שיח ספור

השנה בעזרת ה’ הילדים ניגשים באהדה, למרכזי הלמידה.

שמות הילדים רשומים ליד כל מרכז, נותר להם אך לגשת ולהדביק מדבקה ליד שמם ותמונתם, להתעניין מעט, לשחק וללמוד…

אז מה נלמד במרכזי תשרי?

במרכז שפה

נלמד ונכיר תהליכים חדשים ומתוקים בתמונות רציפות או בהפעלה וחקר,

• רצף לסידור תמונות של תהליך הכנת הדבש.

בהפעלה, התלמידים יתפקדו כדבורים. יכינו כוורות ממעוינים במגוון חומרים, ימצצו צוף מהפרחים בעזרת קשיות ויותירו לדבוראי (המלמד) לרדות את הדבש.

• רצף תמונות שליחת איגרת ברכה ממתיקה לשנה חדשה ומתוקה.

התלמידים יתנסו בכתיבת איגרת ברכה תוך העתקת מילים או כתיבה שמיעתית ידביקו בול וישלשלו לתיבה. בהזדמנות זו ננצל את הבמה לדעת היכן גרים הילדים? ומהי הכתובת המדויקת.

• פרי הרימון. רצף תמונות מהעץ ועד לצלחת מתוקה של ראש השנה מלאה בגרגרים לרוב. כמה? הבה נספור!

אם יש לכם בסביבת הגן עץ רימונים הילדים ישמחו להכירו ולגלות שהעץ הוא שיח גבוה של עד שלושה מטרים וצבעו משתנה בהתאם לעונות השנה. עליו מסורגים, מוארכים ומבריקים, וקצות ענפיו נוקשים ומחודדים ולכן דוקרניים. בחורף משיר הרימון את עליו ובתחילת האביב הוא שב ומלבלב. העלים הצעירים אדמדמים ומשנים את צבעם לירוק כחודש לאחר הלבלוב. בתחילת הקיץ  פורח הרימון. פרחיו האדומים ערוכים במקבצים של שניים עד ששה, ומכילים 5–9 עלי כותרת באורך כ-3 סנטימטר מבניהם מבצבץ הפרי האדום בעל כתר. “הרימון”

נניח על המדף עלים, ענפים ורימון שקטפנו מהעץ.

• השופר ותהליך הכנתו בתמונות. נציג על המדף סוגי שופרות.

נמיין בין מצוות ועבירות.

• במשקולת נשקול כמות קוביות צהובות מצוות לכמות קוביות שחורות עבירות ונשאל מה שוקל יותר? אם המצוות שוקלות יותר אילו צדיקים, אם אותו דבר הם בינוניים. וכו’
• נמיין על הקיר הפעיל תמונות של מעשים טובים ומצוות מתוך מכלול תמונות.
• נתאים בין מעשה טוב לשם הילד בגן שבצע את המעשה הטוב.

נתאים בין יחיד לרבים  בתמונות של סמלי החג או סימני החג

תמר, תמרים. גזר, גזרים. דג דגים.

במרכז תפיסה חזותית

בגיל 3

• נסדר תפוחים לפי הגודל. מהקטן לגדול או ההיפך.
• נדביק מסגרת מתכונת תפוחים לפי צבעים.

בגיל 4

• נמיין לפי צורה או אות.
• נסדר מתכונות מורכבות יותר

בגיל 5

• נמיין לפי כוון.
• נעתיק דגמים מורכבים.
• נתאים דגמים דומים.

במרכז חשבון

בגיל 3

נתאים בין תפוחים בצבעים זהים התאמה חד חד ערכית.

בגיל 4

נסדר פאזל מ1-5

נתאים כמויות עד 6.

בגיל 5

נסדר פאזל עד 10

נתאים כמויות עד 10+

במרכז מודעות פונולוגית

גיל 3-4

נדקלם שירה בחריזה ונצביע על תמונה מתחרזת בשעת הדקלום.

גיל 4-6

נתאים מילים מתחרזות.

בפינת אוריינות לקראת גיל 5-6

נתאים כרטיסי מצוות

נכתוב כרטיסי ברכה,

ונמיין לפי הכתוב.

תמונות של בולים ליד כיתוב זה וכן הלאה.

נרשום מחירון קניה.

ונשחק דוורים.

נחבר מילים מותאמות לחגים מאותיות המסמלות את המילה.

 

אז קדימה לעבודה! במרכזי למידה……

חשוב להפנים שכבר חקרו בעבר טרום הקורונה מהי הלמידה היעילה ביותר? האם למידה דרך הרצאה, מיצג חזותי, כיתוב, דיון, התנסות או לימוד אחרים באמצעות שחזור הריכוז?

והגיעו למסקנה שלמידה התורמת את המירב ללומד היא למידה משמעותית למידה הכוללת בתוכה את כל המרכיבים הנ”ל.

טון ווצ’רד חוקר ארכיטקט בקש מקבוצות אנשים לבנות לו מגדל מחבילת מקרונים חוט ודבק נייר באורכו של מטר בראש המגדל בקש להניח מרשמלו, רוב אנשי הקבוצה, כמו מורים עורכי דין, מנהלים ועוד בנו מגדלים גבוהים תוך כדי התנהלות של שליטה וויכוח אך כשהניחו את המרשמלו המגדל קרס ומשמחה נהפכה יצירתם לאבל וריב.

לעומתם ילדי גן פיתחו יצירתיות מושלמת והצליחו לבנות מגדלים שהחזיקו מעמד. שווה לבדוק.

כמובן שארכיטקטים בנו מגדלים נכונים ביותר כי הם למדו זאת. בכל אופן ילדי הגן למדו מהניסוי לא מעט, יותר ממה שהיו לומדים דרך למידה שמיעתית משעממת, הם למדו,

1. להתנהל בקבוצה.
2. להתמודד לבד בגילוי כשלים ללא עזרת מבוגר.
3. למצוא פתרונות גאומטריים וחשבוניים לבעיות שנוצרו בבניה,
4. להפעיל שיקול דעת בשינו בתוכנית כשיש כשל (רפלקציה)
5. להתאמן על שיווי משקל של חפצים.
6. לתרגל יכולות של מוטוריקה עדינה.

 

מה היא למידה משמעותית?

למידה חווייתית מותאמת שנותנת משמעות וערך.

ולהגדרה מדוייקת:

תהליך של הבניית ידע שבמהלכו הלומד מעורר שאלות, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לו בהקשר של יחסי גומלין.

הלמידה המשמעותית מערבת היבטים מגוונים של התנסויות שכליות, רגשיות, חברתיות, ערכיות, גופניות, אמנותיות יצירתיות ואחרות.

למידה זו מאפשרת מיצוי פוטנציאל אישי, חווית צמיחה והתפתחות והעמקה בנושאי למידה שונים. תוך חוויה פדגוגית ופסיכולוגית. המשלימות זו את זו ומעצימות זו את זו.

קחו מתנה יקרה- מפתח לכניסה לכיתה,

כשאתם מכינים מערך או סיפור  לריכוז חשבו על שלש נקודות מרכזיות:

• האם הריכוז או הסיפור רלוונטי לתקופה?
• מעורר ענין?
• מגלה  סקרנות ?

אם אחת מהתשובות היא לא, נצטרך לתכנן ריכוז או סיפור שונה.

 תרומתה של הלמידה המשמעותית לפיתוח הלמידה בתחומים הבאים:

תפקוד קוגניטיבי היכולת לבצע מגוון תפקודי למידה וחשיבה מרמת הזיהוי והזיכרון עד לרמת היישום, ניתוח, סנתזה והערכה.

תפקוד בין אישי יכולת של הלומד לנהל תקשורת בין אישית המכבדת את האחר ומעניקה לו יחס רגיש, סובלני ומתחשב לצד עבודת צוות מתחשבת באחר ומחויבות לקידום יעדים ותוצאות משותפות.

תפקוד הכוונה עצמית בלמידה וניהולה היכולת של הלומד לבחור לעצמו מטרות, להגדירן ולתכנן את תהליך הלמידה לצד מוטיבציה פנימית והתאמת אסטרטגיות למטרות הלמידה.

תפקוד מטה קוגניטיבי לחשוב על החשיבה ולנווט את למידתו  באמצעות חשיבה על משמעות הידע על תהליכים שבהם הלומד השתמש.

תפקוד תוך אישי להכיר את עצמו לחוש תחושות מסוגלות עצמית ולפעול מתוך מודעות גבוהה לנקודות החוזק והתורפה בתפקודו.

תפקוד חושי תנועתי יכולת של הלומד לנהל אורח חיים בריא להשתמש בשפת הגוף בצורה מושכלת ומודעת כדי להביע רעיונות ורגשות, לממש יצירתיות ולתת ביטוי לאומנויות למידה באופן רב חושי.

האמצעים שייסיעו לנו בדרך ללמידה זו:

דרך הצגה, מרכזי למידה פעילות והתנסות לאחר ריכוז.

הכנו לכם סיפורים מדהימים בהפעלה אותם תוכלו לרכוש בבית “סיפורגן”. לסיפורים תמונות גדולות המלוות את הסיפור, בנוסף מצורפים  מטרות ופעילויות לאחר הסיפור שיעוררו את הלומדים ויגלו את סקרנותם בדרך מתוקה וקוסמת.

 

לרכישת הספרים לחצו כאן

או כתבו למייל: y0527667171@gmail.com

בחודש זה, נחדיר במרכזים את נושא “אהבת תורה” ומסירות נפש לתורה, מתוך מטרה לפתח ניצני אוריינות לאותיות מילים וחקר.
זהו זמן מיוחד לפיתוח מרכז הספר. נתחיל כמובן עם סיפורים המותאמים לחודש זה: כמו הלל הזקן. “התורה טובה מכל סחורה” ונתקדם לסיפורים נוספים.

מה זו אוריינות? ומהו מרכז הספר?

אוֹריינות, במשמעותה הבסיסית, היא היכולת לקרוא ולכתוב.

בהתאם לכך, מקור השם הוא מהמילה בר-אוריין, שפרושה בארמית הוא אדם היודע לקרוא בתורה.

האוריינות אינה מתייחסת רק למיומנות הטכנית של קריאה וכתיבה, אלא ליכולת של האדם להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים^. גלויים וסמויים ושימוש בהם בחיי היום יום.

שלש מטרות לאוריינות:

• הכרת תוכן – ממד התוכן מתייחס לטקסטים ותמונות מצורפות  שהילד נחשף אליהם.
• הבנת תהליך- הבנת התהליך מתייחס ליכולת הבנת העלילה.
• הקשר- ממד ההקשר מתייחס ליכולת חשיבה ומעבר התוכן לחיי היום יום תוך השוואה לסיפורים דומים ששמע או התבונן.

הספר והסיפור הם הבסיס לפיתוח ניצנים אילו,

• הסיפור מעשיר מידע (ידע עולם) ומעורר סקרנות.
• הסיפור מעשיר את העולם הרגשי של הילד מעורר אסוציאציות רגשיות מתוך עולמו הקרוב של הילד. ונותן דרכים להתמודדות במצבים שונים.
• הסיפור מרחיב את האוצר מילים והפעלים הספציפיים.
• הסיפור חושף את הילד למבנים דקדוקיים שונים (מורפולוגיה).
• הסיפור מפתח ידע לשוני וביקורתיות למבנים שונים.
• הסיפור חושף למשפטים תחביריים שונים.
• הסיפור חושף את הילד לחריזה, מודעות פונולוגית ואוריינות.
• הסיפור הוא כלי מצוין להעברת מסרים סמויים וגלויים ומטמיע ערכים.
• הסיפור משפר את יכולת הזיכרון ועיבוד שמיעתי.
• הסיפור מובנה מהבנת תהליכים רציפים.
• הסיפור משפר את יכולת החשיבה והדמיון.

מה נניח בפינת הספר?

• מדפי ספרים- בכל מדף נרשום שם של קטגוריה שונה: ספרי קודש, ספרי חול. בתוך מדפי הספרי החול נמיין לקבוצות עם כותרת ותמונה תואמת: בעלי חיים, רגשות, עונות וחגים, סיפורי צדיקים, סיפורי נפלאות הבריאה, זהירות בדרכים ומסכנות וכן הלאה.

• פינת קריאה- כורסאות נוחות לקריאה.
• פינת כתיבה- שולחן וכיסאות, מחברות ציור ריקות שהכנתם מראש, של כעשרה דפים.
• לוח לצביעה חופשית וכתיבת מילים מתוך הסיפור.
• צילום תמונות מתוך ספר נבחר לשבוע זה.

הפעילות במרכז:

• מיון ספרים והתאמה למדף המתאים.
• קריאה או התבוננות חופשית בספרים.
• הכנת ספרון באופן חופשי לסיפור שסופר בגן. כתיבת כותרת, הדבקה או צביעה של תמונות על פי רצף הסיפור.
• פעילות סביב הסיפור.

פעילות בעקבות הספר

הכנו עבורכם חומרים נפלאים למרכז לחצו על הקישורים והדפיסו 

פעילויות מותאמת לחודש סיון, שם הספר: “מה ספר לי הסופר סת”ם?”

תמונות ברצף – הכנת ספר תורה. על המדף ספרי תורה, דיו, כריכה וקלף.

פינת דמיון– תהלוכת ספר תורה

פינת יצירה: בר פתוח ליצירה חופשית לקישוט ספרי תורה.

פינת תפיסה חזותית: ספרי תורה שונים. פתוחים סגורים. רצף חזותי: מתכונת של ספרי תורה. או רצף לפי סדר החומשים הרשומים על החומשים.

פינת שפה: מיון כלי כתיבה של הסופר ומכשירי כתיבה שונים.

פינת מודעות פונולוגית: התאמת חריזה מתוך הסיפור. קלף- דף נוצה- מצה. לפידים- ילדים. תורה- מנורה. סופר- תופר.

 

⇐ איך נספק לילדינו שעת סיפור טובה תוכלו לקרוא גם במאמר שעת סיפור 

 

 

מהם נושאי הלמידה במרכזי למידה- “שפה” בחודש ניסן?

בחודש זה התמקדנו בכל מרכזי הלמידה השפתיים בנושא “סדר” ארגון ורצף, סדר נקיונות, סדר ההגדה, סדר הקושיות, סדר אפיית מצות.

טרם נפתח בתוכני מרכזי הלמידה בחודש זה, נתייחס ל”שיח הסיפור”

 מהו שיח סיפור?

פעולות שיח מתייחסות ליכולותיו של הילד לתת ביטוי מילולי לתוכנם של אירועים: שהתנסה בהם (סיפור אישי), שהמציא (דמיון) או סדרות של תמונות (סיפור משוחזר)

שלבי הנרטיב, שיח הסיפור.

• בשלב ראשון יספר, חוויות יומיומיות, כמו: התלבשות. צחצוח שניים. נסיעה באוטובוס. הליכה לגינה.
• בשלב שני יספר, סכמה במבנה תסריט- כמו: עשיית דברים באופן אוטומטי זה אחר זה בהכנת יצירה, מתכון או כל תהליך מורכב אחר.
• בשלב הבא ייצג, ייצוג מנטאלי של אירועים/חוויות- יראה וידמיין את האירועים בעיני רוחו. כמו: יום הולדת, חתונה.
• בשלב מאוחר יותר ייתן ביטוי מילולי לסיפור. ישתמש במשפטים פשוטים ומורכבים ויספרם זה אחר זה.
• ובשלב הסופי ישוחח על הסיפור. על רגשותיו, בעיותיו, מסקנותיו וכן הלאה.

 רמת ארגון בסיסית של סיפור לפי רמות גיל:

• אירוע בודד –התייחסות לכל תמונה בפני עצמה. נצפה אצל ילדים בני שנתיים ועד 4
• אירועים מאורגנים טמפורלית זה אחר זה על ציר של זמן. נצפה אצל ילדים בני 4-5
• התייחסות לסיבתיות בני 5-6
• אירועים המאורגנים על מבנה פעולה מבנה גלובאלי של ציר זמן וסיבתיות גילאי בית ספר 7 ומעלה. סיפור טוב בגיל זה, כולל: ארגון קטגוריית המסגרת: חלוקת הסיפור לקבוצות בעלי רכיב משותף כמו: שמות האנשים, מקומות, הפעולות מאורע יוזם. ביסוס הסיפור עפ”י אירוע שמאתחל את הסיפור ויגרום להשתלשלות העניינים. בעיה מרכזית, תגובה פנימית הקושי של הגיבור להשגת המטרה, ניסיונות לפתור את הבעיה. התוצאה הישירה, תגובה הרגשת הגיבור לגבי השגת המטרה.

לאחר שהבנו לא מעט שסיפור כולל בתוכו מרכיבים ותהליכים, נדגים את היכולת הסיפורית בשלבים מותאמים לחודש ניסן על פי הנ”ל:

איך נעשה זאת?

בשלב ראשון ניתן לילדים לספר על חוויות ניקיון של ערב פסח, מפעולה בודדת ועד מס’ פעולות בזו אחר זו. נפעיל פינת ניקיון עם חומרי ניקוי וכלי ניקיון שונים בהם התנסו הילדים, הן בפעולות ובקריאת הכתוביות על חומרי הניקוי. נצלם את הילדים מנקים ונצמיד לקיר, בעזרת מדבקות אותיות יצמידו הילדים על דפים את שמות חומרי הניקוי. בשתי סלסלות ניתן למיין דברים נקיים לפסח או חמץ.

בשלב שני ניתן להם לסדר ולספר את סדר אפיית מצות בתמונות על הקיר. על המדף נעמיד בצק, מערוכים, מרדה, מנקבים, תנור שהכינו מקליקס או קפלה או קרטון.

בשלב שלישי נתאר בהמחשה את סדר יציאת מצרים, עשרת המכות וקריית ים סוף. ובפינת הספר נעמיד על המדף הגדות שונות שהילדים יכולים לשוחח זה עם זה על ההגדה, להתבונן בתמונות, להשוות בין ההגדות השונות… לזהות היכן יש יותר או פחות דפים, לצבוע ולצייר תמונות מההגדה.

בשלב רביעי נערוך את סדר ליל הסדר, נהנה נחווה נשאל את הקושיות, ניצור יצירות תואמות ולבסוף נשוחח על החוויות שחווינו, נפתור בעיות שונות כשייווצרו במהלך הסדר ונלמד לוותר זה לזה.

הכנו עבורכם מגוון עזרים בהם תוכלו להשתמש במרכז- לחצו על הקישור הדפיסו ותנו לילדים לשחק וללמוד!

אז מה יש לנו במרכזים?

• חומרי ניקוי, כלי ניקוי, מדבקות אותיות, דפים חלקים, תמונות של פעולות ניקיון.
• סלסילות מיון תמונות מאכלים חמץ או כשר לפסח.
• תמונות ברצף אפיית מצות. מערוכים, בצק, מנקבים, תנור כנ”ל
• פינת הספר – ההגדות. כורסה, כסאות ושולחן. ציורים לצביעה מתוך ההגדה. בובות אצבע- עשרת המכות, בובות אצבע סיפור יציאת מצרים
• שולחן ערוך, קערה, כוסיות או גביעים, מצות מבריסטול, כריות הסבה.

פסח כשר  ושמח!