זהירות – בחירות לפניך!
תושבי ארץ ישראל נקלעים למערכות בחירות. אמנם, בוגרים יראי ה' ממעטים לעסוק בענין זה, כי אם ממלאים אחר הוראת רבותיהם בקלפי, כפי שהתבטאו זה מכבר 'ליראי השם אין זכות בחירה כי אם זכות הצבעה'. עם זאת, עלינו לגלות אחריות כלפי ילדינו ותלמידינו, תינוקות של בית רבן ובחורים צעירים, אשר מסתחררים ומתבלבלים.
מחנכים אותם תמיד לאהבה ואחוה שלום ורעות, לסור מפירוד לבבות ולברוח ממחלוקת. ומה קורה בעת בחירות, רואים את גדולי ישראל משני עברי המתרס, ברשימות נפרדות, מה מסבירים לילדים? היו שנקטו 'פתרון פשוט', הם לימדו שגדולי ישראל התומכים ברשימה אחרת, בכלל אינם גדולים! בכך פרקו מעליהם עול ההסברה והחינוך. יצרו אשליה שמי שאינו 'אתנו' הוא עם-הארץ וכדו'. "גדול פלוני חתם? – 'מי החליט שהוא גדול?". גישה זו הזיקה, וממשיכה להרוס ולחבל. ילד ששמע כי רב נערץ בקרב אלפים הוא 'כלום', יאמץ לעצמו גישה זו, לנוחיותו ולהנאתו.
עלינו להאמין, וכך להסביר לילדים, כי המושג 'שלום' – נתון בידי גדולי ישראל, הם מורים לנו מתי יש להתאחד, ואף מתי יש להיפרד. להם 'דעת תורה' לקבוע מהי 'מחלוקת לשם שמים', ועל אף שנראית כפירוד, סופו להתקיים ולהצמיח שלום אמיתי. עמי-הארץ פועלים לפי שקולי דעת, נגועים בעניינים זרים, ולכן יוצא מתחת ידם מכשול. אי' בשם החתם סופר זי"ע כי שלום רב בגמטרי' מחלוקת, ולכן כאשר שָׁלוֹם רָב מסור לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, אלה תלמידי חכמים, שבכוחם לקבוע בדעתם הטהורה כי כעת ה'השלום רב' היא ע"י 'מחלוקת', ולאלה מובטח וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל!
בפרשתנו נלמד על אברהם אבינו שפונה ללוט הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי. וכי הוא יוזם מחלוקת בין 'אנשים אחים'. אך 'בעל הטורים' דורש שסופי התיבות וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו – שלום, כשצדיק מציע פירוד – כוונתו לשלום. אך אין עדיפות מוחלטת לשלום, הרי עשו הרשע הציע אחוה ואמר ליעקב נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ, יעקב סרב! 'בעל הטורים' מצא כי גם עשו בגמטרי' שלום… צדיק ידע מתי לקרב, ואף ידע מתי להרחיק. אברהם אמר אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה – 'אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין'!
לזהות אמיתות 'מחלוקת לשם שמים' בודקים כיצד מתנהגים ביניהם מֵעֵבֶר לנקודת הויכוח. אמרו חז"ל (יבמות פ"א משנה ד') "בית שמאי מתירין הצרות לאחים, וב"ה אוסרים. חלצו, ב"ש פוסלין מן הכהונה, וב"ה מכשירים. נתייבמו, ב"ש מכשירים, וב"ה פוסלין. אע"פ שאלו אוסרין ואלו מתירין, אלו פוסלין ואלו מכשירין, לא נמנעו ב"ש מלישא נשים מב"ה, ולא ב"ה מבית שמאי". נשארו חברים! אברהם אבינו יוצא להצלת לוט! לא שנאה ולא שמחה לאיד!
אחד מגדולי ישראל זי"ע היה מספר על עשיר מוקיר רבנן, שתר אחר חתן מופלג לבתו. כשהוצע לו בחור בר-אוריין, התרשמו העשיר ומשפחתו, אך לבחור דרישה: בהיותו עמל בתורה יומם וליל, זקוק הוא לגוף בריא, על כן מבקש התחייבות שבכל יום ויום תוגש לו ארוחה בשרית מלאה. העשיר, שבשר איכותי מצוי בביתו, התחייב על כך בנקל. כעבור זמן הגיעה בת נוספת לפרקה. כאשר מצאו בחור ראוי, הציב אף הוא דרישה: הוא זקוק לתלמודו לתנאים הולמים. בהיותו מתנזר מאכילת בשר בימות החול, הינו דורש ארוחות חלביות משובחות, חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן. לעשיר אין מניעה להבטיח זאת. אלא, היות והחתן הראשון אוכל סעודה בשרית, והשני אוכל חלבי, העמיד העשיר בטרקלינו שני שולחנות, זה לצד זה, עליהם יאכלו החתנים, בנפרד, את ארוחותיהם, כנקבע בהלכות בשר בחלב.
לימים התהפך הגלגל וירד העשיר מנכסיו. אין עוד כסף לנתחי בשר שמנים ולגבינות משובחות. החתנים מקבלים מאכלי ירק בלבד. הבינו תלמידי החכמים שיש להסתדר עם המצב החדש שנכפה על המשפחה. לאחר כמה ימים פונה איש אל אחיו 'בעבר, אכלת אתה חלבי, ואני אכלתי בשרי. ישבנו, ליד שולחנות נפרדים. אך כעת, לא לי בשר ולא לך חלב. שנינו אוכלים את אותו ירק, ומדוע נמשיך לשבת בנפרד? הבה נתאחד ונשב ליד אותו השלחן!… כשצדיקי הדור, לבדם, ה'מלצרים' בסעודתנו, נקבל הגשתם, בין לשלחן אחד ובין לשנים. והאמת והשלום אהבו!
בהצלחה בעבודת הקודש
יחיאל מיכל מונדרוביץ'
