מדוע הצטווה נח לבנות תיבה ולא ניצל בנס

בערוב ימיו התבקש ה'חפץ חיים', בהיותו למעלה מגיל תשעים, לבא לוילנא לדבר דברי חיזוק. מפאת זקנותו וחולשתו המופלגת כבר לא יצא ה'חפץ חיים' לשום מקום, אולם במקרה זה החליט שמפני חשיבות הענין ייענה בחיוב לבקשה. בני ביתו שידעו כמה טרחה וקושי וסכנה לבריאותו כרוכים בנסיעה זו, אמרו לו שאינם מוכנים לסייע לו בנסיעה זו. אמר ה'חפץ חיים': אלך לבדי, וכך עשה. הוא קם ופסע לכיוון היציאה, ובחולשתו הוצרך להישען על קירות הבית, כשפניו מול הקיר וידיו נתמכים בקירות, וכך פסע באיטיות. בני הבית שנדהמו מרצונו העז לנסוע, נעתרו וסידרו לו את הדרוש לנסיעה, והוא נסע לוילנא.

בשבת אחר הצהרים, קיבל חלק מהקהל הרב שגדש את ביתו. אחד מהם היה אדם מבוגר שבא לבקש ברכה על דבר מה, לאחר שברכו ה'חפץ חיים' תפסו בשתי ידיו, ושוחח עמו כמה דקות בענייני אמונה, עד שחש שדבריו פעלו בליבו של הזקן, סיים את דבריו וברכו לשלום.

כשיצא מן הבית, שמעו בני הבית את ה'חפץ חיים' מתפעל ואומר: "אכן, היה כדאי לבוא ולטרוח מראדין עד וילנא, כדי לחזק יהודי אחד באמונה".

בתחילת פרשתנו, קוראים אנו על ציווי הקב"ה לנח: "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר" (ו, יד). נשאלת השאלה, מדוע הורה הקב"ה לנח לבנות תיבה, ולא עשה לו נס שבאמצעותו היה מציל אותו ואת משפחתו?

 

התיבה כגורם מעורר לתיקון המעשים

לדברי חז"ל התיבה נבנתה כדי לעורר את כל בני דורו של נח לתקן את מעשיהם השליליים ולשוב בתשובה, כפי שאומרים במדרש תנחומא (פרשה ה): "אמר רב הונא בשם רבי יוסי: מאה ועשרים שנה היה מתרה הקב"ה בדור המבול, שמא יעשו תשובה. כיון שלא עשו תשובה, אמר לו: 'עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר'. עמד נח ועשה תשובה ונטע ארזים. והיו אומרין לו: ארזים אלו למה? אמר להן: הקב"ה מבקש להביא מבול לעולם, ואמר לי לעשות תיבה, כדי שאמלט בה אני וביתי. והיו משחקין ממנו ומלעיגין בדבריו. והיה משקה אותן ארזים והן גדלין. והיו אומרים לו: מה אתה עושה? ומשיב להן כענין הזה, והיו מלעיגין עליו. לסוף ימים קצצן והיה מנסרן, והיו אומרים לו: מה אתה עושה? ואומר להן כך, והיה מתרה בהן. כיון שלא עשו תשובה, מיד הביא עליהן מבול, שנאמר: 'וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם'".

רבו הדעות בקרב המפרשים, הסוברות שמטרת בניית התיבה לא היתה נח ודורו, אלא מסיבות אחרות. רבינו בחיי כתב שהקב"ה עושה ניסים רבים, כסיוע לעם ישראל בניצחון במלחמות, ובכל נס "שותל" חלק מה"טבע", שלא ייראה נס גמור. בניית התיבה היתה חלק מה"טבע", כדי למעט בנס ההצלה שעשה הקב"ה לנח ולבניו.

והוסיף המלבי"ם, שבאמצעות התיבה ביקש הקב"ה להעביר מסרים לעולם שיהיה לאחר המבול, ולצורך כך נקט בפסוק זה בכמה פרטים חשובים: עֲצֵי גֹפֶר – בעולם החדש שיקום לאחר המבול יתמעט כח העפר והחומר ולעומתה תגבר הרוחניות יותר, כשם שעצי גופר קלים יותר מהמים. קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה – אנשי דור המבול יפוצו למדינות שונות, באופן שלא ניתן יהיה ללמוד מדרכיהן של המשפחות והמדינות המקולקלות, כפי שניתן היה לעשות טרם המבול, כשחיו כקהילה אחת. וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ – נח הצטוה לצפות את התיבה בשכבה, מעין כיסוי שיאטום אותה מפני השפעה חיצונית, לבל תושפע מפני המנהגים השליליים של אנשי דור המבול. מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר – רמז להשגחה של הקב"ה, שישגיח על נח וזרעו שלא יושפעו מהמעשים השליליים של אנשי דור המבול.

 

בניית התיבה היתה רק עבור נח

יש הסוברים שהוראת הקב"ה לבנות תיבה היתה רק לטובת נח, ולא עבור בעלי החיים. כך כתב האלשיך, שהקב"ה שם את נח בתיבה למשך תקופה ארוכה לכפרת עוונות, משום שהוצרך "לימרק" שם, כנגד משפט הרשעים בגיהנם שנמשך שנים עשר חודש. באופן דומה ביאר רבי יהונתן אייבשיץ, שנח היה אמור למחות בבני דורו על חטאיהם, אולם לא עשה כן ולא מיחה בהם, והיה בכך פגם. ציווי הקב"ה לבנות תיבה היה מעין תיקון פגם זה, כדי שיראו אותו בונה תיבה, וישאלו אותו לפשר בנייתה. ומשישיב להם על המבול שעתיד לבוא על העולם, יקחו את הדברים לליבם וישובו מדרכם הרעה.   

 

התיבה כגורם להתקרבות להקב"ה

רבי זלמן סורוצקין מבאר בביאורו 'אזנים לתורה' שטורח בניית התיבה לא היה לשוא, נח ובעלי החיים ישבו במשך שנים עשר חודש ב"מאסר" של הקב"ה, בתיבה ששטה במים ללא סוף, לא היה נמל שניתן לעגון בו, כל העולם היה מוצף במים. ה"כליאה" הייחודית, בהשפעת הסכנה ששררה מחוץ לתיבה, הביאה אותם להתקרב להקב"ה ולשוב בתשובה שלימה. הקב"ה ציווה את נח לבנות תיבה כדי שיוכל לעשות חסד עם בעלי החיים, ובאמצעות מעשיו הטובים להתקרב יותר להקב"ה.

ובאופן דומה כתב רבי משה פיינשטיין, שמצד ההצלה יש להקב"ה דרכים רבות להציל את בני האדם, אולם ציוה את נח לבנות תיבה כדי לזכות אותו שיקיים את ציווי הקב"ה, ותהיה לו מצוה נוספת.

 

הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובותoffice@shaalti.co.il

 

לקריאת והורדת גליון 'תורתך שאלתי' לפרשת נח

בקישור https://shaalti.co.il/?p=10839

 

לרעיונות יפים על פרשת נח, שיסייעו להעשיר את שולחן השבת,

ניתן להיכנס לאתר תורתך שאלתי בקישור

https://did.li/iPlIw

 

מעוניינים לשדרג את שולחן שבת?

עלון 'חויה בשולחן שבת' לפרשת נח יסייע לכם, בקישור

https://shaalti.co.il/?p=15710