מלחמה מביאה בכנפיה מושגים חדשים. ילד שאל “כתוב בעיתון שהמלחמה היא בגלל ‘קונספציה’. הכתב הצבאי טוען ‘היינו שבויים בקונספציה’. היכן קונספציה מסוכנת זו? היא סוג ‘מנהרת חמאס’, או טיל חדש? מי היה השבוי?”
קונספציה היא השקפה ‘קבועה’, מבט מחשבתי צר, ‘תפיסה’. כשאדם או אנשים מְקֻבָּעִים בחשיבה כלשהי, הם כלואים בדעותיהם, שבויים בהשקפתם. הם ב’תפיסה’. ביידיש מְכֻנֶּה בית-מאסר ‘תפיסה’. כֶּלֶא אינו ‘תפיסה’ פיזית בלבד, אלא גם כליאה תודעתית. אדם הכלוא פיזית יכול לקיים ולחשוב דעה משוחררת ולהיות ‘בן חורין’ במוחו. ‘התפיסה’, ה’קונספציה’, חמורה מאוד. מתהלכים אנשים כאילו והם בני חורין, אך בתודעתם כלואים וקפואים, שבויי קונספציה.
בפרשתנו לומדים שיעקב אבינו נישא לקבורה במערת המכפלה. הגמרא (סוטה י”ג) משלימה בתיאור האירוע. ‘דּוֹד עשיו’ מופיע וטוען לבעלות על החלקה האחרונה במערה. מתחילים להידבר, ‘הרי מָכַרְתָּ, אבא סיפר לנו שקנה ממך!’, ‘הַרְאוּ שטר!’ נפתלי רץ מצרימה, קל כאילה שלוחה… בתוך הַדְּרָמָה, שואל חושים בן דן – “מאי האי”, שתי מילים, מי זה -מה זה? חושים הַמִּסְכֵּן חרש, מנותק מסביבתו. הוא חש במהומה ‘משהו לא בסדר’. אינו מבין, ‘חרש דומיה דשוטה’… מישהו טוב-לב הסביר לו בקיצור: האיש מעכב קבורת סבא. ‘שָׁקַל קוּלְפָא מַחְיֵיהּ אַרֵישֵׁיהּ’. נטל אַלָּה, מקל, והכהו בראשו. נשמת יעקב אבינו שבעה רצון מכך, כדברי הגמ’ בהמשך. חושים פעל נכון! והרי השאלה זועקת, חושים חכם משבטי י-ה? יוסף שניהל את פרעה ומצרים, משתתק מול עשיו? היכן יהודה הגיבור? ומה עם ‘שמעון ולוי אחים’?
הסביר הג”ר חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר, בני יעקב היו שבויים בקונספציה! בתודעתם: ‘עשיו גיבור מסוכן’. הם ראו אותו פעם אחת בחיים בשובם מחרן בילדותם. זכרו את הפחד והתפילות של יעקב אביהם, נחצו לשתי מחנות, דורון תפילה ומלחמה, ההשתחוויות הרבות, הנשיקות, סוף סוף נפרדו ‘בשלום’… אירועי ‘הימים ההם’ נקבעו בקרבם כ’טראומה’. כעת קפאו מול עשיו. קפאה חשיבתם, כלואים בקונספציה. ‘אין מה לעשות’. חושים הֵחָרֵשׁ לא הכיר את ההיסטוריה המשפחתית. נכדי יעקב אבינו קיבלו מהוריהם ‘מעשה אבות’, שמעו על דּוֹד רחוק, אך חושים חי בעולמו הדומם. כעת הוא היחיד שמצליח לחשוב ישר! “מאי האי?”, הוא פוגע בכבוד סבא? הרי דמו בראשו! חושים צדק!
‘קונספציה’ אינה רק בצבא. כולנו כלואים בקונספציות. מלמד מיואש ‘אין מה לעשות עם ילד זה’. מנהל מהרהר איך להביא לשינוי במוסד? הם אינם מזהים פתרונות ועצות מתוך ששבוים הם ב’קונספציות’! התרגלו לַדִּמְיוֹן ‘זה לא ניתן לשינוי’, או ‘אני לא יכול להביא את השינוי. הקונספציה משכנעת כי ‘זה המצב – וככה זה’: הילד, הוריו, המלמד…
נוח להיות בכליאה תודעתית. רגילים לתפיסה זו, היא ‘אזור נוחות’ מֻכָּר ומרגיע. צריך אומץ לחולל חשיבה מחודשת. כדי להשתחרר מקונספציות נעזרים בייעוץ חיצוני. יועץ מעניק ביטחון ל’חשוב מחדש’. יטענו: אדם ‘זר’ ישיא לי עצה הגונה? הרי אינו מונח בכל פִּרְטֵי הענין! או, ‘המפקח’ מבקר בת”ת, וכעבור שעתיים מציע… חושב לו המנהל ‘אתייחס אליו בנימוס, אהנהן בראשי, אך מה הוא מבין? הרי אני כאן 24/7 בגוף וברוח, ואילו המפקח ‘אורח לרגע’! הוא יְלַמֵּד אותי?’… אדרבא! היא הנותנת! ‘אורח באירוע’, כיועץ ומפקח, רואה את האור כי אינו מורגל בחשיבה קבועה, כמוך! אתה חושב בכיוון מסוים מתוך דעה כלואה! ‘אורח לזמן קצר – חושף את האוצר’! המפקח רואה מפני שאינו ‘תפוס’ בשגרה שלך, אינו כבול למוסכמות. ה’אורח לרגע’ זוכה לראייה נקיה ומשוחררת. הוא עומד ‘מחוץ לבור’ ומושיט יד!
יש ‘דלתות’ בחיינו שנפתחות רק מבחוץ. צריך עזרה מאדם ‘חיצוני’. התייעצות אינה ‘תעודת עניות’ המעידה שאינך יודע ומבין בעצמך. ראיתי פירוש מעניין על ‘בן חמישים לעצה’ (אבות פ”ה): רק בגיל מתקדם זה מֵבִין אדם שהוא זקוק לעצה מאחרים! שמעתם על המלמד החדש ש’הצליח’ והפך תלמיד קשה ובעייתי – למצטיין? מה הסוד שלו? בהיותו ‘חדש’ טרם נשבה בקונספציית ‘הוא ילד בעייתי’. אינו מֻטֶּה בדעתו ש’זו משפחה מורכבת’, ולא ‘התרגל’ לייאוש שֶׁכָּלָא את יתר המחנכים. ‘החדש’ פעל, והצליח! קבלת ‘דעה אחרת’ מסלקת הֶרְגֵּל שוחק ומייאש, ומביאה להצלחות חדשות!
צא מהקופסא! אל תיכנע למחשבת ייאוש אודות תלמיד, למרות שכבר ניסו… ‘שמעתי עליו שאין סיכוי’… חלילה! יעקב אבינו מבטיח ‘פקד יפקוד’, ואחרי שנים רבות בחשכת מצרים, חשכה רוחנית וגופנית, מ”ט שערי ט’, – זה קרה! ‘חזק חזק ונתחזק’ ביאר הרה”ק רבי בן ציון מבאבוב הי”ד: אני פונה אליך חֲזַק! אתה משיב לי חֲזַק! יחד נתחזק!
123ymm@gmail.com להארות והזמנות יחיאל מיכל מונדרוביץ’
