מוטוריקה עדינה

 

בס"ד

מה זה בכלל ריפוי בעיסוק?

ריפוי בעיסוק הוא אחד ממקצועות הבריאות. מטרתו לקדם את עצמאותו ותפקודו של האדם בעיסוקים השונים ובכך להשיג איכות חיים מרבית. תפקוד האדם מושפע באופן ישיר הן מהאדם עצמו, מסביבתו והעיסוק אותו בחר לבצע. המרפאה בעיסוק בוחנת את הגורמים הנ"ל, וממקדת את ההתערבות בגורם (אדם/ עיסוק/ סביבה) המאפשר והמגביל את יכולת התפקוד, בהתאם לרצונו של המטופל. תחומי העיסוק השונים כוללים בתוכם תפקודי יומיום בסיסיים ומורחבים (כגון אכילה והכנת ארוחה), לימודים, עבודה, פנאי, השתתפות חברתית ומשחק.

תהליך הטיפול הוא כמו מסע- מה עוברים בדרך?

התהליך הטיפולי כולל אבחון והערכה באמצעות: שאלונים, תצפיות, ראיונות וכלי אבחון. לאחר מכן המרפאה בעיסוק קובעת מטרות בשיתוף עם המטופל ו/ או בני משפחתו ובונה תכנית התערבות. לאחר יישום ההתערבות, המרפאה בעיסוק מבצעת בקרה על מנת לבחון את השגת המטרות.

פגשנו את המרפאה בעיסוק בהרבה צמתים בחיים: בבית אבות, בגן שפתי, בטיפול יחידני –

אז למי בעצם מיועד הטיפול?

הטיפול יכול להינתן בכל גיל בהתאם לצורך- מלידה ועד זקנה, ומתחלק למספר תחומים: ילדים, פיזיקלי- גריאטרי, בריאות הנפש, כישורי חיים וקהילה.

"לילד שלי יש עיכוב התפתחותי קל, האם גם ילדים אלו זקוקים לטיפול בריפוי בעיסוק?

ריפוי בעיסוק בקרב ילדים הוא תחום רחב, הכולל בתוכו ילדים עם התפתחות טיפוסית, אשר מאופיינים באיחור התפתחותי קל בתחום ספציפי, וכן ילדים השייכים לאוכלוסיות שונות, כגון: עיכוב התפתחותי, הפרעות קשב וריכוז, ויסות חושי, אוטיזם, מוגבלות שכלית התפתחותית, שיתוק מוחין ולקויות נוספות אחרות.

היכן נוכל לטפל בילדים הזקוקים לריפוי בעיסוק?

ילדים אלו מטופלים במסגרות טיפול שונות כגון: מסגרות החינוך הרגיל והמיוחד, מכונים להתפתחות הילד, בתי חולים, מרפאות חוץ, קליניקות פרטיות ועוד. כיום ילדים רבים מקבלים מענה לטיפולי ריפוי בעיסוק במסגרת של מכונים להתפתחות הילד, לרוב אלו ילדים אשר לומדים בחינוך הרגיל, או שאינם מקבלים מענה מספק במסגרות החינוך המיוחד. תפקידה של המרפאה בעיסוק במסגרות אלו הוא לתת מענה בהתאם לצרכי הילד וקשייו התפקודיים, לפיכך היא תהיה כחלק ממערך הגורמים המטפלים בילד.

אז מה עושים בטיפול בפועל?

המרפאה בעיסוק משפרת תפקוד באמצעים שונים, ביניהם תרגול מדורג וממוקד מטרה וכן רכישת אסטרטגיות תואמות. מושם דגש גם על הקניית הרגלי עבודה ולמידה, חיזוק תשתית גופנית הכוללת מיומנויות מוטוריקה גסה, שיפור מיומנויות ידניות ומוטוריקה עדינה, יצירת סביבה פיזית ו/או חושית מותאמת לילד (לדוגמא התאמת כסא ושולחן בכיתה, יצירת אזור מופחת ברעשים) ומתן פעילויות חושיות מווסתות לפני ביצוע מטלה.

 ובשביל מה?

כל האמצעים הללו משולבים במפגש הטיפולי על מנת להשיג מטרות תפקודיות, כגון:

1. עצמאות בתפקודי יום יום: אכילה באופן מאורגן, מסודר ונקי, עצמאות בלבוש, שמירה על היגיינה אישית, התארגנות עם חפצים אישיים כדוגמת ילקוט, קלמר, סידור החדר, הכנת ארוחות קלות ועוד.
2. השתתפות במרחב הגן ובית הספר –  השתתפות במתקני חצר ומשחקים במרחב, בעבודות יצירה ובמטלות גרפומוטוריות (ציור, צביעה וכתיבה), רכישת הרגלי עבודה ולמידה יעילים, הארכת יכולת התמדה, התארגנות בזמן ועם חפצים ושיפור מיומנויות חברתיות.
3. משחק ופעילויות פנאי – פיתוח ושכלול יכולות המשחק, כבסיס ללמידה ולהעשרת פעילויות הפנאי.

במאמרים הבאים נעסוק בתפקודים ובמיומנויות שונות הנדרשות לעצמאותו ואיכות חייו של הילד. נסביר את הקושי וניתן גם טיפים להתמודדות נכונה, מאמרים אלו יסייעו לכם כהורים או אנשי חינוך לקדם את תפקודו של הילד ולסייע לו להתמודד עם קשיים.

 

 

בשלות לקראת כיתה א' מאפשרת לילד להצליח במשימות ההתפתחותיות שעומדות בפניו:

1. רכישת קריאה וכתיבה
2. למידת חשבון
3. הסתגלות למסגרת המשמעתית והחברתית של ביה"ס
4. תפקוד עצמאי בכיתה ופיתוח הרגלי עבודה ולמידה

קיימים 3 תחומי בשלות עיקריים בהם עלינו לבדוק את מוכנות הילד לקראת כניסתו לעולם הלימוד בבית הספר:

מרכיבי הבשלות

א. בשלות פיזיולוגית-נוירולוגית
ב. בשלות קוגניטיבית
ג. בשלות רגשית-חברתית

בשלות פיזיולוגית-נוירולוגית

• תחושה – לפני העלייה לכיתה א' יש לוודא שהילד רואה ושומע היטב, על מנת לאפשר פניות מקסימלית ללמידה. כמו כן, חשוב להתייחס לתחום הוויסות חושי. במידה והילד מפגין רגישות מוגזמת לתחושת מגע, לגירוי קולי, וויזואלי או תנועתי, באופן הפוגע בתפקוד היומיומי שלו, מומלץ לפנות לאבחון בריפוי בעיסוק.
  מה כדאי לעשות? בדיקת שמיעה וראיה לפני כיתה א'
• מוטוריקה גסה – יציבה, שיווי משקל, חגורת כתפיים תקינה, קואורדינציה ותכנון מוטורי. מוטוריקה גסה תקינה משפיעה על התנהלות הילד במרחב, השתתפות במשחקי חצר ועוד.
  מה כדאי לעשות? לעודד יציאה לחצר, להשתתף בחוג התעמלות, לרכוב על אופניים ועוד
• מוטוריקה עדינה – אחיזת עיפרון, גזירה, רכיסת כפתורים, רוכסן.
  מה כדאי לעשות? לעודד מניפולציות תוך ידניות (ע"י שימוש בחרוזים בגדלים שונים, פטריות, אטבים), שימוש בחומרים (בצק, פלסטלינה, מדבקות), לתרגל גזירת תחומים קטנים.
• גרפומוטוריקה – איכות קו, וויסות לחץ על העיפרון, דיוק גרפו מוטורי – שמאפשר העתקת צורות, כתיבת אותיות וספרות בגודל המתאים.
  מה כדאי לעשות? לתרגל מטלות גרפו מוטוריות (מבוכים, חיבור קווים מנק' לנק', קווקווים), לתרגל כתיבה בחיי היומיום (ברכה לסבתא, רשימת קניות)

בשלות קוגניטיבית

• תפקודים ניהוליים – טווח ריכוז, עיכוב תגובה, תכנון, בקרה, פתרון בעיות וכו'. משפיע על היכולת להתמיד במשימה, להתארגן כראוי עם ציוד ולעמוד בזמנים.
     מה כדאי לעשות? לתרגל מטלות רב שלביות בבית, העתקת דגמים מורכבים, שימוש בשעון/טיימר, הקניית הרגלים להתארגנות.
• תפיסה חשבונית – מנייה, תפיסת כמות, ספירה קדימה ואחורה, השוואת כמויות, חיבור וחיסור בסיסיים.
  מה כדאי לעשות? לעודד תשומת לב למספרים וכמויות בחיי היומיום, לחשוף לתרגילים בסיסיים
• ידע עולם – ככל שהידע רחב יותר, הילד מתמצא טוב יותר בסביבתו.
  מה כדאי לעשות? לחשוף לגירויים וחוויות (טיולים, ספרים), לא רק בלמידה פורמלית, אלא בדרך טבעית.
• שפה – השפה הדבורה היא בסיס לשפה הכתובה ומשפיעה על רמת ההישגים בבית הספר.

מרכיבי השפה:

1. הבנת שפה – הוראות מורכבות, הבנה מופשטת, הבנת הנשמע ובהמשך הבנת הנקרא
2. זיכרון שמיעתי
3. מודעות פונולוגית – הכרחית לתהליכי הקריאה והכתיבה. היכולת לזהות צלילים של חלקי מילים, צליל פותח, צליל סוגר.
4. שליפה, הפשטה מילולית (הסקת מסקנות, פתרון בעיות, ניבוי)
5. תקשורת
6. ארגון שפה (ארגון המסר המילולי)

מה כדאי לעשות?

• לתת הוראות מורכבות מילוליות
• לדבר בשפה עשירה!
• לשחק משחקים מילוליים של חידות, טעויות, הומור, יוצאי דופן, אבסורדים.
• לשלוח לעשות קניות ללא רשימה (זיכרון)
• לכתוב מילים לפי שמיעה
• לתת להם לספר לאחים הקטנים סיפורים (אפילו עם ספר), רק לפי הציורים.

בשלות רגשית-חברתית

• עצמאות – היכולת להיפרד מההורים, לעבוד באופן עצמאי בכיתה, להאמין שאני מסוגל.
• בטחון עצמי – תחושה של ערך עצמי, המתבססת על הצלחות קודמות ועל חיזוקים שקיבל ממבוגרים משמעותיים.
• יכולת לעמוד בתסכולים ובכישלונות
• מוטיבציה וסקרנות ללמידה
• יכולת לקבל סמכות ממבוגר
• יכולת לשתף פעולה בקבוצה

מה כדאי לעשות?

• לעודד ולתרגל עצמאות בפעילויות יומיום ובמשימות שונות.
• להזמין חבר הביתה ולתווך בזמני קונפליקטים.
• לתמוך בילד, לדבר איתו כך שירגיש שמבינים את קשייו ולא רק מעבירים ביקורת.
• לעבוד בשיתוף פעולה עם המורה כדי לאתר את הקשיים ולעזור לילד.
• לפנות במידת הצורך לייעוץ מקצועי: הנחיית הורים או טיפול פסיכולוגי/רגשי
• ניתן לשלוח לקבוצת מוכנות לכיתה א', על מנת לתרגל היכרות עם
  מקום חדש, חברים חדשים, פרידה מההורים, כללים של כיתה,התארגנות, אחריות על הכנת שיעורי בית, עמידה בזמנים, הקשבה וקבלת הוראות.

תפקיד ההורים

• ליצור סדר יום: מתי אוכלים, מתי מכינים שיעורי בית, מתי מסדרים מערכת.
• להקנות הרגלי למידה: עמידה בזמנים, השלמת משימות, התארגנות עם חומרי הלמידה, בקרה על איכות התוצרים
• ללוות תהליכי למידה, אך לא ללמוד בשביל הילד.
• לא לקחת אחריות על הכנת שיעורי הבית במקום הילד, אך לעזור לו להטמיע הרגלים של הכנת שיעורי הבית בזמן קבוע ובמקום קבוע
• לחזק את הדימוי העצמי – לתת חיזוקים ענייניים.
• להפנות לגורם מקצועי במידת הצורך