חינוך בפרשה- פרשת שמות

מהי מנהיגות?

בשנת תרנ”ה כילתה שריפה את מרבית בתי היהודים בעיר בריסק. מאות משפחות הפכו בין לילה לחסרי כל. ביתו של הג”ר חיים מבריסק לא ניזוק בהיותו בקצה העיר, ובעיקר כי התקיימו בו דברי רבי אלעזר (סנהדרין צב.) שאין האש שולטת בבית שבו דברי תורה נשמעים בלילות. רבים מצאו מחסה ארעי והצטופפו בעליית הגג בבית הכנסת. והנה, ‘רֶבּ חיים’ מגיע ומסדר לו שם מקום לינה. הופתעו, שהרי בביתו ממתינה לו מיטה מוצעת. הרב הסביר ב’פשטות’ מדהימה ‘עלי מוטל לעזור ליהודי העיר לשקם את חייהם. כיצד אוכל לשאת עמם בעול אם לא ארגיש בעצמי בצער העובר עליהם? כיצד אוכל להתמסר לרווחתם כשאיני ‘טועם’ בטעם צרתם?… זהו יסודה של מנהיגות!

בכדי לעזור ברמה עמוקה ומליאה יש לחוש את הזולת. מסופר על צדיק שבתום ‘קבלת קהל’ היה שטוף זיעה. נשאל, הרי שורר מזג אויר נעים. השיב “כל הזמן אני ממהר ומחליף בגדים. כשבא לפני ‘בעל שמחה’ נפשי מתעטפת בגלימת שמחה ולבוש אורה. אחריו בתור נכנס בעל מועקה ל”ע. אני משיל בגדים אלה ועוטה בגד צער ומכאוב, בכדי ‘להיות אתו’. אני עסוק במעבר בין בגדי זהב לבין בגדי לבן, כדי לעלות ולהסתפג ברגשי העומד לפני ובמצבו…

מדוע ויתר פרעה על שבט לוי?

שבט לוי לא שועבדו במצרים. נשאלת השאלה, למה ויתר פרעה על כח עבודה של אלפים רבים? ביאר הרבי ר’ יהונתן אייבשיץ כי פרעה ידע באצטגניניו כי גואלם של ישראל יעמוד משבט לוי. קיים הוא הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ! פרעה ידע שמי שאינו סובל בעצמו אינו יכול להושיע ולהנהיג, ולכן פטר את לוי משעבוד, שלא יצמח מהם גואל! אך משה, כאשר יצא אל אחיו ‘נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם’. חיבר את נפשו לנאקת בני ישראל. אי’ במדרש “היה רואה בסבלותם ובוכה ואומר ‘חבל לי עליכם! מי יתן מותי עליכם!’ והיה מניח דרגון שלו (לבוש מלכות) ונותן כתפיו ומסייע לכל אחד בעבודת הטיט!” מבלי שהיה משועבד בעל כורחו, שיעבד את עצמו ובכך נבחר להנהגה ולגאולה! זוהי מנהיגות!

התבוננות

כמחנכים וכמנהיגים, נדרשים אנו בכל עת לייחד עזרה לילדים מתקשים. הללו הם עיקר ה’עבודה’, שהרי ב”ה הטובים די מצליחים אף ללא עזרתנו (ויש אומרים שהמצוינים מצליחים ‘למרות’ המלמד…). הנה, ילד שחווה יסורי איוב כי ביתו עובר טלטלה והוא בסכנת פירוק רח”ל. הוא עצבני ומכונס, קולני ועייף, מפוזר ותוקפני. הנוכל להכיל אותו ולהסתדר אתו מבלי להתבונן במה שעובר? בסמוך אליו יושב תלמיד דיסלקטי. בשעה שחבריו לומדים וקוראים בהנאה, הוא בוהה במילים מבלי להבינן. הוא בחרדה מתמשכת שמא המלמד ‘יכבדו’ להקריא… איך מרגיש ילד ‘עולה חדש’ שלא מבין מילה-וחצי ועליו לשבת שעות רבות… ומה עם הילד שחש בביתו משבר כלכלי חריף וחושש מה יהיה ב’סיום’ הפרק שיתבקש להביא כמה שקלים… במוסד לתלמידים מוגבלים נערך ‘יום עיון’ לצוות, בו נתבקשו המורים להכין סלט ירקות, ‘פשוט’ לקלף ולקצוץ כשזרוע אחת קשורה מאחורי גבם… שירגישו את מצוקת הַנָּכֶה!

משה רואה כי הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. הקב”ה קורא שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ. שמעתי מבר אוריין ובר אבהן שהנועל נעלים לא מרגיש את האדמה עליה דורך. הסוליה חוצצת והנעל עוטף ומגן. אומר לו הקב”ה – אני מייעדך להנהגה! של נעלך! חלוץ וכך תרגיש את האדמה שעליה עומדים בָּנַי העבדים היחפים! תחוש את הבוץ והחצץ, הקור ושברי הזכוכית! בכך תהיה ראוי להנהגה! הקב”ה נגלה דווקא בסנה כי עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, נהוג כך אף אתה!

להרגיש מה השני עובר

יוסף הצדיק עולה למלוכה רק לאחר שנכפתו עליו עבדות ומאסר. משה נבחר למנהיגות אחרי שנס מחרב פרעה וגלה לארץ נכריה. כל יהודי, באשר הוא, ‘מתחבר’ לנעימות דוד המלך, כי דוד אמרן בשעה שבעצמו עבר את כל המצבים, צרה ויגון אמצא… כוס ישועות אמצא… סיפרה לי מוֹרָה כי התנסתה פעם ושתתה ‘גלולה’ שתלמידים מסוימים נאלצים ליטול. היא ביקשה לדעת התחושה, ההתכווצויות בטן, הטשטוש והצלצול באזנים. היא רצתה להרגיש מה התלמידים עוברים. אין כאן הצעה ליטול תרופות באורח בלתי מקצועי. כן יש חובה להיות רגישים ללב התלמידים וללב הוריהם, ובזה להידמות למידות רבש”ע שאומר כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו…

בהצלחה בעבודת הקודש!

123ymm@gmail.com

יחיאל מיכל מונדרוביץ’

קראו עוד על תפקידו של המחנך.

עוד סיפורים על מנהיגים אמיתיים לחצו כאן!

חינוך בפרשה- וישב

 

איש מצליח

נוכחתי פעם בדיון ער שהתנהל בין מנהל ת”ת לבין מחנך בצוותו. המנהל הוותיק, מנהיג הת”ת ביד רמה, טען כי המחנך נוקט שיטה ‘חדשה’ בדרכי הוראתו (מבלי להיכנס כעת לשיטות ההוראה השונות), והינו דורש כי המחנך ידבק במסלול המוכר והשגרתי. לעומתו הצטדק המחנך כי גישתו דווקא מועילה ומקדמת את התלמידים. בשיחה התחנן המחנך שהמנהל יאפשר לו מעט ‘חופש פעולה’ ושיבדוק את התוצאות ולא את הדרכים להשגתן. עוד ביקש שהמנהל יחמיא לו ויעודדו כי חש מאוים מביקורת מרובה. המנהל דבק בדעתו שהביקורת מתבקשת ועל המחנך ‘ליישר קו’.

לא ניתן לקבוע כאן, במאמר מוגבל, מי ביניהם צדק בסיטואציה הספציפית. אין כללי ‘שחור לבן’, הדברים תלויים בפרמטרים ייחודים ופרטניים. בכל אופן הייתי מציע למנהל להאזין לדברי המחנך, ולפחות, לא לזלזל ביוזמותיו.

מנהיג אמיתי, מאמין ביכולותיהם של אחרים לחדש ולרענן, לפתח וליזום, ומתוך כך הוא מעודד עשייה ויצירתיות. כל גדולי רבותינו ומאורינו, היו ‘בעלי חידוש’ כאשר ניתנה להם הזדמנות להוכיח את עצמם, ולממש דעותיהם ורעיונותיהם. ברם, חובה שייצמדו ל’בוגר אחראי’ שידע להטותם ימין ושמאל, מתוך עין טובה ורוח נדיבה. יתמוך מחד וישמור מאידך. בימין יריע, ובשמאל יתריע מפני סטייה מסוכנת. גם שגיאות בדרך אינם כישלון אלא ניסיון.

יוסף נמכר לפוטיפר. בהיות ה’ אתו עלה ונתעלה עד שהתמנה להיות אחראי בביתו. התורה נאמר וַיְהִי ה’ אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי. אין התורה מספרת, אלא מלמדת, כי מיוסף אנו נלמד. בעלי הדקדוק יביטו בפסוק ויעירו כי צריך לומר וַיְהִי אִישׁ מֻצְלָח, על משקל אִישׁ מֻכְשָׁר, וכך לתאר את הצלחתו. אלא, מַצְלִיחַ הוא בבנין הפעיל, להורות שהיה מביא את האחרים להצליח, אִישׁ מַצְלִיחַ במשקל אִישׁ מַכְשִׁיר את הזולת. בשעה שיוסף ראה פועל עושה מלאכה בבית פוטיפר, גנן, מלצר, וכל משרת אחר, אין יוסף עושה בעבורו, אינו תובע ‘תעשה בדיוק לפי הדרישה שלי‘. הוא היה ‘מצליח אותם’ מביא אותם לידי הצלחה. מעודדם לממש את כישוריהם, מלמד ומייעץ איך לשפר ביצועיהם, מצפה לראות בטובתם, ולא שואף להוכיח שהוא טוב מהם, שהוא הכי חכם והכי מומחה…

מילים טובות

המילים הטובות הם טל תחייה לנפשות הצמאות ליצירה ולהתפתחות. אמון בזולת מעוררו למימוש עצמי. אין לגדוע את שאיפות היקרים לנו והקרובים אלינו. אם בעובדי הוראה עסקינן, מנהלים רבים שואלים מה עושים עם ‘מורים שחוקים’. השאלה היא גם למה התעייפו ונשחקו? ההבדל בין צעיר לזקן אינו רק בגיל, אלא, שהצעיר עודנו חולם, והזקן כבר חש החמצה, החיים מאחוריו… נשאיר את הקרובים אלינו צעירים! שֶׁיַּחְלְמוּ ויגיעו לידי מעשה!

המפרשים עסקו בפתרון החלומות של שרי המשקים והאופים. מהם ביארו כי שר המשקים חלם על חַיּוּת ועשייה. גפן מתפתחת. אשכולות מבשילים. וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם… וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס… חלום של אדם אקטיבי, חי! אך שר האופים חולם שהוא ניצב דומם ועל ראשו סלי מעשה אופה, ורק העופות חיים. חלום של אדם פאסיבי, מת.

מנהל ‘מַצְלִיחַ’ יעודד עשייה בקרב סגל ההוראה. מחנך חדש בכיתה א’ השכיל לעורר את כל חבריו לצוות שיסייעו לו בארגון ‘חומש סעודה’ (מסיבת חומש). האחד טיפל בכיבוד והאחר במכובדים. אחד המחנכים ארגן מקהלה נפלאה. בתום האירוע החמיא לו מנהל הת”ת “לא ידעתי כי הנך מוכשר בהעמדת מקהלות!” השיב המחנך למנהלו “אכן לא ידעת, וזאת כי מעולם לא שאלת…”. כשהצוות חי המוסד כולו חי. והמורים חיים כשמנהל מְחַיֶּה אותם בעידוד!

נתבונן ב’גלגל החיים’ של יוסף הצדיק. בנערותו הוא ‘למעלה’. בן זקונים אָהוּב על אביו. מיוחד בלבושו ובלימודו. והנה הוא יורד מטה מטה. לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף, עד שנכלא על לא עוול בכפו. מהי נקודת המפנה? מתי מתחיל הגלגל להתהפך ולטפס לכיוון מעלה? באותו בבוקר שפגש בשרי פרעה האסורים וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים. וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה – מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם. אכפת לו. למרות שבעצמו כלוא וסובל, הוא חושב על טובת הזולת! כך מצליחים!

בהצלחה בעבודת הקודש!

123ymm@gmail.com

 יחיאל מיכל מונדרוביץ’