בוא ננצל את ימי הבחירות האלו לבנות לילד את מערכת הערכים היהודית באופן בריא ומושכל. האדם מטבעו סקרן רוצה לדעת ורוצה לשמוע מה קורה, על אחת כמה וכמה הילדים.

 

לרב יאקאב

בימים אלו מתנהלת מערכת בחירות בארץ. כמובן שאני לא מרשה לדבר על נושא זה בכיתתי. הסברתי לילדים שאסור לדבר לשון הרע. אך לצערי שני ילדים בכיתה הסתובבו בחוצות העיר וקרעו שלטי פרסומת של אחד המתמודדים. למחרת הגיעו  הילדים לתלמוד תורה וסיפרו בגאווה על מעשיהם.  יש לי שתי שאלות: האם אני אמור להתערב בדבר שהיה מחוץ לכותלי הכיתה, שנית אם אני אמור להגיב – כיצד מומלץ להגיב? אשמח לקבל תשובה תודה רבה!

מחנך הרוצה בעילום שם

ועשית ככל אשר יורוך

לכבוד המחנך החשוב

ברור שמלמד שאחראי לחינוך תלמידיו אחראי גם על חינוכם מחוץ למערכת החינוך כמובן בשיתוף פעולה עם ההורים. תלמידים נקראים ‘בנים’. המחנך אמור לטפל בנושא זה כמו שהיה מטפל בבנו.

טרם נטפל בילד כדאי לנו לחשוב ולהבין את המציאות בה חי הילד, נודה על האמת שאפילו למבוגר קשה לא להיסחף להמולת הבחירות של הרחוב. האדם מטבעו סקרן, רוצה לדעת ורוצה לשמוע מה קורה. על אחת כמה וכמה ילד, שכלל לא מבין מה הולך כאן, בכל המערכת הבחירות הזו. מספיק שמישהו הלהיב אותו לקרוע מודעות וכו’. לעיתים הרחוב כה גועש שילד שמשך כל השנה הוא ילד צדיק ותמים, חושב שהוא מקיים את מצוות “ועשית ככל אשר יורך” לקרוע מודעה של המתמודד מהצד המתחרה.

המדד הנכון

כפי שציינת דיברת בכיתה שלך שאסור לדבר לשון הרע. הייתי מציע לך לתת לילדים מדד וכלי נוסף כדי לא להגיע למצבים אלו. לדוגמה: לדבר בכיתה על המושג שאין לעבור עבירה כדי לקיים מצווה– זה מדד שתמיד נכון. כשאדם רוצה לדעת האם הוא עושה דבר נכון הוא אמור לשאול את עצמו האם מותר להזיק כדי לקיים מצווה. אף אחד לא חושב שמותר להזיק לרכב של השני כשזה מפריע לו בדרך לנסוע לתפילה בכותל. המדד של כבוד שמים הוא- האם אני זוכר את המצוות של בין אדם לחבירו או לא.

מחנך יקר! בוא ננצל את ימי הבחירות האלו לבנות לילד את מערכת הערכים היהודית באופן בריא ומושכל. שידעו לחשב שכר מצוה כנגד הפסידה, נלמד אותם שביהדות הרגש לא יכול להוביל, אסור לעבור עבירה של הלבנת פנים או להזיק לבני אדם כי אני מקיים מצווה. רצון ה’ היא שנהיה מאוחדים ואוהבים זה את זה, גם אם יש מטרות ודעות שונות אין כאן שום פירוד לבבות.

לסיכום: אני לא בא להצדיק את הילד או לומר – לוותר לו על מעשים מעין אלו, אלא אני רוצה לעורר  נקודה למחשבה-  לפני שמטפלים בילד יש לבדוק מי הוא הילד בכל השנה, האם זהו מעשה פזיז כתוצאה מהאוירה ברחוב, בהתאם לכך להסביר לו את חומרת המעשה.

אציין שראיתי באחד התלמודי תורה מודעה בחדר מלמדים שבה כתוב על הקבלה המשותפת של המלמדים: לא לדבר כלל על פוליטיקה, בוודאי שצעד זה משפיע לטובה על האווירה הכללית של התלמוד תורה.

בברכה מרובה

חיים צבי יאקאב

יועץ ומרצה חינוכי

להארות ושאלות: jacobc73@gmail.com

סיפור מעניין על הבחירות שנערכו בשנת 1901 לחצו כאן!