ארוחה מוצלחת זו צלחת מנצחת

בגן כבר מזדמר לו השיר , “מה אשלם לה'”… לפני כל טעימה לפני כל אכילה, אומר יפה את הברכה.

ט”ו בשבט ראש השנה לאילנות… ברכות, צמיחה ופריחה,  ממלאים כל פינה בגן בשמחה.

אז מה מלמדים במרחבי למידה?

חידה?!!!!!

הילדים שותפים לבניית המרחב, מביאים מהבית אריזות של מצרכים שונים או פירות וירקות מפלסטיק, מאפים ועוד… והנה לנו חנות לממכר קפואים/ מוצרים יבשים/ מוצרי חלב/פירות וירקות ועוד… נצרף קופה רושמת וכסף לא אמיתי והנה משחק דמיון מצוין, הכולל בתוכו יכולת משא ומתן מניה ספירה החזרת עודף ועשיית חשבון סופי של כל המוצרים שנקנו וכמובן על הדרך, נפתח מיומנויות תקשורת בין אישיות.

 

במרכז שפה

נתחיל במיון,

בגיל 3- נמיין מאכלים לפי צבעים ונשיים את שמות המאכלים.

בגיל 4-5 נמיין מאכלים לפי  ברכות.

ובגיל 6-5 נמיין מאכלים לפי תתי קבוצות בנושא המזון ע”י פירמידת המזון (דגנים, פרות, ירקות ממתקים, וכו’) ובשלב שני נסדר לפי דין קדימה בברכות.

 

חשוב לכל גיל

 מודעות ומיון “מאכלים בריאים ושאינם”.

צלחת מנצחת:

הילדים ממיינים בצלחת ארוחה מוצלחת ומספרים מה הם אוהבים לאכול ואיזו ברכה מברכים לפני כל אכילה.

נתאים פרות משבעת המינים לתוצרתם, מומלץ להכין ולצלם לפחות את אחד התהליכים:

מהחיטה ללחם.

מהשעורה לבירה.

מהגפן ליין.

מהתאנה לריבה.

מהרימון למיץ.

מהזית לשמן.

ומהתמר לדבש.

נסדר ברצף את תהליך גדילת הצמח זו הזדמנות מצוינת לגדל עציץ אישי לכל ילד או זרעים שונים או ירקות.

ולגלות תהליך מופלא של צמיחה על ידי השקיה מדויקת של הצמח ונתינת יחס ומקום חמים ונעים. כי כל ילד זקוק להשקיה חום ואהבה, ההשקעה שווה ולבסוף נגלה עוד ילד פורח בגן, בחממה.

נכיר את חלקי העץ או הצמח גזע, צמרת, ענפים, עלים, גבעולים, פרחים. נאסוף את חלקי העץ ונשחק וניצור מהם מתוך הבר הפתוח.

במרכז חשבון

נשתף במשחקי חשבון דידקטיים לפי המטרות הבאות

  • נמנה פירות לפי צבעים / גדלים ונתאים לכמות

רמות גיל

גיל 3

קובייה אחת, זיהוי כמות עד 3 מנייה עד 6.

גיל 4

זיהוי כמויות עד 4 מנייה עד 10.

גיל 5

זיהוי כמות 5-6 מניה עד 10+ תרגילי חשבון (נשתמש בשתי קוביות מספרים וכמויות כדי לתרגל תרגילי חשבון)

  • נגזור תמונת פאזל בקווים המסומנים, על הילדים לסדר לפי סדר המספרים בסדר עולה או יורד

זיהוי מספרים עד 10, ספירה לאחור וספירה אוטומטית, זיהוי שכנים, לפני ואחרי.

גיל 3

העתקה וזיהוי לפי ציר מספרים.

גיל 4

סידור על פי סדר עולה

גיל 5

סידור לפי סדר יורד/ דילוגים.

נמנה בתפזורת פירות שונים. גיל 3 מניית פירות עד 10 ללא התאמת מס’ אלא מניית כמות.

גיל 4 מנייה והתאמת כמויות ומספרים עד 10.

גיל 5 מנייה וכתיבת מס’ עם לורד מחיק עד 10. תרגילי חשבון כמו: מס’ ענבים+ מס’ בננות

  • קלפי פירות ומספרים, אטבי כביסה להידוק במס’ הנכון.

גיל 3 כמויות עד 5 במקום מספרים.

גיל 4 כמויות עד 10.

גיל 5 מספרים עד 10

מרכז אוריינות ומודעות פונולוגית

 לגילאי 4-6

התאמת מילה לתמונה,

העתקת מילים,

הידוק אטבים לפי הברות.

לדוגמה: אבוקדו (4 הברות)

מיון לפי צליל פותח. (אבטיח, אננס, אפרסמון וכו’) לפי סדר האותיות.

מה במרכז?

דפים חלקים, שבלונות פירות, תמונות של פירות, עפרונות, צבעים, אטבים.

מרכז תפיסה חזותית

השלמות דגמים

גיל 3

מתכונת של רצף 1.

גיל 4 מתכונת של עד שני רצפים.

גיל 5

מתחלף ומשתנה.

העתקות דגמים

פירות למשחק פטריות. ניתן לחבר שש תבניות ביצים צבועות בגואש ולתקוע בחורים פונפונים לפי הדגם

רמות העתקות דגם מיועדות לגיל 5

לגיל הנמוך ניתן לצבוע את הלוח בצבעים הנתונים והילדים יכניסו למקום המתאים.

לטבלאות התפתחות לפי גיל לחצו כאן

מרכזי למידה שפתי

האדם הוא יצור חברתי והשפה משמשת לו כלי מרכזי למימוש צרכיו התקשורתיים. גיבוש מסריו והעברתם לזולתו. היא מאפשרת הבעת רצונות וצרכים,  קבלה ומסירת מידע  ,שיתוף בחוויות ועוד. זו מערכת מורכבת  מסמלים  ייחודים לבני אנוש ונרכשת באופן טבעי ובדרך בלתי פורמלית  כבר בשלב של הינקות, תינוק הגדל בסביבה אנושית נחשף לשפה דרך קליטת מילים באמצעות מערכת החושים המעבירים את המידע למערכת הקונספטואלית  במוח. שם הוא עובר תהליך עיבוד מהבנה של מושג מופשט עד לשליפת מילה דבורה. המילים מאוחסנות במילון הנקרא “לקסיקון סמנטי”

הלקסיקון הסמנטי גדל ככל שהחשיפה למילים עשירה יותר,

לקסיקון זה, מנתח ומארגן משמעות למילים באמצעות קטגוריזציה, אשר מהווה בסיס להבנה, ארגון ושימוש בידע שפתי. קטגוריות בנויות מקבוצות אובייקטים בעלי תכונות משותפות או מרכיב זהה.

כשהלקסיקון הסמנטי עשיר הוא יהווה בסיס ללמידה של מושגים חדשים , יפתח את החשיבה השפתית ויעורר את המערכות של קידוד מילים לצלילים בהטיות דקדוקיות ותחביריות תקינות.    

 בגיל הגן שפתו של הילד נעשית מורכבת יותר במישורים אחדים:

אוצר המילים מתרחב, הילד מבין מילים נדירות יותר, מתחיל להשתמש בהטיות ובמילים גם בצורות נדירות ויוצאות דופן המביעות רעיונות מורכבים יותר וכן לומד להשתמש במבנים לשוניים,  כמו מבני סמיכות: “ילדי הגן”, הידע התחבירי שלו גדל, והוא מתחיל להשתמש במשפטים פשוטים תוך התייחסות לסדר המילים במשפט, בהמשך ישתמש גם במשפטים מחוברים מסוגים שונים (“אני אשחק בכדור ואתה באוטו”). ולבסוף מופיעים משפטים מורכבים, (למשל “האשה, שגרה במושב, היא אחותי”). באמצעות משפטים אלה, הילד מאחד כמה רעיונות במשפט אחד ומביע יחסים מורכבים כמו יחסי זמן וסיבתיות, השוואה או ניגוד. בשלב זה הילד מסוגל להרחיב את נושא השיחה ולהתייחס בעקביות ולאורך זמן לאותו נושא. כמו כן הוא לומד להבין ולהביע דיבור מרומז ועקיף. בתקופה זו מופיעים גם ניצני האוריינות והילד מתחיל להיות מודע לכללים הפונולוגיים- לחריזה לניגוד ולשרירותיות של השפה,

בשגרת הגן לאורך השנה, תחום השפה מהווה נדבך חשוב ומרכזי.

טיפוח והעמקה בתחום השפה, מאפשר לקדם את המיומנויות השפתיות שהזכרנו לעיל.

הגנן או הגננת הם בין הדמויות המשמעותיות ביותר בחייהם של ילדים, בהקשר של תיווך מילולי ופיתוח אוצר מילים, 

הגננים חושפים את הילדים לחומרים מילוליים ומקנים להם מיומנויות שפה. “התיווך המילולי”, איכותו ותדירותו, עשויים להיות מושפעים מציפיות המבוגר ומתוך כך גם להשפיע על הרחבת אוצר המילים הקיים.

החשיפה לספרים ולסיפורים תורמת להתפתחות שפה מורכבת יותר ולרכישת ידע של השפה הכתובה. יכולתו של הילד להבין סיפורים ולספר סיפורים באופן הגיוני ורצפי.  

מרכז למידה שפתי

מרכז למידה שפתי מהווה מוקד וכלי מצוין להעשרת השפה באופן בלתי פורמאלי, במרכז זה נעודד את הילדים להעשיר את שפתם באופן הדרגתי.

נתייחס לחמישה מרכיבים שפתיים כשנתכנן את המרכז:

תוכלו ללחוץ על הקישורים להורדת קבצים:

  1. סמנטיים
    הרחבת אוצר מילים, התבוננות בשמות עצם ושיומם ביחיד ורבים, מיון פריטים לקבוצות (קטגוריות) ותתי קטגוריות. לפי שם קבוצה/חומר/מראה/ תכונה. הגדרה והשוואה בין חפצים וזיהוי יוצאי דופן.
    לדוגמה: מיון קטגוריות- כלי תחבורה, כרטיסי פירות למיון, יחיד ורבים- משחק התאמה,
    יחיד ורבים – בגדים:
  2. פונולוגיים
    הבחנה בצלילים המרכיבי את המילה, צליל פותח, צליל סוגר, אורך מילה, חלוקה להברות ופונמות חריזה.
    לדוגמא: חרוזים בתמונות- ספר תורהמילים מתחרזות- דף תמונות, הברה פותחת- מתחו קו,
    צליל פותח:
  3. מורפולוגיים
    המבנה הדקדוקי של המילה, דרך הטיית פעלים ספציפיים בהטיות שונות בזכר ונקיבה.
  4. תחביריים
    חשיפה למבנים תחביריים שונים:
  • הרחבת המילה הבודדת למשפט פשוט. ע”י הקניית מושגי תואר, כמו צבעים, צורות, מושגי מרחב, מושגי גודל ותכונה. כמו: הילד הגבוה אכל תפוח אדום.
  • תיאור תמונות שמופיעות בהן התרחשות אחת או יותר. תיאור רגשות שעולים מן התמונה, הסקת מסקנות וניבוי אירועים.(מדרש תמונה)
  • סידור רצפים של תהליכים וסיפורים בהקשר לנושא נתון. תוך מלל ושיח. במשפטים מורכבים.
  • פינת ספר והפעלות סביב סיפורים שסופרו בגן. בחירת רעיון מרכזי מתוך הסיפור, פתרון בעיות והשוואה בין סיפורים שונים.
  • ביצוע משימות הדורשות הבנה של רצף הוראות פשוטות עד מורכבות.

דוגמה לסכמה מרכז שפה:

כך תתכננו מרכז למידה בנושא הבגד/המזון

מרכזי למידה לגן – קיץ

אם מזג האוויר מאפשר כדאי לנצל זאת ללמידה בחוץ, איך לומדים בחצר? קראו כאן.

הלמידה במאמר זה תתמקד במוכנות לקראת שנה הבאה בנושא העונה “הבוערת”- הקיץ, סכנות בקיץ וזהירות בדרכים.

במרכז שפה

  • רצף
    נצמיד לקיר רצפים שונים של זהירות מחום או זהירות בדרכים או כל סכנה אחרת, הילדים יסדרו ברצף ויספרו.

נשתמש במבנים תחביריים מסוגים שונים:

מבנה משפט תנאי- אם אז.

לדוגמה:

אם מתעסקים בסכין לא בזהירות אז עלולים להיחתך.

אם משאירים חפצים יקרים במקום לא שמור אז הם עלולים להיאבד.

אם מציקים לדבורה עלולים להיעקץ.

אם מתעסקים במחט עלולים להידקר.

אם מכניסים חרוזי השחלה לפה אז עלולים להיחנק.

אם מתעסקים במגהץ עלולים להיכוות.

מבנים של סיבה ותוצאה, לדוגמא:

קבלנו כוויה כי שיחקנו בגפרורים.

קבלנו מכת חום כי טיילנו בשמש ללא קרם הגנה.

משפטי תכלית:

ע”ד השלילה- אנו לא נשחק בכדור בבית כדי שהחלון לא יתנפץ.

ובדרך הישר- נחטא ידיים כדי לא לחלות.

  • נתאים לקטגוריות

לדוגמא: כלי תחבורה: כלי שיט, כלי טיס וכלי רכב שונים.

לחצו על התמונות להורדה:

  • נמיין

לדוגמא: פירות קיץ לפי צבע, צורה, גודל, קליפה חלקה או מחוספסת, פרות עם מיץ או בלי, עם גרעינים או בלי, עם גבעול או עלה וכל תכונה משותפת נוספת.

מעבר למיון ולהכללה חשוב שילדים ידעו להגדיר חפץ בכל האלמנטים שנלמדו כך הם לומדים להסביר מושג ולהתייחס לכל מאפייניו.

לדוגמה: אבטיח הוא פרי גדול וכבד גדל באדמה, קליפתו ירוקה תוכו מלא בגרעינים שחורים יש לו הרבה מיץ אדום.

לכן ניתן להם לשאול חידות זה את זה ולהביא את הפרי המתאים או לצבוע את הפרי המתאים שהחבר ציין את הגדרתו.

בהמשך ישוו בין הפרות בהוראות שונות. כמו: הצמד שני פרות עגולים, גדולים הגדלים באדמה- מילון ואבטיח.

לחצו על התמונות להורדה:
 

במרכז חשבון

נקנה מספרים וכתיבת המספר ע”י כיוון נכון בהתאם לגיל.

נחשוף למספרים כבר בגיל שלש. אך נדרוש בזיהוין בגיל 3- כמויות של 3. גיל 4 -כמויות של 4 ובגיל 5- זיהוי כמויות עד 10.

נסיע מכוניות בכיוון כתיבת המספר בכביש מספר ולאחר מכן ינסו לכתוב ולעבור עם לורד מחיק על הקוקוים (ראו דוגמה)

נעבוד על רצף מספרים , מי נוסע הראשון ומי אחריו?

נמנה את מס’ הנוסעים בכל כלי רכב ונחבר או נפחית

חשוב להשתמש בקוביה לזיהוי כמויות.

לחצו על התמונות להורדה:

במרכז אוריינות ופינת הספר

 נתאים מילים של כלי תחבורה שונים לתמונות מצורפות של הרכב התואם.

נעסוק  בסיפורים העוסקים בזהירות בדרכים,

נאתר מתוך הסיפור שמות של כלי תחבורה שונים

ננסה להעתיק מילים בספרון אישי.

נצבע ונצרף תמונות שמתארות סכנות בכביש או כללי זה”ב.

כללים אלו ננסה ליישם בדוגמאות שטח.

לחצו על התמונות להורדה:

 

נאחל שיהיה לכולנו קיץ בריא ובטוח!

צאתכם לשלום! לדרך חדשה לכיתה חדשה! לברכה והצלחה!

 

מרכז למידה- הספר

בחודש זה, נחדיר במרכזים את נושא “אהבת תורה” ומסירות נפש לתורה, מתוך מטרה לפתח ניצני אוריינות לאותיות מילים וחקר.
זהו זמן מיוחד לפיתוח מרכז הספר. נתחיל כמובן עם סיפורים המותאמים לחודש זה: כמו הלל הזקן. “התורה טובה מכל סחורה” ונתקדם לסיפורים נוספים.

מה זו אוריינות? ומהו מרכז הספר?

אוֹריינות, במשמעותה הבסיסית, היא היכולת לקרוא ולכתוב.

בהתאם לכך, מקור השם הוא מהמילה בר-אוריין, שפרושה בארמית הוא אדם היודע לקרוא בתורה.

האוריינות אינה מתייחסת רק למיומנות הטכנית של קריאה וכתיבה, אלא ליכולת של האדם להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים. גלויים וסמויים ושימוש בהם בחיי היום יום.

שלש מטרות לאוריינות:

  • הכרת תוכן – ממד התוכן מתייחס לטקסטים ותמונות מצורפות  שהילד נחשף אליהם.
  • הבנת תהליך- הבנת התהליך מתייחס ליכולת הבנת העלילה.
  • הקשר- ממד ההקשר מתייחס ליכולת חשיבה ומעבר התוכן לחיי היום יום תוך השוואה לסיפורים דומים ששמע או התבונן.

הספר והסיפור הם הבסיס לפיתוח ניצנים אילו,

  • הסיפור מעשיר מידע (ידע עולם) ומעורר סקרנות.
  • הסיפור מעשיר את העולם הרגשי של הילד מעורר אסוציאציות רגשיות מתוך עולמו הקרוב של הילד. ונותן דרכים להתמודדות במצבים שונים.
  • הסיפור מרחיב את האוצר מילים והפעלים הספציפיים.
  • הסיפור חושף את הילד למבנים דקדוקיים שונים (מורפולוגיה).
  • הסיפור מפתח ידע לשוני וביקורתיות למבנים שונים.
  • הסיפור חושף למשפטים תחביריים שונים.
  • הסיפור חושף את הילד לחריזה, מודעות פונולוגית ואוריינות.
  • הסיפור הוא כלי מצוין להעברת מסרים סמויים וגלויים ומטמיע ערכים.
  • הסיפור משפר את יכולת הזיכרון ועיבוד שמיעתי.
  • הסיפור מובנה מהבנת תהליכים רציפים.
  • הסיפור משפר את יכולת החשיבה והדמיון.

מה נניח בפינת הספר?

  • מדפי ספרים- בכל מדף נרשום שם של קטגוריה שונה: ספרי קודש, ספרי חול. בתוך מדפי הספרי החול נמיין לקבוצות עם כותרת ותמונה תואמת: בעלי חיים, רגשות, עונות וחגים, סיפורי צדיקים, סיפורי נפלאות הבריאה, זהירות בדרכים ומסכנות וכן הלאה.
  • פינת קריאה- כורסאות נוחות לקריאה.
  • פינת כתיבה- שולחן וכיסאות, מחברות ציור ריקות שהכנתם מראש, של כעשרה דפים.
  • לוח לצביעה חופשית וכתיבת מילים מתוך הסיפור.
  • צילום תמונות מתוך ספר נבחר לשבוע זה.

הפעילות במרכז:

  • מיון ספרים והתאמה למדף המתאים.
  • קריאה או התבוננות חופשית בספרים.
  • הכנת ספרון באופן חופשי לסיפור שסופר בגן. כתיבת כותרת, הדבקה או צביעה של תמונות על פי רצף הסיפור.
  • פעילות סביב הסיפור.

פעילות בעקבות הספר

הכנו עבורכם חומרים נפלאים למרכז לחצו על הקישורים והדפיסו 

פעילויות מותאמת לחודש סיון, שם הספר: “מה ספר לי הסופר סת”ם?”

תמונות ברצף – הכנת ספר תורה. על המדף ספרי תורה, דיו, כריכה וקלף.

פינת דמיון– תהלוכת ספר תורה

פינת יצירה: בר פתוח ליצירה חופשית לקישוט ספרי תורה.

פינת תפיסה חזותית: ספרי תורה שונים. פתוחים סגורים. רצף חזותי: מתכונת של ספרי תורה. או רצף לפי סדר החומשים הרשומים על החומשים.

פינת שפה: מיון כלי כתיבה של הסופר ומכשירי כתיבה שונים.

פינת מודעות פונולוגית: התאמת חריזה מתוך הסיפור. קלף- דף נוצה- מצה. לפידים- ילדים. תורה- מנורה. סופר- תופר.

 

⇐ איך נספק לילדינו שעת סיפור טובה תוכלו לקרוא גם במאמר שעת סיפור 

 

 

מרכזי למידה לחודש ניסן

מהם נושאי הלמידה במרכזי למידה- “שפה” בחודש ניסן?

בחודש זה התמקדנו בכל מרכזי הלמידה השפתיים בנושא “סדר” ארגון ורצף, סדר נקיונות, סדר ההגדה, סדר הקושיות, סדר אפיית מצות.

טרם נפתח בתוכני מרכזי הלמידה בחודש זה, נתייחס ל”שיח הסיפור

 מהו שיח סיפור?

פעולות שיח מתייחסות ליכולותיו של הילד לתת ביטוי מילולי לתוכנם של אירועים: שהתנסה בהם (סיפור אישי), שהמציא (דמיון) או סדרות של תמונות (סיפור משוחזר)

שלבי הנרטיב, שיח הסיפור.

  • בשלב ראשון יספר, חוויות יומיומיות, כמו: התלבשות. צחצוח שניים. נסיעה באוטובוס. הליכה לגינה.
  • בשלב שני יספר, סכמה במבנה תסריט- כמו: עשיית דברים באופן אוטומטי זה אחר זה בהכנת יצירה, מתכון או כל תהליך מורכב אחר.
  • בשלב הבא ייצג, ייצוג מנטאלי של אירועים/חוויות- יראה וידמיין את האירועים בעיני רוחו. כמו: יום הולדת, חתונה.
  • בשלב מאוחר יותר ייתן ביטוי מילולי לסיפור. ישתמש במשפטים פשוטים ומורכבים ויספרם זה אחר זה.
  • ובשלב הסופי ישוחח על הסיפור. על רגשותיו, בעיותיו, מסקנותיו וכן הלאה.

 רמת ארגון בסיסית של סיפור לפי רמות גיל:

  • אירוע בודד –התייחסות לכל תמונה בפני עצמה. נצפה אצל ילדים בני שנתיים ועד 4
  • אירועים מאורגנים טמפורלית זה אחר זה על ציר של זמן. נצפה אצל ילדים בני 4-5
  • התייחסות לסיבתיות בני 5-6
  • אירועים המאורגנים על מבנה פעולה מבנה גלובאלי של ציר זמן וסיבתיות גילאי בית ספר 7 ומעלה. סיפור טוב בגיל זה, כולל: ארגון קטגוריית המסגרת: חלוקת הסיפור לקבוצות בעלי רכיב משותף כמו: שמות האנשים, מקומות, הפעולות מאורע יוזם. ביסוס הסיפור עפ”י אירוע שמאתחל את הסיפור ויגרום להשתלשלות העניינים. בעיה מרכזית, תגובה פנימית הקושי של הגיבור להשגת המטרה, ניסיונות לפתור את הבעיה. התוצאה הישירה, תגובה הרגשת הגיבור לגבי השגת המטרה.

לאחר שהבנו לא מעט שסיפור כולל בתוכו מרכיבים ותהליכים, נדגים את היכולת הסיפורית בשלבים מותאמים לחודש ניסן על פי הנ”ל:

איך נעשה זאת?

בשלב ראשון ניתן לילדים לספר על חוויות ניקיון של ערב פסח, מפעולה בודדת ועד מס’ פעולות בזו אחר זו. נפעיל פינת ניקיון עם חומרי ניקוי וכלי ניקיון שונים בהם התנסו הילדים, הן בפעולות ובקריאת הכתוביות על חומרי הניקוי. נצלם את הילדים מנקים ונצמיד לקיר, בעזרת מדבקות אותיות יצמידו הילדים על דפים את שמות חומרי הניקוי. בשתי סלסלות ניתן למיין דברים נקיים לפסח או חמץ.

בשלב שני ניתן להם לסדר ולספר את סדר אפיית מצות בתמונות על הקיר. על המדף נעמיד בצק, מערוכים, מרדה, מנקבים, תנור שהכינו מקליקס או קפלה או קרטון.

בשלב שלישי נתאר בהמחשה את סדר יציאת מצרים, עשרת המכות וקריית ים סוף. ובפינת הספר נעמיד על המדף הגדות שונות שהילדים יכולים לשוחח זה עם זה על ההגדה, להתבונן בתמונות, להשוות בין ההגדות השונות… לזהות היכן יש יותר או פחות דפים, לצבוע ולצייר תמונות מההגדה.

בשלב רביעי נערוך את סדר ליל הסדר, נהנה נחווה נשאל את הקושיות, ניצור יצירות תואמות ולבסוף נשוחח על החוויות שחווינו, נפתור בעיות שונות כשייווצרו במהלך הסדר ונלמד לוותר זה לזה.

הכנו עבורכם מגוון עזרים בהם תוכלו להשתמש במרכז- לחצו על הקישור הדפיסו ותנו לילדים לשחק וללמוד!

אז מה יש לנו במרכזים?

פסח כשר  ושמח!