שלום כת(יב)ה א'

שלום! ושימו לב! המילים המופיעות בכתב זה הועתקו במדויק!

אמה איכרא! ען מבאקש מימח, שתשקימ לי ללחת לכיתנ.

אמא הטובה, עקרת הבית איננה איכרה! היא קוראת את המילים לאט, בקול ובהטעמה. אכן, אמא היקרה! ומה מבקש ממנה 'ען' כשכוונתו היא: אני??

פשוט מאד, לא, לא שתשקה היא אותו, אלא שתסכים לו. מה? ללכת לקיטנה…

מסכימה? לילד מקסים שכזה כנראה שהיא מסכימה…

סבתא נפלאה אחת, ואמא, שילדיה ירשו ממנה את כשרון הכתיבה והעט בטרם עת, פתחו בפני את אוצרות הכתב והמכתב. מהגיל שבו למדו הילדים לאחוז את העפרון מצדו הנכון הם החלו לכתוב. בתום וברגש רב, לא ארכה להם הדרך מהמילה הנשמעת לאות הכתובה.

פתקים מלאי אהבה לסבתא הטובה:

… בהאחאמודא. טודא ראבה!

לשוטאיכרטודהלאקל, תודה על הכל! גם על שאת קוראת את התודה הזו ומתאמצת להבין אותה!

לכזו סבתא מגיע: קרתשברח (כרטיס ברכה) עם איחולים ל:שנטב אומטקה (שנה טובה ומתוקה) ארב ברית! (הרבה בריאות)

וגם יחול בוגר יותר: שתזכי לרהות את הביך שזכותו יגן הלינו…

איך הגיעו המילים אל הדף?

מגיל רך נחשף הילד למילה הכתובה. הוא רואה סביבו את ה"גדולים" קוראים וכותבים. ילדה בגיל 3 כבר יכולה להושיט לאמא דף משורבט: "כתבתי לך סוד!".

היא הבינה את היסוד: מילים ששומעים באוזן אפשר גם לראות בעין.

בחיידר של בן השלוש הרבה מלמד את שמות האותיות, ולאחר שהילד מלקק את הדבש מעל הצורות הבלתי מוכרות הוא אמור לקשר בינן לבין צלילים.

מרתק להשוות את שלבי רכישת הקריאה בין הבנים לבנות, בחיידר, הבנים משיימים קודם את האותיות (זו אלף וזו בית) ואז מקשרים בינן לבין הצליל שהן יוצרות (קמץ+אלף… קמץ+בית…) ולאחר מכן קוראים והרבה אחר כך כותבים. הבנות, בגן, לעומתם, מתרגלות רבות את שלבי המודעות הפונולוגית, קרי: הצלילים המרכיבים את המילה (מה מתחיל ב-ש? מה נגמר ב-ם? ומפרקות: א-בא, גי-נה) וכבר כותבות לפי שמיעה, לפני שהן יודעות לקרוא!

בכתיבה לפי שמיעה, הילד מפרק את המשפט למילים ואז את המילים לאותיות. השלב הבא הוא להמיר את הצליל לאות, בלי לשכוח שום צליל ובלי להתבלבל…

ליכבדהרברבמירשלתה  (לכבוד הרבה רב מאיר שליט"א)

הניסוי בכתה א'

שני מלמדים משקיענים בדקו איך ילדי כתה א' שלהם (בני שבע כמעט) כותבים את המשפט הבא שהוקרא להם: סבא וסבתא ואברהם הלכו ביחד.

נראה היה כי הילדים התגיסו ליצירת כל שגיאות הכתיב האפשריות…

בקבוצה הראשונה שגיאות פונולוגיות: שגיאות שקרו מאחר והילד לא כתב כפי שהוא שמע. ..

  1. סבא וספתא ואברהם הלכו ביחד/ שבא ושוטה ועבראם אלחו ביכד…

החלפת עיצורים כתוצאה מהידמות פונית בקוליות.( ומשהו שקורה רק בחיידר: סבא ותבתא – בת' אין דגש והיא נשמעת ס', יפה!)

  1. סבא וסבתא ואברהם הלכו באחד.

החלפת עיצורים שאינם בעלי דמיון חזותי, שאינם הומופוניים ולא כתוצאה מהידמות פונטית קולית.

  1. סבא וסבתא ואברהם הלכו ביחד.

השמטת עיצורים.

  1. סבא וסבתא ואברהם הלכו לביחד.

הוספת עיצורים.

  1. סבא וסבתא ואורמה הלכו ביחד.

שיכול אותיות.

  1. סבא וסבתא ואברהם הלכאו ביאחד.

הוספת אם קריאה.

  1. סבא וסבתה ואברהם הלכו ביחד.

החלפת אם קריאה.

  1. סבא וסבתא ואברהם הלכו ביחד.

השמטת אימות קריאה (אותיות אהו"י) שניתן היה לאיית אותן נכון על בסיס ידע פונולוגי.

והיה גם ילד שכתב: סבא ספתא אברהם אלחוא אביתא. לאמור, אם הם הלכו כנראה שזה 'הביתה' אלא מה?… יתכן שיש פה קושי של זיכרון שמיעתי.

בקבוצה השניה שגיאות בעלות מאפיינים אורתוגרפיים: שגיאות שקרו מאחר ולילד אין עדיין תמונה ברורה של כתיבה…

  • טעויות בעיצורים:

  1. החלפת עיצורים, עקב דמיון חזותי בכתב – אותיות שצורתן זהה אך כיוון שונה. כמו: ז-ג, ץ-ף.
  2. ערוב אותיות כתב ודפוס. או  מקורי יותר, ערוב של אותיות ומספרים: לדק ה1.
  3. אי הכרת אותיות סופיות או אי שליטה בהן (כתיבת אות שאינה סופית בסוף מילה או להפך)
  • שגיאות באמות קריאה:
  1. החלפת תנועה אורתוגרפית – בעיקר במילים שנשמע בהן הצליל 0 ומיוצגת בהן האות א' כאם קריאה.
  2. הוספת י' כאם קריאה בהברה סגורה בלתי מוטעמת.

ואם זה קורה:

אחר השעשוע בקריאת הדברים, מתקשרים ההורים למלמד או למורה ויש אמהות מחמירות שכבר בגן חובה ניגשות לגננת, לשאול: מה עושים?

כמובן, שהתגובה הראשונית הנכונה היא מחמאה לילד. יש פה תוצר מלא עמל מחשבתי וגרפו-מוטורי. הילד מצטרף לעולם התקשורת הכתובה ומשייך את עצמו ביזע רב ל"עם הספר". מותר לנו לחייך אך בצורה בה הילד לא ישמע ולא יפגע.

תרומאיביאולי פמחת אמשלי אביאלי חמשבנים כהיתי ילטוב!

אם הילד בעצמו שואל: הביאה מתחיל בא' או בה'? אבנים כותבים בב' או ו'? נענה לו בשמחה! אבל לא כדאי להעיר לו על שגיאות או טעויות, כדי לא למנוע ממנו את הספונטניות ואת ההנאה שבכתיבה הטבעית והאישית.

קוראים! התשובה הקלאסית, של המורות והמלמדים בכל הדורות היא: תנו לילד לקרוא! ועדיף שלא רק קומיקסים. כשהילד יקרא הוא יראה שוב ושוב את המילים ויכיר את המילים, הוא ישים לב לכל אות בהפקה המילולית שלה. וידע גם לכתוב נכון.

ישנם מאפיינים מורפולוגיים ומורפו-פונולוגיים שחוזרים על עצמם בשורשי המילה ובהטיות שלה, למשל: תמיד הלך יהיה עם האות כ', גם אם הם הלכו וגם אם הן תלכנה. כשאדם עושה משהו המילה תיגמר ב-תי: ישנתי, חשבתי. וכך הילד לומד את סיומת הנוכח או סיומת רבים, תחיליות הבנינים של הופעל הפעיל והתפעל. וכו'.

הילד יכיר את מילות היחס, לא כמו הילד ש'עשה' בצבעי מים ובמלח עם גירים וכתב לאמא: לאמא, תודה שנתת לי לעשות בצבי מים וה בא מלך עם גירים!

רגע, לפני מילוי המדף…

ה'פטנט' הרשום לא תמיד עובד! ישנם ילדים והרבה שקוראים המון ועדיין ממלאות השגיאות את שורותיהם. זו יכולה להיות אפילו הבת של הספרנית, כמו שאמא שלי מספרת, או ילד חכם במיוחד, ועדיין הם זקוקים לעזרה.

תהזור לה בוכשה לכפס עת הכלמר!

הבעיה מחריפה, אם הילד גדל והקושי ממשיך והחברים שכבר כותבים ללא שגיאות מזלזלים בו או פוגעים בו! תוך כדי כתיבת הכתבה, כשאני מעתיקה את: על הגבה אומדת פרה אוסים לה כרנעים וילא מרגישה…אני מרגישה חוסר אונים, מתאמצת לכתוב ולהסביר באופן בהיר ולא בטוחה שכל הקוראים יבינו! אולי מישהו מלגלג עלי עכשיו? מה עושים? קרניים…

 שיעורי בית:

כמה רעיונות למשחקים ותרגולים לבית, המשחקים עוזרים לעיצוב הכתב ולהעלאת הביטחון העצמי של הכותב ומעניקים לו חוויה עם אמא והאחים תוך כדי כתיבה מדויקת.

  • משחק אסוציאציות: אמא אומרת מילה: ים, וכולם אומרים או כותבים מה זה מזכיר להם: גלגל, קרם שיזוף, שמש, חול, אוטובוס… אם יש צורך בעידוד אפשר לתת מדבקה או שקד מרק תמורת כל מילה.
  • מחבואים של מילים: לוקחים עיתון או ספר, אמא בוחרת מילה שכתובה בעמוד מסוים. הילד מתחיל לקרוא את העמוד עד שהוא מוצא את המילה המבוקשת, בנתיים אמא סופרת בשקט, כמה שניות עברו עד שהילד מצא את המילה המבוקשת? לתרגול קל יותר: אמא כותבת רשימת מילים קצרה והילד צריך להדביק מדבקה על המילה שאמא בחרה.
  • תפזורת מילים: אוספים מילים מאותה קטגוריה (מכשירי כתיבה, כלי רכב וכד') ורושמים אותן במדויק, מכינים טבלה ובתוך המשבצות ממלאים את המילים במאוזן או מאונך או באלכסון, אות אחת בכל משבצת. זהו דף עבודה לאחים או לחברים.
  • כותבים עם אמא: פנקס בדיחות או סיפורי השגחה פרטית קצרים.

שורה ממחברת שעדיין לא הצלחתי לפענח: לכולצישצברון  אז מה?

  • כוס המחמאות: על כוס חד פעמית מנייר כותבים לאחים מחמאה אישית או להורים תודה על… אפשר להכין שתיה בכוס, זהירות חם!
  • משחק אילו ואז: על ערימת פתקים רושמים התחלות של רעיונות: אילו היינו גרים על הירח, אילו היתה לנו שמיניה, אילו אמא שלנו היתה מפקחת של כל בתי הספר… על ערימת הפתקים השניה רושמים את התוצאה של הרעיון: אז… מערבבים את הפתקים בערימות, ומרימים פתק אחד מכל ערימה.

מניחה שלכל אמא מנוסה יש עוד רעיונות להוסיף כאן, העיקרון הוא לחשוף את הילד שוב ושוב לעוד מילים בקריאה וגם בכתיבה והעיקר: לשים לב לכתיבה המדויקת שלהן. בהצלחה רבה!

רוצה רעיונות נוספים להעשרת שפה? כתבי לי: imatagidilo@gmail.com

האם לילד או לתלמיד שלי יש בעיית קשב?

הפרופיל המוצג לעיל הוא פרופיל כללי. אם ילדכם עונה על 15 או יותר קריטריונים, סימן שהתנהגותם עלולה להחשיד קיומה של הפרעת קשב, אך אין זה וודאי. ייתכן שמדובר באבחנה מבדלת.

 

הרשימה שלהלן מבוססת על שאלוני DSMIV וקונרס (שאלונים המקובלים בעת אבחון הפרעות קשב)  :

  • רגישים ומתרגזים בקלות
  • רוצים הכל כאן ועכשיו ומתקשים לקבל לא כתשובה, לפעמים מלווה בהתפרצויות כעס.
  • ילדים שיש להם התפרצויות זעם ואלימות מילולית ו/או פיזית
  • קשיים להירדם ולהתעורר בבוקר
  • סף תסכול נמוך, על כל דבר הכל קטן הם מגיבים בבכי וב'שבירת הכלים'
  • מתקשים לציית להוראות או להתנהג על פי חוקים
  • מתקשים לחכות לתורם במשחקים ולהפסיק לשחק
  • מתקשים להתחיל בהכנת שיעורי בית או במשימות אחרות שאינן אהובות עליהן, ומתקשים להשלים מטלות, כגון עבודות בי"ס, מטלות בעבודה וכו´ (ולא כתוצאה מהפרעה מרדנית-מתנגדת או מקושי בהבנת המטלות).
  • לעתים קרובות נמנעים, סולדים או אינם מעוניינים לעסוק בפעילויות, הדורשות מאמץ מנטאלי ממושך (כגון לימודים בביה"ס או שעורי בית)
  • נראים לעתים חולמניים וחסרי קשב
  • ממוקדים מיקוד יתר בפעילויות שמעניינות אותם, יכולים לשבת שעות בריכוז רב ולא לשמוע שמדברים אליהם תוך כדי פעילותם.
  • נוהגים להשתמש בביטויים כמו: אף אחד לא אוהב אותי, כולם שונאים אותי, אף פעם לא שיחקתם אתי, תמיד אתם משחקים איתו ואף פעם לא איתי.
  • מתקשים להתארגן ולארגן את עצמם ואת הסביבה, למשל, חדר לא מסודר ותיק לא מסודר
  • קופצים ממשימה למשימה מבלי לסיים את הקודמת
  • נוטים לאבד חפצים
  • שוכחים מועדי מבחנים, טיולים ומסיבות.
  • לעתים קרובות רצים או מטפסים באופן מוגזם, ולכן מסכנים את עצמם ואינם מודעים לסכנה
  • אינם מקדישים תשומת לב לפרטים, או עושים שגיאות טיפשיות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.
  • מתקשים לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק.

 

  • לעתים קרובות נראה כאילו הם לא מקשיבים כשמדברים אליהם.
  • לעתים קרובות אינם עוקבים אחרי הוראות.
  • מוסחים ע"י גירויים חיצוניים.
  • לעתים קרובות ממוללים בידיים וברגליים או מקפצים בכיסא, לעתים קרובות עוזבים את הכיסא בכיתה, און חסרי שקט, נמצאים בתנועתיות מתמדת ומתקשים לשבת במקום אחד לאורך זמן
  • לעתים קרובות מדברים ללא הפסקה.
  • לעתים קרובות פולטים תשובות לפני תום השאלה, או מתפרצים לאמצע המשפט.
  • לעתים קרובות מפריעים או מציקים לאחרים (למשל, מתפרצים למשחקים, נוגעים וכד´).
  • מתקשים בשמירה על קשב
  • מתקשים לשחק בשקט
  • מתווכחים לעתים קרובות עם מבוגרים
  • מאשימים אחרים בטעויות שלהם
  • כועסים ונוטרים טינה
  • מרדנים ועושים דברים דווקא להכעיס

 

קיימים מצבים שבהם הפנוטיפ (הביטוי או המופע החיצוני) של ילד, מתבגר, או אדם בוגר נראה כמו לקות קשב וריכוז, כלומר, כל המאפיינים ההתנהגותיים מצביעים על חשד להפרעת קשב. למשל, קשיים בהקשבה, חוסר ריכוז, קשיי זיכרון, חוסר שקט ותנועתיות יתר, דחיינות, התפרצות כעס ועוד.

אדם שאיננו מיומן ואשר איננו מוסמך לאבחן הפרעת קשב וריכוז עלול בטעות להסיק מסקנה חפוזה ומוטעית שהאדם העומד מולו לוקה בהפרעת קשב רק על פי התנהגויותיו, אך לא כן היא. לקויות רבות אחרות, ללא קשר להפרעת קשב, עלולות ליצור פנוטיפ זהה. למשל, לקויות למידה: תלמיד בעל לקויות למידה היושב בכיתה ואיננו מצליח להבין את הנלמד רק בגלל לקויות הלמידה שלו (ולצורך ההדגשה אין לו הפרעות קשב וריכוז) יפתח התנהגויות של חוסר קשב, חוסר שקט, כעס ועצבנות. המורה בטעות עלולה לפרש התנהגויות אלה כלקות בהפרעת קשב וריכוז. התנהגויות זהות עלולות לבוא לידי ביטוי גם במקרה של מחוננות, כאשר הילד מבין מהר מידי את הנלמד ומשתעמם בנקל.

דוגמא נוספת, כאשר אדם סובל מאנמיה, מבחינת הפנוטיפ, התנהגויותיו תתבטאנה בחוסר שקט, קושי להתרכז, קשיי זיכרון, קשיים בהתארגנות וכדומה. כאמור, אדם שאיננו מומחה באבחון עלול בטעות לאבחן אדם זה כלקוי קשב וריכוז בשעה שהמקור להתנהגויותיו הוא בריאותי.

הבנת המושג אבחנה מבדלת היא בעלת משמעות לכל מי שיש לו נגיעה להפרעות קשב וריכוז: הורים, מטפלים, מאמנים אישיים, רופאי משפחה ועוד, כך שידאגו לשלול את כל הבעיות שהן בבחינת אבחנה מבדלת על מנת להגדיל את הדיוק והמהימנות באבחון הפרעת הקשב.

 

  לפרטים נוספים, סרטונים והזמנה לערב המבוא עם ההטבה המיוחדת למנויות אחיה ידע לחצי כאן

 

אפשר לרפא בעיית קשב?

אפשר לסייע מאד לבעיית קשב, נפרט מעט על התוכנית ומטרותיה ונראה כיצד היא יכולה לסייע לבעית קשב

מטרות התוכנית ותוצאות מצופות:
• שפור בהתנהגות התלמידים בכיתה ובבית הספר
• שפור במכלול התפקודים הלימודיים בבית הספר ובבית.
• שיפור תפקודיהם של התלמידים בכיתה
• שיפור האקלים הכיתתי והבית ספרי
• שיפור תפקודיהם של המורים בהתמודדות עם הקשיים והאתגרים הנגרמים על ידי הפרעות הקשב והריכוז
• צמצום נשירה והדרה
• הפחתת אלימות בית הספר

מהו אימון אישי לאוכלוסיות עם הפרעת קשב?

ADHD – הפרעת קשב היא תופעה ביולוגית/נוירולוגית (שמקורה במוח), אשר פוגעת באיכות החיים של אלו הסובלים
ממנה: קושי משמעותי בתפקוד בלמידה, בעבודה ובחיי המשפחה, בעיות בריאותיות, כלכליות וחברתיות.
אימון אישי (Coaching)הוא תהליך התערבותי שמטרתו העיקרית היא להביא את המתאמן ל'מצב החיים וההצלחה'
המתאימים לו ביותר; לסייע לו לממש את הפוטנציאל הגלום בו; ולסייע לו להתמודד עם אירועי החיים השונים. בסיס
תיאורטי של האימון האישי לקוח מתחומי דעת שונים )ספורט, ניהול, פילוסופיה, פסיכולוגיה ועוד. (האימון להפרעות קשב
וריכוז שואב חלק ניכר מהבסיס התיאורטי והמעשי שלו על תחומי דעת נוספים: הפסיכולוגיה הקוגניטיבית התנהגותית
(CBT) הפסיכולוגיה החיובית; לוגותראפיה; טיפול קצר מועד לפתרון בעיות (SFBT) פילוסופיית הקאיזן, המחקר עם
הפלסטיות של המוח ועוד.
האימון האישי (Coaching )מאפשר לאנשים עם הפרעות קשב לרכוש כלים לניהול ההפרעה ולעקוף את הלקויות.
ובעיקר, השתלבות טובה יותר במסגרות החיים ושיפור רמת תפקוד, ההישגים, והתוצאות בחייהם. האימון ה אישי מיועד
לילדים, נוער ומבוגרים המתמודדים עם סימפטומים של לקויות למידה ו/או הפרעת קשב. תהליך זה מתמקד בפיתוח
ויישום אסטרטגיות להרגלי חשיבה והרגלי חיים וכלים יעילים ליישום. כמו כן, מיועדים הכלים האימוניים להורים
ולמורים ע"י קבלת כלים ואסטרטגיות להעצמת הילדים והמתבגרים ויצירת תנאים להצלחתם המקסימאלית.
האימון האישי הוא תהליך קצר מועד הנע בממוצע בין 15 ל – 20 מפגשים, המסתיימים כאשר המתאמן מדווח על השגת
מטרותיו ועל שיפור ניכר באופן התנהלותו. למרות שהתהליך איננו טיפול פסיכולוגי, אך מעצם העיסוק ביצירת שינויים
חיוביים ובחשיבה חיובית, תוצר הלוואי הוא עליה בדימוי העצמי.

הקשיים של ילדים ומתבגרים שהאימון האישי נותן להם מענה:

 קשיים בתהליכי למידה, ובתפקודים האקדמיים (דחיינות, למשל)
 בעיות התנהגות וקשיים בציות לחוקים
 התפרצויות כעס ותוקפנות
 בעיות חברתיות
 קשיים בתכנון, בארגון ובניהול זמן
 קשיים בוויסות מילולי ורגשי וקושי בגמישות מחשבתית
 קשיים בגיוס מוטיבציה
 בעיות עישון, סמים
 סיכון להדרה
 סיכון לפשיעה
ועוד

עקרונות האימון אישי/קבוצתי:

 זיהוי ואיתר הצורך
 הבנת המאפיינים של הפרעות קשב וריכוז
 בנייה ופיתוח של אסטרטגיות יעילות לחיים
 כלים להעלאת המודעות העצמית
 כלים לניהול עצמי – תכנון, ארגון, התארגנות, זמן, מרחב
 יצירת הרגלי חיים חדשים וסילוק ההרגלים המזיקים
 יצירת מסגרת המתאימה אישית ללקוח
 תמיכה וליווי לאורך התהליך

אימון אישי להפרעת קשב וריכוז

בשנים האחרונות שומעים יותר ויותר על שיטת האימון האישי. ארגונים רבים בוחרים להביא לעסק שלהם מאמן שיעזור לייעל את התנהלות העסק ולשפר את תפקודיו. קואצ'ינג הפך כבר מזמן למושג השגור בפינו.

אך מהו אימון אישי לאוכלוסייה עם הפרעות קשב וריכוז?

המאמר הבא מסביר בקצרה את מהות האימון האישי ל ADHD ואת יתרונותיו.

 

באימון אישי רגיל נשאלות מספר שאלות:

  1. לאן המתאמן רוצה להגיע בעתיד הרחוק? מה החלום שלו? מה החזון שלו?
  2. היכן הוא נמצא עכשיו?
  3. מה הפער בין המקום שבו הוא נמצא עכשיו לבין החזון?
  4. מה צריך לעשות על מנת לצמצם את הפער ולקרב אותו אל החזון הזה?

 

שאלות דומות נשאלות גם באימון אישי ל ADHD, אבל החזון יותר קטן וקרוב, ומדבר על תוצאות ברמה היומיומית הפשוטה. כמו למשל: לסיים שנת לימודים, להיות מסוגל לארגן את הבית, לשפר את התפקודים בעבודה וכד'. כלומר, בכל המקומות שבהם הפרעת הקשב מפריעה לאדם לנהל אורח חיים תקין.

 

ע"מ ליצר הצלחה במכלול תחומי החיים, עומדים בבסיס האימון ל ADHD שני עקרונות מהותיים:

  1. מיקוד בהצלחות, זיהוי הצלחות ודיבור בשפה של הצלחות.
  2. זיהוי המקומות שבהם ה ADHD פוגש את האדם, כלומר, היכן הוא מפריע לו לתפקד בחיי היומיום והיכן לא (כי לכל אדם עם הפרעות קשב יש פרופיל יחיד ומיוחד משלו).

לאחר זיהוי הקשיים, מתמקדים בקשיים הספציפיים. למשל, אם אדם לוקה בדחיינות, היכן בדיוק הדחיינות באה לידי ביטוי והיכן איננה באה לידי ביטוי. למשל, יש אנשים שידחו פרויקטים, מענה על מיילים, לימודים אקדמיים, אבל לא דוחים תשלומי חשבונות, ניקיון בית או קניות.

לבסוף מזהים מהן הסיבות לקשיים (גורמים נוירולוגיים, התנהגותיים, מחשבתיים) ומפעילים כלים מאוד פשוטים על מנת לאפשר לאדם עם ADHD "לנצח" את הקשיים שה ADHD מערים עליו.

 

התפיסה, הגישה והכלים הנלמדים ברימון איגוד המאמנים להפרעת קשב בשיטת ד"ר  שגיא לקוחים ממגוון תיאוריות פסיכולוגיות, תיאוריות ניהוליות ותיאוריות התנהגותיות מובילות במדעי ההתנהגות. ביניהן: CBT (תרפיה קוגניטיבית התנהגותית),  (Solution-Focused Brief Therapy), פסיכולוגיה חיובית, פילוסופיית הקייזן, לוגותרפיה, המחקר על הפלסטיות של המוח ועוד.

 

בסופו של התהליך המתאמן מדווח על כך שהשיג את מטרותיו ושהצליח לשפר באופן משמעותי את התנהלותו בחיי היומיום שלו והתהליך מסתיים.

זהו תהליך קצר מועד של כ 20 מפגשים, ואיננו נמשך שנים.

האימון האישי איננו בא להחליף טיפול פסיכולוגי. הוא עובד על מישורים אחרים. הטיפול עובד על מישורים רגשיים, מחשבות שליליות אוטומטיות ודימוי עצמי, בשעה שהאימון האישי הוא פרקטי.

האימון האישי נותן כלים לניהול ולשיפור מכלול התפקודים, כאשר העיסוק במחשבות השליליות האוטומטיות ועיסוק בהצלחות, בסופו של דבר מביא לעליה בדימוי העצמי, למרות שהטיפול אינו פסיכולוגי.

האימון האישי איננו תחליף לריטלין, אך הוא גם איננו מותנה במתן טיפול תרופתי. ניתן לעבור את האימון עם או בלי טיפול תרופתי.

 

כותבת מאמר הינה ד"ר זיוה שגיא   נשיאת רימון – איגוד המאמנים החרדי להפרעת קשב

היכנסו לאתר שלנו

כל הזכויות שמורות  © לרימון איגוד המאמנים החרדי להפרעת קשב וריכוז.