גילוי מדהים

רבינו הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק התבטא על אחד מתלמידיו שהלה 'זכה לגילוי אליהו'. תמהו השומעים, הרי רבינו אברהם ן' עזרא כתב (שלהי ספר מלאכי) על אליהו הנביא 'בימי חכמינו הקדושים – נראה', משמע שבימינו אינו מתראה! הסביר הרר"א, במעמד הר הכרמל השיב אליהו לב בנ"י לאבינו שבשמים, ואז נכללו בקרבו כלל נשמות ישראל. בברית מילה מתגלה ניצוץ אליהו שבנשמת הילד הנמול. מתפללים שילוד זה ילך בדרך הטוב והישר, ויגלה את ה'אליהו' שבקרבו. תלמיד זה זכה 'לגילוי האליהו שבו'. ('שפת אמת' ברעזאן פר' מטות)

בפרשתנו נקרא וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. לפי הנ"ל אלה יובן איך אליהו הנביא מופיע בכל ברית מילה 'בו זמנית'. הוא מתגלה בתינוק עצמו, הניצוץ הק' שבכל יהודי. הלוואי ונזכה להמשיך להגדיל ולרומם ניצוץ זה וְלִזְכּוֹת ל'גילוי'. להלן סיפור נאדר-בקודש, בבחינת 'ספיר ויהלום' – המאיר נפשותינו ומכוון אורחותינו:

חסיד נכבד, התייצב לפני רבו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע, ושח לבו: "ב"ה זכיתי ואני מעל גיל חמישים, הנני מקדיש עתותיי לתורה ועבודת ה', את ממוני אני מפזר לעניים ותמוך בלומדי תורה, אני משתדל מאוד לכוון בתפילתי כראוי, ניזהר ממחשבות ומעשים רעים, רודף מצוות ושמח בעשייתן. ידוע לי שיש יהודים שזוכים ל'גילוי אליהו'. רבינו! אני מרגיש ראוי לכך! גם אני רוצה 'גילוי אליהו'! אבקש מהרבי 'עצה וברכה'!

הצדיק הרצין, הרהר בדעתו, ופנה לחסיד "אתה מוכן לשלם 'מחיר', דבר הכרוך במאמץ?". "בוודאי! אעשה כל מה שיושת עלי!". אמר לו הרבי "בכפר פלוני גר יהודי. אם תעשה אצלו את 'ליל הסדר' המתקרב – שם תזכה לגילוי אליהו!" החסיד יצא בהתרגשות! הוא מיהר לשלוח לאשתו מכתב המסביר סיבת העדרו מהבית בחג הקרב ובא, וצרף צרור כסף להכנות לחג. שם-פעמיו לעבר הכפר, ומגיע 'לבית'… צריף עלוב, קירות מטים ליפול, חשוך וריק, גג דולף וילדים חיוורים עטויים סחבות… היהודי מקבלו בשמחה, ונענה לארחו לחג! הרי לא לריק מכריזים 'כל דכפין'! החסיד מהרהר "בוודאי צדיק נסתר הוא, שהרי כאן מתגלה אליהו!".

בעודו מתארגן לשהייתו בבית בכפר, מפשיל האורח שרווליו! הוא מזמין נגר לתיקון התקרה והרהיטים, מזמין בשוק וילונות, מפות ובגדי חג לילדים, בשר ודגים, ביצים ויינות, פירות וירקות… בגד חדש לבעה"ב עורך 'הסדר', ודורון לעקרת הבית… התרגשות שיא לקראת ליל התקדש חג, טבילת טהרה, 'מצות מצוה'…

בליל הסדר יושב החסיד בדריכות ומצפה לגילוי אליהו! אולי יבוא בהזכרת 'וביד חזקה ובמורא גדול'? שמא בפתיחת הדלת ב'שפוך חמתך'? אולי רק בסיום, באמירת 'שיר השירים'? בסוף, חֲטַפְתּוֹ שינה, ללא כלום! בבוקר השכים, מאוכזב, וחשב שאולי התכוון רבו ל'סדר שני' שיערך הערב, אך גם בליל ב' לא זכה לכל גילוי.

בחול המועד התייצב החסיד אצל רבו הק' שקיבלו בשמחה, אך החסיד קורא "רבי! שלחתני לשווא! לא זכיתי למאומה!". ענה הרבי ואמר "וְלוּ רק שמעת את הילדה הקטנה לאחר צאתך מביתם: "אבא! האם גם בשנה הבאה יגיע 'אליהו הנביא' לביתנו ויקנה לי בגד חדש? גם בחג סוכות יסייע לנו בסוכה וד' מינים?". ה'קדושת לוי' הפטיר באמירה מלאת תוכן "כן זכית לגילוי אליהו! אתה היית אליהו הנביא והתגלית בביתם!".

לדברי הרבי ר' אלימלך הנ"ל, במימוש הניצוץ הטוב הטמון בקרבנו – זוכים ל'גילוי' אליהו! לזה התכוון רבינו 'סניגורן של ישראל'! החסיד ליהט וחשף את ניצוץ ה'אליהו' שבקרבו! כולנו יכולים לזכות ל'גילוי' קדוש זה!

בימים עמוסים אלה, עמוסים בעשייה של מצוה, נזכה גם אנחנו ל'גילוי אליהו' שבקרבנו. נאיר פנים, נדבר בנועם, ננסך עידוד, נעצים יכולת, ובעיקר – נקרב לב בנים לאביהם שבשמים בשובה ונחת, עלינו נקרא בהפטרת שבת הגדול, לקראת יו"ט: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא… הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא… מי זקוק לעזרתנו? לא רק בהורדת כלים מהבוידם, אלא גם בהורדת מעמסה מהלב.. לב בנים…

ילדים מצפים לראות את אליהו בפתיחת הדלת ל'שפוך חמתך'. נלמדם כי הגילוי בא דווקא בפתיחת הלב…

123ymm@gmail.com להארות והזמנות ©                                               יחיאל מיכל מונדרוביץ'

חינוך בפרשה- תזריע- קבלת ביקורת

מעשה ביהודי קדוש

אוצרות דעת ומשכיות בינה נמסרו מדור לדור ע"י אנקדוטות ומעשי הצדיקים הצריכים לימוד. מסופר כי רבינו ה'יהודי הקדוש' מפשיסחא ראה את פני תלמידו הגדול הרבי ר' בונם כי רעות הן, ושאלו בדאגה מה ארע. השיב תלמידו, כי אכן נעצב, וזאת כי מישהו פגע בו והעליבו עד עמקי נפשו. "מיהו זה? ומה עשית לו?" שאל הרבי בדאגה. "לאחר שפגע בי – אחזתי בו ונישקתיו!", והסביר, "ה' אִנָּה לידי ספר הקדוש 'שבט מוסר', עיינתי בו וראיתי את בעל השמועה, רבינו אליהו הכהן מאיזמיר, כאילו עומד לנגדי. הוא הטיח בי מוסר, הוכיח אותי כמה אני רחוק מעבודת ה' אמתית. נעלבתי ונפגעתי מאוד מדבריו. אך הרהרתי וראיתי שהוא אכן צודק בתיאור שפל מדרגתי. קיבלתי על עצמי קבלות טובות. בסוף אחזתי בספר, וב'הכרת הטוב' נישקתיו והחזרתיו לארון עד לפעם הבאה…".

מקבלים ביקורת

בפרשתנו למדנו על נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם, אף בהיותו כהן ותלמיד חכם, אינו פוסק לעצמו. אלא – וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. מכאן למדו חז"ל (משנה נגעים ב ה) 'כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו'. אבות החסידות דרשו כי טבע בני האדם לא לזהות ולהכיר בחסרונות עצמם. עלינו להידרש לאחרים ולהיעזר באבחנתם בכדי לתקן את הנגעים שלנו.

כבר עסקנו בעבר איך מעבירים ביקורת בצורה יעילה ונקייה. את השורות הבאות נקדיש לנושא קבלת הביקורת. הרבי רבי בונם נעלב כי 'ראה את בעל השמועה כאילו עומד כנגדו', הרב 'העליב' אותו. אך אדם רגיל הקורא בספר מוסר אינו נפגע, כי נייר לא מעליב. הפגיעה באה מאדם. חשים מושפלים לעומתו. ואיך מתגברים? רבי בונם זיהה במחבר 'דמות אוהבת', שאינו באה להשתלט או לפגוע בו ממניע אישי. לאור הבנה זו התבונן בדברי המוסר, חשב על הדברים וקיבל על עצמו שינוי. כשהורים ומחנכים מבקרים, נאזין לדבריהם, כי נאמרים מתוך אהבה, למעננו.

רבי בונם לא יכול להשיב ולהתווכח עם רבינו אליהו הכהן – שרק 'כאילו' עומד לנגדו, וטוב שכך. בשעת שמיעת ביקורת חשוב להאזין מבלי להשיב. הווכחנות וההצטדקויות מונעות מהביקורת לפעול ולהצמיח תועלת, הם רק מגבירים את התסכול והפגיעה. היות ובני אדם מבקרים אותנו (ולא רק ספרים) אנו חשים מולם צורך אינסטינקטיבי להגיב ולומר משהו – לכן מומלץ לחזור על נקודת הביקורת – במילים שלנו – בקצרה: "זאת אומרת שעלי להקפיד על עבודה מסודרת יותר". חזרה זו מסייעת למבוקר להירגע,  היא עוזרת בְּאִוְרוּר רגשי תוך הפנמת המסר. כדאי גם לשאול 'שאלת הבהרה' נקודתית, כמו "אמרת שעלי להיות מסודר יותר בעבודה – אתה מתכוון בכל הדברים, או בתחום מסוים?". שאלה כזו מכוונת את השיחה ל'ביקורת בונה'. את תחושת הכלימה ממירים בדיבור חיובי.

אוהב את התוכחות

ככל שנדע כי הביקורת ממנפת ומשרתת אותנו, כך תתקבל ברצון. הרב רבי בונם סיים את דבריו "נישקתיו והחזרתיו לארון עד לפעם הבאה". ולמה תהיה 'פעם הבאה'? כי ידע שהמוסר מביא לו תועלת. רבינו החיד"א כתב כי המהרש"ל שכר לו 'מוכיח' וצוה שיבוא לפניו שעה בכל יום ויוכיחו… וכן נהגו רבים מצדיקי אמת הקדומים.

יש לדעת לסנן את הביקורת המתקבלת, לדעת מה אכן מוצדק ונכון לגבינו. המבקר מדבר לפי ראות עיניו ולפי המצב האישי שלו. עלינו לשקול במאזני שֵׂכֶל מה מתאים ונכון לנו. נפנים כי הרי לעולם לא נוכל לְרַצּוֹת את כולם.

לאחרונה קיבלתי 'מייל' מאדם איכותי, בשירותיו אני נעזר. הוא כתב, באומץ, כי לאור כשלים בעסקיו, ושהינו פועל לעתים בצורה לקויה, שכר יועץ ארגוני להסתייע בו. היועץ מבקש שקהל הלקוחות ישלחו הערות וביקורת על תפקודו. היועץ יעבירם אליו באופן מועיל ועלום שם להבין ולהשכיל. קראתי שוב ושוב את המייל. האיש גיבור! מבקש ביקורת כדי להתייעל! ממ"ח קניני התורה 'אוהב את התוכחות'! המכיר במעלת התוכחה – אוהב אותה!

ככל שקשה לבוגרים לקבל ביקורת, לילדים ונערים הדבר קשה שבעתיים. התוכחה סותרת את שאיפתם לעצמאות. במקום להסביר להם את חשיבות הביקורת, נשקיע בעצמנו, נלמד איך לבקר, מתוך אהבה, כבוד ורגישות.

בהצלחה בעבודת הקודש!

יחיאל מיכל מונדרוביץ'

123ymm@gmail.com