שלום רב לכל המתעניינים!
כמורת שילוב למעלה מ-20 שנה, מאבחנת דידקטית ומחברת ספרי לימוד במקצועות העברית וההוראה המתקנת, הקמתי גם את קבוצת המייל "כלים שלובים". זה השבוע ה-20 בו אני שולחת לקבוצה זו, דיוורים למאות העוסקים בהוראה מתקנת וקידום תלמידים מתקשים. וכעת – המידע נפתח גם עבורכם על במת "אחיה". מקווה שתהנו!
טיפה מס' 20 – מקשיבים ומבינים!
כל כך הרבה תובנות נלמדות מהקורה איתנו בתקופה האחרונה.
מצבים שהשאירו אותנו כאילו חסרי אונים,
והעשירו אותנו באלפי מונים.
אבל לא כל אחד הושפע מהחוויה.
רק מי שהקשיב, קישר לידע העולם הפנימי שלו הוא אשר גילה הבנה.
זוהי עוד מיומנות שחשוב לנו להעביר לתלמידנו – הבנה מתוך קישור לידע קודם.
בדרך כלל אנו עובדים על "הבנת הנקרא", אבל אם אנחנו עדיין בגרסת השמע –
נעבוד על "הבנת הנשמע".
בעת שגרה, היינו רגילים לעבוד עם התלמידים על טקסטים בהבנת הנקרא. הילד אמור לקרוא את הסיפור, ולמלא משימות הבנת הנקרא. במשימה כזו משתמש התלמיד בשתי מיומנויות: קריאה והבנה. יש ילדים שהקושי בהבנה הוא כללי, ואינו קשור לחלק של הקריאה. ויש שיש להם יכולת הבנה טובה, אלא שהקושי בקריאה מפריע להם לממש יכולת זו ולהביאה לידי ביטוי. כדי לעזור לילדים בהתאם למה שהם צריכים, חשוב להבחין בין שני סוגי הקשיים.
בלמידה מרחוק, יש לנו הזדמנות לבודד את גורם הקושי. מקריאים לילד סיפור, דנים עליו ושואלים שאלות – מתמקדים בהבנה ומנטרלים את החלק של הקריאה. כך ניתן לפתח את מיומנויות ההבנה בפני עצמה, וכשזו תתחזק – יהיה לתלמידים קל יותר להפעיל אותה גם במקביל לקריאה.
דווקא כשאין לפני הילד דף עם שאלות שהוא צריך לקרוא ולכתוב את התשובות, הוא קשוב יותר לתיווך שלנו, ונוכל לנצל זאת להפעלת חשיבה והכוונה טובה.
לשם הדגמה אני רוצה לתת לכם מתנה לשימוש בשנה זו – 8 דפים מתוך הספר "בשביל הלשון" מס' 3 – המיועד לכיתה ג'. בדפים אלו מופיע סיפור לל"ג בעומר, ורצף עבודות המכוונות את הילד לתהליך של "קריאת הבנה". מצורף בזאת הסיפור "הכיסאות שלנו", עיינו בו ותוכלו לראות בדיוק למה אני מתכוונת.
שלבי העבודה דרך הטלפון, בסיפור זה:
א. המורה אומר את שם הסיפור, ושהוא קשור לל"ג בעומר. נותן לתלמיד להיזכר מה זה מדורת ל"ג בעומר (השנה כנראה לא ייפגש עם זה בפועל), ומה הקשר שיכול להיות בין כיסאות למדורה. אפשר גם לתאר בפניו את התמונה הנלווית – ארבעה ילדים מתווכחים לצד שני כיסאות שבורים. למה הם מתווכחים לדעתך?…
ב. המורה מקריא את הסיפור בהטעמה, תוך חילופי קולות במהלך הדו-שיח שבסיפור. המורה מבקש מהתלמיד לשחזר מה שהוא זוכר מהסיפור. אח"כ משקף לו שבחלק מהסיפור הבין וזכר היטב, ובחלק פחות דייק (כך זה בדרך כלל). נעבור על משפטים מהסיפור, ונראה איך להבין בצורה מדויקת יותר.
ג. המורה אומר שכשקוראים סיפור, כדאי כל הזמן להפעיל חשיבה – מה הבנו כבר מהמשפט, ואילו שאלות מתעוררות לנו בעקבותיו – כנראה נקבל עליהן תשובות במשפט הבא. ואז מבצעים את המשימות המופיעות בספר, בעל פה: המורה מקריא משפט מהסיפור, וכן כמה שאלות. על התלמיד לומר על כל שאלה האם יש עליה תשובה במשפט, או לא.
ד. בשלב הבא מתייחסים למצב שבו התשובות לא כתובות בפירוש במשפט, אבל רמוזות בו על ידי מאזכרים. ובהמשך עוברים לתשובות שמחייבות ממש הסקת מסקנות מתוך הכתוב.
ועוד כמה מילים למלמדים מרחוק.
שמעתי מאחד המלמדים שהתקשר לבקש חומרי עזר מבית "שבילים" בעברית, וסיפר על רעיון שמצא חן בעיניי – בשיחות המוקלטות שלו הוא שותל פנייה לתלמידים מסוימים "דודי, למה את מפהק?" "שלמה, איזה יופי אתה משלב ידיים…" – התלמידים מחכים לשמוע את השם שלהם, והם מאזינים בצורה מלאה וחייכנית. הוא סיפר שלפעמים הוא משלב שאלה תוך כדי ומבקש להתקשר לתת לו תשובה, אפילו שאלה מגוכחת, כמו: על מי סיפרתי מקודם? אוי, אני לא זוכר, מישהו יכול להזכיר לי? תתקשרו. הוא מקליט וכל אחד מאזין בשעה אחרת, ומתקשר… עוד מיזם של מסירות נפש מצדו הוא – חלוקת השכפולים בעת הזו. הוא מצלם את הדפים בבית הספר, משאיר הודעה לתלמידיו שהוא יוצא לסיבוב ברחובות השכונה, והם יורדים כל אחד מתחת לביתו, ואוספים את השכפולים שהוא מעביר ברכבו. מדהים!
מצרפת לכם עוד כמה מתנות:
