חשיבה חיובית

הצייר היה נבוך, כי ממלחמותיו הארוכות בהן ניצח המלך וכבש ארצות, נותר הוא נָכֶה ומצולק. גִּדֵּם יד וְקִטֵּעַ רגל, חסרה לו עין וכתפו מעוותת. הצייר התמסר לבקשת המלך. בתום העבודה ראו השרים והתפעלו “צייר כשרוני! איזה ציור אמיתי“! אך בראות המלך דיוקנו נפגע! “כך יזכרו אותי? בעל מום פגוע מכף רגל עד ראש, צורה של מפסידן! לכלא תשליכון אותו!”.

הצייר השני למד מטעות קודמו. הוא ‘שיפץ’ את מראה המלך. גם הפעם כעס המלך “וכי מכון להשתלת איברים יש כאן? לא אתן יד לתעתע בציבור ולתלות ציור שקרי! הכניסו אותו לתא עם הצייר הקודם!”.

והקיר המרכזי עדיין מצפה לציור. ציירים רבים חמקו מלהגיע. התייצב צייר צעיר שזקוק לשכר. בתום שלושים יום שניתנו לו התאספו המלך ושריו לחזות בתוצאה. הציור הענק הוכנס, מכוסה. מתח באולם. מה יהיה הפעם? הצייר ניגש לאטו לחשוף את היצירה. הנשימה נעצרת. העיניים פקוחות ומשתוממות. בציור רואים את המלך ב’פרופיל’ כשהוא רוכב על סוסו, מסתער לעבר האויב. הוא נראה מזווית בה ידו הטובה מושטת ומרימה חרב בגבורה, וגופו בתנוחת מרדף משיג ומנצח. בזווית בו מצויר המלך רואים רק את העין הבריאה, הרגל השלימה, ואף הכתף הפגועה משתלבת היטב, בהיותה רכונה על גב הסוס הדוהר.

לכל דבר בחיים יש כמה וכמה זוויות. ניתן להביט בעין רעה ולראות את הרע, אך עם רצון טוב מוצאים זווית חיובית. בפרשתנו מעביר בלק את בלעם ממקום למקום – למצוא מקום בו תחול קללה. שתום העין! למה לחפש את הרע? הקב”ה הוציא מפיו את האמת: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל! אין הקב”ה חפץ לראות במגרעותיהם של ישראל. בכל אדם יש טוב, והקב”ה מלמדנו להביט ולגלות את הטוב.

תפקיד המחנך לראות בטוב תלמידיו, כי רק לאחר שהוא מכיר במעלותיהם ובאיכויותיהם, יצליח, מתוך רצון אמיתי, להטיב עמהם, לתקן את פגמיהם וליישר את אורחותיהם. מבט חיובי וטהור, מציאת הזוויות החיוביות, העמדת התלמיד ב’פרופיל’ בו יבליט את הצדדים החזקים שבו, מאפשרים לקדמו וללטשו עוד.

ר”מ ‘חשוב’ בא בפני הגה”צ ר’ יחזקאל לוינשטיין זצ”ל בשאלה: אני מוזמן למסיבות אירוסין רבות של תלמידי, ומתכבד לדרוש בשבחי ‘החתן שלנו’. מה אעשה כשאין לחתן מעלות? האם ולמען השלום והמשפחה מותר לי ‘להמציא’ מעלות? המשגיח התרעם “אתה בא אלי להראות זהירותך ב’מידת אמת’. לצערנו, טרם זכית להיות איש אמת! הרי ‘אדם אמיתי’ מזהה ורואה מעלות ותשבחות בכל בחור ובחור!

כאשר תלמיד מרגיש שמביטים בו ב’עין טובה’, כשהוא שומע שמצפים ממנו והינו מסוגל, התוצאות מגשימים את הציפיות. מנהל הרואה את הצד החיובי בכל מורה לומד להסתדר עם מעלותיו וממילא לגמד חסרונותיו. הבה נלמד למנות שלש מעלות טובות שבאדם – לפני שבאים לעסוק במגרעותיו. גילוי עיניים!

בהצלחה בעבודת הקודש!

יחיאל מיכל מונדרוביץ’

להארות והזמנות:  123ymm@gmail.com

האחד מבשר כי בונפרטה כבש נקודה אסטרטגית. חברו סיפר כי גדודים שלימים של חיילים רוסיים נפלו בשבי. המפקד ישב וראשו שמוט על חזהו, מיואש ונכלם. לפתע קרא שָׁלִישׁוֹ “הנה יש בשורה רעה נוספת, גרועה מקודמותיה!” הגנרל שואל, מבלי שהרים ראשו המושפל “מה יכול להיות גורע יותר?” ענה השליש בלהט “שמענו כי נפלה רוחו של המפקד הרוסי העליון, רוח הלחימה עזבה אותו!”. המפקד הבין את המסר. מיד קם ממקומו כמתנער מחבלי הייאוש, לבש עוז ויצא לפקד בעצמו על שדה הקרב. באומץ רוח ובתושייה בלתי רגילה, הצליח, לאחר כמה שעות של לחימה מאומצת מלאה ב’רוח קרב’, להסיג את גבול אויביו ולהכריע את המערכה.

זהו כוחו של אומץ רוח – מול חידלון וייאוש. אומץ רוח נדרש בשדה קרב, ואף בקרבות היומיומיים מול יִצְרֵנוּ הרע, מול נחשולי ונפתולי החיים האורבים לנו. אומץ הוא ‘מידה נרכשת’, ועלינו לְתַוְּכָהּ לילדינו.

המרגלים נבחרו בהיותם חשובי העדה. לא נחשדו הם על השקר. ומה השתבש? ראו את הענקים בונים מבצרים אדירים. במקום לחשוב בחשיבה חיובית ולהסיק כי “הם פוחדים מאתנו ולכן מתבצרים” ראו זאת באור שלילי “כי חזק הוא ממנו”… הם איבדו את אומץ הרוח ואת התעוזה, ובשובם העבירו חולשה זו לעם ישראל שציפה למצוא פיהם. הפיחו בעם רוח של קטנות, ייאוש וחולשה. הקרב אבוד עוד לפני שהתחיל…

הצלחתו של תלמיד תלויה ברמת הביטחון העצמי והחשיבה החיובית שבו. על מחנך להפיח בתלמידיו תחושת יכולת ואמון. הוא יעשה זאת כשהוא מאפשר להם להתנסות ולהתפתח, תומך בהם בשעת התמודדות, מרגילם למזג בין אופטימיות לפסימיות, ובריבוי העידוד. אמירה מוגזמת או הערכה שקרית אינה עידוד. העידוד יהיה מעשי וְכֵן. מְתַרְגְּלִים פתרון בעיות ומשוחחים על הכוחות הטמונים בכל אחד. ההצלחה בחיים אינה נגזרת מכישרון שכלי, אלא תמהיל של כישרון, מוטיבציה ובשלות רגשית, בס”ד.

המרגלים מספרים ‘וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם’. הרי העיקר מה ששמעו שהענקים אומרים “נמלים יש בכרם…”. ומדוע הקדימו לומר ‘ונהי בעינינו כחגבים’? אמר רבינו הקדוש מקוצק – כי הענקים ראו אותם כחגבים מפני שהמרגלים חשו עצמם חלשים וקטנטנים! הם שידרו חולשה וכך נראו לאחרים!

חסיד בא לצדיק רבי אברהם מפּוּריסוֹב כשהוא מדוכא ועצוב, “רבי, חיי עמוסים ייסורים, יגון ועצב רב. מדוע נגזר עלי כך?” השיבו הצדיק, “ומנין לך שהעצבות והיגון שלך הם תוצאה של הייסורים? אולי הדבר הפוך – מפני שאתה עצוב, אתה סובל! נסה להתגבר על הדיכאון ורכוש לך מעט תקווה, ממילא ייעלמו הייסורים מאליהם…”. ילדינו לומדים מאתנו איך ‘לקבל’ את החיים, ובכך יוצרים לעצמנו את המציאות.

כלב בן יפונה עמד והכריז עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ! עוז רוח! לכן הוא זכה לנחול את שטחי העיר חברון הסלעית, אדמת טרשים, כי רק כלב, בחשיבה החיובית שבו, יוכל ליהנות משבחה!

בהצלחה בעבודת הקודש!

יחיאל מיכל מונדרוביץ’

להארות והזמנות:  123ymm@gmail.com

חשיבה חיובית, הינה חשיבה היוצאת מתוך נקודת הנחה, על פיה כמעט בכל סיטואציה אליה אנו נקלעים במהלך חיינו – יש בידנו לעשות לשיפור המצב. בלי עשיה – המצב לא ישתפר כמובן, אבל הגישה החיובית מעודדת אותנו לעשיה, מתוך אמונה שיהיה בה כדי לשפר את המצב הנתון.

לדוגמה: אדם צעיר שמגיש קורות חיים, עשוי לומר לעצמו: “אין לי סיכוי להתקבל לעבודה… אני הרי צעיר, אין לי ניסיון, אין לי רקע קודם, וכו'”. ברור, שאם הוא ייגש אל המעסיק הפוטנציאלי בגישה זו – הוא אכן לא יתקבל לעבודה…

אילו אותו אדם היה בעל חשיבה חיובית, הוא כמובן לא היה מתעלם מהעובדות או מתכחש להן… הוא לא היה משכנע את עצמו שאין כל משקל וחשיבות לניסיון קודם או לרקע תעסוקתי מוכח בתחום בו הוא מבקש לעבוד,אבל הוא כן היה מנסה למצוא את היתרונות המיוחדים שיש לו – דווקא בשל הנתונים המיוחדים שלו!

למשל, הוא יכול לומר לעצמו, כי אמנם הוא צעיר וניסיונו מוגבל, אך מאידך, דווקא בשל גילו הצעיר – הוא נמרץ יותר… כמו כן, יתכן שדווקא גילו הצעיר גורם לכך שלא מוטל עליו לעת עתה עול הפרנסה של משפחה גדולה, מה שמאפשר לו להסתפק בשלב ההתחלתי במשכורת נמוכה יותר,  יתכן גם שבשל מצבו המשפחתי הוא יהיה פנוי יותר לעבודה, גילו הצעיר יכול גם לאפשר לו  לקבל מרות בקלות רבה יותר ולהיענות להוראות מהגורמים הממונים עליו.

החשיבה החיובית לא אמורה לגרום לאדם להתעלם מנקודות החולשה שמציב גילו הצעיר, אלא לחפש את נקודות החוזקה שנמצאות במקביל לנקודות החולשה הללו. וכך שכהוא יגש לראיון העבודה מתוך הכרה במעלות היחסיות שיש לו דוקא בשל גילו הצעיר – סיכוייו להתקבל לעבודה יהיו גבוהים בהרבה!

וכך גם להיפך: אדם מבוגר, עשוי לומר לעצמו – אין לי סיכוי להתקבל לעבודה… שהרי כבר איני צעיר, אני זקוק למשכורת גבוהה בכדי לפרנס את משפחתי, וכן הלאה… אולם אם יפתח חשיבה חיובית, הוא ידע לומר לעצמו כי אמנם גילו מציב מספר נקודות חולשה, אולם במקביל – יש בו גם נקודות חוזקה בלתי מבוטלות: נסיונו רב יותר, הוא שקול ומחושב יותר, ועוד כיוצא בזה.

לברוח מהקיצוניות

אם נשים לב נמצא, כי אדם בעל חשיבה שלילית – נוטה להשתמש לרוב בביטויים קיצוניים, כמו: ‘אין סיכוי’, ‘אף פעם’, ‘לא יתכן’, וכדומה.

למשל: הוא עשוי לומר לעצמו: “אין לי סיכוי לרזות, משום ששוב נכשלתי ואכלתי עוגה!”… או “אף אחד בבית הזה אינו חושב עלי!”… או “אנשים לעולם אינם משתנים בגיל מבוגר!”…

אין מדובר רק בנושא סנטימנטלי. לשפה – יש משמעות רבה והשפעה ניכרת על צורת החשיבה שלנו, הרבה מעבר לוורבליות של המילה הנאמרת. כשאדם מדבר במונחים מוחלטים, קיצוניים, שאינם מותירים מקום לחשיבה נוספת – הוא באופן טבעי מושפע מתחושת הוודאות שהמילים הללו מקרינות, והמוח שלו מאמץ את התפיסה לפיה השינוי נמנע ובלתי אפשרי.

לכן, בכדי לשרש את החשיבה השלילית, ולאמץ חשיבה חיובית – עלינו בראש ובראשונה לשנות את השפה בה אנו מדברים, עם אחרים וגם עם עצמנו… להימנע ככל שניתן מביטויים קיצוניים, ולהשתמש במידת האפשר בביטויים שקולים ומאוזנים יותר, שמשקפים נאמנה את המציאות. למשל: “אכלתי עוגה, כך שלא עמדתי היום בכללי הדיאטה שאימצתי לעצמי!”… או “לאנשים בגיל מבוגר קשה יותר להשתנות!”…

ביטויים מאוזנים מעין אלו, ימנעו מאתנו לאמץ דפוסי חשיבה שליליים גורפים, ויאפשרו לנו לחשוב באופן חיובי ולזהות את פוטנציאל השינוי שנמצא כמעט בכל סיטואציה. כי אם היום לא הצלחתי לעמוד בדיאטה שקיבלתי על עצמי, אני יכול לעמוד בה מחר… אם קשה להשתנות בגיל מבוגר, זה עדיין אפשרי…

ככל שהביטוי הוורבלי לתפיסת המציאות שלנו, יהיה מאוזן יותר וקיצוני פחות – כך נוכל לאמץ חשיבה חיובית שתוביל אותנו לשינוי, ותאפשר לנו להשיג תוצאות טובות יותר. אם במקום לומר לעצמנו כי ‘נכשלנו’, נלמד לומר ש’עלינו להשתפר’; אם במקום לדבר על ‘פגיעה’ נתייחס ל’אי נעימות’; אם במקום ‘להתאכזב’ נדע לומר כי ‘כל עכבה לטובה’; אין ספק שהחשיבה שלנו תהיה חיובית יותר, ואנו נצליח להתמודד טוב יותר בסיטואציות שונות ולהתקדם לעבר שינוי שיצעיד אותנו קדימה.

עוד נוכל לשים לב, כי חשיבה שלילית – מביאה אותנו לראות את המציאות בצורה קיצונית של שחור ולבן… למשל, אדם בעל חשיבה שלילית יאמר לעצמו: “אני לא מצליח בחינוך הילדים שלי!”, כאשר הוא חווה אכזבה חינוכית כתוצאה מהתנהלות שלילית של מי מילדיו. אולם אם אותו אדם יבחן את המציאות אובייקטיבית, ויביט במשקפיים חיוביות יותר – הוא יוכל לשאול את עצמו: “האמנם? האם בכלל לא הצלחתי בחינוך הילדים?”, ובדרך כלל יתברר שהחשיבה הגורפת והקיצונית, אינה הולמת את המציאות בפועל.

כמו כן, אדם בעל חשיבה שלילית עשוי לומר לעצמו: “אם לא הצלחתי עד כה בחינוך הילדים, אין סיכוי שאצליח מכאן ולהבא!”… אולם אדם בעל חשיבה חיובית, ינתק את ההתניה הזו, ויטיל ספק במשוואה הבלתי מוכחת. גם אם אמנם לא הצלחנו עד כה בחינוך הילדים, אין זה אומר שלא נצליח גם מכאן ולהבא! האדם בעל החשיבה החיובית ינסה לחפש את הכלים בהם טרם עשה שימוש עד כה, ובאמצעותם לפעול לשינוי המצב הנוכחי…

כדי לעשות את הצעד הראשון לשם רכישת חשיבה חיובית, מומלץ בכל ערב לפני השינה לחשוב על שלשה משפטים קיצוניים שנמצאים אצלנו בראש, ולנסות להטיל בהם ספק. לנסות להגמיש את ההגדרות, לבחון אובייקטיבית את ההנחות, ולברר האם ההתניות מחויבות המציאות. אם נתרגל אט אט, בהדרגתיות, לראות את המציאות מתוך מבט של תקוה המאמין ביכולת לשנות ולצאת לדרך חדשה – אנו נגלה שבמרבית הסיטואציות בחיינו נוכל למצוא את הדרך שתאפשר לנו להיחלץ מהקשיים, ולהצליח בסיעתא דשמיא!