דע את כוחותיך – לפרשת עקב
לנגד עיניו של רבי חיים מבריסק עברה פעם עגלה רתומה לשני סוסים גדולים וחזקים. בראש העגלה ישב עגלון זקן, שהצליף בסוסים בשוט שבידו. הסוסים ספגו את המכות ודהרו בצייתנות אל היעד שאליו חפץ העגלון להגיע.
פנה רבי חיים מבריסק לתלמידיו שעמדו סמוך אליו ואמר: ראו זה פלא, הרי בכוחו של כל אחד מהסוסים הללו להפוך את העגלון הזקן כהרף עין לגל של עצמות. ולא זו בלבד שהסוס אינו עושה זאת, אלא שהוא מקבל את המכות ומבצע את הוראותיו בדייקנות רבה.
ומדוע אינו עושה זאת? כי הוא סוס. סוס אינו מכיר בכוחות העצומים הטמונים בו, ולפיכך אינו משתמש בהם. אילו היה יודע ומכיר בעוצמת כוחותיו ויכולותיו, בוודאי היה משתמש בהם.
דברים אלו קישר רבי חיים לפסוק בפרשתנו, "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה (ח, יז). שמא יאמר אדם בלבבו: יש בי כוח רב, וכל השגותי והצלחותי הן בזכות כוחי ויכולתי שלי בלבד. על כך מתרה בנו התורה בהמשך: "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל", אכן לאדם יש כוח רב, אך עליו להשתמש בו במושכל.
התבוננות האדם בכוחותיו
דוד המלך אומר: "אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" (תהלים מט, כא). 'אָדָם בִּיקָר' – באדם שוכנת נשמה יקרה וגנוזים בו כוחות גדולים למילוי תפקידו ורוממות נשמתו. 'וְלֹא יָבִין' – אך אם אינו מבין ואינו מודע לעוצמה הטמונה בקרבו, אזי 'נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ' – הרי הוא נמשל לבהמה, שאדם חלש ממנה מושל בה ביד רמה רק משום שאינה מודעת לכוחותיה. כשאדם אינו מאמין בכוחותיו ובאפשרויות המרובות שהוענקו לו משמים, הוא שקוע במצב ירוד ומעכב את צמיחתו. אולם, כשהוא מכיר בכוחותיו ובסייעתא דשמיא שניתנה לו, הרי הוא צועד בבטחה במסלול להצלחה ולעליה.
באופן דומה ביאר רבי מאיר שפירא מלובלין את ההבדל בין פתרון חלומו של שר המשקים לבין פתרון חלומו של שר האופים. יוסף הצדיק פתר לשר המשקים שיוּשב על כנו ויחזור לתפקידו, ואילו לשר האופים פתר שייתלה על עץ. שאל רבי מאיר שפירא מלובלין: מנין למד יוסף מתוך החלומות עצמם לפתור לשר המשקים בצורה חיובית לחיים, בעוד לשר האופים פתר בצורה שלילית, למיתה? ותירץ: שר המשקים בדבריו הדגיש פעלים ועשיה. הוא אמר: 'וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶסְחַט אֹתָם… וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס'. בתיאור חלומו הוא היה בתנועה מתמדת ובפעולה, וזהו סימן חיים, שכן אדם חי פועל ועובד. לעומת זאת, שר האופים תיאר עובדות סטאטיות בלבד: "וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה…". הוא לא פעל ולא עשה מאומה, אלא המתין שאחרים יעשו עבורו, והסל רק היה מונח על ראשו. זהו סימן מובהק למיתה, כאשר האדם סביל והעשיה נעשית בלעדיו.
סיים רבי מאיר שפירא: לכל אדם ניתנו כוחות רבים, והקב"ה דורש מהאדם בעולם הזה עשיה ופועל ממש. רק אדם הפועל ויוצר נחשב 'חי'. ומובן מאליו כי על הפעולות להיות מופנות לאפיקים החיוביים: להתעלות בתורה, בקיום המצוות וביראת שמים צרופה.
לצד הצורך החיוני להכיר בכוחות, טמונה סכנה של התעלמות ממקור הכוח. אדם עלול חלילה לשכוח שהקב"ה הוא המעניק לו את הכוח והסייעתא דשמיא להצליח. על כן, מלמדת אותנו התורה לשלב בין השנים: להכיר בעוצמת הכוחות שהופקדו בידינו, ולזכור תמיד בהודיה עמוקה כי ה' הוא מקור הכוח והברכה, ולא לייחס את ההצלחות לכוחנו אנו בלבד.
כשאדם פועל, יוצר ומשתמש בכל כוחותיו לתורה ולמצוות מתוך הודיה לה', הוא מממש את ייעודו והופך לאדם "חי" במלוא מובן המילה. מוטל על האדם לזהות את היכולות הייחודיות שחונן בהן משמים ולהוציאן מהכוח אל הפועל בעשיה נמרצת, ולא להישאר במצב סביל.
הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – office@shaalti.co.il
מעוניינים ברעיונות יפים לפרשת עקב, שיעשירו את שולחן השבת?
מוזמנים להיכנס לקישור https://did.li/4dADN
מעוניינים ברעיונות חינוכיים מפרשת השבוע?
רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?
לחצו על הקישור https://did.li/gq4ZH
או שלחו את המילה 'רעיון' למייל office@shaalti.co.il
