האמנם אין תקנה? על נוער מתמודד בראי הפרשה

איש חינוך דגול, שכיהן כמשגיח באחת הישיבות הקדושות, סיפר על בחור מיוחד בישיבתו. היה זה מתמיד עצום, שהתקשה לקום בבקרים לתפילת שחרית במנין והיה מתעורר בשעות מאוחרות. ניסיונותיו המרובים והמגוונים של המשגיח לסייע לו לא נשאו פרי.

בצר לו, פנה המשגיח להיוועץ במרן ראש הישיבה הגרא"ל שטיינמן זצ"ל, שהיה נודע בראייתו החינוכית העמוקה וביכולתו המופלאה לרדת לעומק נפשו ופרטי סגולותיו של כל בחור. נכנס המשגיח עם הבחור אל הקודש פנימה. פנה מרן זצ"ל לבחור ואמר לו במתינות: "אונס רחמנא פטריה, אתה פטור מתפילה".

העיד המשגיח שמאותו יום חלה תפנית מרחיקת לכת, הבחור לא החסיר עוד אף תפילה בישיבה. והוסיף המשגיח: עבורי היה זה שיעור מאלף. למדתי מהי הירידה לדקויות מחשבתו של התלמיד, מתוך בחינה מזוקקת של התועלת האמיתית והנכונה ביותר עבורו.

 

נידון על שם סופו

בפתח פרשתנו, פרשת כי תצא, אנו קוראים אודות דינו של בן סורר ומורה: "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם" (כא, יח). על כך דרשו חז"ל: "בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר" (סנהדרין ע"א ע"א).

נשאלה השאלה: אם נכתבה פרשה זו רק כדי שנזכה בשכר הלימוד והדרישה, מדוע לא מצאה התורה לנכון ללמדנו עניינים חיוביים ומאירי פנים יותר להשיג בהם שכר? וכי לא עדיף שנלמד סוגיות הקרובות לשכלנו ונעימות לחווייתנו?

משיב על כך רש"ר הירש במתק לשונו: "דין בן סורר ומורה 'לא היה ולא עתיד להיות', בכל עבר ובכל עתיד הוא היה ויהיה רק הלכה עיונית שהתנאים האמורים בה מונעים את הגשמתה למעשה, ואף על פי כן או דוקא משום כך הוא אוצר בלום של אמיתות חינוכיות, שחקירתן היא בגדר 'דרוש וקבל שכר', העוסק בהן יפיק מהן תועלת מרובה למלאכת החינוך של ההורים".

 

נוער מתמודד

אילו היה מושג 'בן סורר ומורה' קיים בימינו, אפשר שהיה נכלל בהגדרה הרווחת כיום: "נוער מתמודד". גיל ההתבגרות מציף אצל הצעירים תהליכים מורכבים, ובראשם תנודות נפשיות ורוחניות. הצעירים נתונים בשלב של בחיפוש עצמי ועיצוב זהותם. אחת הסוגיות הכבדות העומדות לפתחם של גורמי החינוך והרווחה היא הטיפול ב'נוער מתמודד', שמטרתו למנוע פגיעה גופנית או נפשית קשה, כמו גם הדרדרות רוחנית והשפעה שלילית על סביבתם.

בהתייחסו לבן סורר ומורה כותב הרש"ר הירש: "מצוה זו חורצת את דינו של פושע צעיר כמי שאין לו תקנה, והיא גוזרת עליו מיתה משום שזו היא הדרך היחידה להציל אותו מהשחתה גמורה לעתיד. 'בן סורר ומורה נידון על שם סופו, ימות זכאי ואל ימות חייב' (סנהדרין עא ע"ב)…".

 

אינן אלא ג' חודשים בלבד

בהגדרת התקופה שבה ייתכן מושג זה, קבעו חז"ל תחום מצומצם של שלושה חודשים בלבד, שלושת החודשים הראשונים לאחר הבאת סימני בגרות, לאחר שמלאו לו שלוש עשרה שנה, כדברי הגמרא:

"כל ימיו של בן סורר ומורה אינן אלא ג' חודשים בלבד" (סנהדרין סט ע"א).

ועל כך כותב רש"ר הירש: "בהגבלה זו נותנת התורה רמז גדול לכל המחנכים הדואגים לעתידם המוסרי של חניכיהם. בחדשים הראשונים שלאחר גיל בר מצוה רואה התורה את התקופה המכרעת על עתידו המוסרי של האדם. על פי ההשקפה המקובלת הרי בתקופה זו של התעוררות החושניות מתעורר כח הרע שבאדם, ואילו התורה מצפה דוקא בתקופה זו לנצחונו המכריע של הטוב. היא מצפה שהטוב יתעלה תוך כדי מאבק עם החושניות ויגיע ל"גבורתו" המוסרית של האיש. בורא האדם נתן לבחוּר את תקופת המאבק, והוא שהפך תקופה זו למעוררת הרוח המתלהבת לכל ערך מוסרי נעלה והפונה עורף בסלידה ובוז אל כל גסות ושפלות. והדברים אמורים בייחוד בבחור היהודי. אם ההורים קיימו בו את חובתם וגידלוהו על ברכי התורה והמצוה, הרי הם יודעים שהוא נהיה עתה 'בר מצוה' – בן למצוה שניתנה מאת ה'. הם יכולים להפקיד אותו בידי כוחה המחנך של תודעת המצוה, ועליו נאמר במידה גדולה עוד יותר: 'בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין' (קידושין ל ע"ב). התורה מצפה שהבן שבגר והיה לעלם, ישמע בקול הוריו עם כניסתו לימי העלומים ויתרחק בתקופה זו מן הגסות ויפנה אל ערכי הרוח והמוסר. כח השפעת רוח ה"מצוה" על הבחור נמדד על פי מידת היענותו לציפיות אלה, שהרי זה עתה הוא נקרא להצטרף אל דגלה בכובד ראש של איש ובשמחת נעורים… כי התורה מצפה שלא מיראת העונש אלא מתוך שמחה של מצוה ועוצמת רוח המצוות יפנה העלם אל אורחות המוסר".

פרשת 'בן סורר ומורה' באה לפתוח צוהר להבנת מעמקי נפשו של הנער בפתחה של תקופת הבגרות. באמצעות הפרשנות החינוכית של חז"ל ורש"ר הירש אנו למדים שמתוך אמון, הבנת הדקויות ופניה אל השמחה שבמצווה, יכול כל נער להתעלות ולהגיע לגבורתו המוסרית והרוחנית.

 

הכותב: הרב חגי ולוסקי, מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובותoffice@shaalti.co.il

מעוניינים ברעיונות יפים לפרשת כי תצא, שיעשירו את שולחן השבת? 

מוזמנים להיכנס לקישור https://did.li/DeVOf

 

מעוניינים ברעיונות חינוכיים מפרשת השבוע?

רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?

לחצו על הקישור https://did.li/gq4ZH

או שלחו את המילה 'רעיון' למייל office@shaalti.co.il