כתיבת ‘מאמר שבועי’ קשה בעת הזאת, ‘כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם’ (משלי כ”ז). מתוך אמונה ותקווה שאך טוב וחסד ירדפונו, נחדד תובנה חשובה שיש לְעַבְּדָהּ בקרבנו. אנו בשליחות קודש – והיא – הנחלת יסודות אלה לבנינו ולתלמידינו!
במשך הדורות, מיליונים מאחב”י מסרו נפשם על קידוש ה’. מֵעֵבֶר להרוגים בידי מרצחים ימ”ש רק בהיותם יהודים, ניצבו רבים בפני בחירה: “השלך אמונת אבותיך וְחַיֵּה – או מות תמות”. דבקו בה’ ומתו כיהודים. בחורים גם בתולות זקנים עם נערים, הִלְּלוּ שם ה’ במותם. אם כן אפוא, מהי גדלותו של אברהם אבינו שעמד בעשרה ניסיונות? וכי רק הוא קִיֵּם ‘לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ…’? המונים גָּלוּ! רבים עקדו ילדיהם לשם השם, ולא זכו לשמוע ‘אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר’…!
להלן תיאור מרומם כפי ששמעתיו מפי רבה של צפת הג”ר שמואל אליהו. לאחר מלחמת ‘ששת הימים’, עם שחרור חבלי ארה”ק, ערך אביו ה’ראשון לציון’ הג”ר מרדכי אליהו נסיעה ראשונה למקומות הק’, ושני בניו אתו. שפכו לב כמים מול הכותל המערבי, התפללו ברגש בקבר רחל, והמשיכו למערת המכפלה. הרב הרגיש שבניו הילדים ‘התעייפו’ והתרגשותם כהתה. טיילו ב’תל חברון’, וירדו למעין הַמְּפַכֶּה בין ה’חירבות’ העתיקות. סביב למעין גדלים עצי זית, שחזותם מעידה כי עתיקי יומין המה. הודם וצמרתם רחב, גזעיהם פרוצים ומעוקשים. הרב הסביר לבניו שהעצים בני אלפי שנים. יתכן שמעץ זה ממש כתת אברהם אבינו שמן, ובו הדליקה שרה אמנו נרותיה, שדלקו משבת לשבת…
הצביע הרב על ענף היוצא מהגזע המרכזי ושואל “לדעתכם, בן כמה ענף זה?”. “אולי אלף, אלפיים… “. “והענף הדק?” שאל כשמבציע על חוטר צעיר, “משהו כמו עשר שנים?…”. “וְהֶעָלֶה” – “כנראה בן שנה, שנתיים”. הרב הצביע על ניצן של פרי המתפתח על הענף הרך, “ובן כמה הזית הזה?” הילדים מיהרו להשיב “זה רק עכשיו נולד!”. הרב המשיך וחקר “אם כן, מדוע אין הפירות ערלה, הרי ‘נולדים’ רק עכשיו?”. הילדים נשתתקו. הרב הסביר לבניו “אמנם הפרי חדש, אך הוא שייך לענף הבוגר היוצא מהגזע הוותיק, בעץ בן אלפי שנים! הפרי אינו דבר נפרד, אלא ‘חלק’ ממשהו עתיק!”.
הרב המשיך: “אבותינו הק’ נטעו ‘עץ’, ממנו התפשטו ענפים, שבטי י-ה. מהם התרחב העץ, התפתח והתבסס. מיליוני ‘זיתים’ נולדו על עץ קדוש זה. העץ עצמו חוה תקופות קשות, רוחות סער, שיטפונות ושריפות, ודווקא הקשיים גרמו לעץ להכות שורש ולהתחזק עוד. אנו ‘שייכים’ לאבותינו, דמם זורם בעורקינו! איננו חדשים, ערלה, אלא ‘עתיקים’!”
רבה של צפת משתף כי מסר זה נקבע בו לנצח. הוא מרגיש עצמו מאז ‘קשור’ לדוד המלך וירמיהו הנביא, ‘בן משפחה’ של רבי עקיבא ורשב”י… אנו שואבים כוחנו מגזע אבותינו ושורשיהם, נראים ‘נולדים עכשיו’, אך בעצם עתיקי יומין.
אכן, יהודים רבים מסרו נפשם על קדושת ה’, אך זה בא לנו בתורשה מאברהם אבינו! רבינו הרמב”ם מרחיב יסוד זה ב’אגרת תימן’, בה מחזקם בעת ניסיונם. כך מבארים צדיקי הדורות, בעל ‘התניא’ והג”ר חיים מוולוז’ין, ועוד. כך דרשו את הפסוק מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק – אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו (משלי כ’ ז’) שאאע”ה התהלך לפני ה’ בתמימות, ולכן זרעו לברכה…
כוח מקודש זה לוהט ביהודים, בפרט כשזוכרים כי כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ. יודעים שכולנו, למרות השוני בין השבטים, פירות מאותו עץ עתיק. אחים אנחנו, קרובי משפחה, אותו דם בעורקינו, DNA של אהבת ה’ ומסירות נפש. הניצוץ הרוחני קבוע בנו בתורשה מהאבות הק’, שזור ברקמותינו הפנימיות, ומאחד בין כל חלקי ‘משפחתנו’ הרחבה והענפה.
“עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם” (אבות פ”ה) אי’ בקדמונים שלא בִּכְדִי כתבו חכמינו במשנה זו ‘אבינו’ [בשונה מהמשנה שלפניה ‘עשרה דורות מנח ועד אברהם’] , כי ביקשו להדגיש שהוא אבינו, וכבניו יונקים ממנו כח העמידה. ומהי עמידה? ‘אין עמידה אלא תפילה’! בכל צר וצר, מול גלי הניסיונות, נושאים לה’ רינה ותפילה! זאת ועוד, ללמד שאאע”ה לא עבר את הניסיונות שפוף ועצוב, מדוכא ועצוב, הוא עמד בכולם! זקוף קומה! בשמחה ומחוזק באמונתו!
חשוב שנעורר תובנות אלה עם ילדינו יקירנו בשיח נעים, לחשוף בפניהם את הכוחות הטמונים בנו, הבאים בתורשה. ה’חיבור’ ותחושת ה’קירבה משפחתית’ לקדושי וגיבורי עמנו, יעוררו בקרבם אומץ לב מתוך ביטחון בה’, “עם ישראל” שעמד בכל הקשיים זה לא ‘מושג’ מופטש ומרוחק, זה אקטואלי, חי וקים! יש בנו כוחות, בנו ובאחינו לשבטיהם!
בפרשתנו, יוצא אברהם אבינו להילחם במלכים איתנים, כשהוא נשען על אמונה וביטחון בהקב”ה. נסים גלויים לִוּוּ את ניצחונו, כפי שנדרש בנבואת ישעיה, כפי שנקרא בהפטרת השבוע, ‘מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק… יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ, יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ… יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם! וכבניו נאזין לפסוקי המשך וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל, עַבְדִּי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ, זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי… אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי…
123ymm@gmail.com להארות והזמנות יחיאל מיכל מונדרוביץ’
