ממשיכים לדבר

וגם בבית…

תקציר הפרק הקודם: בגילאי כיתות א', ב' ג' – עסקנו בהכרת המושג "שאלה", בעידוד לשאילת שאלות, בעניית תשובות מתאימות לפי מילת השאלה, והדרכנו איך לענות תשובה מלאה וגם מתי היא חשובה ומועילה.

בכיתה ד' ניתן להעמיק עם התלמידים עוד בנושא, ולחזק בהם את הקשר בין מילים מסוימות לשאלות מתאימות. עורכים היכרות עם מגוון תיאורי זמן – לשאלה "מתי", מגוון תיאורי מקום לשאלה "היכן", מגוון תיאורי סיבה ותוצאה – לשאלה "למה" או "מדוע". כדאי להפגיש את התלמידים עם מציאות בחיי היום יום, בקטעי עיתונות וכד' שנותנים מידע ועונים על שאלות שונות.

העמקה זו תורמת ליכולת ההבעה של הילד ובמקביל גם להבנת הנקרא; כשילד יודע שמשפט כמו: בהמלצת משרד הבריאות תתחיל את שנת הלימודים הבאה רק אחרי החגים. "אחרי החגים" זהו תיאור זמן, שיכול לענות על שאלה שפותחת במילה "מתי"? – סיפרו לנו כאן מתי תתחיל שנת הלימודים לפי המלצת משרד הבריאות.

לחצו על הקובץ להורדה:

להפוך משפט מידע למשפט שאלה זוהי מיומנות חשובה בגיל הבוגר.  כאשר אט אט מפסיקים המורים לתת שאלוני חזרה לקראת מבחנים, התלמידים אמורים לקרוא קטעי מידע ולשנן אותם. כאשר הם יודעים 'לתרגם' את המשפטים כתשובות לשאלות מסוימות, הם יכולים לשער 'מה המורה יכול/ה לשאול אותי בקשר לזה' – ומגיעים מוכנים למבחנים הרבה יותר טוב.

בכיתה ה' כדאי להרחיב את הידע על מילות שאלה גם בהיכרות עם מילות הוראה. שכן ככל שהגיל עולה, השאלות מנוסחות באופן שונה. לא רק "כמה" ו"למה". אלא: צייני שלושה גורמים ל… או – כיצד יש להתייחס ל… נמקי והביאי דוגמה. הניסוחים הללו יכולים להרתיע תלמידים מסוימים, וכשעורכים היכרות מסודרת – הכול הרבה יותר מובן ונעים. [זה בעצם הסוד של ספרי "שבילים" – מנסים לחשוב מראש על 'מוקשים' שעלולים להגיע במהלך הנושאים, מלמדים כללים ומנטרלים…] את מילות ההוראה לא די להבין כמו מילה והסברה, יש להפעיל את התלמידים בהתנסות בכל אחת מהן. בתחילה – מתוך ידע עולם, ואח"כ מתוך טקסט כתוב.

בכיתה ה' או ו' – נערכת ההעמקה גם בנושא מילות הקישור; תוך הבחנה בין משום ש… לבין משום כך… למרות… ובגלל…. עורכים לתלמידים היכרות עם קבוצות מילות הקישור: מילות סיבה, מילות תוצאה, מילות זמן, מילות אופן וכו', מכירים את מגוון האפשרויות של מילות קישור בכל קבוצה ומתאמנים בשילובן בתשובות בהתאם לדרישה. גם כאן, ההיכרות עם מילות הקישור מסייעת גם בהבנת הנקרא: כשקוראים משפט שבו מילת קישור, יודעים איזה מידע קיבלנו, ועל איזו שאלה נוכל לענות בתוכן המופיע במשפט הזה. השילוב של הבנה והבעה מודגש באופן משמעותי בספרי "בשבילי הלשון וההבעה"

  1. משחק "איך אתה עושה את זה?" – למצוא לכל ילד פעולה מסוימת שהוא מומחה בעשייתה. כגון: הכנת סלט מסוים לשבת, מתכון לעוגה, כריכה של ספר קרוע, סידור חדר, תפירת כפתור, העתקה מדיסק לקובץ למחשב, שטיפת רצפה וכד'. לבקש ממנו לכתוב ברשימה את כל הפעולות שהוא עושה בשביל זה לפי סדר. בכל שורה – שלב אחד בעבודה. אח"כ כדאי להקליד את זה ולגזור לרצועות. יושבים סביב השולחן. כל ילד מקבל מגזרותיו של ילד אחר, ומנסה לסדר. המשימה הבאה היא לפעול לפי ההמלצה, ולכתוב פידבק איך הייתה התוצאה… ילד שהצליח להסביר את הפעולה שבה התמחה, זכאי למתנה.
  2. משחק "העקרונות" – יושבים במעגל או אפילו סביב שולחן השבת. אחד מן המשתתפים יוצא מהחדר. הנותרים מתכננים עיקרון מסוים שיקפידו עליו בעת עניית התשובות על השאלות שישאל מי שיצא. כשמוכנים – הוא חוזר, ועושה סבב שאלות לכל המשתתפים, על המשתתפים לענות רק בהתאם לעיקרון שתכננו. מה פירוש עיקרון? זה יכול להיות עיקרון פונולוגי, כמו: שתמיד התשובה תתחיל באות מסוימת, או שהתשובה של האחד תתחיל באות שבה סיים המשתתף הקודם לו. זה יכול להיות עיקרון סמנטי, כמו: בכל תשובה יש להזכיר מילת רגש, או שם של מקום. זה יכול להיות עיקרון מורפולוגי, כמו: בכל תשובה מזכירים שם גוף (אני, אתה וכד'), או תמיד לדבר בלשון עבר. אפשר גם לחשוב על רעיון של תנועה מסוימת שמצורפת לתשובה, או כל דבר שניתן להגדיר אותו באופן ברור לכל המשתתפים. מי שיצא – אמור לשים לב לפרטים ולזהות את העיקרון המסתתר מאחורי תשובות המשתתפים. חוויה מאתגרת ומקרבת! ממליצה!
  3. תשובות "מוגבלות" – לכל משתתף דף ומכשיר כתיבה. המנחה שואל שאלות מעניינות ומגביל במספר המילים שצריכים להופיע בתשובות. בהמשך – ניתן לאפשר לכל משתתף להעלות שאלה משלו, ולהגדיר כמה מילים אמורה להכיל התשובה. דוגמה ל"שאלון" – 1. מה היית עושה אם היית רואה מקק מתרוצץ לידך? – תשובה בשבע מילים. 2. אם לא הייתה מגבלה של חוק או תכנית לימודים, אילו מקצועות הייתם רוצים ללמוד בבית הספר? – תשובה בשש מילים מתי אתם מרגישים הכי קרבת ה' במהלך היום? – תשובה בחמש מילים. 4. איפה הייתם רוצים להיות נוכחים בצורה של 'רואים ואינם נראים'? – תשובה בארבע מילים. 5. מה את/ה עושה מיד כשאת נכנס/ת למעלית? – תשובה בשלוש מילים. 6. איך היית מגדירה את הכיתה / המשפחה / הקבוצה שלנו? – תשובה בשתי מילים. 7. איזו תכונה דומיננטית יכולה להגדיר את מי שיושב לימינך? – במילה אחת.

כמובן שאין סוף לשאלות ולתשובות. אך בפעם הבאה נעבור לדבר על נושא חדש.

אם עדיין לא קיבלתם את האפשרות לקבל מידע על חומרי עזר שונים לקידום תלמידים, תוכלו להקליק:

רוצה לבקר ביריד "מאורות מרחוק"

ואם עדיין לא סגרו אצלכם בבית הספר את רשימות הספרים, תוכלו להרוויח עוד משהו:

רוצה להמליץ על ספרי "שבילים" ולקבל את "מדריך Aקטיב"

ובו 5 שיטות ללמידה פעילה שלא משאירה אף תלמיד פסיבי בכיתה

ולהצטרפות לקבוצה מעצימה ולקבל תכנים אלו ישירות למייל שלך:

רוצה "כלים שלובים"

 

שאלות ותשובות בגיל הצעיר

עכשיו הגיע הזמן ללמד אותם לענות תשובות.

במאמר זה נתמקד בגיל הצעיר, ובפעם הבאה נעלה כיתה.

ראשית, חשוב להפגיש את הילדים עם הצורך במענה לשאלות. לתת דוגמה של סיטואציה שמעוררת סקרנות, ומגרה לשאילת שאלות והקשבה לתשובות. בספר "בשביל הלשון" מס' 2 – הבאתי סיפור על מומחה לבעלי חיים שהגיע לביקור בכיתה, אילו שאלות נשאל אותו?

ומכאן נעבור לדבר על התשובות:
תשובה אמורה לתת מידע שחסר בשאלה ומתבקש ממנה.

כל שאלה כוללת מילת שאלה + נוסח המשך.

נוסח ההמשך הוא מידע המופיע גם בשאלה, אבל התשובה – אמורה להשלים את המידע החסר במקום מילת השאלה ובהתאם לדרישתה. נשמע מסובך?!

  • לילדים בכיתה ב' מספיק לתת להתנסות. חושפים אותם למגוון של שאלות ומבקשים מהם לענות תשובות מתאימות. מתחילים עם שאלות שהתשובה עליהן היא "כן" או "לא". כאן לומדים הילדים להתייחס לכל פרט בשאלה כדי לענות תשובה מדויקת. לדוגמה: האם התרנגול מטיל ביצים?… ואח"כ: האם התרנגולת מטילה ביצים?…
  • עורכים היכרות עם מילות שאלה, ומתחילים בעבודה. כדי להקנות זאת בצורה מדורגת הקפדתי בספרי "בשביל הלשון" מס' 2 על שתי נקודות: 1. בכל פעם מתמקדים במילת שאלה אחת. 2. מתחילים עם שאלות שהתשובות עליהן מופיעות בתמונה, וכך ההתמקדות של הילד בהבנת השאלה אינה דורשת ממנו התייחסות לטקסט נוסף. וממשיכים עם אותה מילת שאלה – שאלות שהתשובה עליהן מופיעה במשפט נתון.
    לחצו על התמונה להורדה:
  • בכיתה ג' מתקדמים ומלמדים את התלמידים להבחין בין תשובה "קצרה" לתשובה "מלאה". תשובה "מלאה" אינה רק ארוכה במילים, אלא מהווה משפט שלם. דוגמה: היכן קונים תפוחים? קצרה: בחנות ירקות. מלאה: תפוחים קונים בחנות ירקות. מדריכים את התלמידים להיעזר בשאלה כדי לכתוב תשובה מלאה – בד"כ מילות השאלה נכתבות מהסוף להתחלה, ובמקום מילת השאלה – כותבים את התשובה.

התשובה המלאה קצת מלאה את התלמידים. אבל אפשר להסביר להם כיצד מיומנות זו תסייע להם בלמידה למבחנים; בכיתה ג' התלמידים מקבלים דף שאלות חזרה, ומתבקשים לענות. אם הם יענו בתשובות קצרות, כמו למשל: חג פסח, בט"ו בניסן, הבכורים. וכד' – המידע לא יאוחסן במוח בצורה מקוטלגת. אלו פריטים ללא הקשר ברור. כאשר התשובות תיכתבנה באופן מלא: התורה קוראת "חג המצות" לחג פסח. פסח חל בט"ו בניסן. הבכורים צריכים לצום בערב פסח. – אז המידע ייקלט בצורה מיטבית, והילד גם יזכור לאורך זמן וידע לשלוף במבחן תשובה נכונה לשאלה מתאימה.

עם זאת, לא תמיד מוכרחים להשתמש בתשובה מלאה. יש מטלות שעדיף להתמקד בהן על תוכן והבנה מאשר על הבעה ואחסון מידע. כדאי לציין לתלמידים בכל פעם איזו תשובה מצופה מהם לענות.

נקודה נוספת שאפשר להתחיל לדון בה בכיתה ג' היא השאלות שאין עליהן תשובה בטקסט. כשהילד מבחין בין שאלה שיש עליה תשובה, לבין זו שאין אודותיה מידע – הוא קלט את הרעיון של חילוץ מידע. לפעמים ילדים חושבים ש"לא כתוב כאן" את התשובה, והיא בעצם מופיע ברמז, או שניתן להבין אותה בעזרת איזכור, הסקת מסקנות וכד'. כדאי להפגיש את הילדים עם מגוון האפשרויות למצוא את התשובות, ולתת להם להתנסות בכך באופן מודע ומדורג.

ומכיון שרובנו כבר בבית – אני רוצה להציע כמה פעילויות ביתית בנושא שאלות ותשובות לגיל הצעיר:

  1. משחק "חפש את המטמון" – בפתקים המכוונים תהיינה שאלות. התשובות עליהן תגלינה את מקום הפתק הבא. אלו יכולות להיות שאלות ידע כללי, כמו: איפה שומרים את הקרטיב כדי שלא יימס? או שאלות של ידע משפחתי: היכן אבא מניח את המגבעת כשהוא נכנס?

למי שלא מכיר את המשחק: מכינים כ-6 פתקים, על כל אחד מהם רושמים מצד אחד: פתק מס' …, ובצד שני הנחיה היכן לחפש את הפתק הבא. בתחילת המשחק הילדים מקבלים פתק ראשון, פותרים אותו ומגיעים למחבוא של פתק שני, השני מוביל לשלישי וכך הלאה – עד לשישי שמוביל למטמון – פרס או ממתק לזה שמוצא (ממליצה לתת לו לחלק לכל המשתתפים). שני טיפים למבוגר שמכין את המשחק: לרשום לעצמך בפתק נפרד את מקומו של כל פתק. כשמחביאים את הפתקים: להתחיל בפתק אחרון: לקרוא, ולהחביא לפיו את המטמון. אח"כ לקרוא את הפתק החמישי – ולהחביא לפיו את השישי, ואז לקרוא את הרביעי, ולהחביא לפיו את השלישי וכך הלאה עד שנותר בידינו הפתק הראשון – אותו מביאים לילדים. כמובן שיש להחביא את הפתקים כשהשטח פנוי מן הילדים שעתידים להשתתף במשחק…

  1. משחק "מכירים אותי" – כל אחד מבני המשפחה מקבל דף ומכשיר כתיבה. מנהל המשחק מקריא שאלה, ועל כל אחד לכתוב משפט תשובה בנוגע אליו. למשל: איזה חומש למדת השנה בכיתה? השנה למדתי חומש… , או – מהו הסלט האהוב עליך ביותר בשבת? כותבים: אני אוהב במיוחד את סלט ה…, באיזו פעולה אתה הכי אוהב לעזור לאמא? אני הכי אוהב לעזור ב…, מתי אתה מרגיש שמח במיוחד? כמובן שיש שאלות שמתאימות לכל משפחה, ויש כאלה ייחודיות יותר. לאחר כ-10 שאלות, מקריא כל אחד את הרשימה שלו, כל המשתתפים מאזינים ומנסים לקלוט היטב את המידע.

שלב שני, שניתן לערוך אותו ביום אחר, עורכים הגרלה בין בני המשפחה – ומכתירים את יו"ר הוועדה. עכשיו עורכים סבב שאלות בנוגע אליו – מתחילים בשאלות שהוזכרו במפגש הראשון, וממשיכים בשאלות נוספות שמציע כל אחד מן המשתתפים. מי שענה נכון – מקבל עדש / פופקורן / מדבקה. בסיום הפעילות סופרים למי הצטבר הכי הרבה, הוא הזוכה. גם הילד שסביבו נערכו השאלות מרגיש זוכה לא פחות…

מחפשים חומר לקידום הילדים בבית? לשיעורים פרטיים שאתם מעבירים? תוכלו לשלוח בקשה למייל: 5793314@OKMAIL.CO.IL לבקש להצטרף ליריד הוירטואלי "מאורות מרחוק", ולקבל אפשרות גישה קלה למגוון יוצרים בתחום.

ואם עדיין לא סגרו אצלכם את רשימות הספרים, תוכלו להרוויח עוד משהו:

רוצה להמליץ על ספרי "שבילים" ולקבל את "מדריך Aקטיב"

ובו 5 שיטות ללמידה פעילה שלא משאירה אף תלמיד פסיבי בכיתה

ולהצטרפות לקבוצה מעצימה ולקבל תכנים אלו ישירות למייל שלך:

רוצה "כלים שלובים"

 

כמה זמן יימשך המצב הזה?

והפעם – נתחיל לדבר על שאלות ותשובות.

שאילת שאלות הוא כלי עצום בלמידה. לא לחינם ספרי השו"ת הם רבי מכר.

אם נשים לב, רוב המידע הנרכש שלנו מגיע בצורה של שאלות ותשובות.

גם כאשר אנו קוראים טקסט – אנו מתחילים לקרוא, ובראש כבר עומדת שאלה שהמשפט הבא עונה עליה, או לא.

זה קורה משום שהמוח שלנו מחפש כל הזמן איזון. וכשמתעורר איזשהו קונפליקט בין מה שידענו, למה שקראנו או שמענו – מתערער האיזון. ואז נפתח במוח מעין כלי לקליטת מידע חדש שיביא את האיזון המיוחל. וכשהכלי פתוח – המידע נקלט בצורה מיטבית.

גם פעוטות מתחילים לקלוט את העולם באמצעות שאלות: "מה זה?" "למה", הן שאלות נפוצות אצל קטנטנים, והן חסד ה' להתפתחות מהירה וקליטת מידע רב בתקופה קצרה.

ומה עם התלמידים שלנו?

התלמידים הכישרוניים בדרך כלל סקרניים, חקרניים ומגלים עניין בכל דבר. אנחנו צריכים רק לשמור על הסבלנות שלנו, ולהשתדל לענות להם ו/או לכוון אותם למקור המידע המהימן.

אבל אלה ש'מסתפקים במועט', יעדיפו להתעסק בדברים מוכרים שהם רגילים אליהם, ולא ישאפו לדעת יותר, לשאול ולקבל תשובות. כיצד עוזרים להם?

ככל שנגביר את הדיסוננס ונחשוף אותם למידע שמתנגש עם מה שהם רגילים, הם יתעוררו לשאול ולהבין. לדוגמה: ילד שרגיל להשתמש במברשת שיניים ישנה ומשופשפת, אנחנו יכולים לקנות לו חדשה ולהחליף כי … אנחנו יודעים למה, והוא גם לא ישאל.  אם נציע לו לגזור את שערות מברשת השיניים, הוא בטוח ישאל: "למה?" ואז נסביר ששערות כאלה אינן מברישות כמו שצריך, ננתח את הרעיון לגזור את השערות המכופפות, ואולי הוא יציע בעצמו לקנות מברשת חדשה.

ישנם כלי עזר של תמונות אבסורדיות שמעוררות את הילד לשאול שאלות. אפשר לתת תמונות קומיקס שבהן הדיבור להשלמה, והילד אמור לחשוב מה שואל הילד את האמא בדרך לחנות, מה שואל אבא את הרב באסיפת הורים.

אפשר גם ליצור משחקים משפחתיים שמעודדים לשאול שאלות.

כמו למשל?

משחק מסלול.

מסלול שבתוכו יש תחנות של שאלות, וערימת כרטיסים שעל כל אחד מהם מילת שאלה.

כשהמשתתף מגיע (בקוביה) לתחנת שאלה, הוא מרים כרטיס, וצריך לשאול את אחד המשתתפים שאלה שמתחילה במילה הכתובה בכרטיס.

אפשר לזכות אותו בנקודה, או לתת לו להתקדם במסלול.

פסח זהו חג הקושיות, אבל חשוב לעודד את הילדים לשאול גם במשך השנה…