דגשים בהקנית האותיות

דגשים נוספים ללימוד האותיות

אפתח את מאמר זה עם יישר כוח לאלו הקוראים את המאמרים, המגיבים וגם לאלו שאינם מגיבים. תגובותיכם נותנות חשק ומרץ להמשך הכתיבה והעלאת הדברים על גבי הכתב לתועלת העוסקים בעבודת הקודש ותועלת הילדים היקרים שעל חינוכם אנו מופקדים.

הגיל שאנו פוגשים בו את הילד הוא גיל קריטי וחשוב מאין כמותו לעתיד הילד, חינוכו, אופן לימודו והישגיו הלימודיים בהמשך ימיו. ולכן הצורך להיות ברורים וממוקדים בעשייתנו הינו קריטי למען נפעל על צד הטוב ביותר בצורה שתביא לתוצאות הטובות ביותר.

דוד המלך כותב בספר תהילים (קכז ד): "כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים". והקשו המפרשים, מדוע המשיל דוד המלך את ימי הנעורים דווקא לחיצים ולא לדבר כלשהו אחר? אלא, כשנתבונן בחץ הנזרק למטרתו נבחין כי ככל שהמיתר יימתח יותר החץ יגיע רחוק יותר, והוא הנמשל לימי הנעורים. ימים אלו הם המיתר, ככל שנמתח אותו יותר, קרי, נעבוד בצורה מושכלת יותר, הילד יגיע רחוק יותר גם כשהוא כבר לא לידינו ואין אנו רואים בהצלחותיו, הכל נזקף לזכות המלמד בגיל הרך שמתח נכון וטוב את המיתרים.

במאמר זה נחדד דברים שעסקנו בהם בעבר ובכך ניתן תשובות לפניות שהגיעו אלי לאחר פרסום המאמרים הקודמים.

כשאנו מדברים על החילוקים וההבדלים שבין האותיות, נמיין אותם לפי ארבעה מרכיבים. ככל שנתקדם יותר האותיות יהיו דומות יותר ונראה אצל התלמידים יותר טעויות והחלפות.

ארבעת המרכיבים הם:

  1. כמות הקווים המרכיבים את האות (האות כ מורכבת משלוש קווים)
  2. מיקום הקווים (לאות ר יש שני קווים, אחד מאוזן למעלה והשני מאונך בצד ימין של האות)
  3. ארכם של הקווים והיחס שלהם. כאן יש לנו את היחס של הקווים בתוך האות, ובין חברותיה (לאות ו יש שני קווים, אחד קצר והשני ארוך. לאות ך יש יש שני קווים, אחד רגיל והשני ארוך מאוד)
  4. ההבחנה בפרטים קטנים הייחודיים לאות זו (הקו התחתון של ב היוצא מעט, הקו העליון של ד היוצא מעט וכו')

בעמדנו מול הילדים ומקנים להם את הנלמד, חשוב שנתייחס ונדבר על כל מרכיב מארבעת מרכיבים אלו. כמובן שלא נאמר שהאות היא כמו… ולא נחדד לכלל הכיתה את ההבדלים בין … ל… אלא נחדד את הייחודיות של האות והדברים המאפיינים רק אותה. וכך באות ל נדבר על הגובה, באות ך על הקו שיורד למטה למטה, באות ם על כך שהיא סגורה ומרובעת ובנפרד בהגיענו ל-ס נדבר על שהיא סגורה ומתעגלת.

עניין נוסף שראוי לענות בו שוב הוא מיקוד ראיה. רבות נאמר ונכתב על נושא זה, ישנם רופאים המטפלים בכך, וישנם כאלו הטוענים שאין לכך כל קשר ליכולות קריאה, ובכל מקרה, מיקוד הראיה לשיטתם אינו ניתן לטיפול.

אצל היהודים 'עם הספר', ובפרט בציבור החרדי בו הקריאה תופסת מקום ותלווה את הילד כל חייו גם מחוץ ללימודים, מושקע הרבה מאמץ גם מצד ההורים לעזור לילדיהם גם אם הדבר כרוך בממון רב. על כן אנו המורים צריכים לנקוט כלל זה בידינו, במקום שיש לנו מה ואיך לעזור לילד, ללמדו את הידע החסר לו ולתרגל את הקריאה הנכונה והיעילה, לא נשאיר למשקפיים או לתרגילי הראיה לעשות את העבודה בעצמם.

 

לתגובות

חיים מושקוביץ

052-7170499

a70499@gmail.com

שליפה מהירה ומיקוד ראיה

 

 

הגמרא (קידושין ל.)דורשת את הפסוק (דברים ו ז) "ושיננתם שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד".

וכן המהר"ל בפירושו לתורה (גור אריה, דברים פרק ו פסוק ז) מרחיב "'ושיננתם לבניך' שיהא דברי תורה מחודדין בפיך. כי 'ושננתם' מלשון (ישעיה ה, כח) 'אשר חציו שנונים' (כ"ה ברא"ם)". וממשיך "שיהא מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם בהם אל תגמגם בהם. והטעם, כי צריך שתהיה נקרא 'תורתו', דכתיב (תהלים א, ב) 'ובתורתו יהגה יומם ולילה', וגם נקראת קניינו, [דכתיב] (משלי ד, ב) 'כי לקח טוב נתתי לכם', ואם מגמגם בהן אין זה 'תורתו', ולא נקרא 'קניינו', שלא נקרא 'קניינו' אלא אם שלו הוא, ואם מגמגם בתורה ומסופק בה – אינו שלו לגמרי"

מאמר זה יהיה כהמשך לקודמו בנושא הקניית האותיות, אולם חשוב לנו מאוד להפנים את הצורך בשטף ובשליפה מהירה. נתאר לעצמנו אדם הנלחם עם היצר על קימה בשעה מוקדמת. כמובן שהיצר בא בכל מיני תחבולות, מפתה את האדם ומשפיע עליו להישאר רק עוד קצת. לבסוף לאחר ארבע שעות של מלחמה עיקשת, ניצח האדם את היצר וקם לעבודת בוראו. מובן לכל בר דעת כי אין זה ניצחון אלא הפסד השעות שהן בבחינת מעוות לא יוכל לתקון. וכבר מנו חז"ל (אבות ג י) את שינה של שחרית בין הדברים המוציאים את האדם מן העולם.

כמו כן גם בנוגע לרכישת הקריאה, כל קושי, עיכוב או חוסר אוטומציה בפענוח, יבוא בהכרח על חשבון ההבנה בהמשך. ילד שחושב, לוקח לו זמן להיזכר, אם הוא לא שולף ואומר פירושו שהילד שמתאמץ, הוא לא יודע. גם אם 'בסוף' הילד מצליח ואומר, הדבר לא בא לו בקלות ואת התוצאות נראה בקושי בחיבור האות לתנועה, ובהמשך גם בקריאה רציפה ובזיהוי מילים.

לכן חשוב שנוודא כי הילד רכש היטב את האותיות, מסוגל לומר אותם בשטף ומוכן להתקדם לשלב הבא של חיבור האות עם הניקוד להברה.

נושא נוסף שראוי לתת עליו את הדעת הוא מיקוד ראיה. מיקוד ראייה היא הגדרה כללית לתפקוד של שתי העיניים בתאום ביניהם ובהתמקדות על מטרה אחת.
מיקוד ראייה לקוי בעיות הקשורות למיקוד ראייה באות לידי ביטוי כקושי של העיניים להתמקד יחד על מטרה, כשלעיתים אחת ו/או שתי העיניים לא ממוקדות כלל על המטרה (פזילה).

בעיות במיקוד ראייה עשויות להיגרם גם כתוצאה מחולשה של השרירים או מעודף פעילות שלהם והם יבואו לידי ביטוי בצורות מגוונות. התסמינים השכיחים ביותר הם עייפות, כאב ראש, מצמוץ יתר, שפשוף עיניים לעיתים קרובות, הימנעות מקריאה או משחק, חוסר נוחות בזמן קריאה.

קשיי מיקוד עלולים לגרום לילד גם עיכוב וקושי ברכישת הקריאה, אולם לעיתים נגרם לילד עוול בכך שהקושי מוסבר רק כקושי במיקוד ואנו מתעלמים מהצורך ללמד אותו את ידע האותיות, התנועות וכל השאר. נזכור כי גם את יש לילד קושי במיקוד והוא מטופל, כל עוד יש לו חסר גם בידע נלמד אותו ולא נרפה עד שישלים את החסר.

שנראה ברכה במלאכת הקודש ויהיו כל תלמידינו שולטים בחומר בדיוק ובבהירות, כמונח בקופסה.

לתגובות

חיים מושקוביץ

052-7170499

a70499@gmail.com