פותחים את ‘חומש הפקודים’, פר’ במדבר העוסקת במנין בנ”י (מִפְקַד) ומינוי הַלְּוִיִּים על משא המשכן (פיקוד). במרכז רבבות אלפי ישראל, שמסודרים בארבעה דגלים וי”ב שבטים, נמצא משכן ה’, מקור הקדושה. בני לוי מונו להקימו ולפרקו, כל אחד על עבודתו ועל משאו. התורה מפרטת תפקיד כל אחת משלש משפחות הלוים. הכל בדיוק ובסנכרון.
העוסק במלאכת שמים, עבודת החינוך, משול לאותם בני לוי בעבודת משא ועבודת שיר. ישנם ‘שוערים’, הלוא המה המשימות החינוכיות בהן נדרשת ‘נעילת שערים’, שמירה על הגבולות והכללים, הקפדה על קיום ‘המבנה’ החינוכי המחויב. לצידם פועלים ה’משוררים’, אלה המחנכים המכניסים רוח רענן וחי כנדרש בשדה החינוך. כמו בשיר – כך בחינוך עליות וירידות, יצירתיות והפתעות. מי מהם צודק? השוער או המשורר? השמרן או המחדש? שניהם קדושים!
ברם, להפקת המירב ולהגיע להישגים חינוכיים, צריכים לשמוע זה את זה. להבין את מקום הזולת במערכת. בלעדי הקשבה לא תהיה שיתוף פעולה, תימנע מינוף והתפתחות. מהמסלולים השונים, מי”ב השבטים וד’ הדגלים, יש יצור להבה אחת בעלת שלל גוונים, לא בולעים אחד את השני, אלא משביחים זה את זה, בהעצמת ייחודיותו של כל אחד.
מעשה ברשת חנויות ‘שניצלים’ באמריקה. מדי יום נכנסים אלפי סועדים, מזמינים מנת שניצל המוגש לצד צ’יפס, אורז וסלט ירקות, ומתיישבים לאכול. צוות זריז מטפל בהזמנות ובהכנה, צוות נוסף, יעיל ואדיב עוסק בפינוי וניקוי השולחנות, כי סועדים נוספים מצפים להתיישב. מפעל אוכל אדיר. חנויות ‘מזון מהיר’ כאלה ממלאים את המדינה.
ויהי היום, בעל הבית קיבל מַאֲזָן ודו”ח המתריעים כי הרווחים פוחתים לצד גירעונות מאיימים. הוא שוכר צוות בַּקָּרָה לְהִתְחַקּוֹת אחר מקור הקושי, וכיצד לבלום את הירידה. גילו כמה שכירויות גבוהות, יש סניפים שאינם רווחיים, וכדו’. הכינו תכנית הבראה לשיפור המצב הפיננסי. הרי לא הקים מסעדות כמוקד ‘הכנסת אורחים’ לשם-שמים…
יעצו לבעל הבית כי יערוך יום עיון והוקרה למאות עובדי הרשת וישתף אותם בנעשה. במהלך יום העיון סיפר בעל הבית שחשפו ‘סדקים’ במבנה הפיננסי, העמיקו והגיעו למסקנות כיצד לעצור הפסדים, וכחלק מתוכנית הבראה הוא מזמין עובדים להשׂיא עצות ולהעניק תובנות מזווית ראייתם, מה ניתן לשפר, כיצד להתייעל, למען מינוף החברה.
קמה אשה בוגרת, עובדת בא’ הסניפים בצוות פינוי אשפה, וביקשה לדבר. התפלאו. מהגרת שבקושי מדברת אנגלית, מה יכולה לחדש? היא מספרת שהבחינה שעל המגש שכל סועד מקבל, לצד האוכל והשתייה שהזמין, מוסיפים גם שלש קופסאות קטנות: רטבים. קטשופ, מיונז וחרדל. “אני מפנה זבל ורואה כי רוב האנשים אוכלים או קטשופ, או מיונז, או חרדל. רוטב אחד נאכל – ושני קופסאות אחרות, מלאות, מושלכות לפח! בזבוז כסף!”. התבוננו, קיומו דיון והחליטו כי מהיום לא יניחו בכלל רטבים על המגש. יהיו על הדלפק רטבים, וכל סועד יבחר ויקח לו את שאוהב.
בעל הבית הודה לאשה, והודיע לה שהיא מפוטרת! מה?! הרי היא הביאה רעיון שיחסוך הרבה! בעה”ב מסביר “היות ובמשך שנים הבחנת בדבר, ועד היום שָׁתַקְתְּ, אינך ראויה לעבוד אצלנו! היה לך להתריע מזמן! קמה הזקנה בעוז, ולמרות שהתקשתה בהגיית השפה, אמרה בקול “ואם הייתי אומרת – היית מקשיב לי? בהנהלה שומעים עובדים?”…
מנהל מוצלח מזמין רעיונות מהצוות. “אני רוצה לשמוע דעתכם, תביאו רעיונות! מה יש לשפר ולשנות. אל תהססו להתבטא!” מנהל מקבל בפתיחות הערות מהורי התלמידים. הערות אינן איום – אלא שיתוף פעולה! מלמד טוב מאזין אף לתלמידיו! אני זוכר תלמיד שביקש ממני, ‘רב’ה, במקום לעשות במבחן שאלות ‘ארוכות’, בבקשה, פָּרֵק את השאלה לכמה חלקים?’. התוצאה היתה מדהימה! התלמידים שלטו בחומר, אך התקשו להתנסח במבחן. כעת הצליחו!
אגב, כשנאזין לביקורת לא ‘יפטפטו’ עלינו בחוץ, ברשות הרבים… ‘מוסד’ לא שייך למנכ”ל, אמנם הוא המנהל – אך כולם שותפים אתו. גם להם יש דעה. הזמנת ‘דעות’ מוכיחה גדלות, יציבות ובטחון עצמי. ‘היודע הכל לבד’ – כסיל!
זה החן בעם ישראל. י”ב שבטים, ד’ דגלים, ג’ משפחות לויה, שוערים ומשוררים, ויחד משיאים אש קודש רבת גוונים!
בהצלחה בעבודת הקודש!
123ymm@gmail.com להארות והזמנות יחיאל מיכל מונדרוביץ’
