העולם.
נעמי נשארת בודדה בלא כלום, גם הרכוש שהיה לה אבד ונפגע,וגם כל משפחתה מתה והיא נשארה עם שני כלותיה.
נעמי שהיתה אישה עשירה וחשובה שהיה לה כל טוב נשרת בלא כלום.
פסוק ו’:”ותקם היא וכלותיה ותשב משדי מואב כי שמעה…”נעמי שומעת מכל מיני רוכלים שמסתובבים בין הארצות שהקב”ה פקד את עמו ושלח להם לחם לאכול והרעב בארץ פסק.
ש.כשנעמי שומעת זאת מה היא מחליטה?-
פסוק ז’:נעמי מחליטה לשוב לארצה-“ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלותיה עמה …לשוב אל ארץ יהודה” נעמי פונה לחזור לא”י בחושבה ששתי כלותיה הולכות רק כדי ללולת אותה,אך כשהיא נגיע לגבול והיא רואה שהן רוצות לבוא עימה לא”י נעמי יודעת שלא פשוט לקבל ולהסכים לכל אחד להתגייר,ולמה?כי לפעמים גרים רוצים להתגייר לא בגלל שהם באמת רוצים להצטרף לעמ”י,להיות יב=הודים אלא בגלל דברים אחרים כמו-כסם וכו’.
כמו כן, אם גר רוצה להתגייר יש לחקור אותו היטב שלושה חקירות למה הוא רוצה להתגייר,לכן נעמי קוראת לעורפה ורות שלוש פעמים:
המורה קוראת עם הבנות את הפסוקים ח’-יב’ כולל ומורה להן להדגיש תוך כדי הקריאה את מילות השכנוע של נעמי לכלותיה לחזור לארצן.
פסוק ח’:”ותאמר נעמי…שובנה אישה לבית אמה…” פסוק יא’:ותאמר נעמי שובנה בנותי…” פסוק יב’:שובנה בנותי לכנה…”
כלותיה של נעמי רוצות להדבק במישפחתה של נעמי היא מבקשת מהן-
חזורנה בנותי, אני כבר זקנה מלהתחתן וגם לו הייתי מתחתנת אני כבר זקנה ולא יכולה יותר ללדת, וגם אם אני אלד,האם אתן תחכנה כ”כ הרבה שנים עד שילדי יגדלו?!
אין לכם בשביל מה לחכות ולכן תחזורנה לארצכן,למואב.
מהי תגובתן אחרי הדחייה הראשונה בפסוק ט’ ת.הן נושאות את קולן ובוכות והן אומרות לה-“כי איתך נשוב לעמך”-אנחנו רוצות לשוב איתך לא”י.?
ש.אך מהי תגובתן לאחר שתי הדחיות הנוספות מצד נעמי,הסתכלה בפסוק יד’?
ת.הן נושאות את קולן ובוכות ואז עורפה נושקת לנעמי ונפרדת ממנה ורות דבקה בה. עורפה הוזילה ארבע דמעות ולכן זכתה שמצאצאיה יהיו ארבעה ענקים וכן על כך שפסעה 40 פסיעות בשביל את נעמי זכתה שמצאצאיה יצא גלית שניצח את ישראל במשך 40 שנה.
אנו רואות שהקב”ה משלם שכר לכל דבר טוב שהאדם עושה ואפילו הדבר הקטן ביותר(להמחיש להם יותר….כמו הארבע דמעות וכו’..)
ש.השם עורפה מרמז על מעשיה,מה אתן שומעות בשם עורפה?
ת.עורף,עורפה הפנתה עורף לנעמי היא פנתה לכיוון השני וחזרה לביתה.
רות ממשיכה לללכת עם נעמי ונעמי מנסה לשכנע אותה שלא תמשיך ללכת איתה,ואז רות עונה לה-
פסוק טז’:”ותאמר רות אל תפגעי בי לעוזבך…כי אל אשר אלכי אלךגם אני…”-אמרה רות לנעמי –אם את לא תרצי לגייר אותי אלך אל מישהו אחר שיגריירני ולכן כדאי לך את לגיירני.
כיוון שאמרה לה כך רות התחילה נעמי לומר הלכות גרים.
היא אמרה לה שיהיה לה קשה להיות יהודיה כי לבנות ישראל אסור ללכת לבנות תיאטרנות של גוים,ענתה לה רות-“אך אשר תלכי אלך”-לכל מקום אשר תלכי אלך גם אני.
אמרה לה רות,אין דרכם של ישראל לגור בבית אשר אין בו מזוזה ,ענתה לה-
“באשר תליני אלין”. “עמך עמי ולוקייך אלוקי”-אני מקבלת על עצמי את כל המצוות האמורות בתורה.
לרות יש רצון חזק להיות יהודיה ולמרות כל הקושי הכרוך בזה לכאורה היא רוצה להתגייר והיא ממשיכה עם נעמי לא”י.
מכאן למדו חז”ל שגר שבר להתגייר מלמדים אותו קצת הלכות כדי שלא יתחרט אחרי התגיירותו ואז יקבל עבירה על כל חטא שיעשה…
פסוק יז’:”באשר תמותי אמות ושם אקבר…”-רק המוות יפריד בינינו.
כאשר נעמי שומעת את דבריה של רות היא מפסיקה לשכנעה.
פסוק יט’:”ותלכנה שתיהן עד בואנה לבית לחם…”
ש.אך מה קורה אז?,הסתכלנה בהמשך הפסוק?
ת.אז-“ויהי כבואנה בית לחם ותהם כל העיר הזאת נעמי”-האנשים מתפלאים למראה דמותה של נעמי.
ש.מדוע מתפלאים? ת.כי הם לא מזהים אותה.
כולם שואלים-הזאת נעמי?,פעם נעמי היתה נוסעת עם עגלה מפוארת ומתכסה בבגדים מפוארים ופניה אדומות מאוכל ושתיה משובחים ועכשיו היא הולכת יחפה, מתכסה בבלויי סחבות,בגדים מרופטים ופניה ירוקים מרעבון.
פסוק כ’:”ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי..” נעמי משיבה להן-אל תקראנה לי נעמי ,קראנה לי מרה,ולמה? “כי המר שקי לי”-פעם היו לי חיים טובים אך היום חיי מרים.
פסוק כא’:”אני מלאה הלכתי וריקם השיבני ד”-כשהלכתי מפה הייתי מלאה בעושר ובבנים,עכשיו אני ריקה,ריקה מכסף וריקה מבנים.
סיום
נעמי מקבלת עליה את הדין,היא לא מצטערת על העונש שנתן לה ד’,היא מבינה שהעונש היה מגיע לה בגלל חטאיה.
גם נעמי וגם רות עברו מכשולים רבים בדרכם-
נעמי אינה יודעת יודעת שהיא עתידה להגאל מהקושי, רות לא יודעת שממנה עתיד לצאת דוד המלך אבל שתיהם נשים צדיקות שמחליטות לעבוד את ד’ בכל מחיר.
כעת אור החסד מתחיל לעלות ע”י רות, כמו שכתוב: “ורות דבקה בה “-רות לא עוזבת את נעמי אלא הולכת איתה וגומלת איתה חסד.
רות הצדיקה שעובדת את ד’ בכל מחיר וגומלת חסד לנעמי זוכה שיצא מצאצאיה דוד המלך.
להורדת דף הסיכום לחצו כאן:
