הפרופיל המוצג לעיל הוא פרופיל כללי. אם ילדכם עונה על 15 או יותר קריטריונים, סימן שהתנהגותם עלולה להחשיד קיומה של הפרעת קשב, אך אין זה וודאי. ייתכן שמדובר באבחנה מבדלת.

 

הרשימה שלהלן מבוססת על שאלוני DSMIV וקונרס (שאלונים המקובלים בעת אבחון הפרעות קשב)  :

  • רגישים ומתרגזים בקלות
  • רוצים הכל כאן ועכשיו ומתקשים לקבל לא כתשובה, לפעמים מלווה בהתפרצויות כעס.
  • ילדים שיש להם התפרצויות זעם ואלימות מילולית ו/או פיזית
  • קשיים להירדם ולהתעורר בבוקר
  • סף תסכול נמוך, על כל דבר הכל קטן הם מגיבים בבכי וב’שבירת הכלים’
  • מתקשים לציית להוראות או להתנהג על פי חוקים
  • מתקשים לחכות לתורם במשחקים ולהפסיק לשחק
  • מתקשים להתחיל בהכנת שיעורי בית או במשימות אחרות שאינן אהובות עליהן, ומתקשים להשלים מטלות, כגון עבודות בי”ס, מטלות בעבודה וכו´ (ולא כתוצאה מהפרעה מרדנית-מתנגדת או מקושי בהבנת המטלות).
  • לעתים קרובות נמנעים, סולדים או אינם מעוניינים לעסוק בפעילויות, הדורשות מאמץ מנטאלי ממושך (כגון לימודים בביה”ס או שעורי בית)
  • נראים לעתים חולמניים וחסרי קשב
  • ממוקדים מיקוד יתר בפעילויות שמעניינות אותם, יכולים לשבת שעות בריכוז רב ולא לשמוע שמדברים אליהם תוך כדי פעילותם.
  • נוהגים להשתמש בביטויים כמו: אף אחד לא אוהב אותי, כולם שונאים אותי, אף פעם לא שיחקתם אתי, תמיד אתם משחקים איתו ואף פעם לא איתי.
  • מתקשים להתארגן ולארגן את עצמם ואת הסביבה, למשל, חדר לא מסודר ותיק לא מסודר
  • קופצים ממשימה למשימה מבלי לסיים את הקודמת
  • נוטים לאבד חפצים
  • שוכחים מועדי מבחנים, טיולים ומסיבות.
  • לעתים קרובות רצים או מטפסים באופן מוגזם, ולכן מסכנים את עצמם ואינם מודעים לסכנה
  • אינם מקדישים תשומת לב לפרטים, או עושים שגיאות טיפשיות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.
  • מתקשים לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק.

 

  • לעתים קרובות נראה כאילו הם לא מקשיבים כשמדברים אליהם.
  • לעתים קרובות אינם עוקבים אחרי הוראות.
  • מוסחים ע”י גירויים חיצוניים.
  • לעתים קרובות ממוללים בידיים וברגליים או מקפצים בכיסא, לעתים קרובות עוזבים את הכיסא בכיתה, און חסרי שקט, נמצאים בתנועתיות מתמדת ומתקשים לשבת במקום אחד לאורך זמן
  • לעתים קרובות מדברים ללא הפסקה.
  • לעתים קרובות פולטים תשובות לפני תום השאלה, או מתפרצים לאמצע המשפט.
  • לעתים קרובות מפריעים או מציקים לאחרים (למשל, מתפרצים למשחקים, נוגעים וכד´).
  • מתקשים בשמירה על קשב
  • מתקשים לשחק בשקט
  • מתווכחים לעתים קרובות עם מבוגרים
  • מאשימים אחרים בטעויות שלהם
  • כועסים ונוטרים טינה
  • מרדנים ועושים דברים דווקא להכעיס

 

קיימים מצבים שבהם הפנוטיפ (הביטוי או המופע החיצוני) של ילד, מתבגר, או אדם בוגר נראה כמו לקות קשב וריכוז, כלומר, כל המאפיינים ההתנהגותיים מצביעים על חשד להפרעת קשב. למשל, קשיים בהקשבה, חוסר ריכוז, קשיי זיכרון, חוסר שקט ותנועתיות יתר, דחיינות, התפרצות כעס ועוד.

אדם שאיננו מיומן ואשר איננו מוסמך לאבחן הפרעת קשב וריכוז עלול בטעות להסיק מסקנה חפוזה ומוטעית שהאדם העומד מולו לוקה בהפרעת קשב רק על פי התנהגויותיו, אך לא כן היא. לקויות רבות אחרות, ללא קשר להפרעת קשב, עלולות ליצור פנוטיפ זהה. למשל, לקויות למידה: תלמיד בעל לקויות למידה היושב בכיתה ואיננו מצליח להבין את הנלמד רק בגלל לקויות הלמידה שלו (ולצורך ההדגשה אין לו הפרעות קשב וריכוז) יפתח התנהגויות של חוסר קשב, חוסר שקט, כעס ועצבנות. המורה בטעות עלולה לפרש התנהגויות אלה כלקות בהפרעת קשב וריכוז. התנהגויות זהות עלולות לבוא לידי ביטוי גם במקרה של מחוננות, כאשר הילד מבין מהר מידי את הנלמד ומשתעמם בנקל.

דוגמא נוספת, כאשר אדם סובל מאנמיה, מבחינת הפנוטיפ, התנהגויותיו תתבטאנה בחוסר שקט, קושי להתרכז, קשיי זיכרון, קשיים בהתארגנות וכדומה. כאמור, אדם שאיננו מומחה באבחון עלול בטעות לאבחן אדם זה כלקוי קשב וריכוז בשעה שהמקור להתנהגויותיו הוא בריאותי.

הבנת המושג אבחנה מבדלת היא בעלת משמעות לכל מי שיש לו נגיעה להפרעות קשב וריכוז: הורים, מטפלים, מאמנים אישיים, רופאי משפחה ועוד, כך שידאגו לשלול את כל הבעיות שהן בבחינת אבחנה מבדלת על מנת להגדיל את הדיוק והמהימנות באבחון הפרעת הקשב.

 

  לפרטים נוספים, סרטונים והזמנה לערב המבוא עם ההטבה המיוחדת למנויות אחיה ידע לחצי כאן