מרכז למידה- הספר

בחודש זה, נחדיר במרכזים את נושא “אהבת תורה” ומסירות נפש לתורה, מתוך מטרה לפתח ניצני אוריינות לאותיות מילים וחקר.
זהו זמן מיוחד לפיתוח מרכז הספר. נתחיל כמובן עם סיפורים המותאמים לחודש זה: כמו הלל הזקן. “התורה טובה מכל סחורה” ונתקדם לסיפורים נוספים.

מה זו אוריינות? ומהו מרכז הספר?

אוֹריינות, במשמעותה הבסיסית, היא היכולת לקרוא ולכתוב.

בהתאם לכך, מקור השם הוא מהמילה בר-אוריין, שפרושה בארמית הוא אדם היודע לקרוא בתורה.

האוריינות אינה מתייחסת רק למיומנות הטכנית של קריאה וכתיבה, אלא ליכולת של האדם להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים. גלויים וסמויים ושימוש בהם בחיי היום יום.

שלש מטרות לאוריינות:

  • הכרת תוכן – ממד התוכן מתייחס לטקסטים ותמונות מצורפות  שהילד נחשף אליהם.
  • הבנת תהליך- הבנת התהליך מתייחס ליכולת הבנת העלילה.
  • הקשר- ממד ההקשר מתייחס ליכולת חשיבה ומעבר התוכן לחיי היום יום תוך השוואה לסיפורים דומים ששמע או התבונן.

הספר והסיפור הם הבסיס לפיתוח ניצנים אילו,

  • הסיפור מעשיר מידע (ידע עולם) ומעורר סקרנות.
  • הסיפור מעשיר את העולם הרגשי של הילד מעורר אסוציאציות רגשיות מתוך עולמו הקרוב של הילד. ונותן דרכים להתמודדות במצבים שונים.
  • הסיפור מרחיב את האוצר מילים והפעלים הספציפיים.
  • הסיפור חושף את הילד למבנים דקדוקיים שונים (מורפולוגיה).
  • הסיפור מפתח ידע לשוני וביקורתיות למבנים שונים.
  • הסיפור חושף למשפטים תחביריים שונים.
  • הסיפור חושף את הילד לחריזה, מודעות פונולוגית ואוריינות.
  • הסיפור הוא כלי מצוין להעברת מסרים סמויים וגלויים ומטמיע ערכים.
  • הסיפור משפר את יכולת הזיכרון ועיבוד שמיעתי.
  • הסיפור מובנה מהבנת תהליכים רציפים.
  • הסיפור משפר את יכולת החשיבה והדמיון.

מה נניח בפינת הספר?

  • מדפי ספרים- בכל מדף נרשום שם של קטגוריה שונה: ספרי קודש, ספרי חול. בתוך מדפי הספרי החול נמיין לקבוצות עם כותרת ותמונה תואמת: בעלי חיים, רגשות, עונות וחגים, סיפורי צדיקים, סיפורי נפלאות הבריאה, זהירות בדרכים ומסכנות וכן הלאה.
  • פינת קריאה- כורסאות נוחות לקריאה.
  • פינת כתיבה- שולחן וכיסאות, מחברות ציור ריקות שהכנתם מראש, של כעשרה דפים.
  • לוח לצביעה חופשית וכתיבת מילים מתוך הסיפור.
  • צילום תמונות מתוך ספר נבחר לשבוע זה.

הפעילות במרכז:

  • מיון ספרים והתאמה למדף המתאים.
  • קריאה או התבוננות חופשית בספרים.
  • הכנת ספרון באופן חופשי לסיפור שסופר בגן. כתיבת כותרת, הדבקה או צביעה של תמונות על פי רצף הסיפור.
  • פעילות סביב הסיפור.

פעילות בעקבות הספר

הכנו עבורכם חומרים נפלאים למרכז לחצו על הקישורים והדפיסו 

פעילויות מותאמת לחודש סיון, שם הספר: “מה ספר לי הסופר סת”ם?”

תמונות ברצף – הכנת ספר תורה. על המדף ספרי תורה, דיו, כריכה וקלף.

פינת דמיון– תהלוכת ספר תורה

פינת יצירה: בר פתוח ליצירה חופשית לקישוט ספרי תורה.

פינת תפיסה חזותית: ספרי תורה שונים. פתוחים סגורים. רצף חזותי: מתכונת של ספרי תורה. או רצף לפי סדר החומשים הרשומים על החומשים.

פינת שפה: מיון כלי כתיבה של הסופר ומכשירי כתיבה שונים.

פינת מודעות פונולוגית: התאמת חריזה מתוך הסיפור. קלף- דף נוצה- מצה. לפידים- ילדים. תורה- מנורה. סופר- תופר.

 

⇐ איך נספק לילדינו שעת סיפור טובה תוכלו לקרוא גם במאמר שעת סיפור 

 

 

מרכזי למידה לחודש ניסן

מהם נושאי הלמידה במרכזי למידה- “שפה” בחודש ניסן?

בחודש זה התמקדנו בכל מרכזי הלמידה השפתיים בנושא “סדר” ארגון ורצף, סדר נקיונות, סדר ההגדה, סדר הקושיות, סדר אפיית מצות.

טרם נפתח בתוכני מרכזי הלמידה בחודש זה, נתייחס ל”שיח הסיפור

 מהו שיח סיפור?

פעולות שיח מתייחסות ליכולותיו של הילד לתת ביטוי מילולי לתוכנם של אירועים: שהתנסה בהם (סיפור אישי), שהמציא (דמיון) או סדרות של תמונות (סיפור משוחזר)

שלבי הנרטיב, שיח הסיפור.

  • בשלב ראשון יספר, חוויות יומיומיות, כמו: התלבשות. צחצוח שניים. נסיעה באוטובוס. הליכה לגינה.
  • בשלב שני יספר, סכמה במבנה תסריט- כמו: עשיית דברים באופן אוטומטי זה אחר זה בהכנת יצירה, מתכון או כל תהליך מורכב אחר.
  • בשלב הבא ייצג, ייצוג מנטאלי של אירועים/חוויות- יראה וידמיין את האירועים בעיני רוחו. כמו: יום הולדת, חתונה.
  • בשלב מאוחר יותר ייתן ביטוי מילולי לסיפור. ישתמש במשפטים פשוטים ומורכבים ויספרם זה אחר זה.
  • ובשלב הסופי ישוחח על הסיפור. על רגשותיו, בעיותיו, מסקנותיו וכן הלאה.

 רמת ארגון בסיסית של סיפור לפי רמות גיל:

  • אירוע בודד –התייחסות לכל תמונה בפני עצמה. נצפה אצל ילדים בני שנתיים ועד 4
  • אירועים מאורגנים טמפורלית זה אחר זה על ציר של זמן. נצפה אצל ילדים בני 4-5
  • התייחסות לסיבתיות בני 5-6
  • אירועים המאורגנים על מבנה פעולה מבנה גלובאלי של ציר זמן וסיבתיות גילאי בית ספר 7 ומעלה. סיפור טוב בגיל זה, כולל: ארגון קטגוריית המסגרת: חלוקת הסיפור לקבוצות בעלי רכיב משותף כמו: שמות האנשים, מקומות, הפעולות מאורע יוזם. ביסוס הסיפור עפ”י אירוע שמאתחל את הסיפור ויגרום להשתלשלות העניינים. בעיה מרכזית, תגובה פנימית הקושי של הגיבור להשגת המטרה, ניסיונות לפתור את הבעיה. התוצאה הישירה, תגובה הרגשת הגיבור לגבי השגת המטרה.

לאחר שהבנו לא מעט שסיפור כולל בתוכו מרכיבים ותהליכים, נדגים את היכולת הסיפורית בשלבים מותאמים לחודש ניסן על פי הנ”ל:

איך נעשה זאת?

בשלב ראשון ניתן לילדים לספר על חוויות ניקיון של ערב פסח, מפעולה בודדת ועד מס’ פעולות בזו אחר זו. נפעיל פינת ניקיון עם חומרי ניקוי וכלי ניקיון שונים בהם התנסו הילדים, הן בפעולות ובקריאת הכתוביות על חומרי הניקוי. נצלם את הילדים מנקים ונצמיד לקיר, בעזרת מדבקות אותיות יצמידו הילדים על דפים את שמות חומרי הניקוי. בשתי סלסלות ניתן למיין דברים נקיים לפסח או חמץ.

בשלב שני ניתן להם לסדר ולספר את סדר אפיית מצות בתמונות על הקיר. על המדף נעמיד בצק, מערוכים, מרדה, מנקבים, תנור שהכינו מקליקס או קפלה או קרטון.

בשלב שלישי נתאר בהמחשה את סדר יציאת מצרים, עשרת המכות וקריית ים סוף. ובפינת הספר נעמיד על המדף הגדות שונות שהילדים יכולים לשוחח זה עם זה על ההגדה, להתבונן בתמונות, להשוות בין ההגדות השונות… לזהות היכן יש יותר או פחות דפים, לצבוע ולצייר תמונות מההגדה.

בשלב רביעי נערוך את סדר ליל הסדר, נהנה נחווה נשאל את הקושיות, ניצור יצירות תואמות ולבסוף נשוחח על החוויות שחווינו, נפתור בעיות שונות כשייווצרו במהלך הסדר ונלמד לוותר זה לזה.

הכנו עבורכם מגוון עזרים בהם תוכלו להשתמש במרכז- לחצו על הקישור הדפיסו ותנו לילדים לשחק וללמוד!

אז מה יש לנו במרכזים?

פסח כשר  ושמח!