שיעור בהקשבה – לפרשת דברים
מספרים על ילד כבן תשע, שנכנס לחנות גלידה ושאל את המלצרית: כמה עולה גלידה משובחת, המעוטרת בממרח שוקולד ואגוזים?
עשרה שקלים, השיבה המלצרית בקוצר רוח.
הוציא הילד את צרור מעותיו מכיסו, החל למנותן אחת אחת, ושאל בשנית: "וכמה תעלה גלידה פשוטה, ללא תוספת שוקולד ואגוזים?
השיבה המלצרית בפנים זעומות ובכעס: חמישה שקלים
הביט הילד במטבעות שבידו, ואמר למלצרית: אם כן, אבקש לקבל את הגלידה הפשוטה.
הביאה המלצרית את מבוקשו, הניחה את החשבון ברוגז ובחוסר כבוד על שולחנו, ופנתה לדרכה. משסיים הילד לאכול את הגלידה, הניח את מעותיו על השולחן ויצא לדרכו.
כעבור דקות אחדות, ניגשה המלצרית לפנות את השולחן. לפתע נעצרה, ודמעות של חרטה ובושה נקוו בעיניה. על השולחן היו מונחים עשרה שקלים, חמישה שקלים היו דמי הגלידה, וחמישה שקלים נוספים הושארו שם כדמי שירות (טיפ) עבורה.
כמה פעמים קורה שאנו ממהרים לקבוע מסקנות ואף להאשים את הזולת, בשעה שאין אנו מכירים כלל את כוונותיו הטהורות ואת עומק ליבו?
בשבת זו אנו מתחילים לקרוא בחומש דברים, הספר החמישי והמסכם בחמישה חומשי תורה. ספר זה, המכונה "משנה תורה", הינו נאומו האחרון וצוואתו הרוחנית הגדולה של משה רבנו, הנפרד מעמו בערבות מואב קודם כניסתם לארץ ישראל.
אחת התביעות המרכזיות שמציב משה רבנו בפני העם בפתח דבריו היא: "שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק" (א, טז). בדברים אלו מתווה להם משה את הדרך: בקרוב תיכנסו לארץ ישראל, ואנוכי לא אהיה עמכם להנהיגכם. שם, בארץ המובטחת, תכוננו את חיי הכלל והפרט. כדי להבטיח שבנין החברה בארץ הקודש יעלה יפה ויחזיק מעמד, עליכם להציב בראש התשתית החברתית את יסוד ה"שמוע בין אחיכם". עליכם לחנך את עצמכם, כבר מראשית הדרך, להקשבה הדדית ולנכונות להטות אוזן קשבת איש לרעהו, שכן זהו התנאי ההכרחי והחיוני ביותר לבניית חברה מתוקנת המושתתת על אדני התורה והיושר. משה רבנו הכיר היטב את טבע האדם ואת הנטיה העלולה להוביל לחוסר התחשבות בזולת.
שמאי אומר בפרקי אבות (א, טו): "והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". מודגש בדבריו שהארת פנים אינה רק נימוס חברתי, אלא חובה אנושית ויהודית. חובה זו אינה חלה רק כשלבך חפץ בקרבתו של פלוני או כשדעתך נוחה ממעשיו. אדרבה, גם כשדעותיכם חלוקות ומעשיו אינם ראויים בעיניך, עליך לקבלו בסבר פנים יפות ומסבירות, להעניק לו יחס מכבד ולהאזין לדבריו.
החיבור שבין פתיחת ספר דברים ל'ימי בין המצרים' מזכיר שבנין רוחני מתחיל ביכולת להקשיב "בין אחינו". הבית הראשון נחרב לפני כאלפיים וחמש מאות שנה על ידי נבוכדנצר מלך בבל, והבית השני חרב כחמש מאות שנים לאחר מכן בעוון שנאת חינם.
כמה כואב ומצער לראות כי דווקא בימים אלו, שבהם נדרשים אנו יותר מכל לאחדות, שורר בקרבנו יצר הפילוג והפירוד. עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להרבות כבוד הדדי. גם כשאין הסכמה, חובה עלינו להקשיב, להבין ולכבד.
התיקון לחטא חורבן הבית בעוון שנאת חינם טמון באימוץ מידת ה"שמוע" ובקבלת כל אדם בסבר פנים יפות ובכבוד הדדי. רק מתוך הקשבה כנה ונכונות לגשר על פערים, נוכל להפוך את ימי האבל לימי ששון ושמחה ולזכות בע"ה לבנין בית המקדש השלישי. מעבר לחובה לדון לכף זכות, מוטלת עלינו חובה קבועה ויומיומית להאיר פנים לכל אדם באשר הוא, ללא קשר למעמדו או לגילו. אם נרגיל את עצמנו להביט בזולת בעין טובה ולנהוג עמו בסבר פנים יפות, נחסוך מעצמנו דמעות רבות של חרטה ונרבה אהבת חינם ושלום בעולם. כולנו תפילה כי יבוא משיח צדקנו במהרה, ויהפכו ימים אלו לששון ולשמחה.
הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – office@shaalti.co.il
מעוניינים ברעיונות יפים לפרשת דברים, שיעשירו את שולחן השבת?
מוזמנים להיכנס לקישור https://katzr.net/82b60d
מעוניינים ברעיונות חינוכיים מפרשת השבוע?
רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?
לחצו על הקישור https://did.li/gq4ZH
או שלחו את המילה 'רעיון' למייל office@shaalti.co.il
