וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים. ידועים דברי חז”ל (סנהדרין ק”ז ועוד) “עד אברהם לא הוי ‘זקנה’…”. המפרשים שאלו, הרי לפניו היו זקנים מופלגים כמו אדם, מתושלח, נח, ועוד, שהאריכו ימים ביותר? וביארו שהכוונת חז”ל למראה זקנה ושיבה.
הג”ר אהרן לוין הי”ד מרֵישא דורש בספרו ‘הדרש והעיון’, שעד ימיו של אברהם אכן האריכו ימים, אך כל ‘התבגרותם’ היתה גופנית. הגוף עבד מאות שנים, חרשו וזרעו שדות מאות פעמים, קצרו ואספו, בצרו ומסקו מאות יבולים. אברהם אבינו היה הראשון שהזקין והתבגר ברוחניות, בתבונה ודעת. ‘אברהם תבע זקנה’ – הוא חידש שהאנושות תעריך זקנה, יבינו ש’הדר זקנים’ אינו למאריכי ימים בלבד, אלא כדברי חז”ל (קידושין לב) ש’זקן’ נוטריקון זה קנה חכמה.
בדורנו, דור התפתחות טכנולוגית, תקשורת ו’קידמה’, חשוב מאוד לשמר ולהנחיל ערכי יסוד אלה, שלא תישכח ‘חידושו’ של אברהם אבינו. חז”ל מנו בין סימני דור ‘עקבתא דמשיחא’: “נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים”. הצעירים מתמצאים יותר במיקרוגל, במשלוחי פקס ומייל, במכשירי הטלפון וההקלטה, והזקנים יעמדו בפניהם – נבערים ומתוסכלים. עלולים בני הנוער לחשוב כי זקנים הללו אבד עליהם הכלח, אינם ראויים וכדאיים, ואין מה לשמוע וללמוד מהם. גישה זו פושה ל”ע בקרב גויי הארצות, לאחר גיל חמישים נעשה אדם ‘מיותר’, מטרד.
נחנך את ילדינו כי בין יסודות היהדות, מימות אברהם ‘הזקן’, הוא ההערכה לזקנה. זקנים אשר מילאו חייהם בתורה ויר”ש, אגרו וספגו בקרבם אמונה וביטחון, פעלו במסירות נפש למען העמדת דורותיהם, ראויים הם להערכתנו ללא-גבול, מלאים הם בדעה והשכל – למרות שאינם מתמצאים ברינגטונים, בג’ימייל, ב’אינדוקציה’, ובהרכבת ‘קואליציה’.
נכדו רבינו הבעש”ט, הרה”ק ר’ משה חיים אפרים מסַדיקלוב שואל (דגל מחנה אפרים פר’ קדושים) על דברי חז”ל ‘אין זק”ן אלא ‘זה קנה חכמה”. אמנם ‘זקן’ נוטריקון ‘זה קנה’, אך היכן רמוזה ‘חכמה’? אולי זה קנה נכסים וצבר נדל”ן? ביאר הרה”ק רבי צדוק הכהן מלובלין כי מלבד חכמה – יתר הקניינים אינם חשובים ונצחיים! אך ‘דעת קנית מה חסרת!’.
חשוב לנו לייקר ‘זקנים’ בעיני ‘הדור הצעיר’. מאז שהביאו לציבור החרדי סגנון ‘ספרות עכשווית’, איבדו ילדינו ‘טעם של פעם’. אינם מכירים ואינם מתעניינים ב’עולמות’ שהיו. תורי זהב נמחקו מתודעתם, אישים ואירועי היסטוריה יהודיות נותרו עלומים. הנוער חי ומכיר את ה’הווה’ בלבד. חבל על דאבדין! ללא הבטה אל העבר אין כיוון לעתיד!
מַכָּר שלי העלה את בתו, עם בואה לגיל מצוות, ל’סבא רבה’ שלה, להתברך. (במס’ סופרים פי”ח מובא מנהג ירושלים לקחת בני ובנות מצוה להתברך אצל זקנים!). נערה זו קרויה על שם אמו הי”ד שנספתה בשואה. הסבא התרגש והחל לספר אודות אמו, הנהגותיה וחייה, רקע משפחתם ועוד על ארצה ומולדתה. גם אבי הנערה התרגש, כי מעולם לא שמע פרקי היסטוריה הללו מפי זקנו הישיש. פער הגילאים בין הסבא-רבה לבין נינתו, שמונים השנה שביניהם, לא הורגשו. הנערה, כיום אמא לילדים, מציינת, כי פגישה זו, שיחה אישית יחידה שהתקיימה ביניהם, הטביע בה חריש ערכי ותודעתי עמוק!
ברוח זו מומלץ לכל משפחה לקיים ‘שיחות מורשת’, למען יכירו ויעריכו הצעירים את שורשי אבותיהם, מוצאיהם, תרבותם ומעשיהם. לכולנו עבר עשיר. עיון ועיסוק בגנזכי העבר עשויים להעשיר בקרב ילדינו אף את ערכי ההווה. ‘יין ישן – דעת זקנים נוחה ממנו’. כי חלב ישן מחמיץ. פרי ישן מרקיב. יין ישן משתבח! אך בתנאי שהיה טוב מראשיתו!
בזוה”ק נאמר כי אַבְרָהָם בָּא בַּיָּמִים, הוא ניצל את ימיו ושעותיו לטובה, ‘בא עם כל ימיו’, כולם שוים לטובה. ‘זקנה’ מוערכת היא זקנה כזו – מצבור של ימים מנוצלים. הרה”ק רבי מאיר מפרימשלאן שמע מאביו הקדוש, כי פעם ‘צפה’ בנעשה ב’בית-דין של מעלה’. שמע כרוז “הנה מגיע איש צעיר” – והוא מביט ורואה אדם קשיש! “כעת מגיע זקן” – ורואה איש צעיר. הסבירו לו ש’למעלה’ לא קובעים לפי גיל ביולוגי, אנשים ‘מתבגרים’ על ידי ניצול הימים והשעות…
“מטבע של אברהם אבינו, זקן וזקנה מצד אחד, ובחור ובתולה מצד אחר” (ב”ק צז) בעלי הדרוש מסבירים כי אברהם סיגל ואיחד בקרבו ‘שני צידי המטבע’. מחד היה מיושב בדעתו, יציב ומרוסן, אך אם זאת שימר רעננות וחדשנות שיש בשנות הבחרות. המשיך לחיות עם שאיפות ונותר עם רצון לחולל ולייצר. כך אמרו חסידי קוצק “אין זקן אלא תרכובת של שלשה ארבעה אברכים…”. אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו… אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו…
בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה (איוב יב יב). אמנם, לצעיר עיניים בריאות, אך לזקן רְאִיָּה טובה יותר!
בהצלחה בעבודת הקודש!
123ymm@gmail.com להארות והזמנות יחיאל מיכל מונדרוביץ’
