אנו פותחים כל בוקר בבקשת “והערב נא … את דברי תורתך בפינו”. בבקשה זו אנחנו מבקשים שיהיו דברי התורה ערבים עלינו, וכשם שכתב האוה”ח “אם היו בני אדם מרגישים מתיקות וערבות דברי תורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה”. ואכן, כל אחד ישקיע יותר בדבר האהוב עליו וירכוש אותו בצורה מיטבית יותר.

לימוד מתוך חוויה, כיצד נעשה זאת?

במאמר קודם עסקנו בחשיבות הקריאה והשפעתה לטווח רחוק, במאמר זה נרצה לעמוד על עיקרון חשוב שאמור ללוות אותנו לאורך כל לימוד הקריאה והקנייתה לילדים הרכים.

לימוד הקריאה הוא חומר הלימוד הראשון שהילד פוגש בחייו. בנוסף הוא לימוד חשוב עד מאוד, אשר אמור ללוות את הילד בעז”ה בהמשך דרכו, ולהוות בסיס עליו יבנה כל אשר ילמד הילד בהמשך הדרך. מסיבות אלו צריכה הקריאה להיות מועברת לילד בצורה מושכת, מעשירה ומרחיבת דעת שהילד יחוש רצון ללמוד ולהפנים את הנלמד מתוך הנאה וסיפוק.

אנו פותחים כל בוקר בבקשת “והערב נא … את דברי תורתך בפינו”. בבקשה זו אנחנו מבקשים שיהיו דברי התורה ערבים עלינו, וכשם שכתב האוה”ח “אם היו בני אדם מרגישים מתיקות וערבות דברי תורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה”. ואכן, כל אחד ישקיע יותר בדבר האהוב עליו וירכוש אותו בצורה מיטבית יותר.

לשם כך נצטרך ליישם שני עקרונות: לימוד חווייתי, וסיפוק צרכיו של הלומד, והדברים כרוכים זה בזה. את הלימוד בחוויה נעשה באמצעות שילוב שירים, הפעלות ושיתוף התלמידים בלמידה, החלק השני הוא החלק האמור לגרות אותם לרצות לדעת ולקלוט את הקריאה.

ילד קטן מטבע ברייתו רגיל לשאול הרבה שאלות, למה, איך וכו’.

מסופר על ילד בדואי אשר הלך עם אביו במדבר, בהיותם בדרך שאל הילד: “אבא, לאן הולכת השמש בלילה?”
האבא ליטף את ילדו וענה לו: “האמן לי, אני עצמי איני יודע!”
הלכו כברת דרך נוספת. הילד שאל שוב: “אבא, כיצד מורידים העננים גשם?”
שוב ליטף האב את בנו ואמר: “האמן לי, איני יודע!”
וכך נמשך הדבר כשהילד שואל שאלות והאב עונה את התשובה הקבועה “האמן לי, איני יודע”!

הבן, שלא רצה להטריד את אביו לשווא, אמר: “טוב אבא, לא אשאל אותך עוד שאלות, איני רוצה להפריע לך”.
“חס וחלילה”,  ענה האב, “אתה מוכרח לשאול, אם לא תשאל, איך תדע?!”

גם בתורה אנו מוצאים דרך זו של למידה בפסוק “והיה כי ישאלך בנך, ואמרת לו”. ואכן, מה רבים הם הדברים שעושים בליל הסדר בכדי לגרות את התינוקות שישאלו שאלות ויהיו פתוחים לשמוע את סיפור יציאת מצרים שהוא המצווה העיקרית בלילה זה.

לכן, לפני שנציג לילד מידע חדש, אות, תנועה או כלל חדש נספר לו סיפור על הדבר החדש ונתאר לו את מה שאנחנו הולכים ללמוד. דבר זה יעורר את סקרנותו ודמיונו של הילד לחשוב על האות או על הכלל עוד לפני שהצגנו אותו בפניו. ללא תהליך זה הלימוד הוא סיפוק הצרכים של ההורים או של המסגרת החינוכית, אולם כשהילד שואל את השאלות ומפעיל את דמיונו, הצרכים הם שלו והוא זה שרוצה לקבל את התשובה ולדעת את החומר הנלמד. כך ייקבעו בס”ד הדברים בלבו הטהור וילווהו הלאה בהמשך דרכו.

 

לתגובות

חיים מושקוביץ

052-7170499

a70499@gmail.com