בעלי הדרוש מקשים על שאנו מבקשים ‘שירבו זכויותינו’, הרי בכדי שתתרבינה זכויות יש להרבות במעשים טובים! מה תועיל תפילה זו? היה רבינו ה’פני מנחם’ אומר שמתפללים שנזכה להיות ממזכי הרבים, ובכך ירבו זכויותינו. הזוכה ללמד אחרים, לקרב רחוקים, לרומם נפש שפלה, לחזק תלמיד מוחלש, להטיב לזולת, נעשה ‘שותף’ במצוות ובמעש”ט שהלה מקיים בגינו, וזאת מבלי לגרוע מזכויות העושה עצמו. בכך פירש דברי התנא לִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מהו דין ומהו חשבון? מודדים בדין את המעשים שלנו, ובנוסף, עורכים חשבון במאזני פלס על הזכויות שיש לנו במעשי אחרים, כי אנחנו זִכִּינוּ אותם! בכך נצבור הַרְרֵי זכויות! על כך עותרים ‘ירבו זכויותינו’!
לא בְּכְדִי מזכירים בנוסח הבקשה את הרימון. ידועה דרשת חז”ל (ברכות נז ועוד) בפסוק כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, ‘אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון’. המתבונן יַקְשֶׁה – ממה נפשך – אם מלאים הם במצוות, מדוע קרויים ריקנים?
ביאור נפלא כתב על כך הרב ‘בעל התניא’ (תורה אור פר’ תרומה). אכן, פסגת שאיפות היהודי היא כדברי נעים זמירות ישראל ‘אחת שאלתי… אותה אבקש… שבתי בבית ה’ כל ימי חיי’. הלוואי ואזכה להידמות לרבי שמעון בר יוחאי וחבריו, שתורתם אומנתם, והיא, ואין בלתה, עיסוק חייהם. אך לאו כל אדם זוכה, ובני עליה הללו מועטים הם.
ויש יהודים רבים שזכו להיות מחוברים לתורה, היא עיקר לעומת עסקי עוה”ז, ו’קביעת עתים’ היא הציר המרכזי בחייהם. הללו מתפללים ‘והערב נא ה’ אלוקינו’, מלשון עירוב, שהתורה תהא מעורבת גם עיסוקיהם הנוספים, ומיניה לא יזועו. אך יש גם יהודים שטרם זכו לגלות כלל את חלקם בתורה. אינם מתענגים בצוף התורה. נרדמים בשיעור. ‘עמי ארצות’. יהודים פשוטים. הם ה’ריקנים’ המוזכרים בחז”ל הנ”ל. ריקנים מלימוד התורה וקנייניה.
מסביר ‘בעל התניא’ כי חז”ל מורים לנו, כי אף יהודים אלה, ה‘ריקנים’ מן התורה, מעיון ואפי’ מבקיאות, מבירור הלכה, פלפול וסברא, עדיין הם מלאים במצוות! אמנם ‘תלמוד תורה כנגד כולם’, חשובה ושקולה ככל תרי”ג המצות, אך יש עוד תרי”ב מצוות! יהודים הללו מחבבים ומקיימים מצוות! מקפידים על תפילה וחסד, זהירים בכשרות, מקדשים בהידור שבת ומועדי ישראל, ומהנים ת”ח מנכסיהם. חז”ל קוראים לא לזלזל בערכם של אלה. אל תַּבֵּט אל ריקנותו בתורה, ראה את תוכנו העשיר! מוצא הוא חן ושכל טוב בעיני אלקים! ימצא חן גם בעיניך!
והיות ובתשב”ר עסקינן, הרי לא כל ילדי הכיתה יכולים לעת עתה לעמוד בהספקי הלימוד ולהצליח בכל ה’מערכת’. לא כולם יכולים להתעטר בכמויות של משניות בע”פ ובדפי גמרא מסוכמים ושגורים. ישנם הריקנים מן הגפ”ת, ריקנים מכתיבת חדו”ת, ואפי’ ריקנים מהבנת סוגיא מרישא ועד גמירא. אל לנו לדחותם! חלילה לנו מתת להם תחושת כישלון ויאוש! הרי מלאים הם במצוות כרימון! מצטייני דרך ארץ, אלופי העזרה לזולת, נסיכי ההליכות!
שח לי מלמד מומחה “בכדי לקיים אקלים כיתה חיובי אני עורך ‘מבצעים שבועיים’. אני מקפיד לגוון בין ‘למידה’ לבין נושאים נוספים. פעם אחזק ‘חזרה בע”פ’, ופעם אעצים ‘ברכת המזון’, ‘הקשבה’ לצד ‘התנהגות בהפסקה’. הרווח הוא שכולם ירוויחו וישתתפו! אֶנְהָגֲךָ אֲבִיאֲךָ… תְּלַמְּדֵנִי, אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי… ירבו זכויותיו!
פגש הרה”ק הרמ”מ מלויבאוויטש בחסיד, וביקש שישמיע לו מתורת רבו. סיפר הלה כי בדברותיו תמה רבו על ביטוי חז”ל (חגיגה כז) ‘פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון’ – איך יתכן ופושעים מלאים מצוות? הגיב הגאון הקדוש מיניה וביה “ואני לא מבין כיצד אדם שמלא מצוות קרוי פושע….”. במבט זה זוכים להיות ממזכי הרבים באמת.
רימון הוא פרי שחיצוניותו אינו מסגיר כלל את איכות פנימיותו! יש רימון הנראה כמוש והוא מלא עסיס! נתפלל לגלות את הטוב שבכל אדם, החיובי והמילוי. נזכה לזיכוי הרבים, ובדין וחשבון שלנו ניכתב לאלתר לחיים טובים!
בהצלחה בעבודת הקודש!
יחיאל מיכל מונדרוביץ’
123ymm@gmail.com
