בס"ד יוצאים מימי הפורים, מחוזקים ומעודדים כי הנגיף ואסונותיו, סגריו ובידודיו, יהיו בקרוב נחלת העבר בה"י, שגרת החיים תשוב למסלולה, ונשכיל להשתקם מ'שנה מטלטלת' שחווינו – בכל המישורים.
במאמר לפורים כתבתי על החשיבות לשוחח עם ילדינו על אמונה בבורא יתב"ש, וכי הוא לבדדו מנהיג לכל הברואים, הכל לטובה מאתו יתב"ש – ולכן לו לבדו ראוי להתפלל. נחזק את הביטחון בה'. הזמן גרמא ליזום ולפתוח שיחות אלה עם ילדינו ותלמידינו. 'בדיוק' י"ב חודש שהקב"ה, מסבב כל הסיבות, בחר לעצור את מהלכי העולם (כפי שציינו חז"ל על משפט י"ב חודש). מה לומדים מ'שנת הקורונה'? נעודד את ילדינו (ואף את עצמנו) להיות חכמים הלומדים מהניסיון, להסיק מסקנות, ולא כסילים הולכים בחושך.
נבין כי לילדים יש קושי, הם אוהבים "להבין הכל". קדמונים הסבירו את דברי ר' יהודה בן תימא "בן ארבעים לבינה" שבגיל מתבגר 'מבינים שלא מבינים הכל', כדברי הרמב"ם כי 'תכלית הידיעה – שלא נדע'. צעירים חושבים כי חוסר הבנה מעידה על קטנות, ועל כן אינם מוכנים לקבל דברים בלתי מובנים.
צדיקים אמרו 'מפורים יוצאים לפרה'. כי אחרי התבוננות בנס פורים, גילוי ההסתרה בתוך ההסתרה, מתקדמים לפרשת פרה – שהיא סמל ה'בלתי מובן'. גם שלמה המלך החכם מכל אדם, שהבין "את הכל" (מבחי' הילדים היכולת לדבר עם בעלי חיים זה 'הכל'!) הוא מכריז על עצמו שביקש להבין סוד פרה אדומה, ולא השיגו, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי… קריאה זו לא ממעטת את חכמה שלמה, אלא מגביהה את רמתה! בזה השיג שלמה פסגת חוכמתו! ההתבטלות להקב"ה שרק הוא לבדו מבין את הכל.
שוחחתי לפני פורים עם תלמיד צעיר על עומק לקחי מגילת אסתר, שבסוף כל חלקיה מתחברים, רואים שעשרת פרקיה חוברים יחד לעלילה אחת גדולה… הסברתי לו את דברי רבינו ה'חתם סופר' בפרשתנו, הקב"ה מסביר למשה רבינו כי הנהגת ה' היא בהסתר פנים, וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי – וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ. 'בשעת מעשה' יד ה' מוסתרת, אך וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי, לאחר זמן מבינים, ושתי, אסתר, מרדכי בגתן ותרש… הכל מדויק. הילד הקשיב, הרגשתי שהוא חושב, ואז שאל "אז למה קרה…" ונקב באירוע מזוויע שמשפחתו חוותה. יצרתי אתו קשר עין, ולאחר שתיקה השבתי "את סיפור המגילה הבינו רק אחרי עשר שנים. יש דברים שמובנים רק אחרי מאה או אלף שנה… אבל בטוח שיש גם לזה סיבה נכונה מאת ה'!".
השבוע, בצאת יום הפורים, ה'יארצייט' של הרבי ה'פני מנחם' זי"ע. רבינו סיפר שבילדותו התלווה לאמו בהליכתה לבנק. בעודו יושב וממתין רואה אדם נגש לפקיד ונותן לו כמות גדולה של מזומנים. 'כמה מסכן' חשב הילד 'הוא נאלץ להיפרד מהמון כסף…'. הבא בתור מקבל מהפקיד חבילת שטרות עבה. 'איזה אושר! זה איש מוצלח! משלמים לו!'. כאשר שיתף את אמו בהרהוריו הסבירה לו 'העולם הוא לא כפי שהוא נראה! הראשון הפקיד, בעל הון מסר כסף לשמירה והשקעה, ואילו השני דלפון, לווה כסף…'.
רבינו זי"ע השתמש במעשייה זו להמחיש ש"מה שנראה טוב – איננו בהכרח טוב, ומה שנראה רע – איננו בהכרח רע!" הנהגת הקב"ה מעולמו מכוסה ונעלמה, והבוטח בה' חסד יסובבנו, "אנחנו בידיים טובות"!
אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי! שלמה המלך אומר לנו, הוא מלמדנו חכמה! הוא למד לדעת שיש "חכם יותר ממני" וכמאמר רבינו הק' מקוצק זי"ע "אילו הייתי מבינו – לא הייתי עובדו!". נשכיל ונלמד מניסיון 'משבר הקורונה', מה החכמנו, מה ניקח עמנו, בגשמיות וברוחניות. נדבר עם הילדים, 'את פתח לו', נסביר שכולנו 'שאינו יודע לשאול'. אך להקב"ה יש תשובות! עלינו 'לשאול' – לבקש ולהתפלל.
בהצלחה בעבודת הקודש!
להארות והזמנות 123ymm@gmail.com יחיאל מיכל מונדרוביץ'
