היכן החצי האחר שלך?
זכינו והגענו לפרשיות הנפלאות של ‘מלאכת המשכן’. התורה מקדישה פרקים ארוכים ומפורטים על כל חלק ורכיב במשכן. הקדמונים דרשו והשוו את המשכן וכליו לעיצוב נפש האדם, על משקל ‘בִּלְבָבִי מִשְׁכָּן אֶבְנֶה לַהֲדַר כְּבוֹדוֹ…’.
בעלי הדרוש התבוננו במידות ארון הברית. באופן חריג, כל מידות הארון חצויות! וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים: אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. הרי זה אומר דרשני! [ראה דרשותיהם של רבותינו בעל הטורים, הכלי יקר, ועוד]
הארון הוא ‘כלי’ המכיל ‘לוחות העדות כתובות באצבע אלוקים’. ארון הברית דומה לאדם שבקרבו נשמת חיים, החצובה מתחת כסא הכבוד. אך האדם – מידותיו חצויות. הוא זקוק לאדם נוסף שֶׁיַּשְׁלִימוֹ, יעמוד כנגדו, יסייע בבניינו, ייטול חלק בפיתוחו, ויחדיו להביאו לשלימות. נבחין בפרשתנו כי בכל כלי המשכן נאמר ‘ועשית’, בלשון יחיד. אך בארון שינה הקב”ה נוסח ציוויו, באומרו ‘ועשו’ – ברבים, כי בבניית הארון, הכלי שמכיל את הנשמה, הכלי של התורה הק’, נדרשת ‘עבודת צוות’, עשייה של רבים, חיבור של שני החצאים, רב ותלמיד, הורים ובן, חברותא…
תלמיד המתקשה דומה לאסיר שלפניו דלת אטומה. בעצמו אינו יכול להשתחרר. אין חבוש מתיר עצמו… הדלת לא נפתחת מבפנים. הוא זקוק שיפתחו לו את הדלת מבחוץ. אמנם יצטרך אף הוא לדחוף מבפנים, אַחֵר לא יכול לסיים את המשימה שלו במקומו, אך הוא צריך סיוע, שיפתחו לו פתח כפתחו של מחט, ואז יורחב לִכְדֵי פתחו של אולם.
צדיקים, גאונים ורבנים לרוב ‘נתגלו’ ע”י אנשים טובי-עין ברי-לבב אשר ‘פחתו להם את הדלת’. לדוגמא, הקדוש ר’ אייזיק’ל מקאליב, הצדיק ר’ נחום’קה מהורודנא רבו המובהק של החפץ חיים, הגאון ר’ שלמה קלוגר, ועד רבים שהאירו עולמות בזוהר קדושתם, התחילו כ’ילדי רחוב’, עד שאיש ‘זר’ עשה ‘מאמץ קטן נוסף’ למענם. גם בדורות אחרונים זכתה עולם התורה בכלל, ויהדות אמריקה בפרט, לשני מאורות גדולים שחוללו מושג ‘בן תורה’ בקרב היבשת החומרית… ה”ה: הג”ר אהרן קוטלר ר”י ‘לייקווד’ והג”ר יעקב קמינצקי ר”י ‘תורה ודעת’. שני גאונים אלה בני-עניים היו שלמדו ב’חיידר’ בעיר קובנא. כאשר חבריהם התקדמו ונסעו לישיבות הק’ נותרו שניהם מאחור. קַצָּב העיר, ‘יהודי פשוט’, החליט להעניק להם ‘דמי נסיעה’ שיצטרפו אף הם ללמוד בישיבת סלבודקא. כל השאר היסטוריה….
כי קרוב אליך הדבר מאוד! נצא קצת מד’ אמותינו, נבחין בתלמיד שזקוק מאתנו ל’עוד’. מנהל לוקח תחת כנפיו תלמיד חריף-ומרדן שהמלמד לא מסתדר אתו [וכנראה גם חושש מפניו]. מלמד מתמסר לתלמיד חלש, וטורח למענו השקעה ‘נוספת’. ‘פעיל’ נוסע לערוך ביקור בית, משכנע הורים לרשום בנם לישיבה טובה. רַשָּׁם טורח לתור אחר משפחות קירוב, לעודדם לשלוח ילדיהם לגנים תורניים. אברך מפריש ‘מעשר זמן’ ללמוד פעמיים בשבוע עם ‘מתחזק’. נקנה לעצמנו קנייני נצח, נזכה למעלות עצומות שנאמרו על זיכוי הרבים, אַשְׁרֵנוּ בעוה”ז ובעוה”ב. אין סיפוק גדול מזה!
הנה דוגמא מרגשת שפגשתי לאחרונה ‘מקרוב’: תלמיד כתה ח’, נער בן 13, לא ידע לקרוא כלל! הוא אינו נופל ביכולת אינטלקטואלית, אלא ‘נופל בין הכיסאות’. כבר חמש שנים שהוא משקיע אנרגיה בהסתרת הקושי, וכמצוי במצבים אלה – דחה וחמק מכל עזרה. מחנך לקח אותו כפרויקט אישי. קיים אתו שיחות מוטיבציה, והביאו להכרה שהוא עשוי להצליח! המחנך איתר מקצוען שיתחיל ללמד אותו מא’ ב’… המחנך גייס תורם, ‘איש יקר’, שיממן את השיעורים, ואף פרסי עידוד. ב”ה הבחור קורא! ובעיקר, התגבר על הפחד להתמודד. המחנך ממש ‘מתיר אסורים’!
קח לך פרויקט אישי! קְנֵה חלקת עולם-הבא נוספת! חֲשֹׁב על תלמיד שמסוגר מאחורי דלת נעולה, ובידך המפתח! ומי עוזר למי? מי ‘החצי’ שעוזר – ומי ‘החצי’ שנעזר? ידוע שרבינו הבית ישראל זי”ע היה מעודד את הקרובים אליו לקרב בחורים חלשים, אנשים מרוחקים ממקור מים חיים וכדו’, באומרו שבכך יזכו לכפרה על חטאות נעוריהם! איננו משקיעים באחר כי אם בתיקון עצמנו! על משקל דברי חז”ל (מדרש רות) ‘יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני – העני עושה עם בעה”ב’. כך דרשו על שני מחציות שקל הקודש – שמתחברים יחדיו ליצור ‘מטבע של אש’ שלם!
‘פתיחת ההיכל’, עזרה בחילוץ מתקשה מאחורי ‘דלת סגורה’, אינה דווקא בדברים גדולים ומורכבים, כי גם במעשי שיגרה עם תוספת תשומת לב! כמחנך נודע לך על ‘תקלת תקשורת’ בין הורים לבין מחנך עמית. ההורים נותנים בך אמון ואתה מציע לגשר ביניהם! תלמידך בעבר מתקשה קצת בישיבה ואתה ‘קופץ’ לבקרו, הצלת נפשות! תמכת במלמד צעיר, נסכת בו אומץ בראשית דרכו, הדרכת אותו בדרכי הוראה, זכויות אינסופיות נזקפות על כך לטובתך!
תטביע חותם בעולם. העושה למען הזולת, המזכה את הרבים, עליו נאמר ‘וצדקתו עומדת לעד’. לא כולם יכולים בפועל לעשות, אך הם נודבים ותורמים, וכך הם שותפים. יֶרֶךְ הַמְּנוֹרָה רמז לתמכין דאורייתא, והוא חלק מהפצת אור עולם. וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בתוך כל אחד ואחד. תן עיניך וליבך, הושט יד, וְהָכֵן מקום להשראת השכינה!
בהצלחה בעבודת הקודש!
123ymm@gmail.com יחיאל מיכל מונדרוביץ’
