עוד 3 כללים לזכירה מיטבית

כלל שלישי מרבית הנכנסים לבניין ישהו בו זמן קצר. רק מיעוטם יהפכו לדיירים קבועים.

  1. תרגילים לזיכרון בטווח המיידי – נותנים לילד מידע כלשהו, ומבקשים שיחזור עליו. זה יכול להיות שם של אות, קטגוריה, מילה באנגלית, כתיב של מילה בעברית או תאריך בהסטוריה.
  2. תרגילים לזיכרון בטווח הבינוני – נותנים לילד מידע כלשהו, הוא חוזר עליו במיידי. עוסקים בעניינים אחרים, ואחרי כ-20 דקות שואלים אותו שוב על המידע שניתן לו קודם. אפשר לנסות בלי להכין אותו מראש, ואפשר לומר לו מראש: תזכור את זה טוב, עוד מעט אשאל אותך שוב על זה.
  3. תרגילים לזיכרון לטווח ארוך – על מנת שהמוח יאחסן לטווח ארוך, המידע צריך להיות "מחובר" למידע שקיים כבר. עוזרים לילד לקשר את המידע החדש למשהו שהוא מכיר, ממשיכים למידע חדש אחר – שונה, ומבקשים לחזור ולומר את המידע הראשון.
  4. אם הילד מצליח גם לעשות מניפולצייה עם כמה פרטי מידע, למשל למצוא צליל פותח של 3 מילים שניתנו לו – הוא מפעיל גם את הזיכרון הפעיל. זיכרון פעיל מחזק את הזיכרון לטווח ארוך כי הוא יוצר יותר קשרים במוח. תרגילים חזקים לחיזוק שריר זה נלמדים בקורס "נוירודינמיקה" של גב' שולמית שרייבר.

כלל רביעי הנמצאים בבית מתבקשים לשמור על הסדר ועל יחסי שכנות טובים!

מספרים על אבא של בחור ישיבה מהדורות של פעם, שטרח ונסע שעות בשביל לבקר את בנו בישיבה. כשהגיע התברר שהבן בבית המדרש, האב הסתפק בביקור בחדר בו הבן מתאכסן. כשראה שחפציו של הבן מסודרים כדבעי התרשם לטובה, ויצא לדרכו חזרה. "אם החדר מסודר, מסתבר שגם הראש מסודר, וזה העיקר", משהו כזה אמר. ואכן, חשוב שנמחיש זאת לתלמידים, נלמד אותם על היררכיה בין מושגים: שם של קטגוריה, קבוצות משנה, תתי קבוצות בתוך קבוצות המשנה. כמובן שכדאי לתת גם תמיכה חזותית לעניין: בגיל צעיר אפשר לשרטט עיגול גדול בשביל לייצג את הקבוצה הכוללת, ובתוכו לשרטט עיגולים קטנים לקבוצות המשנה, וכך הלאה. בגיל בוגר אפשר ללמד את ההיצג של התרשים – לחצו על דפי העבודה להורדה:

       

כשמלמדים מושג חדש, כדאי לדבר על המיקום שלו בהיררכיה של המידע שכבר קיים אצלנו.

כלל חמישי הדיירים הקבועים מוזהרים כי צפויים שינויים במהלך השנים.

אם חשוב לנו שהילד ישמור את המידע החדש לאורך זמן, מידע חיוני שלא היינו רוצים שיאבד במשך השנים – כדאי לדאוג לכך שיצטרך להשתמש בו שוב ושוב, שירגיש כי הוא עדיין נחוץ עבורו. שימוש בידע שנרכש בשיעור אחד לצורך שיעור בתחום דעת שונה יוסיף גם כן להעמקת המידע ושימורו לאורך זמן. אך יש לקחת בחשבון שקיים מידע שנקלט בשלב מסוים, ובמשך הזמן נעשה כבר לא נחוץ – וניתן להיפרד ממנו. עדיף להתמקד במה שחשוב ומועיל עבורנו.

גם אצלנו המורים, מתרחשים שינויים. תלמידים חדשים, צרכים מתחלפים. זה גורם לנו להתפתח ולפתח כלים מתאימים. ואולי יש חומרים מוכנים שמישהו כבר הוציא, ויכולים לחסוך זמן וניסיונות כושלים? בשביל זה ארגנו בחנוכה שעבר את יריד "מאורות" באולמי "קונטיננטל". התאגדנו שם כ-15 בתי יוצר של חומרים ייעודיים לתלמידים מתקשים והקהל המקצועי שהגיע שמח למצוא שפע של אוצרות וכלים למגוון תחומים.

במסגרת "סוף שנה" מיוחדת זו, אנו מפעילים מיזם המשך – יריד "מאורות מרחוק" – יריד וירטואלי שבו ניתן לקבל מידע על כ-20 יעדים שניתן להשיג בקלות, כמו למשל: איך להטרים שיעורי קודש למתקשים? כיצד להכין את העולות לא' גם בתפקודים ניהוליים? באילו כלים ניתן לשפר דיוק ושטף בקריאת מילים? איך לעצב חומרי למידה שפיתחנו ועדיין בכתב יד מוצגים? ועוד מגוון פתרונות יצירתיים במשחקי שפה וכלים דידקטיים שפותחים לכם דרך קלה להצלחה, בסיעתא דשמיא.

אם תרצו לקבל את כל הפרטים, שלחו בקשה במילים:

רוצה לבקר ביריד "מאורות מרחוק" – למייל:

5793314@okmail.co.il

⇐את הכללים הראשונים לזיכרון תוכלו לקרוא במאמר 'למי נותנים להכנס בלי מסכה' 

 

למי נותנים להכנס בלי מסכה?

אנחנו באמצע הדיון על הזיכרון, זוכרים?

הגענו למציאת כלים לשיפור הסיכוי לזיכרון לפי מודל רא"ש מאת נ. אייל.

נחזור לבניין ולכללים שהוזכרו בנוגע אליו:

1. לא כולם נכנסים.

כדאי ללמד את הילד לערוך סדר עדיפויות.

להתחיל בנושאים רחוקים מן הלמידה, כמו: מה הכי חשוב שיהיה בכיסא – מושב או משענת? מה הכי חשוב שיהיה בארון ספרים – מדפים או דלתות?

להמשיך בנושאים רחבים יותר: מה הכי חשוב שניקח לטיול (אם אין הרבה מקום בתיק למשל) שתייה או משחק.

ואז לעבור לנושא שקשור ללימוד. זה יכול להיות מציאת מילות המפתח בסיפור, משפט המפתח בפסקה, העניין העיקרי בנושא הנלמד.

אם יושבים עם הילד להתכונן לקראת מבחן, מומלץ למרקר את החלקים החשובים ולהתמקד בהם. אמנם קוראים גם את כל השאר – אבל הקריאה הזו היא עניין של הבנה של החלק המודגש. את החלק המודגש צריך להכניס לזיכרון, ואת השאר – מספיק להבין.

2. עדיפות ל:

  • קרובי משפחה – כאשר עומדים בפני מידע חדש כדאי להתרגל לשאול את עצמנו מראש: מה אנחנו כבר יודעים על זה? לאיזו "משפחה" המילה שייכת. ללמד את הילדים לעשות את זה באופן יזום מתוך הבנה שאם אנחנו מזהים בפנים "קרובי משפחה" של העניין, יהיה לנו קל יותר לזכור אותו.
  • חברים – גם אם לא יודעים כלום על הנושא עצמו, ישנה שאלה נוספת שאפשר לשאול על המידע החדש היא: מה זה מזכיר לנו? קשר עקיף כמו למשל, אם לפנינו טקסט שכותרתו: האופניים הראשונים בעולם – זה מזכיר לנו שראינו פעם מכונית מאוד מאוד ישנה. זה פותח את המוח לכיוון שכנראה גם האופניים הראשונים שנקרא עליהם יהיו שונים מאלה של היום, והמוח כבר מתכוונן להשוואה.

הדבר נכון גם לפרטים "קטנים" כמו צורת האותיות [מצורף תומכי זיכרון לאותיות מתוך "צלילי קריאה"] כשמוצאים קשר בין צורת האות לפריט מוכר שיש לו קשר חזותי ושמיעתי לסמל האות ולצלילה – יש יותר סיכוי שייזכר.

הדבר שימושי גם ברכישת ידע וכלים לשוניים נרחבים יותר, לצורך הבנה והבעה [מצורפת מטלה "קרובי משפחה" לשירות ההבעה והכתיבה].

  • בעלי הופעה בולטת – אם אין לנו ידע קודם בנושא, וגם לא מזכיר לנו שום דבר, נוכל להגדיל את הסיכוי של זכירת העניין על ידי הבלטתו. אפשר להבליט באופן שמיעתי: לומר בקול, במנגינה וכד'. אפשר להבליט באופן חזותי: לכתוב בגדול, לצייר, לצבוע. אפשר גם כיוון תנועתי ואין גבול לדמיון הילדים איך להדגיש לעצמם משהו שהם רוצים לזכור.
  • למתעקשים ונוקשים חזק – יש לי תלמיד שכשניסינו לשפר זיכרון שמיעתי לפרטים בעזרת "קרובי משפחה" או "חברים" ולא הלך. הוא התקשקש עם זה, ובינתיים המידע המקורי ברח. אז ניסינו את השיטה הישנה והטובה: שינון. התעקשנו, נקשנו חזק והוא זכר.
  • לשליחים עם פרחים – אם מודעים לרווח שיצא לנו אם נזכור ומעצימים את זה – זה מעלה את המוטיבציה לזכירה, וגם זה כרטיס כניסה… ואם הרווח של ההצלחה במבחן לא מספיק דומיננטי, אפשר גם להוסיף פרס מוחשי לפי הצורך, על מאמץ ועל הישגים בעז"ה.

יש עוד 3 כללים, אליהם נתייחס בעז"ה בפעם הבאה.

ובינתיים, אם יש גם לכם רעיונות לקידום הזיכרון ושיפור הזכירה אצל ילדים – נשמח לשמוע ולשתף את כל הקבוצה.

לקבלת מידע על "יריד וירטואלי" של עזרי למידה, וכן להצטרפות לקבוצה מעצימה לקבלת תכנים הדומים לנ"ל באופן ישיר למייל שלך, יש לפנות למייל:

5793314@OKMAIL.CO.IL

תחזיקו רא"ש! עד הסוף…

הבה נדמה את תהליך הזיכרון לבניין בן 3 קומות.

בקומה הראשונה רכישה

בקומה השנייה אחסון

בקומה השלישית שליפה

כולנו יודעים שבתחילה – מלמדים את הילד מידע חדש. אח"כ שואלים אותו על כך, ומצפים שישלוף את התשובה. אבל מה קורה באמצע? הקומה השנייה, היא קומה חשובה מאוד – קומת האחסון! ככל שהאחסון מאורגן יותר, כך השליפה תערך ביעילות ובמהירות.

כדי שהאחסון יהיה נכון, כדאי לדעת כמה כללים חשובים.

נחזור לבניין –

בכניסה לבניין תלויה מודעה עם כללים:

כלל ראשון לא כל אחד יכול להיכנס את הבית!

העולם מלא גירויים, מסרים חזותיים, קולות ורעשים – אי אפשר לקלוט הכול, וגם אין צורך בכך. לא כל מה ששומעים ורואים – זוכרים (כשמדברים על החלק המודע…).

כלל שני בכניסה לבית עדיפות לקרובי משפחה, לחברים, לבעלי הופעה בולטת, למתעקשים ונוקשים חזק, ולשליחים עם פרחים.

לכל ילד יש מאגר קיים במוח של מושגים, מילים וחוויות. הגירויים החדשים נקלטים פנימה בעיקר אם יש להם קשר ושייכות למאגר הקיים במוח. במקרים אחרים, יוכלו גם אירועים חדשים להיקלט ולהיחקק במוח, אם הם עוצמתיים. העוצמה יכולה להתבטא באפקט של הבלטה – משהו שונה מאוד מהרגיל, או ב"מתעקשים ונוקשים חזק" – שינון שוב ושוב של אותו תרגיל, ולאלו שמבטיחים להם פרסים, אם…

כלל שלישי מרבית הנכנסים לבניין ישהו בו זמן קצר. רק מיעוטם יהפכו לדיירים קבועים.

כאן המקום לשים לב להבדל בין זיכרון לטווח קצר (במיידי, לאחר הרכישה) ולזיכרון לטווח ארוך (20 דקות לאחר הרכישה או יותר). השהייה הקצרה במוח – היא הזיכרון לטווח קצר. לרוב, הלימודים דורשים זיכרון לטווח ארוך, ויש להשקיע כדי להגיע לכך.

כלל רביעי הנמצאים בבית מתבקשים לשמור על הסדר ועל יחסי שכנות טובים!

כאן הגענו לקומה השנייה – בשלב האחסון יש לנו יכולת להשפיע באופן משמעותי על הארכת טווח הזכירה. ככל שהילד יארגן את החומר הנרכש ויקשר אותו למידע המתאים במוח – כך יוכל לשלוף אותו בקלות וביעילות גם לאחר זמן ממושך.

כלל חמישי הדיירים הקבועים מוזהרים כי צפויים שינויים במהלך השנים.

יש לקחת בחשבון שבמשך השנים הופכים דברים מסוימים לרלוונטיים פחות, וממילא מתרחשים שינויים בזכירת המידע במהלך החיים. וזה בסדר אם בת העשרה זוכרת יותר מילים באנגלית (בפרט כשהיא לפני מבחן מסכם), מאשר אמה בת העשרות שעכשיו מבררת על שידוכים לבוגרות…

עכשיו הגענו לשאלה – לפי כל זה – איך עוזרים לילד להגביר את הסיכוי לזכירה?

אבל על כך, נרחיב בפעם הבאה.

ולפני שניפרד הודעה חשובה:

תודה לכל הפונים והמפנים בנוגע לספרי הלימוד מבית "שבילים".

השנה עומדת להסתיים (למרות שמרגישים שרק התחילה…)

יש שרשימות הספרים אצלם כבר 'סגורות' ויש שעדיין מחפשים פתרונות…

אשמח אם תעניינו את המכרים באפשרות קבלת קטלוג הספרים – ספרי לשון, הבנה והבעה לבי"ס יסודי במגזר החרדי ובנוסף – גם ערכות למידה להוראה מתקנת. לקבלת קטלוג שלחו מייל.

מי שמפנה – יעדכן אותי במייל: 5793314@OKMAIL.CO.IL ויקבל מדריך: 5 דרכים שבעזרתם תדעו איך להפעיל את כל התלמידים בכיתה (ושלא רק המצביע התורן יהיה בפעולה).

להצטרפות לקבוצה מעצימה לקבלת תכנים הדומים לנ"ל

באופן ישיר למייל שלך, כתוב את המילים:

רוצה כלים שלובים, למייל  5793314@OKMAIL.CO.IL

היינו שם, במעמד הר סיני, זוכרים?!

"היינו פה" אתם אומרים לתלמידים "עד לפני שלושה חודשים, זוכרים?"

מעניין לראות את התלמידים שזוכרים אותנו, את הרגלי הלמידה, את ההתנהלות הראויה בבית הספר, לעומת התלמידים שצריך ללמד אותם מחדש…

מרתק לבחון את התלמידים על ידע שנרכש בתחילת השנה, ולגלות מה נטמע בזיכרון שלהם, ומה פרח ונעלם בתהום החופשה.

 

אם דיברנו בפעם הקודמת על הכישורים הניהוליים, הזיכרון, הוא אחד המרכזיים בהם. הוא גם אחד מן הכישורים הבסיסיים עליהם עומדת הלמידה בכלל.

זיכרון באופן כללי כולל אפשרות להתבסס על מידע קיים כדי להשתמש בו באופן אוטומטי (בלי לחשוב כל פעם מחדש איך להתארגן לקראת פעולה מסוימת), וכדי להוסיף מידע חדש (אי אפשר ללמוד צירופי אות ותנועה בלי לזכור את צלילי האותיות).

מקובל לחלק את הזיכרון לזיכרון חזותי (זוכרים מה שרואים) ולזיכרון שמיעתי (זוכרים מה ששומעים). אבל יש גם זיכרון תנועתי, רגשי ועוד.

בלמידה פרונטלית, עיקר רכישת הידע נעשה באופן שמיעתי.

אחד הקשיים המרכזיים בזיכרון שמיעתי הוא הקושי לזכור פרטים שאין ביניהם קשר. שמות של אנשים, מקומות, תאריכים ורשימות של מילים יוצאות דופן… אפשר למצוא תלמידים רבים שיכולים להסביר תהליכים, לנמק ולציין גורמים לתוצאות מסוימות. אפילו לפרש פסוק מן המקורות בכמה כיווני חשיבה – אבל לא ידעו לציין איזה מפרש אמר כל פירוש, או איך קראו למקום שבו התרחש התהליך עליו הם מספרים כל כך יפה. זה אומר שהעיבוד ההקשרי שלהם עובד טוב, והזיכרון נשען עליו. מה שקשה להם הוא בזיכרון לפרטים.

ואיך אנחנו עוזרים?

בדרך העקיפה – אפשר ללמד את התלמידים לעקוף את הבעיה של הקושי לזכור פרטים ללא הקשר, על ידי הוספת הקשר באופן מלאכותי.  כשיש רשימת מילים אקראית, ניתן ליצור ממנה סיפור או שיר. כך בנושא ההבחנה בין זכר לנקבה בשם עצם דומם, ישנה קבוצה של מילים ששייכות ללשון נקבה גם ללא סיומת או כלל מיוחד. בספרנו "הדקדוק בלשון שלי" מס' 4 – הבאנו אותן בתוך סיפור. ניתן ללמד את התלמידים לנצל טכניקה זו לשינון בכל תחום שהוא [לחצו להורדת הקובץ: זכר ונקבה בשם עצם – יוצאי דופן].

בדרך המתקיפה – מלמדים את המוח לאחסן נכון פרטים גם ללא הקשר חיצוני, בעזרת הקשר פנימי. שהרי במוח כל תלמיד קיים מידע קודם, באופן טבעי כל מידע חדש 'מחפש חברים' במאגר הקיים, וכך יש יותר סיכוי שייקלט, ויאוחסן במקום המתאים. באופן זה קל אח"כ גם לשלוף אותו. איך עושים את זה? אפשר ליידע את התלמידים בדבר העניין, ואפשר לאמן אותם מגיל קטן. בשיטתה של גב' שולמית שרייבר המכונה בשם: נוירודינמיקה, לומדים איך לתרגל עם ילדים באופן הדרגתי ולפתח את המיומנות הזו של זיכרון שמיעתי לפרטים.

הוראה מעולה – רותמת את הנושאים הנלמדים לטובת הקניית הרגלי למידה יעילים. בספרי הלימוד להוראת העברית מבית "שבילים", שילבנו פעמים רבות לימוד של שיטות זיכרון, אסטרטגיות למידה שמהווים כלי חשוב לכל תלמיד ותלמידה. במקום לפרט כאן יותר מדי אני שולחת קובץ שמתוך הנספח ל"דקדוק בלשון שלי" מס' 7. הנושא של ההבחנה בין שווא נע ושווא נח היה כר פורה לשם כך. [לחצו להורדת הקובץ: "מבינים וזוכרים שוואים"].

מי שעדיין לא קיבל את קטלוג הספרים, עכשיו זה הזמן! הזמינו:

קטלוג ספרי הלימוד המובילים מבית "שבילים"

קטלוג ערכות הלמידה של הוראה מתקנת מבית "שבילים"

להצטרפות לקבוצה מעצימה לקבלת תכנים הדומים לנ"ל

באופן ישיר למייל שלך:

רוצה כלים שלובים