החשש והתפילה – לפרשת וישלח
ברשות ה'כתב סופר' היה מטבע מקורי של מחצית השקל מזמן בית שני, אותו קיבל במתנה מידיד קרוב. פעם השתתף ה'כתב סופר' בחתונה והביא עמו את המטבע, להראותו לקהל המשתתפים. המטבע עבר מיד ליד, וכולם התפעלו מהמראה הנדיר. לפתע, נעלם המטבע, ולא חזר לבעליו. חיפשו את המטבע בכל מקום אפשרי, אך הוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. התעורר חשד שמאן דהוא חמד את המטבע המיוחד והחליט לגנבו ולהשאירו אצלו.
קם ה'כתב סופר' והודיע לקהל: מורי ורבותי, הרי המטבע היה כאן, כולכם ראיתם, ועכשיו הוא נעלם. יש רק דרך אחת לפנינו, לנעול את כל דלתות האולם וכולם יתבקשו לרוקן את מה שבכיסם, אני אהיה הראשון שאעשה כן. אני מבקש שאף אדם לא ייעלב, אדם הוא אדם, ויתכן שבטעות, תוך כדי התבוננות הכניס את המטבע לכיסו ושכח אותו שם, ולכן, לאחר שאני ארוקן את כיסיי, יעשו כך כולם. הקהל הסכים פה אחד לבקשת הכתב סופר, אלא שאז קם אח מהרבנים, [יש המעידים שהיה זה הגאון רבי יהודה אסאד], וביקש מה'כתב סופר' שבינתיים לא יעשו את הבדיקה הזו, וידחו את החיפוש בכיסים בחצי שעה.
ה'כתב סופר' הסכים לבקשת הרב הצדיק. כעבור חצי שעה, ביקש שוב אותו רב לדחות את החיפוש בזמן מה. הדבר היה לפלא בעיני כולם, ואף העלה חשד שהרב יודע דבר מה בקשר למטבע. נאות ה'כתב סופר' גם לבקשתו זו ודחה את החיפוש בעוד רבע שעה. כעבור כעשר דקות, נכנס לפתע אחד המלצרים ולתדהמת המשתתפים הביא עמו את המטבע, וסיפר שמצא אותו באשפה. שמחת כל המשתתפים היתה גדולה, במקביל לפליאתם, לשם מה ביקש הרב להמתין עם החיפוש? ומה הועילו לו דקות אלו למצוא את המטבע בפח האשפה? חשבו כולם שהיה זה מופת של הרב.
הרב פתח דבריו והסביר: אין זה מופת, ותוך כדי דבריו הוציא מכיסו מטבע של מחצית השקל, דומה מאד למטבע שהיה ל'כתב סופר', גם הוא אמיתי ומקורי. "הביטו", המשיך הרב את דבריו, "גם לי יש מטבע כזה בדיוק, וגם אני הבאתי את המטבע לחתונה להראותו לכולם, אך כשראיתי שה'כתב סופר' מראה את המטבע החלטתי שלא אראה את שלי, שלא למעט משמחתו ומהתרגשותו של ה'כתב סופר' על המטבע הנדיר שברשותו.
תארו לכם, זעק הרב, אם החיפוש היה נערך והמטבע היה נמצא בכיסי, ודאי לא הייתם מאמינים לי שהמטבע הזה הוא שלי ואינו של ה'כתב סופר'. איזה חילול ה׳ נורא היה מתחולל כאן? לכן ביקשתי מעט זמן כדי להתפלל לה׳ 'אל תביאני לידי בזיון׳, וכשראיתי שעבר הזמן ולא התקבלה תפילתי, לא התייאשתי וביקשתי דחיה נוספת כדי שאוכל להמשיך ולהתפלל, וחזקה על תפילה שאינה שבה ריקם, והנה נמצא המטבע בפח האשפה".
לאחר שסיים יעקב את פרק חייו עם לבן, מגלה הוא בתחילת פרשתנו שנפתח פרק חדש – ישן, מערכת יחסיו עם עשו אחיו. הוא מבין שעשו מגיע לקראתו ושולח אליו מלאכים. הם שבים ובפיהם בשורה: "בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ" (לב, ז). הם אמרו ליעקב שעשו אמנם אחיו, אבל נוהג עימו כעשו הרשע, ולא כאח, הוא עודנו בשנאתו כלפיו. לשמע דברי אנשיו, "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ", מדוע יעקב כל כך חשש? מדוע התיירא?
החשש
יעקב ידע שעשו יצא לקראתו עם ארבע מאות איש וחשש מאד שמא הם באים להילחם בו. המלאכים השיבו לו 'וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ', כלומר באנו אל אחיך אל עשו ולא ענה לנו מאומה ולא שלח לך דברי שלום, 'וְגַם' הולך לקראתך בזרוע וחיל. תשובתם הוסיפה ליעקב פחד, על חששו.
נשאלת השאלה, ממה חשש יעקב, הרי פעמיים הבטיח לו הקב"ה שיגן עליו, בבית אל, אמר לו: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (לעיל כח, טו) ובחרן אצל לבן אמר לו: "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (לעיל לא, ג)?
שתי ההבטחות
תולדות יצחק מבאר שבבית אל הבטיח לו הקב"ה שתי הבטחות גדולות: גם ייטיב עמו וגם על זרעו. לעומת הבטחתו בחרן שהיתה חלקית מאד, ורק על הגנה, לא על זרעו, ועל כן חשש יעקב על בניו, שמא ההבטחות שהבטיח לו הקב"ה בבית אל כבר התקיימו. ועל כך אמר "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה' וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". יעקב אמר שלאחר ההבטחה הראשונה אינו חושש שעשו יעקור את הכל, אלא ירא רק שיעקור מקצתו. הוא נשא תפילה ואמר: "אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק ה' הָאֹמֵר אֵלַי" נגלה אלי בפעם השניה, בחרן ואמר לי: "שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ". בחרן דיבר הקב"ה רק על הטבה אחת ולא שתיים, הוא לא הבטיח לו מאומה על הבנים. ולכן התפלל: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי", לא לגמרי, לא אב וגם לא כל האמהות, אלא רק "אֵם עַל בָּנִים", אם אחת וילדיה.
לימודים מתפילת יעקב
יעקב נשא תפילה ואמר: "אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק, ה' הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ". הוא פנה להקב"ה וביקש "לפרוע ולממש" את שהבטיח לו פעמיים, כשיצא מבית אביו מבאר שבע, וגם שאמר לו הקב"ה בחרן: "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ".
רבינו בחיי מאיר כמה כללים חשובים שניתן ללמוד מתפילתו זו של יעקב: א. יעקב אמר: "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ", מכאן ניתן ללמוד שבעת התפילה ראוי שאדם יתבונן בחסרון עצמו ופחיתותו כלפי הקב"ה, שמעמדו זהה לזה של עבד.
ב. יעקב אמר: "… אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ", ראוי שיתבונן המתפלל בריבוי חסדי הקב"ה וטובותיו על האדם, כפי שאמר דוד המלך: (תהלים טז, ב) "טובתי בל עליך". על האדם לצאת מנקודת הנחה שאין הוא אמור לקבל את כל הטוב והשפע, אלא הכל ניתן לו בחסד גמור. לאחר שיבין זאת, יתפלל ויבקש את מבוקשו, כפי שביקש יעקב: "הצילני נא". יעקב הדגיש: "מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת", שכל חסדיו של הקב"ה ניתנים לאדם בחסד, ולא מתוך חובה המובנת מאליה.
ג. יעקב הוסיף בתפילתו תיאור חלקי מאת שאירע לו: "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". רבינו בחיי לומד מכאן שחייב אדם לזכור את הימים הפחות טובים, גם בזמן שלוה ושקט, כדי שיתבונן בהם ויודה להקב"ה על כך, כפי שאמר שלמה המלך: (קהלת ז, יד) "ביום טובה היה בטוב, וביום רעה ראה", כלומר: ביום טובה ראה את שאירע ביום רעה.
נסיים בדברי רבי זלמן סורוצקין, שביאר את בקשת יעקב: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים". הוא כתב שיעקב ביקש מהקב"ה שיציל את בניו לעתיד לבוא מיד בני בניו, שבאו עליהם מכוחו של עשו, שכן לעשו היו שתי דרכים להכרית את שארית יעקב: א. על ידי התקרבות יתירה, להמיתם מיתה רוחנית, באמצעות התבוללות. ב. על ידי רציחה, פרעות ושוד, שהורגים אותם פיזית, גופנית. על שניהם התפלל יעקב: 'הַצִּילֵנִי נָא מִיַד אָחִי' – כשבא אלי כאח, לפגוע בי רוחנית, 'מִיַּד עֵשָׂו' – כשבא אלי בידיו השעירות, המלאות דם.
בעת צרה נתפלל לבורא עולם, שישמע את קולנו ויחוס עלינו, גם בזכות תפילת יעקב על בניו.
הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך', על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – office@shaalti.co.il
לרעיונות יפים על פרשת וישלח, שיסייעו להעשיר את שולחן השבת, בקישור
לקריאה והורדת גליון תורתך שאלתי לפרשת וישלח תשפ"ד, https://shaalti.co.il/?p=11409
לקבלת רעיון יומי לפרשת השבוע במייל מידי יום, שלחו את המילה 'רעיון' למייל office@shaalti.co.il
