בס”ד
מה זה בכלל ריפוי בעיסוק?
ריפוי בעיסוק הוא אחד ממקצועות הבריאות. מטרתו לקדם את עצמאותו ותפקודו של האדם בעיסוקים השונים ובכך להשיג איכות חיים מרבית. תפקוד האדם מושפע באופן ישיר הן מהאדם עצמו, מסביבתו והעיסוק אותו בחר לבצע. המרפאה בעיסוק בוחנת את הגורמים הנ”ל, וממקדת את ההתערבות בגורם (אדם/ עיסוק/ סביבה) המאפשר והמגביל את יכולת התפקוד, בהתאם לרצונו של המטופל. תחומי העיסוק השונים כוללים בתוכם תפקודי יומיום בסיסיים ומורחבים (כגון אכילה והכנת ארוחה), לימודים, עבודה, פנאי, השתתפות חברתית ומשחק.
תהליך הטיפול הוא כמו מסע- מה עוברים בדרך?
התהליך הטיפולי כולל אבחון והערכה באמצעות: שאלונים, תצפיות, ראיונות וכלי אבחון. לאחר מכן המרפאה בעיסוק קובעת מטרות בשיתוף עם המטופל ו/ או בני משפחתו ובונה תכנית התערבות. לאחר יישום ההתערבות, המרפאה בעיסוק מבצעת בקרה על מנת לבחון את השגת המטרות.
פגשנו את המרפאה בעיסוק בהרבה צמתים בחיים: בבית אבות, בגן שפתי, בטיפול יחידני –
אז למי בעצם מיועד הטיפול?
הטיפול יכול להינתן בכל גיל בהתאם לצורך- מלידה ועד זקנה, ומתחלק למספר תחומים: ילדים, פיזיקלי- גריאטרי, בריאות הנפש, כישורי חיים וקהילה.
“לילד שלי יש עיכוב התפתחותי קל, האם גם ילדים אלו זקוקים לטיפול בריפוי בעיסוק?
ריפוי בעיסוק בקרב ילדים הוא תחום רחב, הכולל בתוכו ילדים עם התפתחות טיפוסית, אשר מאופיינים באיחור התפתחותי קל בתחום ספציפי, וכן ילדים השייכים לאוכלוסיות שונות, כגון: עיכוב התפתחותי, הפרעות קשב וריכוז, ויסות חושי, אוטיזם, מוגבלות שכלית התפתחותית, שיתוק מוחין ולקויות נוספות אחרות.
היכן נוכל לטפל בילדים הזקוקים לריפוי בעיסוק?
ילדים אלו מטופלים במסגרות טיפול שונות כגון: מסגרות החינוך הרגיל והמיוחד, מכונים להתפתחות הילד, בתי חולים, מרפאות חוץ, קליניקות פרטיות ועוד. כיום ילדים רבים מקבלים מענה לטיפולי ריפוי בעיסוק במסגרת של מכונים להתפתחות הילד, לרוב אלו ילדים אשר לומדים בחינוך הרגיל, או שאינם מקבלים מענה מספק במסגרות החינוך המיוחד. תפקידה של המרפאה בעיסוק במסגרות אלו הוא לתת מענה בהתאם לצרכי הילד וקשייו התפקודיים, לפיכך היא תהיה כחלק ממערך הגורמים המטפלים בילד.
אז מה עושים בטיפול בפועל?
המרפאה בעיסוק משפרת תפקוד באמצעים שונים, ביניהם תרגול מדורג וממוקד מטרה וכן רכישת אסטרטגיות תואמות. מושם דגש גם על הקניית הרגלי עבודה ולמידה, חיזוק תשתית גופנית הכוללת מיומנויות מוטוריקה גסה, שיפור מיומנויות ידניות ומוטוריקה עדינה, יצירת סביבה פיזית ו/או חושית מותאמת לילד (לדוגמא התאמת כסא ושולחן בכיתה, יצירת אזור מופחת ברעשים) ומתן פעילויות חושיות מווסתות לפני ביצוע מטלה.
ובשביל מה?
כל האמצעים הללו משולבים במפגש הטיפולי על מנת להשיג מטרות תפקודיות, כגון:
- עצמאות בתפקודי יום יום: אכילה באופן מאורגן, מסודר ונקי, עצמאות בלבוש, שמירה על היגיינה אישית, התארגנות עם חפצים אישיים כדוגמת ילקוט, קלמר, סידור החדר, הכנת ארוחות קלות ועוד.
- השתתפות במרחב הגן ובית הספר – השתתפות במתקני חצר ומשחקים במרחב, בעבודות יצירה ובמטלות גרפומוטוריות (ציור, צביעה וכתיבה), רכישת הרגלי עבודה ולמידה יעילים, הארכת יכולת התמדה, התארגנות בזמן ועם חפצים ושיפור מיומנויות חברתיות.
- משחק ופעילויות פנאי – פיתוח ושכלול יכולות המשחק, כבסיס ללמידה ולהעשרת פעילויות הפנאי.
במאמרים הבאים נעסוק בתפקודים ובמיומנויות שונות הנדרשות לעצמאותו ואיכות חייו של הילד. נסביר את הקושי וניתן גם טיפים להתמודדות נכונה, מאמרים אלו יסייעו לכם כהורים או אנשי חינוך לקדם את תפקודו של הילד ולסייע לו להתמודד עם קשיים.
