חיפוש חושי

 

חיפוש אחרי גירוי חושי יכול להופיע בכל מערכות התחושה:

  • חוש הראיה
  • חוש השמיעה
  • חוש הטעם
  • חוש הריח
  • החוש הטקטילי- מגע,
  • החוש הוסטיבולרי- תנועה ושיווי משקל
  • החוש הפרופריוצפטיבי- חישת הגוף.

החיפוש יכול להתבטא בהעדפת אוכל חריף, גרימת רעשים חזקים, חיבוק בעוצמה רבה, לעיסת בגדים.. ועוד.

נורה אדומה: כאשר דפוס החיפוש גורם לקושי בתפקוד היום-יומי, להפרעה בהשתתפות באחד מתחומי העיסוק השונים, או לקושי מול ההורה או הדמות החינוכית מומלץ לפנות להערכה בריפוי בעיסוק.

חיפוש סביב הפה (אוראלי)

על מנת לספק לילד את החסך התחושתי, אנו נציע לילד גירוי מותאם. ניתן ליצור רשימה של אפשרויות של גירויים מווסתים ממנה הילד יוכל לבחור. במידה והילד לא יודע לקרוא ניתן ליצור רשימה עם ציורים/ תמונות של הגירויים.

מה כדאי לעשות?

יש להסביר לילד שאין להכניס חפצים/ בגדים לפה, ומאידך לאפשר גירוי אוראלי מסוג אחר מרשימה זו-

פעילויות אוראליות מווסתות:

  • אכילת מאכלים קשים כגון: גזר/ קולורבי/ תפוח/ בייגלה/ ביסלי/ עוגיות מזרחיות.
  • אכילת מאכלים עם גרייה חזקה כגון סוכריות קופצות, משקה מוגז, דוריטוס חריף.
  • מאכלים חמוצים כמו: זיתים, לימון, מלפפון חמוץ.
  • לעיסת מסטיק (לילדים גדולים)
  • שתיית מעדן עם קש/ שתייה מקש מסולסל / משחק העברת מים מכוס לכוס בעזרת שאיפה בקש/ הנעת צמר גפן באמצעות קש.
  • נשיפת בועות בכוס עם מים, בעזרת קש\ משחק בועות סבון
  • נשכן/ שרשרת נשכן
  • שימוש במברשת שיניים חשמלית
  • צחצוח החלל הפנימי של הפה כגון הלחי הפנימית והלשון עם מברשת שיניים רגילה
  • ניפוח בלונים (לילדים גדולים)
  • שימוש בכלי נשיפה

חיפוש סביב המגע:

כאשר קיים חיפוש סביב המגע, הילד עשוי לגעת באוכל שלו או של סביבתו\ להתעסק בחומרי יצירה שונים באופן מוגזם וכדומה.

כדור עצבים

מה כדאי לעשות?

יש להסביר לילד שבדברים מסוימים לא מתאים לגעת, אך יחד עם זאת מומלץ לספק לו פינה/ קופסה בה יש את הגירויים בהם מותר לגעת. באופן זה, מאפשרים לילד למצוא חלופות נורמטיביות לצורך בחיפוש מגע למשל:

  • נייר פצפצים
  • פלסטלינה/ בר בצק/ טרהפלסט/ סליים
  • אקרילן
  • כדור עצבים/ כדור שעועית
  • קופסת אורז להתפלש בה
  • לנקות עם סקוטש
  • חול קינטי
  • אביזרים תחושתיים מחנות מ.ש.ל

תגובתיות יתר חושית

כיצד הקושי יבוא לידי ביטוי?

בררנות קיצונית באוכל, רגישות לסוגי ביגוד מסוימים, רתיעה משימוש בחומרים או מפעילויות היגיינה שונות.

למשל: טפיחה מחבר תתפרש כמכה, טלפון מצלצל עלול להפריע להם והם יכסו את אוזניהם, הם ירתעו ממקומות הומים, מחפיפת ראש, מהחלפת בגדים בחילופי עונות, משימוש במתקנים נעים ועוד.

אז איך ניתן לעזור לילד להתגבר?

 בלבוש:

  • גזירת תוויות בגדים
  • בד 100% כותנה או בד אלסטי
  • גרב ללא תפר
  • חולצה חלקה ללא דוגמאות/ כיסים
  • בגד במידה מעט גדולה שלא יציק
  • הימנעו מחולצות גולף

באמבטיה:

  • הכנת מגבת קטנה לניגוב עיניים במהלך הרחצה
  • שטיפת הראש בישיבה תוך מגע עמוק על המצח והטיית הראש לאחור
  • סירוק השיער עם מרכך ומעט מים על הראש
  • שימוש בכלי לרחצת הגוף במקום להשתמש בטוש
  • בדקו עם הילד שטמפרטורת המים נעימה לו

צחצוח שיניים:

  •  הילד יבחר מברשת ומשחה.
  • הילד יתחיל וההורה ממשיך.
  • צחצוח מול מראה.
  • השלמת הצחצוח עם מי פה לילדים.

אכילה

  • ילדים רבים מגלים בררנות באוכל. חשוב לוודא כי הם מקבלים את אבות המזון הדרושים להתפתחותם, ושהמשקל והגובה שלהם תקינים.
  • מומלץ להכין מזון עם תיבול מועט לילדים רגישים
  • מומלץ לנסות להציע לילדים מאכלים נוספים מסוג דומה למאכלים שהם אוכלים כיום, וכך להרחיב במעט את המגוון.
  • כדאי לשתף את הילד בהכנת המאכלים (חיתוך ירקות וכד'), להגיש את המזון בצורה מעניינת וכך לעודד חשיפה למזונות מגוונים.

עקרונות כלליים:

  • בעת פעילות מאתגרת מומלץ לתת גרייה תומכת במערכות אחרות: גרייה עמוקה לשרירים ולמפרקים, מסאג'- מגע עמוק או תנועה (נדנוד מרגיע).
  • הסחת הדעת – שיחה או עיסוק במשהו אחר יכולים להיות כלי יעיל, למשל בזמן תספורת.
  • מתן אפשרות בחירה ושליטה של הילד על הסיטואציה.
  • הטרמה- הכנה מראש לשינויים צפויים, חשיבות סדר יום ושגרה.
  • על מנת לאפשר שליטה ולהפחית חשש מגירויים שונים, מומלץ לאפשר לילד להיות עצמאי ככל הניתן בתפקוד היומיומי (כגון לחפוף שיער באופן עצמאי).
  • הימנעו ממגע קל ולא צפוי. געו באופן עמוק ויציב (מגע עמוק הוא מגע מרגיע).

בצעו התאמות סביבתיות עד כמה שניתן

  • הימנעות ממקומות הומי אדם. אטמי אוזניים/אוזניות להפחתת גרייה שמיעתית.
  • מתן אביזרים להתעסקות בכיתה (כדור מעיכה וכדומה).
  • מציצת סוכריה או לעיסת מסטיק במעברים ושינויים.
  • במידה והילד עדיין נמנע משימוש בחומרים גם לאחר שימוש באסטרטגיות אלו- דבק סטיק במקום רגיל, צביעה עם מכחול ולא עם הידיים, עבודה עם בר בצק במקום פלסטלינה ועוד.

חשוב לציין כי דרוש טיפול רק במידה והקושי פוגע בתפקוד היומיומי של הילד.