וגם בבית…
תקציר הפרק הקודם: בגילאי כיתות א’, ב’ ג’ – עסקנו בהכרת המושג “שאלה”, בעידוד לשאילת שאלות, בעניית תשובות מתאימות לפי מילת השאלה, והדרכנו איך לענות תשובה מלאה וגם מתי היא חשובה ומועילה.
בכיתה ד’ ניתן להעמיק עם התלמידים עוד בנושא, ולחזק בהם את הקשר בין מילים מסוימות לשאלות מתאימות. עורכים היכרות עם מגוון תיאורי זמן – לשאלה “מתי”, מגוון תיאורי מקום לשאלה “היכן”, מגוון תיאורי סיבה ותוצאה – לשאלה “למה” או “מדוע”. כדאי להפגיש את התלמידים עם מציאות בחיי היום יום, בקטעי עיתונות וכד’ שנותנים מידע ועונים על שאלות שונות.
העמקה זו תורמת ליכולת ההבעה של הילד ובמקביל גם להבנת הנקרא; כשילד יודע שמשפט כמו: בהמלצת משרד הבריאות תתחיל את שנת הלימודים הבאה רק אחרי החגים. “אחרי החגים” זהו תיאור זמן, שיכול לענות על שאלה שפותחת במילה “מתי”? – סיפרו לנו כאן מתי תתחיל שנת הלימודים לפי המלצת משרד הבריאות.
לחצו על הקובץ להורדה:
להפוך משפט מידע למשפט שאלה זוהי מיומנות חשובה בגיל הבוגר. כאשר אט אט מפסיקים המורים לתת שאלוני חזרה לקראת מבחנים, התלמידים אמורים לקרוא קטעי מידע ולשנן אותם. כאשר הם יודעים ‘לתרגם’ את המשפטים כתשובות לשאלות מסוימות, הם יכולים לשער ‘מה המורה יכול/ה לשאול אותי בקשר לזה’ – ומגיעים מוכנים למבחנים הרבה יותר טוב.
בכיתה ה’ כדאי להרחיב את הידע על מילות שאלה גם בהיכרות עם מילות הוראה. שכן ככל שהגיל עולה, השאלות מנוסחות באופן שונה. לא רק “כמה” ו”למה”. אלא: צייני שלושה גורמים ל… או – כיצד יש להתייחס ל… נמקי והביאי דוגמה. הניסוחים הללו יכולים להרתיע תלמידים מסוימים, וכשעורכים היכרות מסודרת – הכול הרבה יותר מובן ונעים. [זה בעצם הסוד של ספרי “שבילים” – מנסים לחשוב מראש על ‘מוקשים’ שעלולים להגיע במהלך הנושאים, מלמדים כללים ומנטרלים…] את מילות ההוראה לא די להבין כמו מילה והסברה, יש להפעיל את התלמידים בהתנסות בכל אחת מהן. בתחילה – מתוך ידע עולם, ואח”כ מתוך טקסט כתוב.
בכיתה ה’ או ו’ – נערכת ההעמקה גם בנושא מילות הקישור; תוך הבחנה בין משום ש… לבין משום כך… למרות… ובגלל…. עורכים לתלמידים היכרות עם קבוצות מילות הקישור: מילות סיבה, מילות תוצאה, מילות זמן, מילות אופן וכו’, מכירים את מגוון האפשרויות של מילות קישור בכל קבוצה ומתאמנים בשילובן בתשובות בהתאם לדרישה. גם כאן, ההיכרות עם מילות הקישור מסייעת גם בהבנת הנקרא: כשקוראים משפט שבו מילת קישור, יודעים איזה מידע קיבלנו, ועל איזו שאלה נוכל לענות בתוכן המופיע במשפט הזה. השילוב של הבנה והבעה מודגש באופן משמעותי בספרי “בשבילי הלשון וההבעה”
- משחק “איך אתה עושה את זה?” – למצוא לכל ילד פעולה מסוימת שהוא מומחה בעשייתה. כגון: הכנת סלט מסוים לשבת, מתכון לעוגה, כריכה של ספר קרוע, סידור חדר, תפירת כפתור, העתקה מדיסק לקובץ למחשב, שטיפת רצפה וכד’. לבקש ממנו לכתוב ברשימה את כל הפעולות שהוא עושה בשביל זה לפי סדר. בכל שורה – שלב אחד בעבודה. אח”כ כדאי להקליד את זה ולגזור לרצועות. יושבים סביב השולחן. כל ילד מקבל מגזרותיו של ילד אחר, ומנסה לסדר. המשימה הבאה היא לפעול לפי ההמלצה, ולכתוב פידבק איך הייתה התוצאה… ילד שהצליח להסביר את הפעולה שבה התמחה, זכאי למתנה.
- משחק “העקרונות” – יושבים במעגל או אפילו סביב שולחן השבת. אחד מן המשתתפים יוצא מהחדר. הנותרים מתכננים עיקרון מסוים שיקפידו עליו בעת עניית התשובות על השאלות שישאל מי שיצא. כשמוכנים – הוא חוזר, ועושה סבב שאלות לכל המשתתפים, על המשתתפים לענות רק בהתאם לעיקרון שתכננו. מה פירוש עיקרון? זה יכול להיות עיקרון פונולוגי, כמו: שתמיד התשובה תתחיל באות מסוימת, או שהתשובה של האחד תתחיל באות שבה סיים המשתתף הקודם לו. זה יכול להיות עיקרון סמנטי, כמו: בכל תשובה יש להזכיר מילת רגש, או שם של מקום. זה יכול להיות עיקרון מורפולוגי, כמו: בכל תשובה מזכירים שם גוף (אני, אתה וכד’), או תמיד לדבר בלשון עבר. אפשר גם לחשוב על רעיון של תנועה מסוימת שמצורפת לתשובה, או כל דבר שניתן להגדיר אותו באופן ברור לכל המשתתפים. מי שיצא – אמור לשים לב לפרטים ולזהות את העיקרון המסתתר מאחורי תשובות המשתתפים. חוויה מאתגרת ומקרבת! ממליצה!
- תשובות “מוגבלות” – לכל משתתף דף ומכשיר כתיבה. המנחה שואל שאלות מעניינות ומגביל במספר המילים שצריכים להופיע בתשובות. בהמשך – ניתן לאפשר לכל משתתף להעלות שאלה משלו, ולהגדיר כמה מילים אמורה להכיל התשובה. דוגמה ל”שאלון” – 1. מה היית עושה אם היית רואה מקק מתרוצץ לידך? – תשובה בשבע מילים. 2. אם לא הייתה מגבלה של חוק או תכנית לימודים, אילו מקצועות הייתם רוצים ללמוד בבית הספר? – תשובה בשש מילים מתי אתם מרגישים הכי קרבת ה’ במהלך היום? – תשובה בחמש מילים. 4. איפה הייתם רוצים להיות נוכחים בצורה של ‘רואים ואינם נראים’? – תשובה בארבע מילים. 5. מה את/ה עושה מיד כשאת נכנס/ת למעלית? – תשובה בשלוש מילים. 6. איך היית מגדירה את הכיתה / המשפחה / הקבוצה שלנו? – תשובה בשתי מילים. 7. איזו תכונה דומיננטית יכולה להגדיר את מי שיושב לימינך? – במילה אחת.
כמובן שאין סוף לשאלות ולתשובות. אך בפעם הבאה נעבור לדבר על נושא חדש.
אם עדיין לא קיבלתם את האפשרות לקבל מידע על חומרי עזר שונים לקידום תלמידים, תוכלו להקליק:
רוצה לבקר ביריד “מאורות מרחוק”
ואם עדיין לא סגרו אצלכם בבית הספר את רשימות הספרים, תוכלו להרוויח עוד משהו:
רוצה להמליץ על ספרי “שבילים” ולקבל את “מדריך Aקטיב”
ובו 5 שיטות ללמידה פעילה שלא משאירה אף תלמיד פסיבי בכיתה
ולהצטרפות לקבוצה מעצימה ולקבל תכנים אלו ישירות למייל שלך:
