יש סיכוי שהוא ידע לקרוא שוטף?

מערכת החינוך מנסה להתאושש, להשתחרר מכבלי אי הוודאות של תקופת הקורונה ולחוות שגרת למידה מבורכת. לא קלה המערכה. יש הרגלים שהשתרשו ונדרשת סבלנות רבה לעוקרם שוב מהשורש, אך יותר מכל מקשים הפערים.

יש משפחות שהצליחו לנצל את החופשה הכפויה ללמידה. הילדים למדו בחינוך ביתי וההורים הקנו להם מיטב ידיעות ומיומנויות בדרכים שלהם, אך יש כאלו שלא. יש המגדירים מצבים אלו כ"אפקט מתיו", שמשמעותו – העשיר מעשיר והעני מעני. כלומר: התלמידים הטובים התקדמו בלמידה עצמאית במעט הכוונה ביתית ואילו חבריהם, שגם לפני כן היו בגדר עניים, הפכו כעת לעניים יותר מבחינת הישגי הלמידה. ההתמודדות של המורים עם הפערים אינה פשוטה, שכן הפערים ניכרים גם בכל תחומי ההתנהגות ולא רק בלמידה.

אחת מקבוצות הסיכון בתקופה זו הם הילדים שהיו בשלבי רכישת הקריאה. כפי שיודע כל בר דעת ובר אוריין, הקריאה היא המפתח ללמידה. במקביל לרכישת הקריאה, רוכשים הילדים גם את הכתיבה, וככל שהם קוראים נכון ומבינים מה שהם קוראים, יש להם את הכלי לרכישת ידע בלי גבול.

חיפשנו את איש המקצוע, שיש לו מענה להורים ולמורים, מי שפיתח כבר כלי, וגם ניסה אותו ואפילו יש לו "קבלות" על כך שהשיטה שלו מוכיחה את עצמה בשטח.

חיפשנו וב"ה גם מצאנו!!!

שלום לך הגב' יעל כהן. נראה שאחרי בירור מקיף הגענו לאדם הנכון. מה תפקידך בעולם הקריאה ואיזה שיטת לימוד ייחודית את פיתחת?

אני סגנית בהוראת הקריאה בדרום אמריקה ומיעצת למורים ומורות בהוראה מתקנת וכן למלמדים בת"ת בארץ ישראל וב"ה יש הרבה ביקוש לספרים וללימוד שיטת "במעלות הקריאה\הכתיבה"

גב' כהן, תני לנו קצת רקע. איך הגעת לחבר שיטת קריאה? האם היה לך חלום כזה? האם שיערת ששמך יתנוסס על פני יותר מ-20 ספרים?

השיטה לא התחילה כשיטה, אלא כניסיון לתת מענה לצרכי הילדים. עליתי ארצה מדרום אמריקה כדי לזכות לקנות תורה בארץ ישראל. כדי לרכוש מקצוע, שאוכל להתפרנס ממנו ותהיה לי תועלת בו גם כשאשוב לארצי, למדתי הוראה מתקנת. הכרתי ילדי "חידר" צעירים, שהתקשו בשלבים שונים והתחלתי ללמדם. ככל שהתקדמתי וצברתי ידע וניסיון, גיליתי תופעה כואבת: ילדים רוכשים את הקריאה בכיתת המכינה. לקראת סוף השנה הם לומדים שורוק- קובוץ, מקבלים סידור ומתחילים ללמוד חומש. לא תמיד מספיקים ללמדם את השוואים, ובדרך כלל גם לא מלמדים אותם חטפים ודגשים. הילדים הללו מתקשים בקריאה. חלקם מצליחים לבלוע את תוכן ספרי הקומיקס, בעזרת התמונות המשתלבות. אחרים – לא אוהבים לקרוא. את התפילה – הם לומדים בעל פה. בשיעורי חומש -הם שומעים את המלמד, ומשננים בעזרת המנגינה. הם יודעים לענות על השאלות, אך אפשר לומר שהם מצליחים למרות שלא יודעים לקרוא.

לתלמידים אלו היה חסר תרגול המשך בקריאה. אילו הייתה מודעות לקושי, היו ממשיכים להקצות זמן לקריאה בכיתה ואף בבית. היו עורכים מבצעי קריאה, כדי לעקוב שאכן הילדים הפנימו את הקריאה. יש אמנם תלמודי תורה שמשקיעים בכך. יש כאלו שאף מגדילים לקחת אחריות ובכיתה א' משקיעים בקריאת אונקלוס ובקריאת תהילים, כדי להרגיל את הילדים בקריאה של מילים שאינן מוכרות לילד. אך זו לא המציאות הרווחת.

סקר פשוט בין מורים בכיתה א' מעלה כי הם מזהים קושי בקריאה אצל חלק מהתלמידים, אך לא לכולם יש חומר מסודר לתרגל עמו. רק בהמשך, בכיתה ד', הם לומדים דקדוק, הם לומדים על שוואים וחטפים. חלקם מפנימים למפרע את החלק החסר ומתגברים על הקושי, וחלקם – נותרים מאחור או נשלחים להוראה מתקנת ולתגבור של כל לימודי הקודש.

אילו הייתה שיטה מובנית ומנוסה, שנותנת למורים את התוכן לשיעורים של תרגול בקריאה, היה מענה לקשיים אלו. זו הייתה הסיבה לכך, שמתוך תחושת שליחות החלטתי להרים את הכפפה ולהכין חוברות להקניית קריאה ולתרגול שיטתי שלה.

למה הם צריכים תגבור בכל מקצועות הקודש?

זה פשוט. ועצוב.

אבל אם ילד לא רוכש את הקריאה, הוא מתקשה להיות חלק מהשיעור. הוא חולם, הוא עלול גם להפריע, ובעיקר- הוא לא לומד…

מנהלי חיידרים הודו בפני כי ילדים בכיתה א' יודעים לקרוא טוב יותר מילדים בכיתה ג'. יותר מכך, מחקרים מצאו כי מרבית הילדים הנושרים אינם יודעים לקרוא. אמנם, כשהם צעירים ובכיתות הנמוכות, לפעמים מתגברים על הקושי עם פרסים, לפעמים עם סיפורים, ולפעמים – לא מתגברים.

המסקנה הפשוטה היא שקריאה מדויקת ומוטעמת היא הבסיס ללימוד תורה

ואת ראית את המצב וחיפשת בעצם פתרון.  מה המענה שהשיטה שלך נותנת?

השיטה שלי היא פשוטה מאד. היא מקנה לילדים את החלקים המורכבים יותר של הקריאה, כדי שהילד ימשיך ויקרא. הטענה המרכזית היא שלימוד הקריאה אינו מסתיים בכיתת המכינה ואפילו לא בכיתה א'. כדי שילד ירכוש מיומנות בקריאה, הוא צריך להמשיך לקרוא עם בקרה!

לשם כך, אחרי הספרים הבסיסיים להקניית הקריאה (במעלות הקריאה א' וב', לפי שיטת החידר, או במעלות התנועות א' וב' – לבנות ולילדי הוראה מתקנת) מגיע חלק ג' של במעלות הקריאה. המיוחד בחלק זה הוא רכישת מיומנות בקריאה החל משלב מילה, לשלב משפט אל שלב הקטע והסיפור הקצר. המשפטים לקוחים מעולמם של הילד היהודי. הם מספרים על החגים, על מצוות ומעשים טובים ועל הווי החיים במשפחה. הסיפורים מחנכים למצוות, למידות טובות וליראת שמים, ובעיקר- משרתים את המטרה – רכישת מיומנות בקריאה, תוך התייחסות גם לשוואים ולחטפים.

מה שמיוחד בה הוא הצורה הידידותית שבה החומר מועבר. הטקסטים לקוחים מעולמו של הילד מצד אחד, לדוגמה: טקסטים על סדר היום שלו, על משחקים עם האחים וקשר בין בני הבית. יש גם טקסטים קלילים יותר, על החגים, כמו למשל אלו שעלו כאן לאתר כדוגמה,

בהמשך, יש גם את חלק ד' וחלק ה'.

לחלקים אלו קראתי בעבר "בנין הקריאה", ומטרתם היא כשמם לבנות לילד את בסיס הקריאה, גם לאחר רכישת הקריאה הבסיסית. בספרים אלו נערכת חזרה על האותיות ועל התנועות והיכרות עם דגשים ושוואים, כבסיס לקריאה מדויקת, אך שוטפת. בנוסף, כפי שהקדמתי, השיטה נבנתה מתוך השטח, כלומר, מתוך ההיכרות עם חומר הלימודים של הילדים, אך גם מתוך הכרה של המקומות שהילדים נופלים בהם. לכן, הספר עובד גם על התמצאות בחומש וכולל רצף כרונולוגי של נושאי קודש בחומש, איתור פרק ופסוק בחומש, הכרת מבנה החומש, חשיפה לשפה מקראית ותנ"כית.

בהמשך, לומדים הילדים לקרוא ללא ניקוד ואף לקרוא רש"י.

אז השיטה שלך, בעצם, מלווה את הילד לכל אורך הדרך ברכישת הקריאה?

אכן, זו גם המשמעות של השם "במעלות" – זו הקנייה מדורגת ושיטתית, מאז כיתות הגן ועד שהילד יודע לקרוא רש"י. השיטה אינה מסתפקת בהקניית בסיס הקריאה. לכך, יש שיטת רבות. הייחודיות שלנו היא הליווי המתמשך, לביסוס הקריאה, לקריאה ללא ניקוד ולקריאת רש"י. הכל, תוך עבודה נכונה על יסודות הקריאה, בלי לצאת מתוך הנחה שהילד מומחה בקריאה. המציאות מוכיחה, שילדים רבים לא רכשו את המומחיות ואנו בעצם נותנים כלים מלווים לכל הילדים, כדי שיפנימו היטב את הקריאה, גם כשהיא מאתגרת יותר.

מי קהל היעד של הספרים? האם הם מיועדים לחינוך הרגיל? או להוראה מתקנת וחינוך מיוחד?

אני חושבת שזו אחת המעלות. (ניתן לשמוע את הנמכת הקול בענווה גם מעבר לקו)

אמנם, אם תשאלי מורות להוראה מתקנת, הרי שהספרים נפוצים בכל הארץ והמורות נהנות מהם מאד, בגלל העבודות שמסייעות לקדם את הקריאה אצל הילדים, בכל שלב בקריאה שבו הם נמצאים. אני חושבת שזו שיטה ייחודית, שנותנת מענה לכל אורך רכישת הקריאה ועל כן מורות להוראה מתקנת נעזרות בה ומתקשרות לברר באופן קבוע – האם יצא ספר נוסף?

אך יחד עם זאת, אני יכולה לומר בוודאות, שתלמודי תורה שעובדים לפי השיטה הזו ואימצו אותה לא רק לשלב הקניית הקריאה, אלא משקיעים שעתים שבועיות לביסוס הקריאה גם בכיתות א' וב', מצמצמים את אחוז המתקשים באופן דרסטי וכך חוסכים לאחוז גבוה שיעורי הוראה מתקנת.

אז יש לך ממש בשורה להורים ולמורים!!

אכן, מדובר בבשורה למען ההורים, במיוחד לאלו של ילדי כיתה א' וב' שצברו פערים בתקופת הקורונה. ילדים אלו עלו כיתה, אך נשארו ברמה של הכיתה הקודמת. אמנם, ראוי לציין לשבח את המורים שמחפשים כלים לגשר על הפער. הם מתקשרים ומבקשים חומר, אך לא כולם מכירים את השיטה. הורים ומורים אחראים יכולים לתת לילדים את הספרים של סדרת "במעלות הקריאה,. אלו ספרים עם הכוונה ברורה, כך שגם מי שאינו מומחה בתיווך חומר לימודי, יכול להסביר לילד את ההוראות ולראות את ההצלחה.

אז יש כאן ממש בשורה להורים ולמורים. כל מי שמחפש דרך בטוחה וברורה, יש לו מסלול….

אכן, הייחודיות של השיטה היא המענה המדורג, תוך חיזוק המיומנות דווקא בתחום הקושי. כך לדוגמה, אם ילדים מתבלבלים בין ב' לכ', יהיה להם תרגול עם מילים ממוקדות שמסיעות להם להבחין בכך.

אנחנו מרגישים שכבר עלינו על השיטה…

אז, זה הסוד גם של הכתיבה? איך שם עובדת השיטה?

כן. הדרוג השיטתי, תוך התייחסות למוקשים שהילדים מתמודדים איתה והבהרה פשוטה של הדברים זה הסוד. יש פה עבודה שיטתית של זיהוי הקושי ויצירת מענה בדרך של הוראה שיטתית, ברורה, מוגדרת ומעצימה.

כמו שאתם יודעים, כיום אני עובדת עם ילדי חו"ל. כבר כעשור אני כאן בתפקיד של ליווי והדרכת מחנכים לכך שהילדים יקראו היטב, וירכשו את כל אבני הדרך בשפה. בשנים האחרונות הוצאתי ספרים מדורגים על הקניית כללי הכתיבה, כולל הדרכה ברורה כיצד לכתוב מבחינת כיוון הכתיבה, רווחים ועוד. בתחום זה, אילו הייתה הדרכה מסודרת, היו מרבית הילדים מפנימים את הכללים ולא היו כותבים בכתב בלתי ברור.

סדרה משמעותית יותר היא שרשרת השפה, שבה הילדים לומדים כיצד לדבר את המילים השימושיות נכון, את כללי הדקדוק הבסיסיים, את התבניות המורפולוגיות הנחוצות ועוד. לאחרונה, הוצאתי גם ספרי הבעה וכתיב ובכך השלמתי את המענה לכיתות א-ו. בהתאם, יש גם תכנית לימודים מסודרת והדרגתית לכיתות א-ו, שנותנת למי שמשתמשים בה מענה לכל צרכי הלומדים מכיתות א-ו בתחום השפה: קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא המבוססים על שפה שימושית. התכנית כוללת גם הדרכה והכשרה למורים הלומדים על פי שיטה זו.

גאים בזכויות שלך! בוודאי יש לך חלק רב בתורתם של ילדי ישראל.

נאחל לך הרבה סייעתא דשמיא בהארת הדרך לילדים הטהורים בדרכם במעלות….

תודה שפינית לנו מזמנך. אנו בטוחים שהדברים הללו יהיו לעזר להורים רבים ומאירי עיניים למחנכים.

לרכישת הספרים ולפרטים נוספים: 0548407031

 

קשרים סדרתיים

זה הזמן לנצל את תחילת השנה לחיזוק המימד הסדרתי אצל הילדים.

תחילת שנה מאפשרת לנו לדבר על התחלה, אמצע וסוף. על סדר קבוע של חודשים, ימים, אותיות ומספרים.

בשביל מה חשוב לעבוד על יכולת סדרתית?

היכולת להתייחס לסדר של גורמים מסוימים שבאים זה אחר זה באופן קבוע הינה יכולת לימודית חשובה. להלן כמה תחומים שיכולת סדרתית מפותחת באה לידי ביטוי:

* היכולת לקלוט התרחשות כסדרה: מה היה בהתחלת הסיפור, מה בהמשך ומה בסוף. זהו בסיס להבנת השתלשלות אירועים, סיבה ותוצאה. כמו גם תהליכים גבוהים יותר, כמו: התפתחות בטבע או של המצאות שונות, תהליכים בהסטוריה ועוד. התרחשות כסדרה יכולה להופיע גם בגירסה החשבונית: גם תרגיל הוא בעצם סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף…

* היכולת לקלוט גירויים חזותיים המופיעים זה אחר זה באופן מכוון, זה יכול להיות אותיות הבאות זו אחר זו ויוצרות מילה. התייחסות לאותיות ניקוד ככאלה שמוסיפות את התנועה לאות שבאה לפניהן. התייחסות לאותיות סופיות או פתח גנובה, שדורשות התייחסות מיוחדת בסוף מילה ועוד. וזה יכול להיות מספרים: התייחסות לרצף של מספרים בספירה, או השלמה של סדרה בדילוגים מבוססת היכולת לקלוט את הקשר בין הגורמים בפאן הסדרתי.

* היכולת של הבעה בצורה בהירה מתבססת פעמים רבות על גורם סדרתי. זה יכול להיות ברמה הטכנית של כתיבת מילים תוך שמירה על סדר נכון בין האותיות בכלל, ואותיות הניקוד בפרט, כתיבת משפט תוך שמירה על סדר לשוני תקין, וכתיבת מבע תוך שמירה על מבנה תואם לקהל היעד ולמטרת הכתיבה. רק כשתהיה התייחסות לסדר בתוך המבע תיווצר מובנות, לדוגמה: פתיח, טענה, נימוק, הסבר וסיכום – הוא מבנה הכרחי לפסקת טיעון כדי שתתקבל כראוי אצל הקורא.

* היכולת לארגן חומר לימודי או אפילו רשימת מטלות בסדר יום מבוססת על כושר סדרתי. גם תכנון וחלוקת החומר ליחידות לקראת מבחן, או חלוקת מטלה גדולה כמו ניקוי הבית לפסח ליחידות קטנות – קשורה ליכולת הסדרתית. שכן חשוב לתכנן את סדר העבודה כך שלא נצטרך לחזור פעמיים על אותו משטח…

יוצא אם כן, שילד המפתח את היכולת הסדרתית מרוויח בסיס טוב לתחומי למידה רבים.

איך עושים את זה?

ראשית, מנסים לזהות סימנים של קושי בתחום. לדוגמה: השמטה או שיכול של אותיות בקריאה או בכתיבה (לאחר שלילת גורם פיזיולוגי), קושי בחשבון בחלק הדורש יכולת סדרתית (קשה לו לספור אחורה או בדילוגים). קושי בהתמצאות בזמן, ושימוש לקוי במושגים של "לפני" ו"אחרי".

שנית, מתחילים לעבוד מהקל אל הכבד. בודקים באיזה סדר הילד כבר שולט, ועליו מתרגלים מטלות שונות. בהמשך מתקדמים לרשימות שהוא פחות שולט בהן, ומפתחים את המיומנות עוד. בקורס נוירודינמיקה של שולמית שרייבר נלמדת דרך ייחודית ומפורטת לפיתוח היכולת הסדרתית.

מתנותיי המצורפות הפעם:

מערך שיעור ללמידה מרחוק לפיתוח הגורם הסדרתי בהתבסס גם על הקורס הנ"ל.

בספר "בשביל הלשון" מס' 2, ישנה עבודה ממוקדת בנושא סדר א"ב, שיכול להוות בסיס לתרגילים בנושא הסדרתי. מצרפת לכם גם כמה דפים מתנה משם.

להורדה לחצו כאן!

ניתן גם להזמין ממני את חוברת "בעולם המילים" מס' 2 שמגיעה עם מילון אישי. בחוברת זו מתרגל הילד (כיתה ג') את סדר א"ב תוך פיתוח ההתייחסות לגורם המשמעותי של "לפני" ו"אחרי", ומתרגל שימוש במילון אישי גם לצורך הבנת מילים שאינן מוכרות, כתיב ועוד.

אם מלמדים אצלכם מספרי "שבילים" – זה הזמן לבדוק אם קיבלתם את כל המדריכים (ולספרי הדקדוק גם קובץ מבחנים). תוכלו לפנות ולבקש את החומר המשלים, לחוויית לימודים מושלמת למורה ולתלמיד.

ואם עדיין לא הכרתם את ספרי "שבילים" – תוכלו להזמין את הקטלוג המעניין אתכם:

רוצה לקבל את קטלוג ספרי "שבילים" להוראת העברית בבי"ס יסודי ות"תים

רוצה לקבל את קטלוג "שבילים" להוראה מתקנת

קשרים פנימיים

קשרים פנימיים

דיברנו על הקשר שבין המורה לתלמיד בהקשר לתהליך ההוראה,

עכשיו נעסוק בקשרים שבין תחומי הדעת השונים וההשלכה שלהם זה על זה.

כשנדע על הקשר הזה, נוכל לנצל אותו להקניה מיטבית, ממש כמו שיתופי פעולה שנוצרים בין שני בעלי עסקים. כל אחד רוצה להרוויח בעסק שלו, אבל אם בעל העסק השני יכול לפרסם אותו, וגם הוא יתרום למינוף עסקיו של הראשון – הרי שיש כאן רווח כפול לשניהם.

הקשר בין כתיב לקריאה

יש הממליצים לילד בעל שגיאות כתיב להרבות בקריאת ספרים כדי שיקלוט את הכתיב התקין, האם דרך זו מספקת ויעילה? והאם זהו הקשר היחיד בין תקינות הכתיבה לתקינות בקריאה?

נתחיל עם הקשר הפשוט: בשני תחומי הדעת הללו יש שימוש באותיות כסמל לצליל וכרצף צלילים שהופכות ליחידות משמעות. בשני תחומי ידע אלו נעשה פיענוח, ואנו מצפים שילך ויעשה מדויק יותר עם הגיל וההתפתחות. ההבדל ביניהם הוא בעצם בכיוון: בעוד שבקריאה ההמרה היא מסמל גרפי לצליל פונטי, הרי שבכתיבה ההמרה היא מצליל פונטי לסמל גרפי.

וכעת נעבור לרובד גבוה יותר, שבו נדבר על מה שמאפשר את ההמרה הדו כיוונית הזו: העיבוד המוחי שקורה לקורא ולכותב טרם ביצוע הפעולה.

העיבוד מתחלק לשני תחומים עיקריים: עיבוד שמיעתי ועיבוד חזותי.

העיבוד השמיעתי, מאפשר לנו לקרוא באופן שנשמע בשפת הדיבור, אם מדובר בצליל בודד או ברצף צלילים כיחידה מילית. בעזרת עיבוד זה ניתן גם לכתוב בכתיב תקין בהתאם למה שאנו שומעים. כשקוראים את המילה שלום – מפענחים את הצרוף הראשון לצליל של שָׁ, ואת הצרוף השני – לצליל לו, ובסיום: ם, ברצף כזה שנשמעת מילה שלימה: שלום. וכך, כשרוצים לכתוב את המילה: שלום, שומעים: שָׁ – וכותבים את האות שמייצגת את הצליל הזה. שומעים לוֹ – וכותבים את האות שמייצגת את זה, וגם את אות הניקוד הנלווית אליה לפי כללי הפונטיקה של העברית.

שגיאות שנובעות מהמרה לקויה של סמל גרפי – צליל, או צליל-סמל גרפי, מכונות בשם: שגיאות פונולוגיות. העיבוד הזה הוא בסיסי, ובלעדיו לא ניתן לקרוא או לכתוב באופן מדויק.

העיבוד החזותי, מאפשר לזהות את הסמל הגרפי בצורתו המדויקת, אם מדובר בזיהוי מדויק של אות, או בקריאה מדויקת של מילה על כל מרכיביה. ובתחום הכתיב – העיבוד החזותי מאפשר לכתוב בכתיב תקין בהתאם למה שאנו רואים. העין רואה את המילה שבת – ומזהה את הרצף הצלילי שלה וכן את המשמעות שהיא מבטאת. ובכתיבה: רוצים לכתוב את המילה, מעלים את הייצוג החזותי שלה – וכותבים בהתאם.

לעתים קרובות העיבוד השמיעתי לא מספיק, כי יש מצבים מיוחדים כמו ח' עם פתח, שנקראת באופן שונה כאשר היא בסוף מילה. וכן בכתיבה: עלולים להחליף בין ח/כ, ט/ת, א/ה שצלילן זהה. שגיאות שנובעות מחוסר דיוק במראה החזותי של המילה, הן בקריאה והן בכתיבה, מכונות בשם: שגיאות אורתוגרפיות.

לעיבוד החזותי כמה שלבים: שלב ראשוני, עוד לפני רכישת הגורם האלפא-ביתי, שמכונה: שלב לוגוגרפי. בו יכול גם פעוט בן 3 לזהות מילה כציור. הוא רואה את הסמל של ״קוקה קולה״ ו״יודע לקרוא״ זאת מתוך תפיסה חזותית של מראה חזותי גרידא. בשלב שלאחר רכישת הצופן האלפא-ביתי, קולט הילד אט אט את מבנה המילים תוך קישור לפונמות שמהן הן מורכבות. בעת קריאה הוא עורך בתוכו עיבוד כפול: פונטי ואורתוגרפי. העיבוד האורתוגרפי התקין מאפשר לו לקלוט את המילה כיחידה אחת, על כל מרכיביה. שלב זה מכונה: שלב אורתוגרפי.

האם ניתן לעזור לשפר שגיאות על רקע כשל אורתוגרפי?

לכאורה, על מנת לתת לילד לקלוט את המימד החזותי של המילה על כל מרכיביה, עליו ללמוד ״לצלם״ את המילה וליצור ייצוג חזותי פנימי המתייחס למילה על כל מרכיביה. מכיוון שבשפה קיימות טריליונים של מילים, ייצור ייצוג חזותי לכל אחת מהן (על כל הטיותיהן), עשוי לקחת שנים. בפרט למי שהעיבוד החזותי שלו אינו מפותח. אם זו הייתה האפשרות היחידה של רכישת הקריאה האורתוגרפית ושל הכתיב התקין, מסתבר שהיינו מתייאשים…

אלא שבשפה העברית ישנם כללי דקדוק שחלים על קבוצות שלימות של מילים. כאן ניתנת לנו אפשרות ללמד את הילד כלל אחד שיוכל להחיל על הרבה מילים בבת אחת, ולחסוך לעצמו שגיאות רבות.

העיבוד המורפולוגי

ההתייחסות למבנה המילה מבחינה דקדוקית, נעשה בעיבוד שהוא עומד בפני עצמו. אם בעיבוד הפונולוגי מתייחס הילד לצלילים של המילה, בעיבוד המורפולוגי מתייחס הילד להטיות של מילים, תבניות ומשקלים. וכמו שלחיזוק העיבוד הפונולוגי עורכים תרגילים שמיעתיים לפיתוח יכולת אנליזה וסינטזה שמיעתיים, כך לחיזוק העיבוד המורפולוגי ניתן לערוך תרגילי המרה מיחיד לרבים, זכר לנקבה, זמנים, גופים ועוד…

המודעות לכללי הדקדוק, והתרגול בשימוש בהם בכתיבה נותן כר נרחב שמאפשר לנו לתת לילד כלים לצמצם את חוסר הוודאות באשר לאופן הקריאה של מילים רבות, וכן לכתיב המדויק. שגיאות שהיו יכולות להיחסך על ידי ידיעת כלל דקדוקי נוטים לכנות בשם: שגיאות על רקע מורפולוגי.

ומה הוא עיבוד מורפופונולוגי? (למעמיקים:)

ישנם כללים דקדוקיים טהורים, כמו: סיומת ״תי״ בפעלים בעבר גוף מדבר (למדתי, כתבתי וכו׳). אך ישנם כללים שאינם מגיעים באופן ישיר משדה הדקדוק, אבל מצבים דקדוקיים מסוימים משפיעים על האופן בו נשמעת המילה, ומכיוון שההשפעה הזו היא קבועה, ניתן לעבד אותם לכדי כלל.

כלל כזה יכול לסייע לתלמידים בפיענוח ובקריאה, וכן בבחירת האיות הנכון. לדוגמה: היכרות עם תופעת הפתח גנובה, תעזור לילד לפענח נכון מילים המסתיימות בה, ומצד שני ידע – שאם שומעים בסוף המילה צליל של אַח, כותבים רק ח׳ ללא תוספת. המילה בסיומת חַ נותנת מידע גם לגבי כל משפחת המילים שבה, שכן כלל בסיסי בלשון אומר שכל המילים במשפחה שומרות על כתיב אחיד, ולכן כולן תיכתבנה באות ח׳. כך בעזרת כלל מורפופונולוגי (שמשלב חלק שמיעתי וחלק דקדוקי) ניתן לחסוך שגיאות כתיב בקבוצת מילים גדולה שבה קיימת מילה בסיומת פתח גנובה.

לסיכום, במה מתבטא הקשר בין כתיב לקריאה?

כפי שהזכרנו לעיל, השיבושים בכתיב יושבים על קושי בעיבוד מסוים במוח. אותו עיבוד משליך גם על הקריאה. כתוצאה מכך, המוקדים החלשים אצל הילד גורמים לו לשבש בקריאה ובכתיבה גם יחד.

ילד בעל לקות פונולוגית – ישבש בקריאה ובכתיבה (ולפעמים אף בדיבור) בהשמטה, הוספה או החלפה של צלילי האותיות או התנועות. ככל שהמילה יותר מורכבת וקשה להיגוי כך ישגה יותר.

ילד בעל לקות מורפולוגית – ישבש בקריאה ובכתיבה (ולפעמים אף בדיבור) בחוסר תשומת לב למבנה הדקדוקי של המילה. שיבושים בתבנית המילה, סיומות, מוספיות תחיליות וכד׳. לעיתים קרובות, הקושי המורפולוגי יביא גם לחוסר התאמה מורפולוגית בתחביר המשפט.

ילד בעל לקות אורתוגרפית טהורה – ישבש בקריאה ובכתיבה רק במילים שבהן אין לו כלי עזר פונטיים או מורפולוגיים. למשל בהחלפה בין המילים – אף / עף, השמטת א׳ שותקת וכד׳.

על מנת לתת למורים כלים נוחים לעבודה בשני התחומים, הוצאנו לאור את ערכות "קריאה פלוס כתיב". בערכות אלו, מוצעת העבודה על הגורם המכשיל משני צידי המטבע – הן בהשלכה שלו על הקריאה, והן בהקשר לכתיבה. ב״קריאה פלוס כתיב״ חלק א׳ – עובדים על העיבוד הפונולוגי, וב״קריאה פלוס כתיב״ חלק ב׳ – עובדים על העיבוד המורפולוגי, והמורפופונולוגי. בחלק ג׳ – בעז״ה ניתן כלים חיצוניים שיוכלו לעזור באופן ״מלאכותי״ לכתיב על בסיס אורתוגרפי, למילים שאין להן כלי עזר פונולוגייים או מורפולוגיים.

ערכת ״קריאה פלוס כתיב״ חלק ב׳, יצאה לאור זה עתה (אמור להגיע מהדפוס היום!) בין השאר, עורך הילד היכרות עם מילות היחס להטיותיהן. כאשר ילד מודע לעובדה כי למילות היחס סיומות קבועות בדומה לסיומות כינויי השייכות, הוא מתרגל להשתמש בצורת הכתיב הזו בכתיבתו, ובמקביל קולט את הסיומת כיחידה הנוספת על המילה היסודית ובעקבות כך משפר את הדיוק והשטף בקריאה. למשל: מחברותיו = מחברת+סיומת רבות+ סיומת כינוי שייכות יו. הידע הזה תורם גם להבנת משמעות המילה ומסייעת בהבנת הנקרא.

מצורפים שני משחקים שלמרבה הצער, לא נשאר להם מקום בערכה… תהנו מהם כמתנה!

אם מלמדים אצלכם מספרי "שבילים" – זה הזמן לבדוק אם קיבלתם את כל המדריכים (ולספרי הדקדוק גם קובץ מבחנים). תוכלו לפנות ולבקש את החומר המשלים, לחוויית לימודים מושלמת למורה ולתלמיד.

ואם עדיין לא הכרתם את ספרי "שבילים" – תוכלו להזמין את הקטלוג המעניין אתכם:

רוצה לקבל את קטלוג ספרי "שבילים" להוראת העברית בבי"ס יסודי ות"תים

רוצה לקבל את קטלוג "שבילים" להוראה מתקנת