לכבוד הרב יאקאב
קראנו את המאמר שלך “הסר כעס מלבך” אך עדיין נשארנו עם שאלה שמטרידה אותנו מאוד, הבן שלנו בן התשע חוזר הביתה כועס ועצבני, אם ‘חס וחלילה’ האוכל לא מוכן באותה שנייה, הוא מוכן להפוך את הבית. אשתי ממש חסרת אונים, היא לא יודעת כיצד לנהוג מול התפרצויות הזעם שלו? איך מרגיעים ילד עצבני? מהי התגובה הנכונה?
אבא ואמא שרוצים לעזור לילד
הורים חשובים,
ראשית כל, נתחיל ב’לא תעשה’, ילד שכועס זה לא קל ואפילו מאוד קשה. ילד שכועס עלול גם להכעיס אותנו ולהביא לתגובות שליליות או ביקורת כלפיו, אך אם נתבונן לעומק נבין שזה בדיוק מה שמחריף את המצב, הביקורת שלנו מגבירה את הדימוי העצמי השלילי שלו. כך שגם אם נדמה לנו שהביקורת שלנו חינכה אותו, סביר להניח שבתוכו הוא מרגיש גרוע יותר. ילד שכועס הוא משדר שמשהו לא טוב לו והוא זקוק לקבל מאתנו כוח. הביקורת שלנו לא מעניקה לו כוח, אלא להיפך מחלישה ומרחיקה אותו. לכן ברור שלצעוק עליו ולומר לו: “תראה איך אתה מתנהג”? “איפה הכיבוד הורים שלך?” “תתבייש לך” ועוד משפטים מסוג זה משיגים תוצאה הפוכה- מגבירים את התסכול והכעס הפנימי.
אז מה כן עושים? חשוב שנבין כי כעס הוא סוג של איתות. איתות המעיד על כאב, קושי, תסכול או מצב אחר שקשה לילד להתמודד עמו. הכעס הוא ביטוי חיצוני של כאב פנימי, ואי שקט פנימי, וכשהכאב פוגש את הילד כשהוא במצב מדולל בכוחות נפש ואין בו את הכוחות הפנימיים להתמודד עם הכאב, הוא ישתמש בכעס כאופציה שתבטא את התסכול והכאב, העיתוי של הכעס לא מקרי- הוא חוזר מהחיידר רעב, לא מאופס אחרי יום שעבר בחיידר, זה גורם לו לריקון המחסנים של כוחות ההתגברות, טבעי שיתקשה להתגבר על רגש הכעס. כך גם מובא בספר אגרא דכלא (פר’ וישב ) “נודע הדבר כשהאדם רעב הוא בכעס, וכשמיסב לבו, לבו שמח ומרחם ביותר ואינו מתאכזר כ”כ, כמה דאת אמרת ונשבע לחם ונהיה טובים: וכד”א ויאכל בועז וישת וייטב לבו”. וכן קיבלנו ממרן הקדוש הרב רבי מנחם מנדל ז”ל מרימנוב שבבוא האדם מהדרך יראה שלא ל18בוא לביתו ברעבונו בכדי שלא יכעס על בני ביתו. אי לכך הדבר הראשון שאני ממליץ לעשות מאמץ שהאוכל יהיה מוכן בזמן שהילד מגיע הביתה, שיירגע קודם על ידי שיאכל וישבע.
אולם כפי שהסברתי, ילד עצבני מאותת לנו גם על קושי. כדי לסייע לו להתמודד עם הקושי ועל מנת להבין יותר את מה שעובר עליו ולהעניק לו כוחות אנו נדרשים להקדיש לו זמן איכות פרטי- רבע שעה ביום יכולה לעשות את ההבדל, לעיתים עצם הדבר שאנו משקיעים זמן איכות עמו, משחק או טיול אישי כבר מרגיעים אותו. גם אם לא נדבר על הכעסים שלו, זמן איכות עם ההורה ימלא אותו מבפנים וישחרר את הכאב והכעס ע”י שהוא ירגיש חשוב ואהוב, עדיף למצוא הזדמנות ושעת הכושר כשהוא במצב רגוע לנסות לדבר אתו על המצב הרגשי של הכעס ולחשוב ביחד עמו איך לנסות להתגבר על הכעס ניתן ללמד אותו אפשרויות תגובה נוספות דווקא בעת שהוא רגוע ואינו נמצא במצב של ההתפרצות, זה הזמן לתת לילד כלים נוספים לבטא ולהתמודד עם התסכול שלו מהמציאות. אפשר לשאול אותו בשעת כושר, מהי לדעתו הדרך הטובה להתמודד עם כעס? לשאול אותו איך הוא מרגיש בזמן כעס, ומה יעזור לו להירגע? וביחד למצוא את מקור הכאב לכעס, לנסות להרגיעו ולמצוא דרכים נכונות לפתור את הקשיים שלו.
בברכה מרובה
חיים צבי יאקאב
יועץ ומרצה חינוכי
לשאלות והערות ניתן לשלוח במייל Jacobc73@gmail.com
