אחד האמצעים לפיתוח השפה הוא חשיפה לספר, לשפה הכתובה.
משלב השפה הכתובה עשיר באופן משמעותי בהשוואה לשפה היומיומית הדבורה. הספר מפגיש את הילד עם השפה הכתובה ומסייע לו להבין את הקשר בינה לבין השפה המדוברת. החשיפה לספר משדרגת ומעשירה את אוצר המילים שלו, את סגנון המשפטים ואת מורכבותם, ומקנה את סוגי ההטיות הדקדוקיות.
שעת סיפור
שעת סיפור משמשת ככלי נפלא להעשרת השפה. יחד עם זאת יש לזכור, שקיימת מטרה נוספת, חשובה לא פחות – סיפוק חוויה רגשית לילד. לפיכך, יש לתת את הדעת שלא להפוך את שעת הסיפור לשעת למידה פורמאלית ולהימנע משינון יבש של אוצר מילים וממשימות לשוניות – דידקטיות, אלא להתמקד בחשיפה לשפה עשירה, תוך פעילות חווייתית, כאשר בכל סיפור, יושם דגש על 2-3 מושגים חדשים.
הכנה לשעת סיפור
על המספר ללמוד את הסיפור כמעט בע"פ ולהתאמן מראש לספר אותו בקצב הנכון ובטון הנכון. המלמד אף יציין לעצמו הדגשות מיוחדות שברצונו להתעכב עליהן במהלך הקראת הסיפור, זאת על מנת שבשעת הקראת הסיפור, יהיה המלמד, כל – כולו, עם הילדים.
הטרמה לסיפור
בסיפורים מסוימים יש צורך להקדים בשיחה לפני הסיפור. השיחה תכלול הבהרת מושגים מתוך הסיפור החדשים לילד, כדי שתתאפשר זרימה בשעת הקראת הסיפור. במידת הצורך ניתן להרחיב ולדון גם על המסר שבסיפור.
האווירה בשעת סיפור
תנאי הכרחי להצלחת 'שעת סיפור' הוא שהאווירה צריכה להיות רגועה ונינוחה. על כן:
מלכתחילה, מומלץ לערוך את 'שעת הסיפור' לאחר שעה של פעילות משחררת (שעת חצר, פעילות מוטורית, משחקי הרכבה וכו').
יש לוודא שהילדים פנויים להקשבה: אינם צמאים, רעבים או עייפים.
אופן הישיבה של המלמד ושל הילדים הוא חלק מיצירת האווירה המתאימה, על כן צריך המלמד לדאוג לכך לפני הסיפור, כגון: לאפשר לילדים לשבת על הרצפה, קרוב למלמד כדי שיוכלו לראות היטב את התמונות או לשבת על הכסאות באופן שאין שולחן המפריד ביניהם. כמו כן יכול המלמד, לפי הצורך, לשבת על כסא נמוך בשעת הסיפור.
ניתן לשלב מוזיקה שקטה ורגועה ברקע, תוך כדי הקראת הסיפור.
אופן הקראת הסיפור
- כשהסיפור הוא מורכב, להערכת המלמד, מומלץ להעביר את תוכן הסיפור לפני ההקראה.
- גיוון בטון הסיפור, דבר הגורם ליצירת קשב ועניין, על כן יגביה המספר את קולו וינמיך אותו עפ"י הצורך ולא יספר את הסיפור באופן מונוטוני (חד-גוני) ואחיד, שבד"כ, גורם לשעמום.
יש לשלב הבעות פנים מתאימות, כגון: עצב, שמחה, התרגשות וכו'. - חשוב לחזור ולהדגיש משפטים מרכזיים ומשמעותיים בסיפור.
- על מנת שהסיפור יהיה מובן לילדים, יש לשלב מילים נרדפות, תוך כדי הקראת הסיפור – תחילה יש לומר את המילה הנרדפת – המובנת והמוכרת יותר (שהמלמד הוסיף), ורק אח"כ להקריא את המילה הקשה, כדי שלא להפריע לרצף החריזה של הסיפור המוקרא.
- כאשר אין הזמן מאפשר להתמקד בהעשרת השפה, ניתן לשנות מילים קשות למילים פשוטות יותר לפי הצורך.
אופן הקניית הסיפור
רצוי לחזור ולספר את הסיפור בצורות שונות ומגוונות, לדוגמא:
- הקראת סיפור בליווי הצגה עם בובות תיאטרון או בהצגת אביזרים תלת ממדיים, הקשורים לסיפור (ניתן להכין בצורה פשוטה מאד – חלון תיאטרון מארגז ירקות או משולחנות, ואפילו לשלב תאורה צבעונית).
- הקראת הסיפור עם דמויות על גבי שיפודי עץ, ללא שימוש בספר.
- הקראת הסיפור מתוך הספר עצמו.
- השמעת הסיפור מתוך קלטת, שהוכנה מראש, ע"י המספר.
- ישנם חלקים בסיפור שניתן להמחיז אותם עם הילדים, זאת, רק אחרי שהילדים מכירים היטב את הסיפור. (פעילות זו משעשעת ומהנה את הילדים ותורמת רבות להתפתחות השפה).
פעילות לאחר הקניית הסיפור
- התאמה בין מילים להיפוכן.
- עריכת תרשימי זרימה – פעילות זו עם הילדים מהווה אבן יסוד לפיתוח חשיבה ועיסוק בגמרא.
- חזרה על מילים נרדפות (אפשר באמצעות כרטיסי מילים עם תמונות)
- שאלות הבנה, כגון: מה כתוב בסיפור במקום…? על מי מסופר בסיפור..? וכו'.
- קלוז – השלמת משפטים מהסיפור, ע"י הילדים, מתוך הזיכרון.
- חריזה – השלמת חרוזים (מתוך הסיפור, או באופן חופשי ויצירתי)
פינת הספר
לאחר שהילדים מכירים היטב את הסיפור, יש להניח את הספרון בפינת הספר, עמ"נ לאפשר לילדים לעיין בו באופן עצמאי, בליווית בובות תיאטרון ודמויות מהסיפור, אותן הוא יוכל להצמיד ללוח הסקוטש הקיים בפינת הספר (ומיועד למטרה זו).
הספרון יכול להופיע בפינה זו, גם כתמונות, והילדים יכולים ליצור רצף סיפורי מהתמונות.
סדרת הספרונים באידיש שפותחה ע"י אחיה מציעה כלי עזר ייחודי ויעיל להשגת מטרה זו.
הספרונים נכתבו ועוצבו בידי צוות מקצועי ועתיר ניסיון, במסגרת תכנית התערבות לפיתוח כישורי שפה לגיל הרך בקרב ילדי הת"תים.
ביסוד התכנית הוצבה מטרה לפתח את שפתם של הילדים הרכים ולהעשירה בכלים מגוונים, מתוך הבנה ברורה המעוגנת במחקרים, ששפה מפותחת משמעותה חשיבה מפותחת. ככל שהילד יעשיר את שפתו וירכוש יכולת ביטוי טובה יותר, כך יוכל בהמשך דרכו לקרוא טוב יותר, להפיק משמעות מהנקרא ולהיטיב להבין את הנלמד.
הספרונים נכתבו בשפת האידיש, שכן סריקת שוק הספרים באידיש הביאה אותנו למסקנה שעדיין אין מענה ספרותי-דידקטי מספק לצרכים אלו בשפת האידיש, ולכן החלטנו ליטול על עצמנו את היוזמה להפקת סדרת ספרים מתאימה.
הוצאנו לאור סדרת ספרים מרהיבה ביופייה, מותאמת לתכני הלימוד בגני הילדים מסביב למעגל השנה.
מחקרים מוכיחים כי העמקת הידע בשפת האם מסייעת ללומד לרכוש שפות נוספות בקלות וביעילות. נתון זה משמעותי ביותר לגבי אוכלוסיית הילדים דוברי האידיש, אוכלוסייה שברובה היא דו-לשונית ועלולה להגיע לידי שליטה חלקית בלבד בשתי השפות. ילדים אלה, שבהמשך דרכם אמורים לרכוש את שפת לשון הקודש ולאחריה את שפת הגמרא, זקוקים, בוודאי, להעמקה, לביסוס ולשליטה בשפת האם.
לרכישת הספרים ניתן לפנות למייל– tziviag@achiya.org.il
