הוכח תוכיח – אמנות התוכחה וסוד הרגישות
בשבת הקרובה נקרא את הפרשיות 'אחרי מות – קדושים'. בלב פרשת קדושים, המכונה "גופה של תורה", מופיע רצף פסוקים המגדיר את 'תורת המידות' שבין אדם לחברו. במוקד ניצב הפסוק: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (יט, יז). למראית עין, מצוות התוכחה נראית כפעולה של ביקורת, אך עיון מעמיק במפרשים מגלה כי מדובר במלאכת מחשבת חברתית, הדורשת רגישות רבה.
מהי 'הוכחה' ומהי 'תוכחה'?
רבי יצחק בר ששת (הריב"ש, סימן תל"א) עומד על דקויות הלשון ומבחין בין שני מושגים הנראים דומים אך שונים בתכלית:
- הוכחה (בירור עובדתי): מתרחשת כשיש מחלוקת בין שני צדדים לגבי המציאות או הצדק, והם פונים לצד שלישי שיכריע. כך הציע יעקב ללבן, כשאמר: 'מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ, שִׂים כֹּה נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ' (בראשית לא, לז). לבן טען שהוא צודק, וכנגדו יעקב חלק עליו וסבר שהצדק עימו ועל כן הציע ללבן שיפנו ל"צד שלישי", "ניטרלי", שיכריע ('וְיוֹכִיחוּ') עם מי משניהם הצדק.
- תוכחה (תיקון מוסרי): זהו המצב המתואר בפרשתנו. כאן אין ויכוח על העובדות. ברור שהאדם חטא או נהג שלא כראוי. מטרת התוכחה אינה "להוכיח מי צודק", אלא להאיר את עיניו של הזולת כדי שישפר את דרכיו.
שני סוגי תוכחות
על בסיס הבחנת הריב"ש, מציע החיד"א (בספרו 'דברים אחדים', דרוש יב) דרך פעולה פרקטית לביצוע המשימה הרגישה הזו. הוא מפרש את דברי שלמה המלך: "אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ" (משלי ט, ח):
'אַל תּוֹכַח לֵץ', אם תבוא אל אדם שאינו פתוח לביקורת (ה'לץ') בדרך של "תוכחה" ישירה, אם תאמר לו: "טעית"!!!, הרי שהתוצאה תהיה התגוננות מצידו, שתלווה בשנאה. במקרה כזה עדיף להשתמש בדרך ה'הוכחה', לעורר בו ספקות, להציג את הצדדים השונים של המעשה ולתת לו להגיע למסקנה בעצמו. לומר לו: מעשה זה שעשית, אמנם יש צד זכות לטעון כך, אבל להבא תימנע מכך.
'הוֹכַח לְחָכָם', אדם חכם, המבקש צמיחה, מסוגל לקבל "תוכחה" ישירה. הוא מעריך את האמת ועל כן "יאהבך" על כך שהעמדת אותו על טעותו.
כפל הלשון "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ" מלמד אותנו שיש להתאים את הכלי לאדם: לפעמים בדרך של 'הוכחה' עקיפה ולפעמים בדרך של 'תוכחה' גלויה.
הקושי בתוכחה
האם כל אחד ראוי להוכיח? חז"ל במסכת ערכין (דף טז ע"ב) מצביעים על הקושי העצום במצווה זו ואומרים: "תניא, אמר רבי טרפון: תמה אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה. אם אמר לו: (=המוכיח) טול קיסם מבין עיניך, אמר לו: (=משיב לו המוכח, במטבע לשון חריפה יותר, הנתמכת בהוכחות) טול קורה מבין עיניך (=הסתכל תחילה על הפגמים שלך). אמר רבי אלעזר בן עזריה: תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח".
ה'כתב סופר' (בשו"ת שחיבר, או"ח סי' נז) מזהיר מפני הנזק שעלולה לגרום תוכחה לא נכונה, וכך כותב: "ובאמת מצות תוכחה קשה היא מאוד לקיימה כתיקונה, יותר מכל המצוות, כי צריך לשקול במאזני שכלו, אם יוכיח או יפה השתיקה. מוטב שיהיו שוגגים ולא יהיו מזידין. ונראה לי שעל זה הזהירה התורה: 'הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא', שתהיה זהיר שלא תשא ותרבה עליו חטא שוגג להיותו מזיד ע"י התוכחה, וגם אם מזיד הוא, ולא יקבל התוכחה, תגדל עוונו ויתרבה עונשו מאילו לא הוכיחו ולא התרה בו".
הפסוק מסיים במילים: "וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". לביאורו, עלינו להיזהר שהתוכחה לא תהפוך את החטא של הזולת מחטא בשוגג לחטא במזיד. אם אנו יודעים שהאדם לא יקשיב, לעיתים השתיקה היא המצווה האמיתית, כדי לא להעצים את אשמתו ואת עונשו.
הנוסחה ה"מנצחת", כיצד ניתן להוכיח?
כיצד בכל זאת עושים זאת נכון? השל"ה הקדוש ביאר את הפסוק 'אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ', באופן שנותן עצה והדרכה, כיצד להוכיח. אל תבוא אל חברך בגישה של: "אתה רשע" או "אתה טועה", כי אז "ישנאך". במקום זאת, פנה אליו מתוך הערכה, בגישה של: "אתה אדם חכם, אתה אישיות נעלה, ולכן המעשה הזה פשוט לא מתאים לרמה שלך". כשאתה מגדיר אותו כ'חכם', הוא יתאמץ להצדיק את הדימוי הזה, יקבל את דבריך ויאהב אותך על האמון שנתת בו.
סיכום
מצוות התוכחה אינה רישיון להטיף מוסר או להתנשא. היא המשכו הישיר של האיסור "לא תשנא את אחיך בלבבך". במקום לתת לכעס להצטבר בלב, התורה מצווה עלינו לתקשר. אך תקשורת זו חייבת להיעשות בחכמה, בעיתוי הנכון, ובמאור פנים שהופך את הביקורת לכלי של אהבה וצמיחה.
הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות: office@shaalti.co.il
מעוניינים ברעיונות יפים לפרשיות אחרי מות – קדושים, שיעשירו את שולחן השבת?
מוזמנים להיכנס לקישור https://did.li/5LUlC
רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?
מוזמנים לקבל בכל יום רעיון יומי בפרשת השבוע במייל
שלחו את המילה 'רעיון' למייל office@shaalti.co.il
