מהי מנהיגות?
בשנת תרנ”ה כילתה שריפה את מרבית בתי היהודים בעיר בריסק. מאות משפחות הפכו בין לילה לחסרי כל. ביתו של הג”ר חיים מבריסק לא ניזוק בהיותו בקצה העיר, ובעיקר כי התקיימו בו דברי רבי אלעזר (סנהדרין צב.) שאין האש שולטת בבית שבו דברי תורה נשמעים בלילות. רבים מצאו מחסה ארעי והצטופפו בעליית הגג בבית הכנסת. והנה, ‘רֶבּ חיים’ מגיע ומסדר לו שם מקום לינה. הופתעו, שהרי בביתו ממתינה לו מיטה מוצעת. הרב הסביר ב’פשטות’ מדהימה ‘עלי מוטל לעזור ליהודי העיר לשקם את חייהם. כיצד אוכל לשאת עמם בעול אם לא ארגיש בעצמי בצער העובר עליהם? כיצד אוכל להתמסר לרווחתם כשאיני ‘טועם’ בטעם צרתם?… זהו יסודה של מנהיגות!
בכדי לעזור ברמה עמוקה ומליאה יש לחוש את הזולת. מסופר על צדיק שבתום ‘קבלת קהל’ היה שטוף זיעה. נשאל, הרי שורר מזג אויר נעים. השיב “כל הזמן אני ממהר ומחליף בגדים. כשבא לפני ‘בעל שמחה’ נפשי מתעטפת בגלימת שמחה ולבוש אורה. אחריו בתור נכנס בעל מועקה ל”ע. אני משיל בגדים אלה ועוטה בגד צער ומכאוב, בכדי ‘להיות אתו’. אני עסוק במעבר בין בגדי זהב לבין בגדי לבן, כדי לעלות ולהסתפג ברגשי העומד לפני ובמצבו…
מדוע ויתר פרעה על שבט לוי?
שבט לוי לא שועבדו במצרים. נשאלת השאלה, למה ויתר פרעה על כח עבודה של אלפים רבים? ביאר הרבי ר’ יהונתן אייבשיץ כי פרעה ידע באצטגניניו כי גואלם של ישראל יעמוד משבט לוי. קיים הוא הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ! פרעה ידע שמי שאינו סובל בעצמו אינו יכול להושיע ולהנהיג, ולכן פטר את לוי משעבוד, שלא יצמח מהם גואל! אך משה, כאשר יצא אל אחיו ‘נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם’. חיבר את נפשו לנאקת בני ישראל. אי’ במדרש “היה רואה בסבלותם ובוכה ואומר ‘חבל לי עליכם! מי יתן מותי עליכם!’ והיה מניח דרגון שלו (לבוש מלכות) ונותן כתפיו ומסייע לכל אחד בעבודת הטיט!” מבלי שהיה משועבד בעל כורחו, שיעבד את עצמו ובכך נבחר להנהגה ולגאולה! זוהי מנהיגות!
התבוננות
כמחנכים וכמנהיגים, נדרשים אנו בכל עת לייחד עזרה לילדים מתקשים. הללו הם עיקר ה’עבודה’, שהרי ב”ה הטובים די מצליחים אף ללא עזרתנו (ויש אומרים שהמצוינים מצליחים ‘למרות’ המלמד…). הנה, ילד שחווה יסורי איוב כי ביתו עובר טלטלה והוא בסכנת פירוק רח”ל. הוא עצבני ומכונס, קולני ועייף, מפוזר ותוקפני. הנוכל להכיל אותו ולהסתדר אתו מבלי להתבונן במה שעובר? בסמוך אליו יושב תלמיד דיסלקטי. בשעה שחבריו לומדים וקוראים בהנאה, הוא בוהה במילים מבלי להבינן. הוא בחרדה מתמשכת שמא המלמד ‘יכבדו’ להקריא… איך מרגיש ילד ‘עולה חדש’ שלא מבין מילה-וחצי ועליו לשבת שעות רבות… ומה עם הילד שחש בביתו משבר כלכלי חריף וחושש מה יהיה ב’סיום’ הפרק שיתבקש להביא כמה שקלים… במוסד לתלמידים מוגבלים נערך ‘יום עיון’ לצוות, בו נתבקשו המורים להכין סלט ירקות, ‘פשוט’ לקלף ולקצוץ כשזרוע אחת קשורה מאחורי גבם… שירגישו את מצוקת הַנָּכֶה!
משה רואה כי הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. הקב”ה קורא שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ. שמעתי מבר אוריין ובר אבהן שהנועל נעלים לא מרגיש את האדמה עליה דורך. הסוליה חוצצת והנעל עוטף ומגן. אומר לו הקב”ה – אני מייעדך להנהגה! של נעלך! חלוץ וכך תרגיש את האדמה שעליה עומדים בָּנַי העבדים היחפים! תחוש את הבוץ והחצץ, הקור ושברי הזכוכית! בכך תהיה ראוי להנהגה! הקב”ה נגלה דווקא בסנה כי עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, נהוג כך אף אתה!
להרגיש מה השני עובר
יוסף הצדיק עולה למלוכה רק לאחר שנכפתו עליו עבדות ומאסר. משה נבחר למנהיגות אחרי שנס מחרב פרעה וגלה לארץ נכריה. כל יהודי, באשר הוא, ‘מתחבר’ לנעימות דוד המלך, כי דוד אמרן בשעה שבעצמו עבר את כל המצבים, צרה ויגון אמצא… כוס ישועות אמצא… סיפרה לי מוֹרָה כי התנסתה פעם ושתתה ‘גלולה’ שתלמידים מסוימים נאלצים ליטול. היא ביקשה לדעת התחושה, ההתכווצויות בטן, הטשטוש והצלצול באזנים. היא רצתה להרגיש מה התלמידים עוברים. אין כאן הצעה ליטול תרופות באורח בלתי מקצועי. כן יש חובה להיות רגישים ללב התלמידים וללב הוריהם, ובזה להידמות למידות רבש”ע שאומר כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו…
בהצלחה בעבודת הקודש!
יחיאל מיכל מונדרוביץ’
