האדם הוא יצור חברתי והשפה משמשת לו כלי מרכזי למימוש צרכיו התקשורתיים. גיבוש מסריו והעברתם לזולתו. היא מאפשרת הבעת רצונות וצרכים, קבלה ומסירת מידע ,שיתוף בחוויות ועוד. זו מערכת מורכבת מסמלים ייחודים לבני אנוש ונרכשת באופן טבעי ובדרך בלתי פורמלית כבר בשלב של הינקות, תינוק הגדל בסביבה אנושית נחשף לשפה דרך קליטת מילים באמצעות מערכת החושים המעבירים את המידע למערכת הקונספטואלית במוח. שם הוא עובר תהליך עיבוד מהבנה של מושג מופשט עד לשליפת מילה דבורה. המילים מאוחסנות במילון הנקרא "לקסיקון סמנטי"
הלקסיקון הסמנטי גדל ככל שהחשיפה למילים עשירה יותר,
לקסיקון זה, מנתח ומארגן משמעות למילים באמצעות קטגוריזציה, אשר מהווה בסיס להבנה, ארגון ושימוש בידע שפתי. קטגוריות בנויות מקבוצות אובייקטים בעלי תכונות משותפות או מרכיב זהה.
כשהלקסיקון הסמנטי עשיר הוא יהווה בסיס ללמידה של מושגים חדשים , יפתח את החשיבה השפתית ויעורר את המערכות של קידוד מילים לצלילים בהטיות דקדוקיות ותחביריות תקינות.
בגיל הגן שפתו של הילד נעשית מורכבת יותר במישורים אחדים:
אוצר המילים מתרחב, הילד מבין מילים נדירות יותר, מתחיל להשתמש בהטיות ובמילים גם בצורות נדירות ויוצאות דופן המביעות רעיונות מורכבים יותר וכן לומד להשתמש במבנים לשוניים, כמו מבני סמיכות: "ילדי הגן", הידע התחבירי שלו גדל, והוא מתחיל להשתמש במשפטים פשוטים תוך התייחסות לסדר המילים במשפט, בהמשך ישתמש גם במשפטים מחוברים מסוגים שונים ("אני אשחק בכדור ואתה באוטו"). ולבסוף מופיעים משפטים מורכבים, (למשל "האשה, שגרה במושב, היא אחותי"). באמצעות משפטים אלה, הילד מאחד כמה רעיונות במשפט אחד ומביע יחסים מורכבים כמו יחסי זמן וסיבתיות, השוואה או ניגוד. בשלב זה הילד מסוגל להרחיב את נושא השיחה ולהתייחס בעקביות ולאורך זמן לאותו נושא. כמו כן הוא לומד להבין ולהביע דיבור מרומז ועקיף. בתקופה זו מופיעים גם ניצני האוריינות והילד מתחיל להיות מודע לכללים הפונולוגיים- לחריזה לניגוד ולשרירותיות של השפה,
בשגרת הגן לאורך השנה, תחום השפה מהווה נדבך חשוב ומרכזי.
טיפוח והעמקה בתחום השפה, מאפשר לקדם את המיומנויות השפתיות שהזכרנו לעיל.
הגנן או הגננת הם בין הדמויות המשמעותיות ביותר בחייהם של ילדים, בהקשר של תיווך מילולי ופיתוח אוצר מילים,
הגננים חושפים את הילדים לחומרים מילוליים ומקנים להם מיומנויות שפה. "התיווך המילולי", איכותו ותדירותו, עשויים להיות מושפעים מציפיות המבוגר ומתוך כך גם להשפיע על הרחבת אוצר המילים הקיים.
החשיפה לספרים ולסיפורים תורמת להתפתחות שפה מורכבת יותר ולרכישת ידע של השפה הכתובה. יכולתו של הילד להבין סיפורים ולספר סיפורים באופן הגיוני ורצפי.
מרכז למידה שפתי
מרכז למידה שפתי מהווה מוקד וכלי מצוין להעשרת השפה באופן בלתי פורמאלי, במרכז זה נעודד את הילדים להעשיר את שפתם באופן הדרגתי.
נתייחס לחמישה מרכיבים שפתיים כשנתכנן את המרכז:
תוכלו ללחוץ על הקישורים להורדת קבצים:
- סמנטיים
הרחבת אוצר מילים, התבוננות בשמות עצם ושיומם ביחיד ורבים, מיון פריטים לקבוצות (קטגוריות) ותתי קטגוריות. לפי שם קבוצה/חומר/מראה/ תכונה. הגדרה והשוואה בין חפצים וזיהוי יוצאי דופן.
לדוגמה: מיון קטגוריות- כלי תחבורה, כרטיסי פירות למיון, יחיד ורבים- משחק התאמה,
יחיד ורבים – בגדים:
- פונולוגיים
הבחנה בצלילים המרכיבי את המילה, צליל פותח, צליל סוגר, אורך מילה, חלוקה להברות ופונמות חריזה.
לדוגמא: חרוזים בתמונות- ספר תורה, מילים מתחרזות- דף תמונות, הברה פותחת- מתחו קו,
צליל פותח:
- מורפולוגיים
המבנה הדקדוקי של המילה, דרך הטיית פעלים ספציפיים בהטיות שונות בזכר ונקיבה. - תחביריים
חשיפה למבנים תחביריים שונים:
- הרחבת המילה הבודדת למשפט פשוט. ע"י הקניית מושגי תואר, כמו צבעים, צורות, מושגי מרחב, מושגי גודל ותכונה. כמו: הילד הגבוה אכל תפוח אדום.
- תיאור תמונות שמופיעות בהן התרחשות אחת או יותר. תיאור רגשות שעולים מן התמונה, הסקת מסקנות וניבוי אירועים.(מדרש תמונה)
- סידור רצפים של תהליכים וסיפורים בהקשר לנושא נתון. תוך מלל ושיח. במשפטים מורכבים.
- פינת ספר והפעלות סביב סיפורים שסופרו בגן. בחירת רעיון מרכזי מתוך הסיפור, פתרון בעיות והשוואה בין סיפורים שונים.
- ביצוע משימות הדורשות הבנה של רצף הוראות פשוטות עד מורכבות.
דוגמה לסכמה מרכז שפה: