יעקב שולח מסר לעשיו אחיו בשובו מגלותו הכפויה, ואומר עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. רש”י מפרש “עם לבן גרתי – ותרי”ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים”. כוונתו, שעדיין הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וממילא אין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו.
הרה”ק רבי בן ציון מבאבוב הי”ד, העיר על האריכות ברש”י, כי לכאורה היינו הך, יעקב שומר תרי”ג מצוות וממילא ידענו שלא למד ממעשי לבן הרעים. וביאר בנותן טעם לשבח, כי ישנם דברים שמהם יש להישמר, הגם שלא נאסרו מפורש בתורה. ואם תאמר, איכה נדע את הדבר אשר לא דיברו ה’ בתורתו הקדושה? העצה היא, כשאנו רואים דבר שהרשעים אוחזים בו באדיקות, בידוע שמדרכי יצר-הרע הוא. גם שאינו איסור מפורש, עלינו להתרחק מדבר זה. וכך מיישב לשונו הזהב של רש”י, עם לבן גרתי ותרי”ג מצוות שמרתי, ולא, היינו מה שאינו ממנין המצוות, למדתי להכיר את רעתו ממעשיו הרעים. כי ראיתי את אשר לבן עושה, מזה למדתי להישמר ולא לעשות כמוהו.
אדמו”ר קדוש זה, פעל בחכמתו היתירה להצלת נפש הנוער בדור שלפני השואה. הוא הגבר ראה בעני עמו, חש את המשבר החינוכי הגדול שפקד את ‘בני הטובים’, והשיב בתבונה נשמות אבודות. בדבריו נותן מרשם מעשי, ‘רצפט’ בדוק ומנוסה, להצלת הדורות הבאים, והוא, היבדלות מהליכות הגוים. רש”י בפרשה מצטט את רשב”י ‘הלכה היא בידוע שעשיו שונא ליעקב’. מדוע נוקט לשון הלכה? אלא, כמו שמכלול ההלכות נחקקו ונקבעו לישר אורחותינו ולשמר את יהדותנו, כך גם שנאת עשיו ליעקב חקוקה היא בכדי להגן על קדושתנו, שלא יטושטשו הגבולות בינינו.
בילדותי היה הרבי בחיידר מאלפנו בינה “מנין שאסור לשרוק? מדוע אין להתהלך עם ידיים תחובות בכיסים? למה מגונה ללעוס מסטיק? כי הגויים עושים זאת! מה שהם ‘מקפידים’ לעשות, עבורנו זה מגונה! מיסודות דתנו הקדושה הוא להיות שונה מהגויים, במחשבה בדיבור ובמעשה. כך מכריז הקב”ה (סוף פר’ קדושים) וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי… וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי! ורש”י מביא ממכילתא “אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי!
‘משכיל’ שאל את הרבי ר’ בונים זי”ע “מה לבש אברהם אבינו?” כוונתו היתה ללעוג על דרך החסידים להיזהר מכל שינוי בלבושם המסורתי, הרי פשיטא שהאבות הק’ לא לבשו קפוטה ולא חבשו שטריימל. השיב הרבי בחכמתו “אברהם מְכֻנֶּה ‘העברי’, ואמרו חז”ל כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד. לאברהם הקפיד להיבדל מגויי הארץ. בכל נדודיו הרבים נעמד ‘מעבר אחד’. בבואו מאור-כשדים לחרן, ומשם למחוזות כנען, מצרים ופלשת, נשא עיניו ובחן את לבוש גויי הארצות, והתלבש אחרת מהם! לא משנה הצורה והצבע, העיקר – להיות שונה הגויים!
חשוב להסביר לבנינו ולתלמידנו, בנועם אמרים, את תכלית ההפרדה. קרבים אנו לימי החנוכה המאירים. בפיוט ‘מעוז צור’ המושר בקהילות ישראל יש ‘בית’ אחד בלבד על נס חנוכה. יְוָנִים נקבצו עלי, אזי בימי חשמנים, ופרצו חומת מגדלי וטימאו כל השמנים וכו’. המשנה מלמדת (מידות פ”ב) כי היוונים פרצו את ‘הסורג’ ששימש חייץ בין קודש לחול, והודיע שמכאן אין כניסה לגוים. בפיוט לא מוזכרות גזירותיהם נגד עיקרי הדת, שבת חודש ומילה. לא מוזכר הרג הצדיקים והשבתת עבודת המקדש. גנותם ורשעותם היא על שפרצו את המחיצות בין ישראל לעמים!
הבדלה בסגנון דיבור ושירה, צורת הליכה ולבוש, ועוד ועוד, ככל שאנו ‘מצוינים’ ומזוהים ביהדותנו, כך תישמר קדושתנו. בפרשתנו מתפלל יעקב הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, ואמרו צדיקים שהוא ירא מֵהָאַחְוָה יותר ממה שירא מֵהָרֶשַׁע. הקב”ה יוסיף לְשַׁבְּחֵנוּ ‘הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב’. נזכה לשלימות דורותינו, כדרשת ה’בני יששכר’ זי”ע עה”פ בפרשתנו וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵ”ם, נוטריקון שם לשון מלבוש, יעקב שמר עליהם והם שמרו עליו. לא קל לחנך לשמירת ‘מרחק-בלימה’ מהעולם המפתה. לחנך ולא לכפות, מתוך אמונה בצדקת דרכנו.
בהצלחה בעבודת הקודש!
123ymm@gmail.com יחיאל מיכל מונדרוביץ’
