אשה חילונית פונה לרב: “כבוד הרב! המון פעמים ניסיתי ‘לחזור בתשובה’ ולקבל עול תורה ומצוות. בכל פעם נשברת ונכשלת, המצוות ממש מורכבות! המצוות אינן מתאימות לשנות ה’אלפיים’, אי אפשר לקיים את התורה, היא קשה מדי!”. הרב הקשיב בנחת, והציע “התחילי בקיום דבר אחד בלבד, בהמשך קבלי על עצמך עוד ועוד. את מוכנה לעמוד בדבר אחד ‘עד הסוף’ ללא פשרות? האשה מהרהרת “בוודאי יציע לי הרב ‘רק דבר אחד’ – כשרות, צניעות, או שבת, ‘דבר אחד’ ענק…”. המשיך הרב שתקבל ע”ע לצחצח שיניים כל לילה לפני השינה – ללא ויתורים וללא הקלות! גם אם שכחה וכבר התעטפה בַּפּוּךְ – תקום לצחצח! התפלאה האשה! “לא ידעתי שצחצוח שיניים זה מתרי”ג המצוות!”.
הסביר הרב בנועם “לא המצוות קשות מדי – אלא את חלשה מדי. קשה לך להחליט ולעמוד בהחלטות, קשה לך להתמיד בקבלה טובה, הבעיה אינה בתורה – אלא בך! תתמידי בצחצוח שיניים, תתרגלי להצליח, ומשם לתורה…!”.
כשאומרים ‘ירידת הדורות’ מתכוונים ‘החלשת האנשים’. העולם נעשה רגיש ומפונק. ברור שזה חלק תוכנית אלוקית, נפתחו ‘שערי החכמה’ והחלה מהפכה תעשייתית וטכנולוגית – איננו חורשים וקוצרים, חוטבים עצים ושואבים מים, מכונות עושות הכל עבורנו. אוכל מוכן ומהיר, מיקרוגל ומייבש כביסה, נעשינו חלשלושים! ב”ה רובנו לא חוו גלות וגזירות שמד, החיים קלים ונעימים, הקושי הגדול בחיים הוא – מקסימום – ש’אין קליטה’, או שנגמרו כוסות הנייר ונאלצים לשטוף כוס זכוכית. חולשה זו פוגעת בנו בגשמיות ואף ברוחניות. לא רגילים לעמוד במשימות ולהתמודד מול אתגרים. הדור שופע בריבוי מידע זמין, התרגלו להבין את הכל, דורשים הסברים, דבר מכביד בקבלת עול מצוות.
חשוב לכונן ולהכניס במערכות החינוך, בת”תים ובישיבות, לבנים ולבנות, שיעורים מסודרים ב’מחשבת ישראל’: למה נתן ה’ את התורה, למה יש בין המצוות ‘עדות חוקים ומשפטים’, וכדו’. נאפשר ונעודד תלמידים לשאול, להתבטא, לפתוח ליבם בְּכֵנוֹת: לדוגמא, כולנו מסיימים ‘דרשת אגדה’ “רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת… ריבוי התורה והמצוות נועדו לְזַכּוֹת אותנו? אילו רצה הקב”ה להטיב אותנו – עדיף היה שייתן מצוות בודדות בלבד, אותן נצליח לקיים, ונהייה זכאים וטובים! שאלה מצוינת, שאלת רבינו המהר”ל. חשוב לנו ללמד ולשוחח על כך בכיתות. יש לחבר את הנוער לפנימיות ולהתבוננות. שיעורים תחת כותרת ‘יהדות’, ‘מחשבת ישראל’, ‘חסידות’, או ‘מוסר’ (לא תוכחה!), הם חובת הדור, משקל נגד לטכנולוגיה’!
בשיחה בבית אחד מזקני הדור וגדולי ראשי הישיבה שליט”א, דרש להכניס שיעורי ‘יהדות’ במערכת החינוך, להסביר וללמד יסודות הדת ועיקרי האמונה. “וכי צריך להיות בעל תשובה – כדי לקבל סמינר ‘ערכים’?”… שיעורים על כשרות ועל תפילה, שיחות על אמונה ועל התמודדות. אמנם יש תלמידים ‘זורמים’, והמאור שבתורה מְיַשָׁרְתָּם ומעמידם, אך יש תלמידים שחשים חלל ובלבול שמערערים את עתידם הרוחנית. “בישיבה אצלי, מאות בחורים לומדים יומם ולילה, בהתמדה עצומה, אך לא יודעים למה! חשוב ללמדם”. צמאים לדעת ‘למה’: למה צניעות, למה היבדלות וכו’.
פרשתנו פותחת זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה… דיני פרה אדומה. מצוה זו היא ‘סמל’ של ‘חוק’ לא מובן. שלמה המלך, החכם מכל אדם, קרא על פרה אדומה: אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי. ומדוע לא נאמר בפסוק ‘זאת חוקת הפרה’? ללמד כי כך יש להתייחס לכל מצוות התורה, ‘חוקה חקקתי’…! גזירת המלך! הג”ר משה פינשטיין מוסיף שיש עוד מצוה שפותחת “זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה… אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף… כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ… וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם…”. דיני הגעלת כלים בפר’ מטות הם הגיוניים ביותר, כלל פשוט: ‘כבלעו כך פולטו’… ברוחתין, באש, בצוננים… מבאר ‘רבי משה’ – שתי המצוות, פרה-אדומה והגעלת-כלים, שווים! זאת חוקת התורה, גזירת מלך!
אין אנו מבינים את גזירות המלך, אך מחובתנו להבין תפקידנו כעבדיו! האם קיום מצוות היא למעננו ולטובתנו או למען כבוד ה’? למה יש מצוות כה רבות? האם הקב”ה זקוק לברכות שלנו? למה יש תפילות שלא נענות? מה משנה למלך-מלכי-המלכים אם אדם קטן שומר שבת? כל אלה נדונו בקדמונים ועלינו לדעת, ולדעת ללמד ‘מה זה יהודי’! ככל שהמלמד יֵדַע, יטיב להשקות תלמידיו. כמו שמסבירים יהדות ל’חוזרים בתשובה’, נסביר גם ל’דתיים מלידה’…
“לא דברה תורה אלא כנגד יצה”ר” המפתה ומושך. הבנת עֲרָכֵי ומתיקות התורה מסייעת להתגבר, ‘לְזַכּוֹת את ישראל’…
בהצלחה בעבודת הקודש!
123ymm@gmail.com להארות והזמנות יחיאל מיכל מונדרוביץ’
