שעת סיפור- גם לדוברי אידיש

אחד האמצעים לפיתוח השפה הוא חשיפה לספר, לשפה הכתובה.
משלב השפה הכתובה עשיר באופן משמעותי בהשוואה לשפה היומיומית הדבורה. הספר מפגיש את הילד עם השפה הכתובה ומסייע לו להבין את הקשר בינה לבין השפה המדוברת. החשיפה לספר משדרגת ומעשירה את אוצר המילים שלו, את סגנון המשפטים ואת מורכבותם, ומקנה את סוגי ההטיות הדקדוקיות.

שעת סיפור

שעת סיפור משמשת ככלי נפלא להעשרת השפה. יחד עם זאת יש לזכור, שקיימת מטרה נוספת, חשובה לא פחות – סיפוק חוויה רגשית לילד. לפיכך, יש לתת את הדעת שלא להפוך את שעת הסיפור לשעת למידה פורמאלית ולהימנע משינון יבש של אוצר מילים וממשימות לשוניות – דידקטיות, אלא להתמקד בחשיפה לשפה עשירה, תוך פעילות חווייתית, כאשר בכל סיפור, יושם דגש על 2-3 מושגים חדשים.

הכנה לשעת סיפור

על המספר ללמוד את הסיפור כמעט בע"פ ולהתאמן מראש לספר אותו בקצב הנכון ובטון הנכון. המלמד אף יציין לעצמו הדגשות מיוחדות שברצונו להתעכב עליהן במהלך הקראת הסיפור, זאת על מנת שבשעת הקראת הסיפור, יהיה המלמד, כל – כולו, עם הילדים.

הטרמה לסיפור

בסיפורים מסוימים יש צורך להקדים בשיחה לפני הסיפור. השיחה תכלול הבהרת מושגים מתוך הסיפור החדשים לילד, כדי שתתאפשר זרימה בשעת הקראת הסיפור. במידת הצורך ניתן להרחיב ולדון גם על המסר שבסיפור.

האווירה בשעת סיפור

תנאי הכרחי להצלחת 'שעת סיפור' הוא שהאווירה צריכה להיות רגועה ונינוחה. על כן:
מלכתחילה, מומלץ לערוך את 'שעת הסיפור' לאחר שעה של פעילות משחררת (שעת חצר, פעילות מוטורית, משחקי הרכבה וכו').
יש לוודא שהילדים פנויים להקשבה: אינם צמאים, רעבים או עייפים.
אופן הישיבה של המלמד ושל הילדים הוא חלק מיצירת האווירה המתאימה, על כן צריך המלמד לדאוג לכך לפני הסיפור, כגון: לאפשר לילדים לשבת על הרצפה, קרוב למלמד כדי שיוכלו לראות היטב את התמונות או לשבת על הכסאות באופן שאין שולחן המפריד ביניהם. כמו כן יכול המלמד, לפי הצורך, לשבת על כסא נמוך בשעת הסיפור.
ניתן לשלב מוזיקה שקטה ורגועה ברקע, תוך כדי הקראת הסיפור.

אופן הקראת הסיפור

  • כשהסיפור הוא מורכב, להערכת המלמד, מומלץ להעביר את תוכן הסיפור לפני ההקראה.
  •  גיוון בטון הסיפור, דבר הגורם ליצירת קשב ועניין, על כן יגביה המספר את קולו וינמיך אותו עפ"י הצורך ולא יספר את הסיפור באופן מונוטוני (חד-גוני) ואחיד, שבד"כ, גורם לשעמום.
    יש לשלב הבעות פנים מתאימות, כגון: עצב, שמחה, התרגשות וכו'.
  • חשוב לחזור ולהדגיש משפטים מרכזיים ומשמעותיים בסיפור.
  • על מנת שהסיפור יהיה מובן לילדים, יש לשלב מילים נרדפות, תוך כדי הקראת הסיפור – תחילה יש לומר את המילה הנרדפת – המובנת והמוכרת יותר (שהמלמד הוסיף), ורק אח"כ להקריא את המילה הקשה, כדי שלא להפריע לרצף החריזה של הסיפור המוקרא.
  • כאשר אין הזמן מאפשר להתמקד בהעשרת השפה, ניתן לשנות מילים קשות למילים פשוטות יותר לפי הצורך.

אופן הקניית הסיפור

רצוי לחזור ולספר את הסיפור בצורות שונות ומגוונות, לדוגמא:

  • הקראת סיפור בליווי הצגה עם בובות תיאטרון או בהצגת אביזרים תלת ממדיים, הקשורים לסיפור (ניתן להכין בצורה פשוטה מאד – חלון תיאטרון מארגז ירקות או משולחנות, ואפילו לשלב תאורה צבעונית).
  • הקראת הסיפור עם דמויות על גבי שיפודי עץ, ללא שימוש בספר.
  • הקראת הסיפור מתוך הספר עצמו.
  • השמעת הסיפור מתוך קלטת, שהוכנה מראש, ע"י המספר.
  • ישנם חלקים בסיפור שניתן להמחיז אותם עם הילדים, זאת, רק אחרי שהילדים מכירים היטב את הסיפור. (פעילות זו משעשעת ומהנה את הילדים ותורמת רבות להתפתחות השפה).

פעילות לאחר הקניית הסיפור

  • התאמה בין מילים להיפוכן.
  • עריכת תרשימי זרימה – פעילות זו עם הילדים מהווה אבן יסוד לפיתוח חשיבה ועיסוק בגמרא.
  • חזרה על מילים נרדפות (אפשר באמצעות כרטיסי מילים עם תמונות)
  • שאלות הבנה, כגון: מה כתוב בסיפור במקום…? על מי מסופר בסיפור..? וכו'.
  • קלוז – השלמת משפטים מהסיפור, ע"י הילדים, מתוך הזיכרון.
  • חריזה – השלמת חרוזים (מתוך הסיפור, או באופן חופשי ויצירתי)

פינת הספר

לאחר שהילדים מכירים היטב את הסיפור, יש להניח את הספרון בפינת הספר, עמ"נ לאפשר לילדים לעיין בו באופן עצמאי, בליווית בובות תיאטרון ודמויות מהסיפור, אותן הוא יוכל להצמיד ללוח הסקוטש הקיים בפינת הספר (ומיועד למטרה זו).
הספרון יכול להופיע בפינה זו, גם כתמונות, והילדים יכולים ליצור רצף סיפורי מהתמונות.

סדרת הספרונים באידיש שפותחה ע"י אחיה מציעה כלי עזר ייחודי ויעיל להשגת מטרה זו.
הספרונים נכתבו ועוצבו בידי צוות מקצועי ועתיר ניסיון, במסגרת תכנית התערבות לפיתוח כישורי שפה לגיל הרך בקרב ילדי הת"תים.
ביסוד התכנית הוצבה מטרה לפתח את שפתם של הילדים הרכים ולהעשירה בכלים מגוונים, מתוך הבנה ברורה המעוגנת במחקרים, ששפה מפותחת משמעותה חשיבה מפותחת. ככל שהילד יעשיר את שפתו וירכוש יכולת ביטוי טובה יותר, כך יוכל בהמשך דרכו לקרוא טוב יותר, להפיק משמעות מהנקרא ולהיטיב להבין את הנלמד.

הספרונים נכתבו בשפת האידיש, שכן סריקת שוק הספרים באידיש הביאה אותנו למסקנה שעדיין אין מענה ספרותי-דידקטי מספק לצרכים אלו בשפת האידיש, ולכן החלטנו ליטול על עצמנו את היוזמה להפקת סדרת ספרים מתאימה.
הוצאנו לאור סדרת ספרים מרהיבה ביופייה, מותאמת לתכני הלימוד בגני הילדים מסביב למעגל השנה.
מחקרים מוכיחים כי העמקת הידע בשפת האם מסייעת ללומד לרכוש שפות נוספות בקלות וביעילות. נתון זה משמעותי ביותר לגבי אוכלוסיית הילדים דוברי האידיש, אוכלוסייה שברובה היא דו-לשונית ועלולה להגיע לידי שליטה חלקית בלבד בשתי השפות. ילדים אלה, שבהמשך דרכם אמורים לרכוש את שפת לשון הקודש ולאחריה את שפת הגמרא, זקוקים, בוודאי, להעמקה, לביסוס ולשליטה בשפת האם.

לצפיה בקטלוג הספרים לחץ כאן

לרכישת הספרים ניתן לפנות למייל– tziviag@achiya.org.il

מהם קירות פעילים ומרכזי למידה?

קירות פעילים ומרכזי למידה תורמים לסביבה לימודית מתוכננת ומאורגנת מראש

מהם האפיונים של מרכזי למידה?

חומר הלימודים מרוכז כולו במרכזים
לדוגמא: אם נלמד בחודש שבט על ברכות, סוגי עצים, רצף גדילת הזרע וכן הלאה… נשלב את הנושאים הנ"ל במשחקים שונים והפעלות שונות בתוך המרכזים.

כולל גירויי למידה שגרתיים וייחודיים
נשתמש בכל פעם בטכניקה מוכרת וחדשה אם השתמשנו בחודש חשוון בפקקים לכתיבת שם נוסיף בחודש שבט טכניקה נוספת לדוגמה: אטבים עם אותיות או פונפונים, סיכות משרד/ מתפצלות חלקי לגו וכו' בהתאם לפעילות.

הלומד בא אל המרכז למידה
בכל מרכז רשום את שמות הילדים, הילדים משולחנות שנבחרו ניגשים למרכזי למידה, בעוד שאר הגן עסוק במשחקי קופסה/ משחק דמיון /חופשי/משחקי הרכבה. כל ילד שניגש למרכז מדביק מדבקה ליד שמו כדי לדעת שבקר במרכז זה.

לכל קיר פעיל יש תומך חזותי המגדיר את נושאו של המרכז.
לדוגמה: "מרכז חשבון", "שפה" "אבחנה חזותית" "פינת הספר" "אבחנה שמיעתית"

הקיר הפעיל נועד לעורר את עניינו של הלומד.
ולכן מומלץ לגוון בטכניקות ולהשתמש באביזרים נלווים מעוררי עניין המונחים על המדף הצמוד, לדוגמה בחודש שבט בפינת שפה נניח אצטרובלים, עלים, ענפים. וכו'

במרכזי הלמידה המובנים, ערוכות הפעילויות ברצף. הן מדורגות ומובילות את הלומד למטרות שהוגדרו מראש על ידי מתכנני המרכז.
לדוגמה: אם נרצה שילדים יכירו את רצף המספרים, נדרג על פי רמת קושי, בשלב ראשון ניתן למנות חלקי לגו שבנו במגדלים בגבהים שונים. בשלב שני נבקש לזהות כמויות תואמות של חלקי משחק, נרכז על הקיר את ציר המספרים עם כמויות תואמות ובשלב הבא הילדים יסדרו את רצף המספרים כהעתקה ובהתאמה לכמות נתונה של חלקי הלגו. ניתן גם לשלב משחק התאמה על הקיר מס' וכמות על הקיר.

הלומד פועל במסגרות שונות: יחידנית, זוגית, קבוצתית או בשילוב של כמה מהן.
חשוב להתייחס לילדים שפועלים בד"כ לבד ואינם משתפים חברים בפעילות או שאינם שותפים ולנסות לבקש לעבוד בזוגות או בקבוצה של 3-4 ילדים. כמו כן ילדים שתמיד פועלים בקבוצה חשוב לתת להם מידי פעם עצמאות בלמידה ויכולת התנסות עצמית.

לפני שאנחנו ניגשים להקים מרכזי למידה חשוב להקפיד על הכללים הבאים:

⇐ כלל ראשון:
היקף של נושאים בהתאם לנושא או העונה הנלמדת ורלוונטיות לחיים.

לדוג': חגים, עונות השנה, אירוע בשנת הלימודית, נושא

⇐ כלל שני:
משימות למידה ברמות שונות ועל פי קצב שונה.

על מרכזי הלמידה להתחשב ברמת הבשלות של הלומדים ולכלול משימות ופעילויות ברמות למידה שונות וע"י כך לאפשר לתלמיד החלש, כמו לתלמיד החזק, למצוא במרכז את המשימות המתאימות לו. יש להביא בחשבון בשלב תכנון המרכזים ובזמן הפעלתם את ההבדלים השונים בקצב הלמידה של הילדים ולאפשר להם מעבר ממשימה למשימה וממרכז למרכז בהתאם ליכולתם ולקצבם האישי.

⇐ כלל שלישי:
מגוון של מסגרות למידה

על מרכזי הלמידה לאפשר ללומדים להתנסות בלמידה במסגרות חברתיות שונות, כמו למידה יחידנית, למידה עם בן זוג או למידה שיתופית בקבוצה קטנה. בכל אחת ממסגרות הלמידה יתנסה הלומד באינטראקציות חברתיות שונות ויפעיל מיומנויות בינאשיות אחרות.

⇐ כלל רביעי:
משוב והערכה מצד הגננ.ת והקבוצה.

ניתן לבצע  במרכזי למידה טכניקות ואמצעים לבדיקה עצמית של הלומד ולקבלת משוב מיידי תוך כדי הלמידה.

בניתם מרכז למידה? מצוין. זכרו לעדכן אותו בהתאם לעונה לחג או לנושא הנלמד, כך תציתו בילדים עניין, הם יבואו לראות מה חדש ובדרך ילמדו לא מעט.

 על התאמות 'סביבתיות פיזיות' בגן הילדים תוכלו לקרוא במאמר של הרב יואל פיליפ מרצה מדריך לגיל הרך

 

פותחים שנה בגיל הרך

כיצד תיראה 'פתיחת השנה' בכיתת גיל הרך?

בכיתות הגיל הרך, ימים אלו אינם פשוטים כלל, היות ובהם תהליכי ההסתגלות איטיים יותר ובולטים יותר. מעבר מכיתה לכיתה, או מהבית לכיתה, הינו תהליך מורכב עבור ילד רך.

אמנם, ביכולת המלמד לתמוך בתהליך הסתגלותי זה באמצעות "גילוי הבנה למצב זה", ובאמצעות התאמות שיבצע בעקבות הבנה זו.

ההתאמות יהיו – התנהגותיות (לא מכריחים ילד ל…), שפתיות (דיבור בשפה פשוטה והמוכרת לילד), רגשיות (מילות נוֹחם וכדומה), סביבתיות פיזיות (סביבה נעימה כדלהלן) ועוד.

אלו פעולות שכדאי לאמצן במשך 'כל השנה', אך בדגש על הימים הראשונים של השנה.

להלן מספר הצעות להתאמות "סביבתיות פיזיות":

  • בשעת המשחק החופשי (כשמקבלים את הילדים) יהיו מספר מוקדי עניין, לדוגמה:
    מרכז בנייה- (קוביות ומשחקי הרכבה). מומלץ לדאוג למכוניות, אנשים וחיות, בכדי שיהי' מה להכניס לתוך הבית שהילד בונה…
    פינת בית- ובה אביזרים המצויים בבית של כל ילד: כלי מטבח (ניתן לסדרם ע"ג שולחן באחת מפינות הגן); מיני פירות ומאפים; טלפון מקולקל (ובטיחותי); צרור מפתחות ועוד.
    פינת ספר- ובה מספר ספרונים מסודרים ע"ג מדף נמוך או בתוך סלסלה הנגישה לילדים. חשוב לאבזר פינה זו באמצעי ישיבה כמו כרית ישיבה או כורסה קטנה.
    משחקי קופסה- כמו פאזלים או לוטו, מומלצים מאוד ויש בהם כדי להעסיק את הילדים. אחד מאנשי הצוות שבגן ישב עם הילדים וישחק.
  • רעיון יפה הוא להביא לכיתה ביום הראשון ללימודים איזשהו משחק ייחודי ומעניין, כמו למשל, 'תוכי מדבר' או כל משחק חשמלי אחר. דבר זה יכול להפחית ולוּ במעט את ה'בכיות' (של הילדים) עימן מתמודדים המלמדים בימים הראשונים.
  • קירות כיתה המקושטים בפוסטרים בגווני צבעי הפסטל, מוסיפים לאווירה נעימה.
    לא כדאי ליצור קירות עמוסים מדי.
  • כיתה אסתטית ונקייה בעלת ריח נעים משרה אף היא רוגע ונינוחות.
  • צלילי מוזיקה (לא רעשניים) משרים אווירה טובה ומיוחדת.
  • השתדלו לאפשר לאור טבעי מבחוץ להיכנס אל הכיתה דרך החלונות.
  • כיתות בהם צורת הישיבה היא בחי"ת, מומלץ מאוד, בימים הראשונים, לשנות את מיקום השולחנות בשעה הרא
    שונה (של המשחק חופשי) ולאפשר חופש תנועה גדול יותר במרחב הכיתה.

זכרו! "אין הזדמנות שנייה ליצירת רושם ראשוני"

 בברכת הצלחה מרובה במלאכת הקודש