בין יאוש לתקוה – מבט אמוני לפרשת שלח
נודע הסיפור המפורסם אודות נער צעיר ששב לביתו מבית הספר ובידו מעטפה חתומה מאת מנהל המוסד המיועדת לאמו. בראותו את פניה הנסערות של אמו למקרא המכתב, שאל הבן: "אמא, מה כתב המנהל במכתבו?".
האם, שחוננה בחכמת חיים יתרה ובתבונה עמוקה, כבשה את סערת רוחה, נשמה עמוקות והשיבה ברכות: "בני היקר, המנהל כותב כי ילד מחונן ומיוחד אתה, ורמתך הלימודית גבוהה בהרבה מכפי שיכולה כיתתך להכיל. על כן, הוא מבקש כי לא תוסיף לבוא בשערי בית הספר". לשאלת בנה המודאג: "ומה נעשה מעתה?", השיבה האם בביטחון: "ממחר נשב בבית ונלמד יחד".
חלפו השנים, והאם הלכה לעולמה. בנה, שהפך לימים למדען המפורסם תומאס אדיסון, מגדולי הממציאים בהיסטוריה האנושית אשר האיר את העולם כולו בהמצאת נורת החשמל, הגיע לפנות את חפציה מביתה הישן. בעודו מחטט בין המגירות, מצא את אותה מעטפה טמונה. אדיסון פתח את הרוטט וקרא את אשר נכתב בו בזמנו בכתב ידו של המנהל: "גברת אדיסון הנכבדה, בנך חסר סיכוי לחלוטין בלימודיו. הוא אינו מסוגל לקרוא ולכתוב, ואין כל תועלת בהמשך שהותו בבית ספרנו, ממליץ להפנותו לעבודות כפים. בכל מקרה, נא לא לשלוח אותו עוד לבית ספרנו. נאחל לו הצלחה בהמשך דרכו".
נקודת השבר
פרשת שלח מעמידה אותנו מול חטאם הנורא של מי שהיו מנהיגי בני ישראל במדבר. על מעלתם הגדולה קודם השליחות מעידה התורה במפורש: "כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה". כיצד ניתן להסביר נפילה כה תהומית, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, של מי שהיו מנהיגיו של "דור דעה"?
עשרת המרגלים שבו משליחותם כשהם מוכי פחד וחרדה. הם נתפסו למחשבה המוטעית כי אין כל אפשרות להמשיך בדרך, ובודאי שלא לרשת את הארץ המובטחת. בדיבוריהם המיסו את לבב העם והחדירו בהם ארס של יאוש ורפיון ידים, כפי שמעידה התורה: "וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
המרגלים תיארו את הארץ ואת יושביה בצבעים קודרים ומפחידים, עד שסילקו מלב השומעים כל שמץ של רצון לעלות אליה. בני ישראל קלטו מהם את השדר ההרסני. כאשר אדם משדר לעצמו ולסובביו שהוא קטן, חלש ונטול כוחות, כך בדיוק יתפסו אותו גם האחרים. היה זה חוסר אמון פנימי עמוק, שהוליד גלי מרד בקרב המוני העם.
נראה כי שורש השבר ונקודת התורפה המרכזית נעוצים בקביעתם הנואשת: "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ". דברים אלו, כפי שביארו חז"ל, גובלים בפגיעה באמונה, כביכול חלילה אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא את כליו משם. קביעה זו נשענה על דימוי עצמי נמוך, כפי שהודו בפיהם: "וַנְּהִי בְעֵינֵיוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם". כאשר האדם מרגיש כ"חגב" קטן, חסר אונים ונטול כוחות, מה הפלא שמסקנתו העגומה והמתבקשת תהיה "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא"?
נקודת המפנה הדרמטית
לעומתם, ניצבו יהושע בן נון וכלב בן יפונה כ"עמודי אש" של אמונה וביטחון. הם ראו את מעלותיה הטובות של הארץ והכריזו בפני העם: "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד". הם ידעו והזכירו לעם כי ישועת ה' כהרף עין, וכאשר חפץ בנו ה' אין כל מניעה שיכולה לעמוד בדרכנו. עוצמתו האמיתית של עם ישראל אינה נמדדת בכלים חומריים או בכוח פיזי, אלא ביכולת לתרגם את האמונה התמימה לשפת המעשה בביטחון גמור. הם ניסו לעורר בקרב בני ישראל את ההכרה בכוחם הרוחני ובסגולתם המיוחדת, כדי להפיח בהם רוח חדשה של אופטימיות ותקוה.
בראותו את סערת הרוחות ואת חיל ורעדה שאחזו בעם, הזדרז כלב בן יפונה להשקיט את העם וקרא בקול: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ!". אולם, טבעו של עולם הוא שלעיתים קל ונוח יותר להיכנע לזרועות היאוש המשתק, מאשר לגייס תעצומות נפש, להתאמץ ולפלס נתיב של תקוה ועשיה חיובית.
בימים אלו, כאשר תהפוכות הזמן פוגעות בשגרת חיינו ומעוררות דאגה, המסר העולה מפרשתנו מהדהד בעוצמה רבה. קריאתם של יהושע וכלב להתחזק באמונה פשוטה ותמימה בהבטחות הבורא ובחסדיו היא מגדלור עבורנו. דוקא בעתות קושי ומבוכה, חובתנו כפולה ומכופלת לאמץ את מבט התקוה ולפעול מתוך אמונה יוקדת.
בחינוך ישנו משפט ידוע: "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו". אכן, כישלונם של המרגלים לא נבע מחולשה פיזית או מחוסר אונים מול ענקי הארץ, אלא מהמבט המעוות שהפנו כלפי עצמם, מבט שסימא את עיניהם מלראות את כוחם האמיתי ואת השכינה השורה עליהם.
נחזק אפוא את האמונה הזו בקרבנו, נחדיר ביטחון ותקוה בלב בני משפחתנו וילדינו, ובע"ה נעמוד יחד באמונה ובביטחון כי: "עָלֹה נַעֲלֶה… כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ".
הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – office@shaalti.co.il
רוצים רעיונות יפים לפרשת שלח, שיעשירו את שולחן השבת?
מוזמנים להיכנס לקישור https://did.li/VIuDN
מעוניינים ברעיונות חינוכיים מפרשת השבוע?
רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?
מוזמנים להצטרף לקבוצה שקטה, פרשה עם ערך בקישור
ניתן לקבל גם במייל, לאחר שליחת המילים 'רעיון', למייל office@shaalti.co.il
