מורה טוב או מורה מצוין?

טיפים שיהפכו אותך ממורה טוב למורה מצוין

שני מורים מלמדים בכיתות מקבילות, ובאותו מוסד לימודים, מה עושה מורה אחד לטוב יותר מרעהו? האם יש דרכים לעזור לעצמנו להיות מורים טובים יותר? מהו הקסם שהופך מורה טוב למורה מצוין? המאמר הבא מציע עצות וטיפים מעשיים שיהפכו אותך ממורה טוב למורה מצוין.

ישראל (שם בדוי למקרה אמיתי), מורה ממלא מקום שנה ראשונה בהוראה, הגיע לשטח ונבהל. בעיות משמעת צצו לו מפה ומשם, תחושת הביטחון עמו נכנס לשדה ההוראה החלה להיסדק קמעה.

הוא נקט ביוזמה אישית ונגש לחיים, אחד המורים בצוות וביקש לצפות באחדים משעוריו. ישראל היה מורה טוב, אבל חיים היה מורה מצויין וזה היה כל ההבדל בינהם. בתום הצפיה, מצפייה בשיטת ההוראה של חיים, יצא ישראל עם שלל תובנות ורעיונות מעשיים אותם העלה על הכתב בחלוקה של לפני, במהלך השיעור ובכלל. את תמצית הדברים הוא מבקש לחלוק אתכם, מורים ומלמדים המזדהים עם מצבו.

לפני השיעור:

1. הכנס לכיתה כשהנך שמח ומלא אנרגיות

כאשר הנך מלא במצברים של כוח, הנך נותן לתלמידים כוח. הנך מכניס את התלמידים לפעולה, ומעורר אותם לחשוב ולעשות. כאשר אתה עייף, הלאות עוברת ישירות לתלמידך, ולא יהיה בהם המרץ לעשות את שתדרוש מהם. הם ימתינו בדיוק כמוך-שהשיעור יסתיים. חלקם יעבירו את הזמן בהשתתפות שקטה, חלקם ישתתפו כדי “לעשות לך טובה” ואחרים אולי יעוררו מהומות כדי ליצור עניין. כדי להיות מורה מצוין, עליך להיות קורן, פעיל, ומלא חיות.

2. התכונן לכל שיעור ברמת “שיעור מבחן”

ככל שהחומר נהיר לך באופן מרבי, כך יהיה נהיר לתלמידך. הכנה טובה מראש, תסייע לך למסור את החומר דבר דבור על אופניו. כדי שהחומר יהיה ברור לך דיו כדאי מאוד:

• לסכם אותו בכתב
• לשאול עליו שאלות
• לענות לעצמך תשובות
• להכין הכתבה / שכפול מסכם לתלמידים
• לברר מראש כל אי הבנה שעולה לך מן החומר
• למסור את החומר לאדם אחד לפני מסירתו לתלמידים.

במהלך השיעור:

3. השתמש במשולש “חזותי, שמיעתי, תנועתי”:

למידה מתרחשת אצל כל תלמיד באופן שונה. כדי להגיע לכלל התלמידים רצוי להשתמש במשולש הכולל את צורות הלמידה הבאות: חזותי, שמיעתי ותנועתי.

• השתמש בלוח כדי לכתוב כותרות עיקריות / לצייר ציור סכמתי / להדגיש מילה בלתי מובנת / לביאורי מילים חשובות ואפילו לכתיבת שמות של תלמידים מצטיינים. תמונה אחת שווה אלף מילים: השתמש בתמונות / ציורים או פלקטים עם כתוביות, כדי לעורר ענין בתלמידים ולחזק את רמת החוויה.
• השתמש בקולך באופן הנכון: דבר בקול רם וברור, במילים חתוכות ומובנות, הגבה את קולך כשהנך רוצה להדגיש דבר מה, הנמך אותו כאשר תרצה לרתק את תלמידך או לעורר בהם ענין.
• השתמש בידיים כדי ליצור תנועות הנלוות למילים. בצע הדגמות קצרצרות עם / בלי התלמידים כדי להסביר חומר קשה / פעולות הנעשות בשלבים.(כמו אופן הקרבת הקרבנות בחומש ויקרא, הלכות מסוימות בשיעור דינים ועוד). העזר במיקומים שונים: באופן כללי מומלץ יותר לעמוד בשיעור (מה שמאפשר אף טיול פעם ב…) עמוד במקום מרכזי בו כל התלמידים יכולים לצפות בך.

4 . היה עם כל תלמיד ותלמיד באופן מלא:

מחד- רק משמעת חזקה מאפשרת זאת, ומאידך- חיבור לכלל התלמידים הוא הוא המגביר ומשביח את המשמעת בכיתה. ערוך “טיול” בכיתה מידי פעם. אם אינך יודע מתי, ערוך אותו בתחילת השיעור, באמצעו ובסופו. בתחילתו- כדי לרכז את התלמידים אליך. במהלך השיעור- כדי להחזיר את הריכוז לתלמידים מסויימים.

התקרב לתלמיד עייף ועודד אותו להצטרף. עזור לתלמיד מתקשה וכוון אותו בעת כתיבה. פנה לתלמיד היושב בסוף הכיתה בשמו, ושבח אותו על הלמידה, הקשבה, השתתפות / התנהגות מכבדת לחבר. כאשר הנך מבקש מתלמיד דבר מה באופן פרטני דבר אליו בגובה העיניים. רכון לצד שולחנו וודא שהוא מאזין לדברך. אל “תוותר” על תלמיד לא מרוכז. אל “תוותר” על תלמיד מתחמק.

היה עם כל אחד מתלמידך במהלך השיעור, ותיווכח לראות עד כמה יהיו הם איתך.

5 . דלה את החומר מן התלמידים:

כמעט על כל משפט / חומר לימודי ניתן לשאול שאלות ולבקש תשובה מן התלמידים במהלך השיעור, כך שהתלמידים “מלמדים” את החומר ולא אתם. “מתי לדעתכם ארע… מי לדעתכם… מי יודע למה… שמעתם פעם על… מי מכיר…”. תתפלאו לראות, עד כמה גם תלמידים “מנותקים” מתעוררים פתאום לחיים. שיעור המורכב משאלות, ומאפשר לתלמידים להביע את הידע שלהם במהלכו יהיה מרתק יותר וישמר בזיכרון התלמידים לזמן ארוך יותר. גם סיכום של שיעור ניתן לערוך באמצעות שאלות. (אלו קרבנות הקריבו… על מה אומר רש”י….) מדהים לראות כיצד תלמידים עונים לשאלות הללו בשמחה ובתחושה מיוחדת של: “כל כך הרבה החכמנו השיעור…”

נכון לתמיד:

6 . תלמידים תמיד אוהבים סיפורים:

כמעט כל מסר ניתן להעביר באמצעות סיפור.
אגור באמתחתך סיפורים לרוב או המצא משלים ככל העולה על רוחך. אין צורך להתאמץ בהבאת סיפורים ארוכים ומורכבים, מספיק סיפור העוסק בענין הנלמד וכבר קנית לך תלמידים מרוכזים.

בשיעור הלכה / דינים ניתן להשתמש בדוגמאות פשוטות. בשיעור פרשת שבוע לכיתות הגבוהות ועל אחת כמה וכמה כאשר הנך רוצה לחזק בתלמידך התנהגות מסוימת ניתן להיעזר במשל שייכנס ללב התלמידים.

7 . תן צ’ופר על התנהגות ראויה גם אם היא מתבקשת:

צ’ופר נותן תמריץ לתלמיד חרוץ. צ’ופר נותן כוח לתלמיד עייף. צ’ופר בא בנוסף לכל הפעולות שתנקוט כדי ליצור אווירה נעימה בכיתתך ולא כפעולה בודדת. צ’ופר יכול להיות מחמאה כנה וייחודית, מדבקה יפה, פתק אישי עם כמה מילים (מתאים לכל גיל), מחיאות כפיים, חיוך מלא גאווה, מכתב להורים במחברת קשר, מחק קטנטן, או אפילו עדש. תלמידים מצפים לשיעורו של מורה ש”מחביא” באמתחתו אוצרות מעניינים, מגוונים ובייחוד שהם ניתנים באופן הנכון- עם חיוך, במלוא הפרגון, ותוך מתן שבח על המאמץ ולא על התוצאה!

8 . אם נתת מטלה התייחס אליה במלוא הרצינות:

כאשר הנך דורש מן התלמים להכין שיעורי בית / להכין עבודה בשיעור / להביא ספר כלשהו לשיעור באופן חד פעמי- היה עקבי ועקוב אחר ביצוע המטלה. בדיקה מוכיחה לתלמיד כי אכן המטלה היתה חשובה לך. ציון לטוב או למוטב גם על מטלה פעוטה, מוכיח לתלמיד כי מאמציו או אי מאמציו להכין / לכתוב / להביא אכן מעניין אותך והיה כדאי או לא כדאי בשבילו. רישום ביומן אודות ביצוע או אי ביצוע הדרישות, משדר תחושה של רצינות ואחריות, ומעודד את הילד לציית לבקשות שלך.

רוצה להיות מורה מצוין? כדאי לזכור:

• מורה מצוין אוהב את ההוראה ואוהב את התלמידים.
• מורה מצוין שם לב לפרטים הקטנים.
• מורה מצוין נותן את כל כולו בכל רגע בשיעור.
• מורה מצוין פוגש את תלמידיו במסדרון וזוכר להעניק להם מבט מחויך, מילה טובה ויחס חם.
• מורה מצוין נמצא שם בשביל תלמידיו שעות רבות קודם שהחל יום הלימודים והרבה אחרי סיומו.

 

בס”ד

תמיד שמעתי על הפרעת קשב וריכוז של ילדים, לאחרונה הערתי למלמד על חוסר מרץ וחיות בעת העברת השיעורים המלמד שיתף אותי שבתחילת כל יום הוא מרגיש מלא מרץ והוא חושב שגם לו יש הפרעת קשב וריכוז וטוען שמאבד את היכולת שלו במשך היום להתרכז בעת העברת השיעורים, ובמיוחד בשעות אחה”צ שמרגיש לעיתים שמדבר לתלמידים כמו מתוך שינה, מה הפתרון?  

מנהל חינוכי במרכז הארץ

שלומים מרובים

מאוד יפה מצדך על השאלה כי בהרבה מן המקרים חושדים בעובד שרוצה להתחמק מאחריות כתירוץ או התחמקות מלעבוד,  אנשים עם הפרעת קשב וריכוז עלולים לא פעם ליצור אצל אחרים רושם שאי אפשר לסמוך עליכם, להיראות כחסרי משמעת, כעצלנים, כחסרי אחריות ואו כחסרי יכולת.

אנסה לענות על שאלתך: חוסר ריכוז אצל מלמד או אצל כל מבוגר יכול להיגרם מכמה וכמה סיבות.

חוסר שינה

דבר ראשון הפרעת קשב וריכוז יכולה לקרות מהסיבה הפשוטה ביותר של חוסר שינה. אדם שלא ישן מספיק שעות, קשה לו להתרכז. לכן קודם כל מומלץ ללכת לישון מוקדם ו/או לקחת תנומה בצהריים, בכדי להיות רעננים בעת העברת השיעור.

חוסר בוויטמינים ומינרליים

סיבה נוספת שאפשרי וכדאי לבדוק בבדיקת דם פשוטה, היא חוסר בוויטמינים. יכול להיות שיש למלמד חוסר בוויטמינים וממילא אין לו כוח פיזי. יכול להיות שעל ידי לקיחת תוספי תזונה/ וויטמינים מתאימים, הכל יסתדר בעזרת ד’.

טרדות

סיבה נוספת לקושי של קשב וריכוז היא הטרדות היום יומיות שכל אחד נושא על כתפיו המפריעים לרוגע הנפשי, ופה מוטל על המלמד להרגיל את עצמו ‘להתנתק’ מכל הסידורים וההפרעות שיכולות לצוץ במהלך היום. ומכל הטרדות המעיקות עליו, לשעות קודש אלו, בהם הוא מלמד. לדוגמה: כיבוי הפלאפון לגמרי, אנו מתפללים כל בוקר “ואל תביאני לידי נסיון”, ולכן בוודאי שעלינו לפעול בנידון ולעשות השתדלות שלא נכניס את עצמנו לידי נסיון, ונכבה את הפלאפון לפני אמירת השיעור.

שמעתי על רעיון המתבצע באחד התתי”ם שכל מלמד מוסר את “מכשירו” בתחילת השיעור למזכירות והם אחראים לשומרו עד תום השיעור. באם יש טלפון דחוף מאוד בבחינת פיקוח נפש, הוא מוסר למלמד. ההסדר שם הוא ממש לשביעות רצון כולם.

אציין שהרב וואזנר זצ”ל כתב מכתב למחנכים נגד החזקת פלפון בשיעור וכתב “גם עצם החזקת הפלאפון בשעת שיעור הרי זה כמזמין שישוחחו עמו בשעה שהוא אמור לעסוק במלאכתו. והרי זה בכלל עושה מלאכת ה’ רמיה, ובוודאי שזכות לימוד התורה תגן עליו שהכל יסתדר על הצד היותר טוב , וחז”ל באבות כבר אמרו “כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול דרך ארץ” .

קשב וריכוז

לאחר שסקרנו את כל הגורמים החיצוניים שיכולים לגרום לבעיה של קשב וריכוז אצל המלמד, נציין, שיכול מאוד להיות שיש למלמד בעיית קשב וריכוז הגורמת לו לקושי להתרכז. מומלץ לבדוק את הנושא של הפרעת קשב, ואל להתעלם מכך. אולי באמת האדם זקוק לקחת תרופה שתועיל לו להגברת הקשב והריכוז. כמובן שרק רופא מוסמך אמור לקבוע אם לתת תרופה. (מצורף שאלון לזיהוי קשיי תפקוד עקב הפרעות קשב וריכוז במבוגרים)

סמן את התשובה הנכונה ביותר עבורך

	בכלל לא	לפעמים	לעיתים קרובות
האם אתה נוטה לדחות משימות לעתים קרובות?
האם אתה מסוגל להתמיד במטלה משעממת ולסיימה עד סופה?
האם אתה מצליח לסיים את המשימות שלך עד סופן?
האם אתה מתקשה בניהול חשבון בנק, מעקב אחר חובותיך וניהול ספרים?
האם אתה מבלבל דברים, טועה או לא שם לב לפרטים הקטנים?
האם אתה מרגיש חוסר שקט וזקוק לזוז ולהסתובב במקום לשבת?
האם אתה מדבר ללא הפסקה ומתקשה להקשיב לאחר?
האם יש לך קושי לחכות בתור?
האם יש לך קושי לזכור דברים שזה עתה נאמרו?
האם יש לך קושי לזכור ולעקוב אחרי טקסט שזה עתה קראת?
האם אתה נוטה להתפרץ ולהתנהג באימפולסיביות?
האם הנך מתקשה לארגן את חפציך בסביבה שלך (חדר, משרד)?
האם הנך מתקשה לקבל החלטות מהירות וחד משמעיות?
האם אתה חש תסכול ו/או מרגיש כי אינך מממש את הפוטנציאל שבך?
האם אתה נוטה להחליף מקום עבודה לעיתים קרובות?

מקרא לחישוב ניקוד: בכלל לא = 0 נקודה , לפעמים = 2 נקודות, לעיתים קרובות = 3 נקודות

תוצאות: אם קיבלת 30 נקודות ומעלה, יש חשש להפרעת קשב וריכוז ותוכל להתייעץ עם איש מקצוע לגבי אבחון מקיף יותר.

בברכה מרובה

חיים צבי יאקאב

יועץ ומרצה חינוכי

להערות הארות ושאלות: jacobc73@gmail.com

 

 

 

 

 

לכבוד הרב יאקאב

אנו בתלמוד תורה נמצאים לפני אסיפת הורים, בשנה שעברה לאחר שדיווחתי להורה על הילד שלו, הוא הלך להתלונן אצל המנהל שאני לא מספיק אוהב את הילד שלו ומחפש עליו חסרונות, זה השאיר לי טעם מר בפה. חשוב לי לציין שאמרתי לו גם שבחים על הילד. מה אפשר לעשות שהורה ירגיש בתוך השיחה הקצרה הזו, שאני כן דואג ומחובר לילד שלו? דחוף לי מאוד התשובה.

מ. אוחיון

בני ברק   

 

למלמד היקר, שלום רב

היות ואין בידי פרטים על התנהלות השיחה ומה היתה הבעיה של הילד, אנסה לענות על שאלתך באופן כללי, ולהתמקד בעיקר בשאלה: איך ניתן להורה את ההרגשה שאנו דואגים לטובת הילד שלו?

א. קבלת ההורה.

כשההורה נכנס לפגישה, קבלו אותו בנועם ובכבוד, “שב בבקשה” אני שמח לפגוש את ההורה של מוישי..”

חשוב שהמלמד יהיה היוזם והמוביל בפגישה ולכן אל תמתין שההורה יתחיל לדבר אלא פתח אתה, דבר בביטחון, והשרה סביבך אוירה נעימה שתוביל גם את ההורה לדבר בביטחון ובנעימות.

ב. צורת הדיווח.

הכרחי להתחיל במעלותיו של התלמיד. הורים באים ומייחלים לשמוע מילים טובות, כאן לא צריך לחסוך וכל המרבה הרי זה משובח, כשמספרים את המעלות חשוב לעשות זאת בצורה עסיסית עם כל החיות, אמר לי פעם הורה כאוב אחרי שיצא משיחה עם מחנך- ‘נכון שהמלמד גם החמיא במילים טובות על הבן שלי אך זה היה יבש, בעיקר בשביל שיוכל להגיע ל’אבל’, כשהוא דיבר על הבעיות של הבן שלי הוא התעורר לחיים ודיבר בהרבה יותר חיות. זה כאב לו, מאד.  נזכור שהורים משקיעים בבניהם הרבה אנרגיה וכל מילה טובה להורה היא כמים קרים על נפש עייפה, מומלץ להחמיא להורה על דברים מיוחדים שההורה עושה- “רואים את ההשקעה שלך בילדים, פתקי שבת, וכו’, אחרי שסיפרת לאבא על החיבור שלך לילד והערכה למעלותיו ולהשקעתו, יקל עליו לשמוע ולהבין גם את הקשיים.

אין צורך להכביר מילים על החשיבות של הכנה נכונה לאסיפת ההורים: נכין סיכום נרחב בכתב על ההישגים הטובים של התלמיד במקצועות הלימוד ורשימה המפרטת את מעלותיו הייחודיות של התלמיד, רשימה זו נחוצה גם אם נראה לנו שאנו מכירים את תלמידינו מצוין וזוכרים הכל ע”פ,  והיא חשובה עוד יותר כשמדובר בתלמיד עם קשיים, שלא תמיד קל למצוא בו מעלות כנות בשליפה אוטומטית, חוסר הכנה יוצרת אי נוחות בפגישה גם למורה וגם להורה.

 

ג. העברת דיווח שלילי.

כשמעוררים נקודה בעייתית, ניתן להורה להכיל את הקושי ונעביר לו את המידע בשלבים: נתאר את העובדות, בנוסח ‘נראה לי שלבן שלך יש קושי מסוים בהקשבה בשיעור, מה ניתן לעשות? ולא נמהר להגדיר את הבעיה “לבן שלך יש בעיית קשב וריכוז”, ובוודאי שלא נרוץ קדימה ונקבע: “הבן שלך זקוק לנוירולוג”, מה גם שאיננו מוסמכים להדביק שמות לבעיות. מטבע הדברים כשהורה שומע לראשונה על בעיה או קושי מסוים של הילד קשה לו מאוד לקבל. לעיתים הקושי לקבל הוא הגורם להורה להאשים את המערכת או את המלמד הנוכחי. חשוב שנדע, אסיפת הורים לא מיועדת [רק] לתת פתרונות, אלא לעורר את תשומת לב ההורה, ולשמור בהמשך על קשר עם המחנך, מותר ואף מומלץ לומר להורה- חשוב על מה שדיברנו ונהיה בקשר בימים הקרובים.

 

הקשבה פעילה.

תנו להורה הזדמנות לחוות את דעתו, והביעו חשיבות לדברי ההורים- כיתבו את הערותיהם, הקשיבו ברצינות ובשימת לב, יתכן בהחלט שתשמעו נתונים חדשים שלא ידעתם עליהם עד כה ויסייעו לכם להבין את הילד ולקדם אותו בס”ד.

 

סיום השיחה:

לסיום נחזור שוב על מעלותיו של הילד כדי לסיים עם טעם טוב, אם ההורה מאריך יתר על המידה כדאי להעיר לו בעדינות בנועם ובחן, ולומר “בוא נתחיל לסיים את שיחתנו” וכדו’. בסיום נברך את ההורה בברכה כנה שירווה נחת מבנו.

 

כמה טיפים נוספים

• דיבור איטי ורגוע- מסייע למלמד לסדר את הדברים בטוב טעם ולהסביר עצמו באופן ברור, ומאפשר להורה לחשוב לענות ולהגיב.
• אל תספר להורה כמה קשה לך! אלא, כמה קשה ‘לילד’.
• היזהרו מהעברת מידע על ילד אחר בכיתה,
• הימנע מהשוואה בין אחים שלמדו אצלך בעבר.
• כשהורה מאשים בגלוי או ברמז, אל תכנסו לוויכוח ואל תמהרו לחלוק על דעתו שלילה מידית אינה מאפשרת הידברות. אלא יוצרת מתח, עדיף להראות להורה שאנו מקשיבים לדבריו ושומעים את דעתו, ולעת עתה ממשיכים הלאה לנושא הבא או מתמקדים בפתרון, אז “איך אפשר לעזור לילד”.
• זכור לפני שאתה משתף את ההורה בבעיות של בנו, חשוב טוב, האם השיתוף לתועלת וההורה יוכל להועיל לילד? אם יש בידך הצעה לפתרון שתף את ההורה, כך יקל עליו לקבל את הקושי ולהתמודד איתו נכון.

 

בברכה מרובה

חיים צבי יאקאב

יועץ ומרצה חינוכי

להערות הארות ושאלות jacobc73@gmail.com

הורים רבים שואלים מתי לפנות לטיפול רגשי. איך יודעים אם הבעיה חולפת ומהווה חלק מתהליך ההתפתחות הנורמלי? או שהנפש מאותתת. כשיש לנו ספק שווה לבדוק. לרוב, ילדים נוטים לא לשתף במצוקות שלהם בדרך מילולית וגלויה אלא ‘מתנהגים’ את מה שהם מרגישים. ההתנהגות תופיע בצורות שונות ולעיתים גם קיצוניות. לדוגמא, עצבנות יתר, הסתגרות, פחדים, קשיי שינה, קשיים בהאכלה ועוד. אם אחד מסימנים אלו או יותר נמשך זמן רב, מעל חודש, וניסיתם לדבר ולהבין מה קורה בעולם הפנימי ללא הצלחה, כדאי לפנות לייעוץ.

מתי פונים לטיפול?

•  כאשר הקושי או הבעיה נמשכים ומעוררים דאגה.
•  כאשר ההתנהגויות או הקושי מפריעים לתפקודים חשובים בחיי הילד: התפתחות, למידה, חברה
  או משפחה.
•  כאשר קיימת נסיגה משמעותית מתמשכת בתפקוד  השגרתי של הילד, שהוא כבר השיג.
•  כאשר ההורים מנסים לשנות ודבר אינו עוזר.

איך מטפלים בילדים?

הדרך הנפוצה ביותר לטיפול בבעיות רגשיות בקרב מבוגרים היא טיפול באמצעות שיחה ישירה על הבעיה, בה מנסים להבין את מקור הסימפטומים, מעבדים את הקשיים הרגשיים ורוכשים מיומנויות התמודדות טובה ומתאימה יותר. אצל ילדים,  הטיפול והשיח נעשים בד”כ באופן עקיף דרך כלים מעולמו היומיומי והמוכר של הילד, כמו: משחקים, צבעים, כלי נגינה, בובות ועוד. לאט ובהדרגה נוצר קשר משמעותי בין המטפל לילד ואז הילד מרגיש בטוח להביא את העולם הפנימי שלו, על כל מורכבותו: רגשות, מחשבות לבטים פחדים וכו’. למטפל יש את הכלים הטיפוליים הדרושים כדי  לסייע לילד לארגן מחדש את עולמו הפנימי באופן שייטיב איתו יותר. בנוסף, הטיפול בבעיות רגשיות אצל ילדים מסייע בחיזוק ומימוש יכולותיו וכישוריו של הילד בתחום הבינאישי והלימודי.

כמה זמן נמשך הטיפול?

טיפול רגשי לילדים הוא תהליך, לעיתים ארוך (מעל שנה) ולעיתים קצר וממוקד. זה תלוי במספר גורמים גם יחד: סיבת הפניה, מידת החומרה ומשכה, מידת הקשר והאמון שנוצר בין הילד למטפל ועוד. לאורך כל התהליך נדרשת סבלנות ושיתוף פעולה מלא שלכם ההורים. לעיתים נעשית התערבות גם עם גורמים חינוכיים.

מה מתאים לילד שלי: פסיכודרמה? אומנות? מוזיקה? או דוקא משחק?

כל סוגי הטיפולים מתאימים לכל הילדים, היות וכל מטפל משלב בטיפול למעשה מגוון כלים ממגוון התחומים. כשאנו משבצים ילד לטיפול אנו שמים דגש על תחום ההתמחות וניסיונו המקצועי של המטפל בהתאמה לילד ולקושי איתו הגיע.

מה תפקידי כהורה?

אנו רואים בכם ההורים חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול בילד ולכן אחת למספר מפגשים עם הילד, אנו נפגשים אתכם, ההורים כדי להקשיב לכם ולתחושותיכם, ומנסים לעזור לכם להבין טוב יותר את ילדכם. יש מקרים בהם אתם חלק ממשי בטיפול (טיפול דיאדי המשלב את ההורה והילד גם יחד בחדר).

כל טיפול מתחיל עם פגישות היכרות ודיון משותף עם ההורים בלבד, כדי לנסות ולהבין מה הבעיה איך היא נוצרה ומה הדרך הנכונה לטפל בה, אם בכלל.

טיפול באומנות

טיפול רגשי לילדים בתרפיה באמנות הוא כלי לטיפול רגשי המאפשר לילד לבטא עצמו במגוון גדול של חומרי אמנות, כגון: צבעי עפרון, פסטל, שמן, צבעי מים, גואש, חימר, גבס, קרטון, עץ, בד ועוד. כל ילד מוכשר לעבודה מסוג זה שבה הדגש הוא על תהליך היצירה והתהליך הפנימי שחווה הילד (ולכן טיפול זה מתאים גם לילד עם קשיים מוטוריים, תחושתיים וכד’).

פסיכודרמה ודרמה תרפיה

טיפול רגשי לילדים בפסיכודרמה הוכיח עצמו כדרך טיפולית המתאימה מאוד לילדים הודות לדרך החוויתית בה מועבר הטיפול, בשילוב כלים מעולם הבמה: משחקי תפקידים, תאטרון בובות הכולל הכנת הבובות, שיחות, כתיבה והמחזת הסיפורים האישיים ושילוב של טכניקות יצירה שונות.

המשחק הדרמטי וכל “העזרים והתפאורה” של הטיפול מהווים מכלול טיפולי המאפשר לילד אמצעי לעבד את חוויותיו באופן יצירתי, הודות לכך הטיפול נחווה לילד כמרחב בטוח ונגיש ולא מאיים, מזמין ומאפשר לו לחוש ביטחון, להפתח, להעז ללמוד על עצמו ולחוות את עצמו כאדם חשוב ומשמעותי הן לעצמו והן לסובבים אותו.

תוכלו לקרוא בהרחבה על הטיפול במשחק במאמר “מי רוצה לשחק איתי?” מאת שמואל בלעך מטפל בפסיכודרמה

טיפול במוזיקה

הטיפול נשען על שימוש במוסיקה חיה (אלתור, ביצוע, כתיבת שירים, הלחנה ושירה) ו/או שימוש במוסיקה מוקלטת (האזנה למוזיקה). אלמנטים מוסיקליים שונים כמו: קצב, הרמוניה, גוון, גובה הצליל ומהירות, מאפשרים למטופלים להקשיב לעולמם הפנימי, להבין ולהתמודד עם קשיים וקונפליקטים תוך ובין אישיים ולהביאם לצמיחה אישית.

 

אין צורך בכישרון או רקע אומנותי, כדי להיתרם מטיפול במוזיקה, היות ואיכות התוצר אינה רלוונטית, כי אם התהליך עצמו.

משחק ויצירה הם הזדמנות להביע את הדמיון, האותנטיות והספונטניות של האדם. זו חוויה שלאורך זמן מובילה לתחושת סיפוק, תחושה של תיקון נפשי ושינוי. תהליך היצירה יכול להיות תהליך מרפא שמייצר חוויה של גדילה אישית.

אין כמו תחושת בטן של אבא אמא. כשמשהו מטריד אתכם, כשמשהו בהתנהגות ילדכם או בהתפתחותו לא נראה תקין, אל תהססו לפנות לייעוץ.

מלבד זאת תוכלו להיעזר ברשימת “נורות אזהרה” שיוכלו לסייע לכם לזהות קושי ולפנות לסיוע מוקדם ככל האפשר.

• אם ילדך מתקשה ליצור קשרים חברתיים
•  אם לילדך  התפרצויות זעם
•  אם ילדך לא מבטא רגשות
•  אם ילדך סובל מחרדה
•  אם בישנותו של ילדך מקשה עליו לפתח קשרים חברתיים
•  אם ילדך אינו מוציא לפועל את יכולותיו וכישוריו החיוביים
•  אם ילדך בעל דימוי עצמי נמוך
•  אם ילדך מתמודד עם בעית קשב וריכוז
•  אם ילדך נחשף או עבר אירוע טראומתי, כמו: מחלה, תאונה, אובדן, אלימות וכד’

חשוב לפנות אך ורק לאנשי מקצוע מוסמכים ולמרכזי טיפול המוכרים ומפוקחים ע”י משרד הבריאות.

זכרו! בגיל הרך קימת יותר גמישות ויכולת לשינויים. לכן טיפול מוקדם יהיה יעיל יותר לטווח ארוך, ימנע התפתחות של תסכולים והחמרה של המצב הרגשי ויחסוך לכם זמן ומשאבים.