כלי גולה עשי לך
בספרים הק' מבואר כי גלות מצרים הִוְּתָה הכנה רוחנית ליתר הגלויות. ממעשי אבותינו נלמד באילו 'כלי גולה' נתמודד מול הקשיים והניסיונות, כיצד לְלַבּוֹת את גחלתנו שלא תיכבה מול רוחות וגלי סער המאיימים במהלך ירידת הדורות, נשמור ונטפח מורשת המשפחה, עד שתקוים בנו נבואת מיכה המורשתי (ז טו) כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.
יעקב אבינו מתפעל מנכדיו אפרים ומנשה. יעקב מַּשְׁוֶה את מעמדם למעמד בניו השבטים. '…שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי'. הוא מאריך בכוונה תחילה! הגדלות היא בכך שרואה צדקותם אף שלא נולדו בחיק המשפחה בכנען, הרחק מ'החיידר' המסורתי. יוסף מודה לה' ומשתבח בפני אביו 'בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹקִים בָּזֶה'. כאן במקום הזה, בגלות, במצרים המתועבת, גידלתי בנים קדושים.
פי שניים
ידוע המעשה (בגרסותיה הרבות) אודות ר' יצחק מתתיהו וינברג שהיגר עם משפחתו מרוסיה לאמריקה לפני כמאה שנה. הוא וב"ב התמסרו לגידול ילדיהם בדרך היהדות. הירבו לצקת בהם ערכי קודש, בשביל שלא ייפגעו מאוירת החולין וה'קידמה' המצויה בארצם החדשה. כאשר בתו בגרה ולא יכלה עוד להתחנך כראוי סמוך לבית, שלחוה הוריה, במסירות נפש של ממש, ללמוד מעבר לים. בבית יעקב אשר יסדה מרת שרה שנירר ב'קראקא' שבפולין.
הנערה ה'אמריקאית' ניצבת בפני מרת שנירר, ובידה אגרת שכתב אביה. כדברים האלה כתב "הנה שלחתי אליך את בתי. בטוחני שתעמידי אותה כראוי בחכמה ויראה. אך אדרוש, כי עם תום חוק לימודיה ותשוב לאמריקה, תהיה היא פי שנים בְּרוּחֵךְ. צדיקה וחכמה פי שנים ממך. בוודאי תמהה את, 'פְרַאוֹ שנירער', על מבוקשתי זו, לכן אבאר כוונתי. הרי זוהי בקשת אלישע בן שפט ברגעי פרידה מרבו, אליהו הנביא. האין זו בקשה 'חצופה'? תלמיד מבקש מרבו וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי? אלא, אלישע מתחנן 'רבינו! הנך עולה השמימה ומותיר אותי כאן בדור ירוד יותר. והרי ישנה ירידת הדורות, בדור שלא מספיק להיות 'אליהו הנביא', אזדקק להיות פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ בכדי לשרוד ברוחניות.' האב כותב מנהמת ליבו היוקד 'בקראקא, עיר מלאה חכמים וסופרים, די להיות בדרגת שרה שנירר. אך בתי עתידה לשוב לארץ בה שולטות כפירה ותועבה. עליה להיות 'פי שנים שרה שנירר' כדי להמשיך בִּטְוִיַּת הדורות בקדושה!'.
חינוך בגולה
יוסף הצדיק חושף 'דעת עליון'. באומרו לאחיו לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים, וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה. כתב השל"ה הקדוש (תורה שבכתב, וישב) '…ויוסף שמר ברית קודש במצרים השטופים בזימה. ולא נתפתה מאשת פוטיפרע ושלט ביצרו. ומאחר שמצרים ערות הארץ וגבר עליהם יוסף, על כן זכה למלוך שם. וענין המלוכה שלו ששלט על שר של מצרים… שישראל, אף שיהיו עבדים לפרעה יזדככו שם, ואחר כך עלה יעלו באותות ובמופתים ובמכות נפלאות למצרים. ויכניעו שר של מצרים… ויוסף פָּתַח זה הפתח כי רב גובריה…'. בדרך זו כתב רבינו השפת אמת (וישב תרל"ו) 'שהיה דבר גדול מאד שנשאר שם [יוסף] בקדושתו. ונראה, שהקב"ה עשה הכל לטובה, שאי אפשר שיגאלו ישראל ממצרים בלי הקדמת ירידת יוסף… וזהו הכנה לכל הגלויות…'. יוסף לימדנו היאך לחנך ולהנחיל גם בגלות.
עלינו לעמול על בנינו ועל דורותינו, להכינם ל'ירידת הדורות'. עליהם להיות פי שנים ברוחנו בכדי לשרוד בחשכת הגלות. אל לנו להסתפק במועט. נזכור פירושו של רבינו הקדוש מקוצק עה"פ כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים. נכוון גבוה שהרי תמיד 'כח המשיכה' ינמיך… שְׁאַף גבוה בתקווה ובתפילה שבסוף יימצאו במקום טוב באמצע.!
יוסף הצדיק רומז לדורות 'וֵאלֹקִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם' עליכם להיות 'פי שנים' בכדי להישמר ולהיוותר נאמנים לה' בגלות הארוכה. לא מחנכים להיום. מחנכים לדורות. נדמיין את ילדינו בבגרותם. מי יודע רח"ל מול אילו פיתויים יצטרכו לעמוד? מה עתיד יצר הרע 'לחדש'? כמו רוקחים עמלים מדי תקופה להכין 'אנטיביוטיקה' חדשה, כך עלינו לזהות את חוליי הזמן ולהכין 'מרפא נפש' לעומתם. נכין לילדינו 'כלים רוחניים' לגלות, וכך יהיו ראויים להיגאל!
בהצלחה בעבודת הקודש!
יחיאל מיכל מונדרוביץ'
לקריאת סיפור בנושא לחצו כאן
