שח הג"ר פינחס שרייבר זצ"ל "עם בואנו ארצה, במסגרת עליית 'ילדי טהרן' בשנת תש"ג, בעיצומם של שואת אירופה, השתדלו המדריכים ב'קיבוץ' לשרש מקרבנו, ילדים פליטים, את אמונת אבותינו, ולהטמיענו, תודעתית ומעשית, בהווי הציוני החילוני. זכורני, כי הרשעים ניסו 'לבלבל אותנו' בטיעון "איפה ההורים שלכם? נהרגו! איפה סבא וסבתא? נשרפו! הרי התפללו על הצלתם, התפללו על חייהם… היש מי ששמע תפילותיהם?". עפרא-לפיהם רח"ל.
בשיחה עם אחד מגדולי ישראל שליט"א, שאלתיו "איך מסבירים לילדים בדבר 'תפילות שאינן נענות'? ילדים קוראים תהלים לרפואת חולים, ועוד, ואינם רואים 'סוף טוב'….". הביט בי והגיב "איך מסבירים לילדים? ומה איתך בעצמך? זו סוגיא שיש ללמוד!". בהמשך השיחה חידד הבדל בין בוגר לבין צעיר. בוגר יכול להכיל שתפילתו לא נענתה מפני שלא כִּוֵּן לבו, כי פיו אינו נקי, או שמבטל מתורה. הוא 'מקבל' שעליו להשתפר. ברם, בְּרִגְשׁוֹת ילדים נִשָּׁמֵר. מסוכן שילד יאשים עצמו על תפילותיו שטרם נענו, 'אילו התכוונתי יותר, אילו התפללתי הרבה, היה סבא חי עד היום…".
פרשתנו פותחת ביצחק ורבקה שמתפללים ומעתירים להקב"ה עד שרבקה נפקדה. משה רבינו הירבה בתפילה, וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' תקט"ו (515) תפילות. דורשי רשומות אמרו: תפלה בגמטרי' 515, כמו ואתחנן. גם יצחק ורבקה התפללו כך, יצחק + רבקה עולים בגמטרי' 515. אך למה בסוף נעתר הקב"ה לתפילות יצחק ורבקה, ואילו משה נותר מעבר לירדן…
'התפילה' עומדת ברומו של עולם. כדרך שמעמיקים בהבנת הל' שבת ודיני נזיקין, כמו שחוקרים בכשרות המאכלים והידור ד' מינים, כפי שמחמירים בתפילין וטהרה, כך יש ללמוד ולעיין היטב במצוות 'לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם'. לפני השאלה העמוקה "למה יש מתפלל ואינו נענה", יש להבין מהות התפילה וסודה. יר"ש ילמד ויעמיק בספרי הקדמונים שעוסקים בכך, דוגמת רבינו יוסף אלבו (ספר 'העיקרים' מאמר רביעי פי"ז ואילך) או בס' 'בית אלוקים' (שער התפילה) לרבינו המבי"ט. במאמר מוגבל זה נעסוק, כדרכנו, למען חינוך לצעירי צאן קדשים, לסבר אוזניהם ונפשותם.
בחור התאונן בפני הג"ר יוסף שלמה כהנמן מפוניבז', "אני מתפלל בכוונה, מעומק לב! למה אין תפילתי נשמעת? למה אין הקב"ה משיב לי?". חייך הרב באהבה והשיבו בְּרֹךְ, "ומי אמר שאינו שומע? ה' שומע כל בקשה וכל תפילה, ואף משיב! הוא משיב לך 'בקשתך נדחית!'. משל לילד חולה ל"ע שמוגבל באכילתו. הילד מתחנן שאביו יתן סוכריה, הוא בוכה ל'ביסלי'. אביו אוהבו כנפשו ויודע שהם רעים לבריאותו! וכי לחולה סוכרת יאכיל טופי? לחולה 'צליאק' יאכיל גלוטן? מרוב אהבה מונע האב סכנה מבנו. הילד בוכה, אינו מבין. "למה אבא מתאכזר? למה אינו שומע בכיי?".
רבינו ה'פני מנחם' היה משנן באוזני המשחרים לפתחו: על המתפלל לקבל הנהגת ה' ברצון ובשמחה, מתוך אמונה וההכרה שזה הטוב האמיתי. רבינו זי"ע הטעים זאת בדברי יואב בן צרויה שהתפלל בשעת מלחמה "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹקֵינוּ וה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו (שמואל ב' פרק י'). מה פשר מילים אלה? וכי אנו נותנים 'רשות' לרבש"ע? אלא, אנחנו מצידנו מתפללים על ישועה, רפואה, פרנסה ונחת. עושים 'השתדלות' בתפילה כמו שהותר לנו לדרוש ברופאים ולהשתדל בפרנסה. אך נזכור, כי כל מה שיקרה בסוף הוא הטוב בעיני ה'! זה הטוב, גם אם לנו נראה אחרת!
ניתן להראות לילד: קורה, ובשעת נסיעה 'לוקח' אותנו ה'וייז' בדרך ארוכה! למה? למה לעשות סיבוב גדול? ה'וייז' לא השתבש! הוא 'יודע' שכרגע זו הדרך הכי טובה לנו! הקב"ה שברא את ה'וייז', יודע גם הוא מה הדרך הטובה לנו!
כל תפילה מתקבלת, אין תפילה לריק! 'עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם – בְּעִתּוֹ'. ה' נותן, בְּעִתּוֹ, פעם מהר ופעם לאט… יש תכנית אלוקית! ה' דחה תפילות משה רבינו ואמר 'רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה'. פירשו חז"ל (עי' רש"י ובעה"ט) הקב"ה אמר: איני נענה לבקשתך זו, כי 'רַב לָךְ', יש לי תוכניות רבות וטובת יותר עבורך! אברהם מתפלל ומתפלל להצלת סדום. ה' אינה מקבל תפילותיו. וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ. לאמונתו. לעבודת השם שלו…
בימי מלחמה אלה, ימים אפלים ומתוחים, נשנן עם ילדינו תפילת יואב בן צרויה הנ"ל, ונחזק אמונתם כי 'חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹקֵינוּ… וה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו', כביאור הנ"ל. לעתים זה טוב בעיניו ואף טוב בעינינו. ולפעמים איננו רואים את הטוב, אך מאמינים שגם זה הטוב האמיתי!
123ymm@gmail.com להארות והזמנות יחיאל מיכל מונדרוביץ'
